חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,026 עד 1,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 38
נתחיל בסקירת המיגבלות והסיכונים: • אובדן ארבעה בסיסים מיבצעיים וחמישה שדות תעופה נוספים, הכשירים לנחיתת והמראת מטוסים סילוניים מהם, תשתית זו מהווה התשתית האווירית של ישראל. <• הגדלת פגיעות חיל־האוויר ל״תקי- פות קירקוע״ ,הן משום הצטמצמות מרחב הפריסה הטריטוריאלי, הן משום אובדן עומק התרעה, והן משום הגדלת צפיפות המטוסים בשדות שבתחומי הקד הירוק, על המשמעויות הנודעות לכך לגבי רמת הכוננות הנדרשת. • אובדן תשתית עתידית לפריסה והקמת שדות נוספים עם הגידול הצפוי בחיל- האוויר, מחמת המיגבלות הטריטוריאליות בתחומי הקדהירוק. • 1צימצום רדיוס מעגל יעדי התקיפה הערבים הפוטנציאליים, כולל הקטנת האיום כלפי העומק המצרי והסעודי, וכלפי יעדים שונים לאורך ים־סוף. • פגיעה בכושר ההרתעה של חיל- האוויר הישראלי כלפי שימוש מצרי אפשרי בטילי סקאד נגד ערי ישראל. <• ציפוף הפעילות מעל המרחב האווירי של ישראל, על המשמעויות הנודעות לכך לגבי משימות בקרה ופיקוד, מצד אחד, וקרבות אוויר־אוויר, מצד שני. • אובדן מיספר מטווחי הפצצה, שאין להם תחליף הולם בתחומי הקו־הירוק. • הקטנת האפשרות להשיג אפילו הפתעה טקטית בתקיפות כלפי החזית המצרית. … • שני אפקטים אלה, היינו: מתיחת הקווים הלוגיסטיים לאורך מאות ק״מ, מצד אחד, וניפוץ מערך ההגנה האווירית, מצד שני, יחשפו את הצבא המצרי למלוא עוצ מתו של חיל־האוויר. אם נוסיף לכך כי הצבא המצרי המתקדם לעומק סיני המפות יתועל וירוכז למיספר צירי תנועה מוגבל, הרי פגיעות מערך ההגנה האווירי המצרי בפרט, והצבא המצרי בכלל, לתקיפות אוויר גדלה עוד יותר … • ולבסוף, צימצום המרחב היבשתי והאווירי המוגן על-ידי חיל־האוויר יצמצם ביותר את ספקטרום האיומים היבשתיים שמפניהם הוא צריך להתגונן. מהי המשמעות העיקרית של מאזן ״ריווח־הפסד״ זה ז המשמעות העיקרית היא בכך, שמבחינה צבאית טהורה אין הקו־הימק קו ההיערכות האופטימלי של ישראל בחזית המצרית.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 26
אך ההתפעלות מלוחמי־המחתרת של ארץ־יש־ראל פינתה את מקומה לאכזבה מן התנועה הציונית, ועזאר חש יותר מיהודים אחרים ביחס העויין. הוא רצה לעזוב את מצרים, אך לא מתוך שינאה. הוא הבין כי הדרכים בין שתי התנועות הלאומיות ששלטו בנפשו — נפרדו. במשפטו הצהיר, כי הוא נאמן למצרים! אם השתתף בהטמנת פצצות — עשה זאת כמחאה נגד האימפריאליזם. … אך כהן־צידון לא בא להתווכח בספרו עם המצרים, או עם מי שנתן לעזאר ולחבריו לבצע את מעשיהם.
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 46
יגאל שוחט היה טייס קרבי והופל מעל למצריים. רגלו נקטעה, וחייו ניצלו תודות לרופא מצרי, שאת שמו לא קלט. … יתכן שהייתי הישראלי הראשון שנכנס למיתקן צבאי מצרי. הקצין, שחיכה לי בכניסה, ליווה אותי לחדר־המתנה בקומה השנייה, ביקש אותי באדיבות להמתין כמה דקות, הזמין עבור שלמה סתר ועבורי קפה שחור. … ״ הפליטה, ולפתע פרצה בבכי שובר־לב .״אתה צריך לעזור לי למצוא אותו !״ גימגמתי שעד כמה שידוע לי, אין עוד שבויים מצריים בישראל.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 13
זהו תפקיד מרכזי של שוחרי-השלום הישראליים, ורכים בעלי־בריתם במאמץ זה. ידיד אחר הסביר לי זאת אחרת :״המצרים הם עם חביב מאד — במצריים. אי־אפשר שלא לחבב אותם שם. … בפתח הארמון עמד זקיף מיצרי( .כל משמר־הראש של סלאל הוא מצרי ).שאלתי את הזקיף מה השעה. תשובתו הפתיעה אותי. … ממשלה זו מבקשת לאחד מחדש את תימן, בלי האימאם ובלי המצרים. כי ככל שהמצרים אינם אהודים — האימאם שנוא בערי תימן הרבה יותר.
