חיפוש: לבון
נמצאו 1,049 תוצאות (מציג 326 עד 350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1203 (11 באוקטובר 1960), עמוד 19

רגעיה האהרונים של זיווה שפיר בדירתה הרומאית: מקבלת אורה, מזמינה טלפונית מקום במטוס בישראל: הצעה מעליבה; ברומא: לא כדאי ה שגריר מעלהחרם צלליה של פרשת לבון החלו משתקפים לאחרונה על פנים רבות. … הוא התחיל ללמוד בכיתת המתחילים וכתום יום אחד כבר היה בכיתת המשתלמים בעוד שמשה שרת, אחד האנשים המרכזיים בפרשת לבון, המשיך גם השבוע בשתיקתו, לא שתק אחיו, המנצח יהודה שרת.
גליון 1221 (15 בפברואר 1961), עמוד 3

מכתבים הדחת לבון וככז, דויד׳ בז־גוריוו בכל ואת ניצח — ובירכו ומפא״י הדיח אוו לבוז ׳(העולם חוה )1220 חרף מאמציכם, ועל אף אנשי־חרות ואנשי־הטצפוז בטדינה הואת, ניצח. … 1220 אני כבר יודע כאהד טוידוייו אמר פנתם לבון כי אף שיהודי אחד מכר את בית הועד הפועל אס יודח, איו ספק כי עצר את גלגלי ליהודי שני ויהודי שלישי שאל את הראהדיקטטורה לשנים רכות.
גליון 1226 (22 במרץ 1961), עמוד 4

מפלגות ביקוד במצוד ה ך ך ען בועוך ל חידזני ס זחווובציס עתון התשבצים והחידונים דזנפוץ ביותר שפע תשבצים, חידונים מצויירים ושעשועים תחרויות פרסים גדולות הופיע גליון 91 מערבולת פרשת־לבון ומערכת־הבחירות סוחפת לתוכה כל גוף המתקרב אליה. … מדוע לא תיווצר ההתקשרות על־פי מצע כזה? קבוצה זו התנגדה לתמיכה בפנחס לבון. רוב חברי חרות שוללים גישה זו מעי קרה, בהיותם סבורים כי עיקר תפקידה של חרות הוא למנוע דיקטאטורד, של בן־גוריון.
גליון 1250 (23 באוגוסט 1961), עמוד 4

כי אם לאיש ששמו הוזכר ונכתב בעתונות יותר מכלשם אחר, האיש שהראה לנו את פרצופה האמיתי של הכת הבטחוניסטית. איש השנה: פנהם לבון. שבתאי ירושלמי, תל־אביב ...האזרח האלמוני, כשהוא מטיל פתק לקלפי דבורה לוין, ירושלים איש השנה: פנחס לבוז. … עליזה שוורץ, תל־אביב אין מה לדבר /לבון מתאים יו ת ר... דויד עוזרי, רחובות מיטה סנה, או קומוניסט אחר, מכיוון ש־מפלגתם היא שנבנתה יותר מכל מפלנה אהדת מן הסלידה של הבוחר מתעלולי יי נ׳י.
גליון 1256 (4 באוקטובר 1961), עמוד 4

לאחרונה נראית סכנה זו גם בישראל. מאז ראשית פרשת־לבון, היה אחד מבני־הברית העיקריים של הפת הבטחוגיסטית בעל הארץ, גרשום (״גוסטב״) שוקן. … אך הסיבה היתר, פשוטה לגמרי: גרשום שוקן סבר כי האינטרס הכלכלי של הבורגנות הישראלית מחייב תמיכה בכת. כי הכת הבטיחה לשבור לא רק את לבון, אלא גם את ההסתדרות הכללית של העובדים, להפקיע את מכשירי־הכוח שלה (בעיקר קו־פת־חילים /ואולי אף משק—.עובדים.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 2

איני מאמין כי שרותי־ה,בטחון ביימו בזדון אשמה נגד הד״ר בר, מתוך כוונה נלוזה להסיח את דעת הציבור מפרשת־לבון, או כתוצאה מקנוניה בין נערי־החצר. … אולם קשה להניח כי מישהו היה יוזם בזדון קנוניה כזאת דווקא עתה, בפרוס מלחמת־ד,בחירות, כאשר קרנם של כל נע־רי־החצר גם יחד ירדה עד עפר כתוצאה מפרשת־לבון. אותן התכונות, שהחשידו מראש את ׳ההאשמות נגד אהרון כהן, אינן קיימות הפעם.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 22

לעת עתה אין לאנשי דיין כל דריסת־רגל שם( .זה היה לפני סילוקו של לבון מן ההסתדרות). אני: גם כאן צריכים לקחת בחשבון את המצב הפוליטי והבטחוני. … לכן לא הופתעתי כאשר פירסם בר, לפני כמה שבועות, את שני המאמרים המפורסמים, בהם הביא חומר סודי שקיבל מידי שמעון פרס, הצדיק את בן־גוריון בפרשת־לבון וטען כי הבחירה היחידה בארץ היא בין בן־גוריון לבין סנה.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 36

