חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 12,376 עד 12,400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1582 (27 בדצמבר 1967), עמוד 21
דוזקא לפני הסוף, שיש לי מזל — הוא בגד בי בצורה עיוורת וגרם לתפיסתי שהוצאתי מהקבר הטרי שלה. … חוץ מזה, המקום היה מלא ונאלצתי לשכב נולדתי בגרמניה. בגלל הצרות של המלחמה והרדיפות של הנאצים אני חושב שהפכתי להיות נקרופיל. … בשיחות שלי עם ד״ר מאיר, הסברתי לו שאני בן־אדם שלא צריך להיות בבית־החולים בגלל שאני לא משוגע.
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 12
ובמרכז עומדים אחמד שוקיירי ודד אירגונים הפלסטיניים השונים, הנושאים בצורה זו או אחרת את הדגל של שיחרור פלסטין. … מאז הצליח ליצור לעצמו שם מפוקפק כדיפלומט־להשכיר של הסעודים, הסורים, המצרים — ומי יודע מי עוד. אבל מה היום?
גליון 1541 (15 במרץ 1967), עמוד 26
היום זה עוזר לי להבין בני־אדם. אני יודע שלבן־אדם צריך לעזור. בכלא, כל מי שהיה צריך עזרה, היה בא אלי. … פעם שהלכתי לסחוב קצת ענבים בכרם, הם הביאו לי שוטרים וככה הגעתי שוב פעם לכלא. כי היה לי על תנאי. הצרה היתד, שאשתי מרים, היתה בדיוק בחודש השמיני של ההריון.
גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 11
תוצאותיו נחרצו מראש: הסירז׳ים המהירים, העולים בהרבה על כושר המיגיס מסוג זה, פגעו במטוסים המצריים והפילו אותם• לדברי ההודעה הרשמית התנהל הקרב ב צד הישראלי של הגבול. מטוס אחד הה רסק באויר, מפגיעת טיל אויר־אויר. השני נפל בצד המצרי, קרוב מאד לקו הגבול. לכאורה, היתקלות שיגרתית וחסרת השי״ בות. … ״היום,״ הכריז ה־מרצה ,״יתקיים ר,שעור בצורה של שאלוי{ י־תשובות. מי, שלא ידע להשיב על השאלות, יקבל ציון שלילי ,,.מפר״השביתה המבוהל נמלט מהאולם כל עוד נפשו בו.
גליון 1544 (5 באפריל 1967), עמוד 2
הוא דיבר על אפשרות השלום בין ישראל ומצרים. בצד הישראלי השתכנע לחלוטין המחשבתיים והפוליטיים בארץ.
גליון 1511 (17 באוגוסט 1966), עמוד 11
ך* דבר האחרון שאמר משה דיין לפני שנסע מן | 1הארץ, היה שלא איכפת לו מה דעתי על שליחותו בוויאט־נאם. ובאמת, למה שיהיה איכפת לו? אבל צריך להיות איכפת לו מה דעת עם ישראל על שליחות זו. ולעם ישראל צריך להיות איכפת מה הוא עושה שם. ץ שה דיין נסע לוזיאט־נאם, כך נאמר לנו, כדי לדודח )/על פעולות האמריקאים. … במוקדם או במאוחר יוכה העם הוויאט־נאמי באחדותו ובחרותו הלאומית, בצורה זו או אחרת. האמריקאים לא יישארו שם — והם ישתדלו, למחרת היום, להתפייס עם אוייביהם.
גליון 1516 (21 בספטמבר 1966), עמוד 22
הבימוי שלו היה גם ובולט, הוא נעשה ללא מקוריות, בצורה סנסציונית, בטעם רע. וללא החן של סרטים דומים שקדמו לו. … אריה אלי א ם התגלה כשחקן בעל שיעור קומה בהילד מעבר לרחוב. מייקל קיין יצר דמות חדשה אנושית של מרגל בתיק איפקרס ואוסקאר וורנר ביצע תפקיד מרשים בספינת האשליות. … שניהם, תגליות חדשות, פחות או יותר, לא רק ביצעו את תפקידיהם בכשרון מעורר התפעלות׳ אלא יצרו את אותם תפקידים מחדש. בתפקידי־המישנה בלטו השנה רוד שטייגר (אמריקה לא!)