גליון 2226 (30 באפריל 1980), עמוד 3
• איך עבדת את הקו ץ ניגשתי מצד משלטי עיראק אל־חארב, בכביש בית־גוברין, במכונית משוריינת. עצרתי כ 800-מטר מעמדות המצרים, ומשם שידרתי ברמקול במשך חצי שעה קריאות בערבית ובאנגלית, שקצין ישראלי רוצה להיפגש עם קצין מצרי. … • מי היו המצרים ץ אחד מהם היה רב־סרן (סאג, לפי ה דירוג המצרי של אז, שהשתנה בינתיים). … די* בעת ניהול המשא־והמתן על פינוי הכוח המצרי המכותר בכיס פלוג׳ה.
גליון 1869 (27 ביוני 1973), עמוד 11
קרה ההיפך: מוחיי־אל־דין לא העז להזכיר בפה מלא את השתתפות המישלחת הישראלית בוועידה. ברור שמי שקובע את קו העיתונות המצרית החליט שדעת־הקהל הערבית אינה מוכנה עדיין לעיכול תקדים מהפכני כזה, וכי יש להכשירו לכך בצורה זהירה ככל האפשר. … כותב מוחיי־אל־דין :״מן ההכרח להגיע לשיכנוע הכוחות הרבים מקרב דעת־הקהל העולמית, אשר טרם השתכנעו בעניין זה (העמדות הערביות) ,בין שאותם כוחות מצויים באירופה, באמריקה או באסיה, או אף בתוך המדינה היריבה עצמה.״ היה זה נסיון בולט מצד שוחר־שלום מצרי לשכנע את הלאומנים בארצו ש חיוני להגיע להידברות ישירה עם כוחות־השלום בישראל. … ה מצרים אינם יכולים להתקדם במהירות ל מהלכי שלום, כשהם חוששים מפני התקפה עיראקית־סורית עליהם מהעורף.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 8
וכה נכתב בספר: ״עם התגברות מלחמת ההתשה נערכו דיונים ביחס להכנסתו של חיל-האוויר ל מערכה כתשובה לארטילריה המצרית רבת- העוצמה. השאלה היתד, אם לתקוף מטרות אסטרטגיות במצרים. פשיטת צד,״ל המוצל חת ששיתקה את תחנת הכוח בנאגע חא־מאדי, הראתה עד כמה מכאיבה פגיעה שכזאת למצרים. שר־ד,בטחון דיין, ראש אג״ם עזר וייצמן ואהרון יריב נטו לתמוך בהפצצת יעדים אסטרטגיים. הם לקחו ב חשבון שלאחר שישראל תבצע הפצצה כזאת בעומק, עלולים להתערב הסובייטים בהגנת שמי מצרים. אולם זה היה סיכון מחושב — כשהדגש הוא על כך שהרוסים עלולים להתערב, אבל רק אחרי שישראל תבצע את ההפצצה האסטרטגית.
