חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,451 עד 1,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 8
עובדה היא, כי שאגותיהם מילאו את חלל האוויר במרחב כולו, עד כי, לדברי קריין אחד :״קולם הטביע את קול ההפצצה הישראלית על קאהיר!״ עובדה היא, כי מצרים מכל חלקי מצ; רים נהרו לעבר הבירה. … דנני שבועיים: פידאיוו נושאים את וגריהס בחוצות סאה ו * 11 וכה ומושפל, כשצבאו מרוסק ו־בירתו חשופה בפני צר,״ל, זכה גמאל עבד־אל־נאצר בנצחון הגדול של חייו. … על מאות המטוסים שתקפו 25 שדות תעופה ברחבי מצרים, ממדבר סיני עד לגבול סודאן. פניו היו חיוורים ומתוחים, והוא ניראה אפור ועייף.
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 48
היא התחבקה עם כולם, עגבה על כולם ואירגנה מישחקי־חברה, ולצלילי הלחנים המיזרח־תיכוניים הרטיטה את מישמניה ויצרה אווירה של מועדון־לילה מצרי טהור. כדי שגם אלה שנשארו כאן כשכל המדינה היתד. … מסיבה שעוררה הדים לא פחות מהמסיבה של רפי ניצחון. ואחרי כל אלה הונפו דיגלי מצריים וישראל, וכבר לא היה צורך באמנים להג ברת העליצות. … הוא הודיע שהוא מזמין אותה עם חמישים נכי־מילח־מה מצרים ואלה, יחד עם חמישים עמי תיהם הישראלים, יחגגו יחדיו את פרוץ השלום.
גליון 2393 (13 ביולי 1983), עמוד 26
מחירי סו דהומ שק או ת ק לי ם נבדק ב שו פ ר סל פ ״ תבתא רי ך 27 6 83 סודה — סוד ה של סו דהסט רי ם סו ד ה של שוו פ ס ( 1ליטר) סו ד ה של ט מ פו ( 1ליטר) משק או ת קל״ס סו דחסס רי ם סו ד ח +״ ס ס רי מ לי ״ קנ ק ל 2ליטר ק רי סטל 2ליטר קו ק ה־ קו ל ה 2ליטר קינלי ג 1׳/ליטר מחיר לליטר 4.12 שקל 25.95ש קל 24 00ש קל מחיר ו ליטר משקה 19.26 שקל 33.20ש קל 31.70שקל 38.00ש קל 38.00ש קל תחנות מורשות ברחבי הארץ: המשביר לצרכן • כל בו שלום • שופרסל • קו־אוס — אגודה צרכנית ק השרון • שקם אילת: המשביר לצרכן, מעתיר. דרומית, רח׳ אלמוג • 2אשדוד: המשביר לצרכן, מ.י.א. בע־מ, רח׳ הראשונים 6ו ו • אשקלון: המשב׳ר לצרכן • אופקים: אמישרנז אופקים • או אל פחם: ס ח אלנו • באר -שבע: המשביר לצרכן, סטופ אש רחירמב״ם ,7אוד>לרח׳הרצל • 71 בני-ב רק: ש .א. מ .דבוטינסק׳ • 9גבעת ״ :סיוונית ר חוי צ מן ,25 שרות׳ ח שמל אחים ראשון דרך ר.שלום 05ו #הרצ לי ה: כ ל בו שו חטרח סו קו לו ב # 3 4חדרר:.שחרהמאוררחיהנשיא • 36 חו לון: ר מי אחרוני רח׳ אילת • 36 חי פ ה: המשביר לצרכן, סגל ובניו רח׳ החלוץ • 61 בנה: פיזנט׳ מרכז מסחח • 6פו: סלון נירון רה יפת • 103 ירושלים: המשביר לצרכן, סעת׳ יחזקאל רח׳ הרברט סמואל • 2כפר-סבא: יצחק כהן רה׳ ויצמן 34ו • כרמיאל: סטרול זינו מרסמסחח • ל 1ד: חגג׳ חנוך רח הרצל • 49מגדלהעמק: בן ח״ם יוסף מ ר כז מסחח • 1נהחה: ואלזילכהרח׳ ויצמן • 62 נצרת:המשבירלצרכן,בני איברהיסרח׳ יוסף • 720נצרת -עי לי ת: כץ ארוין רח הגפן 722 • נשר: בן ארי מ שה רח׳ התשבי • 22נ תני ה: המשביר לצרכן, רדיו אקספרס רח הרצל • 39פתח -ת קו ה: הוצוביץ אבשלום רח איכילוב • 1צפת: גנון שמואל רח׳ ירושלים • 70 קרית ש מונ ה: המשביר לצרכן • קיראון: אל קטח און מרכז מסחר • קחת-ג ת: קורט אמיר מרכז מסחר • 23קרתים:סופר צ מר תרח׳ ירושלים • ר א שון לציון: יורם כהן רחירוטשילד # 4 2ר ח 1בות:לנם ידרחי הרצל • 188 רמלה: ק ש חי חז קאלר חדבו טינ ס קי • 15רמת-נן: מ עדני היוב לרחה רוא ה 129 • רמת השרון: רמו עוז רח׳סוקולוב • 65 רעננה:בלוך אסתר רח׳ אח וזה • 108 שדרות: לישע חנן רחייוספטל • 153ת ל -א בי ב: המש בי ר לצרכן אלנבי,המשביר לצרכן ף זיננוף םנטר,כל-בו שלום, אברבנל מוכניות ר ח בוגו שוב ,23 בני אחרוני רח׳ הרצל ,23 כביס קור רח ההגנה 78 שכונת התקוה, כל בו כהן ובניו ש ד הר ציון ,26ש מ חי ובניו רח׳ נחלת בנימין • 94 תל-מונד: חקיה רח׳ קרן היסוד.