גליון 1501 (8 ביוני 1966), עמוד 14
.״ • שדמה אלחנתי, תחנת סיכה ברחוב דיזנגוף בתל־אביב :״בעל מכונית, שהיה צריך לעשות סיכה כל 1500 קילומטר, עושה עכשיו כל ,3000 או אפילו כל .5000 העיקר לשמור על הכסף, אפילו שזה גורם נזק למכונית. … הצד הרע מצוייד בנשק הרע — טילים מדגם סאס, שסופקו גם למצרים, סוריה ועיראק. לכן, כמו בכל מקום שבו נמצא צד טוב וצד רע, אין פליאה בכלל שאנשי ויאט־קונג הנופלים בשבי האמריקאי מודים מיד בטעותם, מבטיחים כי להבא לא ירימו עוד את ידם כנגד הדמוקראטיה של השליט־מסעם־ארצות־הברית, המארשאל קי, .
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 18
אבל הזונה כבר נמכרה לקצין רומאי אכזר שצריך לבוא לקחתה לפנות ערב, ולכן נאלץ העבד לספר לבעל בית־הזונות שהזונה שלו חולה בדבר. … הוא כתב תסריט לבד, וגם לא הוסיף עליו את שמי. ״לא איכפת לי הכסף, הצרה היא שאני לא יכול להרשות, לא כלפי החברים שלי ולא כלפי העניין, שסרט על הצנחנים, דוקומנט הסטורי, יכנס לידיים כאלה. … סוף־סוף אץ לי אופציה על ההסטוריה.״ לעת עתה גורל הספר, והסרט עדיין לא נקבע, אבל מיכאל שחיילי כבר מוכן להרהר הרהורים נבונים בקול רם :״בעצם יש כבר יותר מדי סרטים על המלחמה. כולם עושים סרטים. צריך אולי לעשות משהו חוש.״ יומן החדשות העבודות בהוא הלך בשדות מתנהלות בקצב מהיר.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 3
אנחנו רוצים שכל אחד משני העמים הגרים בה יחיה במדינה לאומית משלו, וששתי המדינות תהיינה קשורות זו בזו בצורה שתבטיח את בטחונן והתפתחותן. לכאורה זוהי שאלה מישנית. הצרה היא שארצנו האחת קרוייה בשני שמות שונים בעיברית ובערבית. … (וזאת אחרי שנסלק מן הארמון את ראש־המשקיפים, שהוחזר לשם על־ידי ממשלת־ ישראל בצורה כה מתמיהה וחסרת־הגיון). הסידורים המעשיים לשמירה על שלמות ירושלים יהיו כלולים, כמובן, באמנת הברית העניים, אלא העניים הם המנצלים את העשירים) ,אך נעמוד בעומס זה בעזרת סיוע בינלאומי, תוך יישוב כל הפליטים, הדבר יתן תנוסה חדשה לכלכלה הישראלית, וישכיח לגמרי את ימי המיתון.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 14
הוא יקום ויגיד: בסדר, אני אעשה את זה.״ אחרי הירהור קל הוסיף שדה :״כשיהיה צורך, אני גם אאסור אותו.״ במילים דומות התבטא ישראל בר, הפרשן המבריק וביש־המזל שעקב מקרוב אחרי צמרת־הבטחון בימי בן־גוריון. … כמעט לעולם אינו קורא ספר. השכלתו היא מינימלית, וצרה ביותר. הדבר משתקף בנאומיו ובדיבוריו, שהם תמיד ענייניים ומעניינים — אך גם תמיד רדודים, ללא עומק של מחשבה מופשטת ורוחב של תפיסה. … הוא ערך שחיטות ללא־רחמים בקרב הכפריים הערבים, כתגמול על פעולות־טרור. הוא יצר פולחן לקשיחות, וטיפח תורה של אדם־עליון.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 15
על הטיולים הרבים שהשתתף בהם, באמריקה, היה מדווח בצורה שוטפת, לחברים בתל־אביב בסביון ובהרצליה. … לפני כחודש, חזר ארצה עם כמה מחבריו. ״אני לא צריך לשאול רשות את ההורים״ אמר בגאווה ,״אני גם לא מחכה לצו־קריאה מצד,״ל. אני יודע מתי צריך את פעילתו כחובש קרבי, הפתיעה את כולם.
גליון 1558 (12 ביולי 1967), עמוד 22
ידידתו רונית קרמר נסעה לאנגליה במטרה להישאר שם, הוא נשאר לבדו בארץ, והצרה היחידה היא, שלפני שהספיק לחשוב אם לחזור־לאשתו־או־לא־ אשה נהדרת חנן וז׳רמן מקומה תמלא לינהגנ 1ר. … הוחלט שהוא עוזב את אשתו, ועומד לחזור לחיי־החופש, מהם הוא נהנה ביד רחבה גם לפני כן. הצרה היא, שההחלטה הזאת נתקבלה בלעדיו.