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 32
מכ שירים בידי צור * 6ך, ל מ של, מספר צור על יחסיו עם ידידו, היהלומן היהודי מבלגיה דק טראוברט. … מסתבר כי צור בא בספטמבר (לפי עדותו מיום )20.3.75 לבנק של רוזנבאום בז׳נבה, וביקש ממזכיר־הבנק את השטרות על סך 5.5מיליון דולר שהיו בבעלות החברות הוואדוציות של צור, והיו מופ קדים אצל רוזנבאום. … על־מנת לשחרר את השטרות זייפו צור מיכאל צור כדיר לכלא הודאה — מרצון
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 7
השלום שעליו חתם נשאר בגדר שלום נפרד, ישראלי־מצרי. ההשפעה המצרית בארצות הערביות לא נעלמה כליל, אבל היא ירדה למחתרת. מצרים שוב אינה מסוגלת להגיש את ה עולם הערבי לאמריקאים על מגש. אין זה פוסל את המיפעל ההיסטורי שד אל־סאדאת, ואת הערך העצום שיש לשלום הישראלי מצרי. אך זה יצר מצב חדש לגבי האמריקאים. 81 8 . 8 ^ תפקיד של מנהיג העולם הערבי י י נשאר פנוי.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 22
אחרי שהשניים הפיצו את הידיעה בעולם, הסתייג ממנה גם סייבין, טען כי הידיעה אינה אלא חשד, המבוסם על אינפורמציה שנמסרה לו ״על ידי אנשים הקשורים עם מישהו בצבא מצרים שברח משם לפני מות נאצר.״ לפי ניתוחו של סייבין, אם אומנם מת נאצר כתוצאה מהתנקשות ולא מוות טבעי, נגרם הדבר בידי קבוצת קצינים אופוזיציונרים בצבא מצרים, שרצו להגביר את המעורבות הסובייטית לצד מצרים כנגד ישראל. … להיפך, אם היה מישהו מעוניין בסילוקו של נאצר היו אלה דווקא ה־מעוניינים בקרע בין מצרים לברית־ר,מועצות ובניטרול ההשפעה הסובייטית על הצבא המצרי. … על אף הידיעות על מחלתו הק7׳זח, אין מוציאים מכלל אפשרות שנשיא מצרים נפל קרבן להתנקשות - .עתה תחריף מלחמת־הירושה *9יי.איי.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 6
לפניו תעמוד עוד משימה — חיונית עוד יותר למצרים עצמה: האיחוד עם סודאן. גמאל עבד אל־נאצר ניסה כבר פעם לספח את סודאן אל הרפובליקה המצרית, ונכשל. בי )־,איחוד בין שתי שכנות אלה אינו עניין של שאיפות פוליטיות בלבד: הוא נוגע לבעייה של חיים ומוות: חלוקת מלך ירדן, שחשש כי האיחוד הסורי־מצרי מכוון לחסלו, יזם את האיחוד ההאשמי בין ארצו ועיראק. … לס־רות שביקש נשק לצבאו הקטן, סירבו חצרפתים למסור לו ציוד,־ כל עוד לא תתחייב שלא להעביר את הנשק חזה, כשם שפשו חסוריס, לידי מורדי אלנ׳יריה. נשיא מצרים מודיע לבית־הנבחרים המצרי על חתימת האיחוד.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 52
״שלושה חדרים נפרדים כ,קומה השלישית׳ מאפשרים להציג מספר שלבי יצירה שהתמודדתי עמם בנסיון של אמן לבטא תהליכי שחיקה וכפורטרט של, החלום הישראלי׳ ,שהוא רצף פנטאסיות והזיות המתרבות באקלים של זיעה קרה...״ ומעטים הם הספרים המצרים שראו אור בתרגום לעברית.: • ימים מאת ד״ר טהא חוסין בתרגומו של מנחם קפליוק, בהוצאת אמנות, תל־אביב. !• יומנו של תובע בכפרי מצרים מאת איכנת אש־שאמי וסיפורים מאת מח מוד תימור גם הם בתרגומו של מנחם קפליוק, בהוצאת עם עובד (.)1945 • שייך עלי מאיים מאת יוסח אידרים בתרגום טוביה שמוש בהוצאת הקיבוץ המאוחד (.)1970 י• סימטה בקהיר מאת נג׳ים מחפוז בתרגום יצחק שרייכר בהוצאת הספריה לעס עם עובד (.)1969 • אהבים וגשם, גם הוא מאת נגיב מחפוז בתרגום יואב גבעתי בהוצאת תמוז (.)1976 תולעי תרבות ״ ס פינ כ ס הניי ר א. … ב כובשי כנען בהבל עט מי הן המומיות שהזמינו לביקור בארץ משלחת של סופרים מצרים? תלמידיו הסומים של חיים הזז, שחפץ לערוך בעזרת נוצת העייט שלו את מישפט הגאולה וההכחדה של ערביי ארץ־ישראל, בדומה לכובשי כנען הקדומים שחפצו להכריחה מיושביה.