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 71
מחפוט, עבד־אל־על, נספח לענייני תר בות ועיתונות בשגרירות מצריים, החזיק בידו נר דולק ובשנייה את תמונת הנשיא המצרי המנוח, והצטרף אף הוא לשירה, בשפה העברית השגורה בפיו. … את הגישה אל שטח הבימה, וביקשו את תמונתו של אל־סאדאת. ידיו של הנספח המצרי היו מלאות עבודה: הוא חילק מאות תמונות פורטרט צבעוניות של ה נשיא מתוך חבילה שהובאה במיוחד לשם כך משגרירות מצריים. … אמר מחפוט׳ :״השלום תלוי בעם המצרי,״ והצעירים ענו לו :״גם בעם הישראלי.״ ״רצח הנשיא לא יפריע להמשך תהליך השלום,״ הוסיף ואמר הנספח המצרי, ויפה סנברג סיימה ב־ ״אינשאללה״.
גליון 1660 (25 ביוני 1969), עמוד 12
כל הידיעות האלה נועדו כדי ליצור את הרושם שיוזמת המעצמות כבר נכשלה; שהמצרים. ו/או הסובייטים מסרו תשובה שלילית! … דבר זה לא הפריע למשרד־החוץ הישראלי להפיץ כאילו המצרים מסרו תשובה שלילית — עוד לפני שנשלח לוושינגטון מנכ״ל משרד החוץ, גדעון רפאל, כדי לבקש מן האמריקאים למסור לישראל את תוכן הדברים. • חסנין הייכל, דובר היסודות הקיצוניים ביותר במצריים, מסר בעיתונו, אל־אהרם. … מכיוון שהסובייטים ל א הפסיקו את יוזמת- המעצמות, אלא להיפך — מסתבר כי המצרים ל א ביקשו זאת, אלא מעוניינים אף הם בהמשכתה. • גולדה מאיר חזרה מבריטניה.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 14
״קאריוקה״ הוא שם־דבר בחלק זה של העולם, אולם עד כה לא הורשו עיתו ח ך | 1ח כך נראית פורט־סעיד, העיר הש־ ^ 9 1 111 לישית בגודלה במצרים, מן המוצב / / 1111 הישראלי הצפוני ביותר. … רק דרך אחת מובילה לפורט־סעיד משאר חלקי מצרים: כביש אספלט, המתמשך לאורך התעלה, בצד תעלה קטנה יותר, המובילה מים מתוקים לעיר. … (״צה״ל התרגל לחיים חדשים לגמרי,״ המביר ממקד האזור .״המצרים יורים בתודה כואב. אז תחים. אס זה נוחת עליך מיתחפרים עמוק.
גליון 856 (18 במרץ 1954), עמוד 17
ל צר כן... דו״ ח ל צד כן... ד וי י ח ל צר כן... … הארצות התרבותיות. ארבעה ס 1ני פרסים מתוך ל צר כן... דו״ ח ל צר כן... דוייח לצרכ לערבו... … דו״וז לצרכן... דו״ח לצרכן... דו״ח לצרכן...
גליון 1747 (24 בפברואר 1971), עמוד 16
במדינה העם מכשיר לשטיפת־מוח <וייוו בכל בית בישראל, בכל קרן רחוב, בכל מיפגש חברתי היה הנושא המרכזי של השיחות השבוע — מיתקפת השלום המצרית, שהתבטאה בהצהרותיו של נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת. חילוקי הדיעות וניגודי ההערכות לגבי ״המהפיכה המצרית״ ,מצאו את ביטויים גם בכנסת ישראל. … לא היה זה קצין צה״ל שהשמיע את התלונה. היה זה קצין מצרי, והראיון עי־מו פורסם בהרחבה בעיתוני מצריים. 0ר 1עלהמ שי ף ד מו ת ז האם עשתה ישראל כל שביכולתה כדי למנוע את חידוש האש י האם לא מוחמצת שעת־כושר נדירה?