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 6
דרורי מוכן לומר מילה אחת על הסיבות שהביאו לפרישת שמואל תמיר מן המפלגה, טוען כי בגין לא יאמר יותר מזה: ״הוא עזב את המפלגה על רקע אישי, ומנסה לתת לפרישתו אופי עקרוני.״ כדי שדרורי, המהלך בחדר בעצבנות ומסלק חברי מפלגה הפונים אליו, יתן דרור לפיו, צריך לגעת בנקודה עדינה: טענת המשטר־החדש כי בניגוד לתנועת־החרות אינו מקבל כספים מן המגבית היהודית המאוחדת. דרורי מציץ מעל למשקפיו, עונה בצורה בהירה :״מה עושה תמיר בחוץ־לאס? הוא נסע לשם טיול, לומר שלום לחבר שעבר ניתוח? … מסביר דרורי בתנועת־בטחון :״אם אלמוגי ידבר עם יד על הלב, בשיחה כנה, הוא יודה שנאומו של בגין לא גרם כלל למתיחות הבינעדתית.״ בצורה זו שם דרורי את אצבעו על נקו- דת־התורפה של כל מערכת־הבחירות החרו־תית.
גליון 1112 (21 בינואר 1959), עמוד 7
לא נתנו לי העתק של החוזה, אמרו שזו רק פורמליות ולא צריך העתק. ראיתי שיתר הסעיפים היו ריקים.״ עורך־הדין פנה אל הנהלת האופרה כדי לקבל את השכר שהיה מגיע לד״ ההנהלה טענה כי כל עוד נמשך הברור לא תשלם מאום. … ״איש מאי־תנו לא ידע בדיוק על מה הוא חותם. אמרו שלא צריך לקרוא את החוזה ולא נתנו לנו העתק.״ פסק דינו של הד״ר שור קבע שעל ברוריה לשלם 50 לירות לקופת אמני־האופרה, מאחר ואמנם הפרה את החוזה. … אנו רוצים לטהר את הענף, אולם כדי לטהר צריך קודם כל להפסיק את מתן הרשיונות, כשם שכדי לנקות שלולית מן ההכרח לסתום תחילה את מקור המים הרעים.״ המרפאים, חסרי התואר דוקטור, טוענים ״לא דובים ולא יער.״ מרפא־שיניים חייב להוכיח כי עבד במקצוע בצורה עצמאית לפחות 15 שנה ובכך לא די.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 11
היה להבחין בעבודות־פיתוח, ועל כך הערתי לבן נצרת * הוא שאל אם יש עבודות־פיתוח בישראל, ותשובתי אותו. הוא צעק שאני צריך להתבייש ולא להתפאר ל. כלל וכלל לא התפארתי, פשוט סיפרתי לו שבונים בארץ ועל מפעלים להשקיה. … אלפי בתים חדישים נבנו, אבל רחובותיה צרים, צרים מאוד ומלאים גושי־אדם המתנועעים בלי שום סדר. … הם התענינו בחיפה: הרגשתי כי הקשר שלהם לעיר עודנו חי בצורה חזקה מאוד .״מניין את?״ שאלתי את בתם בת התשע .