גליון 2103 (21 בדצמבר 1977), עמוד 18
סמי גרינשפן, עורך חדשות־ה- חוץ של ידיעות אחרונות, היה הראשון שנכנס למצרים בדרכון ישראלי. אנשי הטלוויזיה אופירה טילפנה למיפעלי-אופ- נה ידועים בארץ, ביקשה מהם לשליח לגברת הראשונה של מצרים מתנות פרי ייצורם. … תחתיו נשלחו הכתב המדיני ישעיהו (״שייקה״) בן־פו־רת, והכתב הצבאי איתן הכר• בבניין הטלוויזיה מסתובב, אבל וחפוי־ראש, הכתב לענייני אווירה חיים (״קיי- מול״) גיל• כששמע גיל כי יוצא מטוס נוסף למצרים ובו עמיתיו, הכתב הפרלמנטרי של הרדיו אבנר תכורי, הכתב יליד מצרים ויקטזד נחמי- א ם והטכנאי הערבי הראשי של הטלוויזיה, עכד אל״ וואחב, מיהר והגיש בקשה להיכלל ברשימת הנוסעים קא- הירה. … סונדרפן נאלץ לשלם סך 20 לירות מצ ריות (כ־ 600ל״י) תמורת פריצת הכספת במלון הילטון ה- קאהירי. 9חלק מן המתנות שקיבלה רעיית הנשיא המצרי, ג׳י ־ חאן סאדאת, הגיעו אליה ביוזמתה של אופירה ;בון, רעייתו של ח״ב יצחק נכון.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 47
הישראלים גילו לתימהונם ש כעדי־שיחם הם אינטליגנטיים ומשכילים. המצרים היו סקרנים ל גבי כל דבר ישראלי. … אף שבינתיים החל מופע נהדר של מחול עממי מצרי, שקענו בשיחה בעמידה בין השולחנות, כשאנחנו שוכחים לשעה קלה היכן אנחנו נמצאים. … כגמר הארוחה התעניינו בו שני אלופים שד המטכ״ל ה מצרי, שאותם הציג לי בוטרום• ע׳אלי. לכסוף התעניין בו גם אל גאמסי.
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 28
כדי לפתוח במאבק להיכחרו מחדש, והישג זה יכול לבוא רק במישור הישראלי־מצרי. • ככל שהימים עוברים, כן קטן הסיכוי שלו להשיג הישג כזה, מאחר שמנהיגי מצריים וישראל משתכנעים שקארטר לא ייבחר מחדש. … המצרים התחילו להבין זאת. יתכן כי קארטר עדיין ,.לא תפס את הדבר. … מכיוון שבגין אינו מתכונן למסור את הגדה והרצועה לפלסטינים, הוא לא היה מוכן ני השלום הישראלי־מצרי יהיה קשור בתהליך זה. • ״תאריו היעד״ .ביגלל אותה סיבה, לא היה בגין מוכן לנקוב בתאריך כלשהו להקמת האוטונומיה, ולוא גם תא ריך גמיש ומשוער. >• ״העדיפות״ .מאותה סיבה, עמד בגין על כך שייאמר בפירוש כי ההסכם הישראלי־מצרי עדיף על פני כל הסכם אחר של מצריים.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 77
)49 הוד ; )50 סופר אמריקאי (ש״מ) )52 :כמש ; )53 סס ; )54 יחידה בחיל־האוויר ! )55 מדינאי מצרי; )57 שינה עמוקה; )60 לא דק; )61 שחמטאי ידוע (ש״מ); )64 מחזאי צרפתי ; )66 בהמת־בית )68 : וילון ; )71 כאב ; )72 חמסין ; )75 העגורן הוא כזה; )76 מדינאי מצרי, חי במאה שעברה; )77 מלחין־אופרות איטלקי; )79 למרות; )81 דגל; )82 קרס; )84 יחידה בדיבור; )85 עיר בגרמניה! )86 שוכני חוף־ ים ; )87 כנסיה ידועה בפאריס ; )90 חרק עוקצני ! )91 דמות ממגילת רות ; )93 ממכות מצרים; )95 המתודה של; )96 נקשר; )97 הידרדרות; )98 מין חמצן; )100 נמצאים )102 :מחזיק בתינוק בעת ענק? … )188 שם מלכות אנגלי ; )190 פסלת ירושלמית ; )192 סופר ומחזאי ישראלי(ש״ם 195 קריין ברדיו ; )197 פות (לועזית); )199 הנאה; )201 ניגוד ; )204 ערפד ; )206 דמות מיתולוגית; )207 מוט דק ; )208 ממלכות אחשוורוש ; )209 שיר־לכת ; )211 זוהמה ; )213 גרגרי־תבואה שהושרו במים לנביטה ; )214 טשולנט ; )216 ארץ אירופית ; )217 סופר ופילוסוף גרמני (ש״מ); )218 בר; )220 שחקנית־קולנוע בארץ בשנות ה־( 40ש״מ); )223 דמות ; )225 ניר ; )226 גם הוא מקור מים ; )228 מיפלגה במצריים ; )229 שעות האור ! )231 צדע ; )232 וניל !