בשעות אחר־הצהרים של יום שלישי הגיע הגדוד לשדה־התעופה של ג׳בל־ליבני. השדה היה מוחזק בעמדות של חיל־רגלים מצרי. … הצנטורימים של אברהם שעטו הלאה, לכיוון אזור המחנות של ג׳בל־ליבני, הפרוסים במישור־ענק ממערב להר הגבוה. … עשרות טנקים שהיו בתוך מחנות הצבא המצרי בג׳בל־ליבני נעו לתפוס עמדות. בינם לבין הגדוד התפרסו שמונה טנקים בשורה ישרה.
גליון 1340 (15 במאי 1963), עמוד 14

לפתע החלה התקפה נגדית חריפה — ודווקא > 1מעל עמודי מעריב. כמו בפרשת לבון, הפתיע מעריב גם הפעם, בהתייצבו נגד פרם. … על כן החליט לנצל את ההזדמנות, לסלק את גולדה והממונה גם יחד, לשים את ידו לא רק על כל שרותי־הבטחון, אלא גם על משרד־החוץ, באמצעות אבא אכן חם ר-הישע. לבון נפל מפני שברגע המכריע נימנע מלהילחם. … האם לא יבגדו בה, כפישהיא עצמה בגדה בלבון? או שמא תיכנע בשקט, תתפטר — ותסיר מחסום נוסף מדרכו של שמעון פרס על השלטון המוחלט?
גליון 1069 (26 במרץ 1958), עמוד 4

בממשלה״ ,ונשאר המושג .חברינו״ בלבד. .חברינו״ הם ביג׳י, שאר שמונת השרים במפא״י, מוכיר ההסתדרות פלחס לבון ומוכיר מפא״י גיורא יוסשטל. ובר ביג׳י בחוג. … הוא כולל שורה של עסק,ים וותיקים, במו יונה כסה, והאנשים שסולקו בהדרגה על־ידי ביג׳י מן השלטון: פנחס לבון ומשה שרת. אופטימיסטים מושבעים חשבו כי בזאת הוחזרה עטרת הדמוקרטיה המפלגתית ליושנה.
גליון 1077 (21 במאי 1958), עמוד 17

א ל מו גי, לאולם החזרות של יומנה של חנה סנש וביקשו את השחקנים לצאת, הצזביר נמיר ספק בחיוך ספק ברצינות :״הפעם, אנחנו עושים תיאטרון״ דעה מקורית על הוועידה הביע מי שהיה מנהיג ״הדור הצעיר״ בעבר, והיום מנהל מחלקת הביצים והעופות בתנובה אכרהם עו פ ר :״זו גם בן וועידה יותר ברצינות התיחס לכל הענין מזכיר ההסתדרות פנחסל בון, אשר לחם בחירוף־נפש על תוכניתו לפיצול סולל־בונה, והופרע במשך כל זמן נאומו בקריאות־ביניים, שהושמעו מפיו של מנהל סולל בונה וחבר הכנסת דו דהכ הן. כאשר תכפו ההפרעות, קרא לבון :״חבר הכנסת דוד הכהן, לך יש מזל של פליטות פה! … חנה, שדחתה את ההצעות, מתכוננת עתה להופיע בשלוש הערים הגדולות, לארוז את חפציה ולצאת לחוץ־לארץ, הפעם על מנת להופיע בסרטים אדם אחר החושב על פסיון* השבוע • פרופסור ישעיהו ליבוביץ׳ ,במאמר בהארץ על הדת בישראל :״שני הצדדים מסכימים שמדינת ישראל לא תהא דתית ולא תהא חילונית, אלא ידועה בציבור כדתית.״ •• עסקן מפא״י יונה יגול, בצדדו בתוכנית לבון לפיצול סולל בונה : ״לא כל מה שטוב בשביל סולל בונה, טוב גם בשביל התנועה וההסתדוות.״ • ח״כ מפא״י אברהם הרצפלד, בוועידת מפלגתו :״בן־גוריון דיבר על ישוב הגליל והנגב.
גליון 1027 (19 ביוני 1957), עמוד 12