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 19
באמצע עבודתו, הוא נראה כאמנותי יתר על המדד, והבמאי ג׳ון סטרוג׳ס נקרא להסריטובצבעים. הוא יצר קודם כל סרט גרוע מבחינה טכנית, ערוך לא־טוב ושבמספר תמונות אפשר אפילו לראות בו את החבלים שהניעו את בובת הענק של דג הדולפין הגדול. … רוברט חוסיין חשב ודאי ליצור סרט מתח. במקום זה יצר סרט של בלבול, שאחרי ששיאו ניתן כבר בתחילתו, הוא מרפה את הציפה במקום למתחו. תדריך (אופיר, תל־אביב; צר אלה הסרטים המוצגים בשבוע זה בערי הארץ אשר העולם הזד, ממליץ לראותם; • יעקוכוכסקי והקולונל (אלנבי, תל־אביב) דני קיי בדמות היהודי הפיקח, פת) הוא סרטוהראשון של לואי מאל, הבמאי הצרפתי הצעיר ( )26 שהנאהבים שלו ממשיכים לגלות את פרטי התעלסותם האינטימית זה השבוע הששי בתל־אביב.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 21
קישון העשיר את השפה העברית בפועל נוסף — לגמוז — שפירושו לחסל, לקטול. שימושים לדוגמא: צריך לפטר ולגמה את הקצינים! הם לא גמזו אף אחד אגב, אחרי שיופי ג מזו, בנו של המבקר, כתב פזמונים להצגה החדשה של תיאטרון סמבטיון, השד יודע, מצפים בכליון־עיניים לביקורת הד״ר על בנו ״אני חוששת מאוד שאני החתיכה היחידה ששרדה מהזמנים הטובים,״ הצהירה הזמרת סו פי טאקר בת ד,־ ,71 שהגיעה השבוע לארץ . … סצ׳מו לא רק מחלק חבילות של מלח־השלשול iin m im _a.Tr j Mהשבוע המשורר חיים גורי, על דמותו של רחוב דיזנגוף התל־אביבי: ״לא, לא, עיני אינה צרה בו, מי? אני! אוהב אני את החיים החלקים. … רק לעתים נדמה לי: בעל־חוב רשע ואדמוני ירים פתאום קולו, לכל הקולות הצועקים, ויבקש את חשבון כל ההוצאות.״ @ לואי ארמסטרונג על אלבים פרסלי :״אם תזרוק שמונה מא־בקים לנחל הם יעשו גם כן שפריץ. כל מי שיודע לנדנד את מתגיו בצורה מסוימת, תמיד ימצא קהל.״ קדילאקים • המבקר אוריה כוסקוכיץ, על לואי ארמסטרונג :״ערב שלם של חצוצרה?!
גליון 1141 (12 באוגוסט 1959), עמוד 7
עשו את הגיל שלה 22׳ והיא בת .35 את הגיל שלי, שאני בן ,45 עשו .55 כל פעם שהיינו הולכים אל הרבנים, הם הביאו לעזרה את הרמב״ם, בשביל להראות שאני צריך לתת גט. אבל אני הבאתי את הרא״ש ורבנו תם כדי להראות בדיוק ההיפר, שכל הכופה לתת גם כאילו מרבה ממזרים. … האם רק לנאמני מפלגת הציונים הכלליים שבמושב בניה, או לכל התושבים האחרים, כלומר גם לפלג אנשי מפא״י? הצרה החלה ברגע ששני חברי הועד, מהגוש השמאלי במושב, הגישו את התפס־רותם לשלושת חבריהם מהגוש הימני . … למחרת, כאשר בא המזכיר לבקש את מפתחות המחסן מבסיוק, נתקל בסרוב מוחלט .״אבל הקצין קבע שצריך לחלק שק לכל אחד ולשמור את היתר,״ הזכיר המזכיר.
גליון 1154 (4 בנובמבר 1959), עמוד 19
קרבות אלה, כשהם מועתקים לזירת האוויר של ארץ ישראל בשנת ,1948 ומסתיימים בהפלת שבעה מטוסים מצריים על ידי בקר עצמו, מעוררים רק גיחוך. … הקורא היהודי האמריקאי, הלומד מספרו של בקר מה חלקו במלחמת העצמאות הישראלית, יכול להתמוגג מנחת למקרא אוסף צ׳יזבטים ביאוגרפי זה. הצרה היא שמן־דהוא מצא לנכון לתרגם אותו לעברית. … אלטה זאפן1 ף גבעתיים, מכר יוסף ארגוביץ לסמר־ —1טוטר חליפה ישנה בחמש לירות, גילה מאוחר יותר כי שכח בכיס החליפה 680 לירות. עלבון המוסריות ף•;צרת, שלחה רשימת ר״י, המסונפת ^ למפא ״י, חומר־תעמולה לבוחרת הערביה, הוצפה במכתבי־מחאה של בעלים שטענו כי הכרוזים פוגעים בצניעות נשותיהם.