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 9
האם לא חזרנו לארץ־אבותינו? האם שאיפתנו כיום לחזור למצרים, ממנה יצאנו? האם השאיפה להגיע למצרים לא תגביר שינאה? הרי ממצרים חפצנו לברוח, לצאת ממנה לחופש — מעבדות לשיחרור. יש להסיק מכאן, כי הערבים היושבים בשטחים הכבושים צריכים לזעוק :״צאו מארצי״ .אנו זעקנו ורצינו לצאת את מצרים חזרה לישראל, ולכן נצטרך להכיר בזכותם של הערבים לזעוק לשיחרורם, כדי לחיות חיים חופשיים על אדמתם.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 3
השאלה המרחבית הגדולה, אשר חיכתה לתשובה עוד בטרם חתמו המצרים על הסכם־ ד,סואץ, היתד : ,מה התפקיד, אשר מצריים רוצה למלא? … אולם לא היה ברור כיצד יגשו המצרים לגיבוש דרישותיהם — כיצד יעמדו מול התנגדותם העיקשת של חלק מארצות־ערב. … ״אם מישהו יוכל לגבש את הערבים מאחורי מצריים, יהיה זה רק סלאח,״ סבר גמל עבד־אל־נאסר.
גליון 2243 (27 באוגוסט 1980), עמוד 52
שולצינגר, שאחותו האחת חיה בישראל, ואחותו השנייה חיה בזעיר, גר, עובד ו מרגיש טוב מאוד בבלגיה, שכן במולדת זו הספיק לעשות שלושה סרטים בתפקידי מפתח: טרזון, שהיה שותף ליצירתו החל בכתיבה יחד עם הבמאי הבלגי פישה, ש הוא קאריקאטוריסט ומנפיש, ששמו הולך לפניו (על סרט זה היו מועמדים לפרס האוסקר בקטגורית הסרט הזר); סירטו השני של שולצינגריהיה הרוצחים: הבוד דים, והשלישי, שאותו הוא עורך עתה, במאי פרז׳ אנקרי לוי,טל — כן, לקאהיר — לא אכן הבנה, למשל בין ישראלים לנציגי ארצות־ערב, ביקשו האחרונים סליחה, הס בירו שאינם יכולים להופיע בפומבי כ בוגדים, ושמרו מרחק מן הישראלים. מויטל, קפיצה קטנה למצרים. המצרים התקשו השנה למצוא פיתרון לפסטיבלי הסרטים שלהם. … ואז נפל מישהו על הרעיון הגאוני : הבה נחזור על סירטי ויטל, במצרים. הנושא אקטואלי באותה מידה, שהרי מדי בר בקולנוע הים התיכוני, שחלק גדול ממנו הוא ערבי, הסרטים כבר נבחרו מ ראש׳ והמתכונת קיימת. … אלא שאליה וקוץ בה. איך מארגנים פסטיבל כזה במצרים, ומזמינים ישרא לים ו מה עידו על־כך האורחים מאר צות כמו אלג׳יר וסוריה למשל?
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 7
העשן באופק עולה ממכונית בוערת. גדפריצגז הגדמז! ך* פלישה למצריים החלה היד- 1קולו של המפקד במכשיר־הקשר. … היה ברור לו הראשונית משמעות כולית. היא בישרה שכל מה שהוא צריך זה להעביר בסך ניצחון במערכה על התפיסות הצבאיות הכל טנק אחד לגדה המצרית ולפתוח שם המקובלות, באש. … מאחוריהם היה פרוש ה מערך הצפוף ביותר בעולם של טילים נגד מטוסים, שהבטיח למיצרים שמיים נקיים והיקשה על מימוש העליונות האווירית של בכמות ובאיכות הנשק היה למצרים יתרון ברור ומוחלט.