מ .ברגם, לשיחה על המצב בגבולות במלון דגון באשקלון, דאג הדואר הישראלי במיוחד לכך שהעיתונות לא תוכל להיזדרז יתר על המידה במסירת ידיעותיה: כל הקשר הטלפוני של אשקלון וסביבותיה נותק למשך שעתיים, בלי הודעה מוקדמת ח״כ מפא״יאברהםהר ״ צפלד, שחיפש לא מכבר באופן דחוף את חברתו לסיעה ככהאידלסון, נאלץ לנקוט בשיטות חיפוש מקוריות: הוא טילפן אל כל סניפי קופת־חולים בזר, אחר זה, עד שגילה את הסניף בו קיבלה בבה אידלסון טיפול באותה שעה לטיפול רפואי מסור זכה גם המזכיר הכללי של ההסתדרות פנחםלבון, שנצטוזה על־ידי הרופא לקחת תרופה מסויימת. מאחר שהיה זה ערב־שבת, החליט לבון לא לחכות לפתיחת בית־ד,מרקחת של קופת־חולים וקנה את התרופות בבית־מרקחת פרטי. כשעלו לו התרופות שבע ל״י, התפעל לבון :״תרופות יקרות כאלה מחלקת קופת־חולים לחבריה ללא כל תשלום זכרונות מימי ביקורו של הסופר דו דפרישמן בתל־אביב העלה לא מכבר הצייר נחוםגוטמן, שליוזה בשעתו את הסופר.
גליון 1460 (1 בספטמבר 1965), עמוד 25

הגילגול השני קשור במאורע היסטורי אחר: פרשת לבון. בעצם ימי הסערה, פירסם הזוג הליברלי העצמאי־לגמרי רוזן־האוזנר, בפקודת בן־גוריון, טיוטה חדשה של החוק — והיא החרידה את העולם כולו. … אחד מגדולי העתונאים — קינגליי מארטין הבריטי — כתב כי החוק נועד לחסל את העולם הזה, מפני שהוא היה מרכז החזית האנטי־בן־גוריונית בפרשת לבון. טיוטה זו כללה את כל הזוועות של הצעת־חיים־כהן המקורית, בתוספת כמה סעיפי׳ תועבה חדשים — כגון סעיף שהטיל עונשים כבדים על מי שמותח ביקורת על המדינה בחו״ל.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 13

כי חגי אשד, מחבר החיבור העתונאי על פרשת־לבון, לא פעל כעתונאי, אלא כתועמלן מפלגתי. הוא רשם את הגירסה שנמסרה לו על־ידי משה דיין ושמעון פרס, ללא בדיקה של ממש, בלי כל נסיון לבחון את העובדות ולקבל את הגירסה של הצד השני — החל בפינחס לבון וכלה באדם השלישי. עורכי ידיעות אחרונות גילו יוזמה בלתי־רגילה, כאשר העמידו את כוחם הכלכלי לרשות מוסף סאטירי, ציפור הנפש, אולם מוסף זה, שהפך לאחר זמן לשבועון עצמאי, נכשל ס בשל רצונם העז של שנים מעורכיו — דן כן־אמוץ וחיים חפר׳— להיות ״בסדר עם כולם״ ,לזכות בטפיחת־גב מצד השלטון תוך כדי השמעת דברים אופוזיציוניים.
גליון 1330 (6 במרץ 1963), עמוד 7

הפירות הראשונים של מיבצעי־סיני נתגלו בפרשת לבון, כאשר כל מערכת־ההסברה של צה״ל הועמדה לרשות ״מערכת הבטחוך במלחמתה נגד מי שהיה שר־הבטחון. התוצאות של שרות־דוב זה הסתכמו במשבר־אימון ציבורי, שגרף עמו לא רק את ״מערכת־הבטחוך, אלא גם את צה״ל. אנשי פרס האשימו את לבון כי ביצע פעולות־תגמול בלתי־דרוש־ת, היינו שהקריב חיילים על מזבח אמביציות פוליטיות אישיות.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 5

הוא מוסרי יותר מסיעת אגודת־ישראל בכנסת, המוסרת את קולותיה לתועבת המימשל הצבאי, תמורת תקציב נוסף ל״מערכת החינוך העצמאית״ (המורכבת, במיקרה, מעסקני אותה מפלגה) .הוא ישר יותר מכל אותן מפלגות שרכשו את קולות הבוחרים, בימי פרשת־לבון, על סמך הבטחה חגיגית לשים קץ לדיקטטורה הזוחלת של הביצועיסטים — ושמכרו למחרת היום את קולם לקואליציה בה שולט בן־גוריון שלטון־יחיד. מר חכם חביב יותר מכל אותם עסקנים מפא״יים שמכרו את לבון לכוהני המולך, כדי לשמור על משרותיהם העלובות.
גליון 1324 (23 בינואר 1963), עמוד 5

קשה לזכור כי לפני שש שנים בלבד היד, הוא מעצב המדיניות הישראלית, האדם שהכתיב את המאורעות למרחב כולו, ששבר את לבון והפיל את חיתתו על הממשלה. הגנרל ברנס, ראש משקיפי או״ם, סבר כי הוא האדם החשוב היחיד בישראל, זולת דויד בן־גוריון. … אך בימים ההם, כשהיה צורך למצוא בן־ברית נגד פנחס לבון, איך יכול היה לנחש כי צעיר בלתי־מרשים זה יתגלה כתככן מפלגתי ממדרגה ראשונה, כמתחרה, ואף כמנצח?