גליון 859 (8 באפריל 1954), עמוד 5
מרכזי־הכוח הערכיים ה אמיתיים הם מעכר למדבר סיני למצריים) ,מעכר למדכר ערב וסוריה >עיראק< .שום הוגה־דעות כר־דעת אינו יכול לחלום כי הכוד הישראלי יספיק כד* להשתלט על מרכזי־כוח אלד כדור זה, אפילו רצה ככף. … אחרי המפלה הערבית במלחמה ה אחרונה התערער המשטר ברוב מדינות־ערב׳ ניצחה קבוצה מהפכנית במצריים והשתלטו — זמנית — רודנים צבאיים בסוריה. … ׳כיום ושיכלו להיות לטובתנו -כמו עבד אל- נאסר המצרי -אך יתגבשו כ־פין רת המלחמה נגדסן ׳כהות אלה, אם ישתלטו על 30 מליוו ערכים, עלולים לשנות לחלוטין את יחם י־הבוחות כמרחב״ ל רעתנו בטחונו של עם מורכב מגורנזים רבים, אשר הצד הצבאי הוא רק אחד מתם, אמ נם, תצר הצבאי עלול להכריע את הגורל לחיים ולמוות, ולכן יש לתת משקל כ פול ומכופל לצרכיו ולשיקוליו — אולם אין לעשות זאת מבלי׳ לראות את המא בק הלאומי הכללי, על כל שדותיו וח־זיתותיו.
גליון 792 (1 בינואר 1953), עמוד 4
הביקור הראשון לא יוכל להמשך יותר מששה שבועות׳ תקופת ז מן מספקת למחקר בלתי־ממצה, אשר בשבילו אין צורך באס פקה גדולה של חמצן נוזלי, מים ו מזון6 . … חלקים כבדים יו תר מועמסים על רכב־חלל: מוניות זעירו ת המיועדות לנסיעות קצרות אל מחוץ לבסיס החלל. שלד־החללית מקבל צורה, ועתה מתחילים להגיע החמרים הפלס טיים, מהם ייבנו תאי הצוות. … משושת־אלחום לצרכי קשר, קולם־ יותר : קרניים. קולם־הקרניים ע שוי מתכת מבריקה בצורה קעורה, המרכזת את קרני השמש ומפנה אותם לצינור ממולא־כספית.
גליון 807 (9 באפריל 1953), עמוד 15
.19ח״כ מפא״יי ! .20 עולם, במלה פיוטית ! .21 מה שהמצרים השאירו מאחוריהם בנגב ! .23 זאת היתד, פעם לשון הפנייה בפולין ! … .8בבירה זו יושב ג׳ואהרלל נהרו ! .9תחנת רכבת מצרית בה התחולל הקרב המכריע אחר מפנה אל־עלמיין !
גליון 726 (27 בספטמבר 1951), עמוד 9
כל עבודה, עבודה קשה. בשביל לחיות כמו אנשים צריך 45 לירות, יש חודש־ אין לי אפילו .20״ מסביר יוסף ננ׳אר ,56 ,מבצרה העיראקית, את סיבת עליתו, בעברית משו פרת שרכשה בלימוד התורה :״הגויים היו מייסרים אותנו. … אני יודע: האבטלה, המחסור, זה קיבוץ גלויות. אנו מקבלים ייסורים באהבה — אך צריך עבודה.״ מצטער הנכה גיאורג מדד ,37 ,יוצא צ׳רנוביץ ואסיר מיידאנק :״אם יש בי כוח — הייתי שמח לעבוד. … באירגון יעיל אפשר להפוך בכות העבודה העומד לרשותנו, ובאמצעי הייצור שנוכל לרכוש אם נצמצם את תצרוכתנו השוטפת, את הארץ לזבת חלב ודבש.״ מרוקו יסורים באהבת צריך עבודה.״
גליון 790 (18 בדצמבר 1952), עמוד 15
כן הוכללו בספר שלושה ערבים: עבד אל־פעוד, מלך ערב הסעודית, זן בד אל־רחמן עזאם, מזכירה לשעבר של הליגה הערבית, ד״ר טח א ח וביין, המלומד והסופר המצרי הסומא. ״המזיגה ...הטיפוסית של ראיית הדברים הגדולים, המכריעים בחיינו, עד קצה האופק ההיסטורי ...כאילו עמד האיש על פסגת ההר הנישא בהרי ישראל ! … מלבד תפקידיה כמוסיקאית וכאם, מוצאת קלארי, הטוענת שהתמסרות לדבר אחד בלבד יוצרת חדגוניות, זמן להתעסקויות רבות אחרות, אותן היא חובבת במידה שווה: אוסף עתיקות (ביניהם נבל אותו קנתה בחנות גרוטאות באלכסנדריה שבמצרים) ,טפול בפרחי הגן, השתקעות בקריאת ספרים, התעסקויות ספורטיביות (שחיה, טניס, רכיבה) ואפילו סריגה, אותה היא מבצעת בנסיעות הארוכות לקונצרטים שעורכים היא ובעלה או להופעות התזמורת.