גליון 1802 (14 במרץ 1972), עמוד 14
מ ה פירוש? ניסוח הקבלה היה זהה עם העמדה המצרית. המצרים, כמו ה סובייטים, טוענים כי זהו הפירוש הנכון של ההחלטה, ופירוש זה זכה גם לאישור בעצרת האו״ם. … הנימוק האמיתי הוא יסודי יותר: נשיא סוריה השתכנע, כנראה, כי בסופו של דבר, אחרי בחירתו מחדש של הנשיא רי־צ׳ארד ניכסון, יקום ההסדר הכולל בין מצריים וישראל. המצרים הזהירוהו שאז יישאר בחוץ, ושישראל תוכל אז לספח את רמת־הגולן, מבלי שאיש יוכל לטעון נגדה. בשיחות פרטיות טענו המצרים, וגם שהתנגדות ה גמאל עבד־אל־נאצר, סורים לרעיון ההסדר המדיני אינה רצי נית, וכי ברגע המכריע יצטרפו הסורים לעמדה המצרית.
גליון 661 (22 ביוני 1950), עמוד 13
במצרים היה לו רכוש. הוא רצה להעביר את רכושו. … כל זה בדרך אגב. כי בין הסרטים מתוצרת מצרים שהוצגו פה (לפני כמה שנים) היה אחד בשם אלמאדי אלמגהול (והוא מתורגם ״העבר הנשכח״)׳ שלצערנו הרב לא היה באפשרותנו לראותו ״בגלל המצב״ .העתק חוש של סרט זה הביא אתו כעת מר אברהם ישראל לישראל. … וזה אחד מהם. מה הסרט, בעצם הסרט הוא נוסח מצרי של הסרט ״קציר הגורל״ ,שהוצג בתל אביב בלשון האנגלית׳ בלי כל איסורים.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 3
דבריו של הקפטן עוררו בי צמרמורת. לאחר תשובתו השלילית של השגריר המצרי בראנגון, שהודיעני בצער רב כי בקשתי לקבלת אשרת־כניסה למצרים נדחתה, חשבתי כבר כי במקרה הטוב ביותר אזכה לראות את התעלה רק -לאחר כריתת הסכם־השלום בין ישראל למצרים. … תייר ישראלי בהתגדבות ^ ין מברק למברק שהקפטן שולח . 1לקופנהגן ודורש לדאוג לתיקון מערכת ההגה בכניסה לתעלה, מנהלים הקצינים וויכוחים נמרצים בשאלה אם המצרים ירשו או לא ירשו לספינה לעבור בתעלה. … כולם מסתכלים עלי ברחמים, ומפחדים לדבר בנוכחותי על נושא זה. לגבי הספינה כולם כמעט בדעה אחת שהמצרים ירשו לעבור, בגלל התערבותו
גליון 1693 (11 בפברואר 1970), עמוד 4
אתה פשוט שובר את השוק. הצענו כבר למצרים עיסקה מצויינת 200 : מטוסי מיג 5000 ; 23 טילי ס.א 2 .נגד־מטו־סים; 100 תחנות ראדאר משוכללות. … אני מציע לך להודיע שאינך מוכר יותר מטוסים לישראל. חכה עד שאגמור את ה־עיסקה עם מצרים. אז תוכל למכור לישראלים כמה מטוסים שאתה רוצה. … שאתם מספקים טנקים סובייטיים לישראלים בטרנזיט דרך מצרים; ושלאחרונה אפילו התחלתם לשווק להם תחנות מכ״ם חדישות.
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 8
איבד צה׳׳ל את האפשרות לחסל את הכוח הצולח בעוד ..רגלו האחת באוויר׳ עי נ בו ל ח טי משם *** עורג ספורות לאחר שהנחיתו המיצרים את מכת * /הפתע שלהם, יצא פיקוד־הדרום לחלוטין משיווי־מיש־קלו. … פיקוד־הדרום התערער, מפני שההיערכות בשטח התפרקה והכוחות הלוחמים של ״אוגדת־סיני,״ אשר הח זיקה את הקו, התפוררו ולא פעלו באורח יעיל ומתואם נגד ראשי־הגשר המתרחבים והולכים של המצרים. לא גאוניותו של התיכנון המצרי יצרה מצב זה, אלא טיפשותה של הגנת-סיני, בפי שתוכננה ובוצעה על-ידי צח״ל. … ההסבר ההגיוני היחידי להקמת קו בר-לב נעוץ חיה באמונה, שהמצרים אינם מסוגלים וגם אינם מתכוונים ברצינות לצלוח את התעלה בכוח גדול.