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 26
המשחתת השניה החלה לספל בסבו־עי רעתה, הנידה לשתי האניות המצריות לחמוק ולהגיע למצרים בשלום. הסייל נמצא עתה במצב בריאות טוב. … היתה השאלה המרכזית: מדוע לא תכרות מצרי* שלום עם יש ראל? הזכרנו את הברכה בה קידמה ישראל את ההפיכה הצבאית במצרים ואת התקוות להסדר. … הוא אמר ל־ כי אין כל הצדקה למלחמה בץ ישראל ומצרים וכי שיינו חייבים ללכד את כוחו־תיני וליצור חזית אחידה מול אויבתני דמשותפת — אנגליה.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 9
הבין שהסכנה העיקרית חלפה. אמר עבד אל־נאצר בקול נמוך :״יא מצרים, לא על כבודו ואצילותו וחייו של עבד אל־נאצר נטוש הקרב, אלא על כבודה ואצילותה וחייה של מצריים...״ מדוע לא נפל האיש? … התעלה ואת חצי־האי סיני לצבא המצרי? • האם יכנס הכוח הבינלאומי לעזה — והאם יחזיר גם אותה למצריים? … ניים, אלא.גם גורל רצועת־עזה, חופש־השיט הוא יאיים לחבל בתעט־לת־הבחירות של בסואץ ובמיצר טיראן׳ הקמת בסיס צבאי אייק, שטען כי הביא את השלום לעולם.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 24
אם בכלל רוצים להגיע לשלום עם מצריים, צריך שב־יוזמה תשותף מעצמה הנהנית מאמון המצרים. … אם את בטוחה ששום דבר לא ייצא מיוזמה זו, בגלל סירוב המצרים, מה טעם בכריית תהום בינינו ובין אחרוני ידידינו גזלד ה. … תשובתו לגרומיקו -שוב בניגוד להודעות המופצות בישראל -היתה הסכמה להמשך המשא-ומתן על ההצעות האמריקאיות, ותזוזה מסויימת לכיוון הרצוי. אין ביטחון ששליט מצרים יוכל בסופו של דבר ללכת בדרך המוצעת על־ידי האמריקאים.
גליון 684 (7 בדצמבר 1950), עמוד 7
כאן צפירה זרחי והכולים של באנץ׳ בלייק־סאכסס, תשובה חמה הפסיקו׳ כב ׳ השופט ד״ר קסאן, שאמר מתוך חיוך :״נכון, כי הנאשם נראה אולי כגיבור בעיני המצרים, אך קשה לדרוש מבית משפט ישראלי שיתיחם אליו מתוך אותה השקפה...״ שלוש שנים -וחדשיים. … וכך נדד לעזה, מקום שם נמצא דודו והוא, דודו, בעל קשרים עם המטה המצרי. פעם אחת מסרו לו המצרים רשימה שהכילה 14 סעיפים ואמרו לו ״יא כליל, וההאתעצ מך צפירה בת ,91/2בתו השחרחורת של שלמה זרחי, סופר ״דבר״ בחיפה, נכונה מכבר למקצוע העתונאות. … ״עומר מוחמד שייך דיב,״ אמר כב׳ השופט ״אתה שנהנית מזכויות מלאות כאזרח המדינה הישראלית, ויכולת לנסוע לכל מקום בארץ, אתה גם ידעת, כי עדיין אין חוזה שלום עם מצרים...״ גם עומר הגיש ערעור לביר,״ד העליון באמצעות סניגורו א.
גליון 1192 (27 ביולי 1960), עמוד 18
עד שיום אחד פשטה השמועה: יוצאים למדבר. רוב החיילות הארצישראליות נשלחו למצרים. ארבע שנים בילו הבנות במחנות אלה, בלב המידבר. … לאחד משיאי איוולתה הגיעה המועצה לביקורת סרטים בפרשת הסרט אל־חכים (״הרופא״) .סרט זה, שהוא קו־פרודוקציה גרמנית־איטלקית, הוסרט במצריים. זהו סרט הומאניטרי אודות חייו ואהבותיו של נער מצרי עני, ששאף להיות לרופא גדול, ועל פעולותיו למען קידום הרפואה במצרים. … אולם המועצה׳ שהיתר, מוכנה להתיר סרטים מתוצרת גרמניה ומצריים בנפרד, החליטה לבסוף לפסול את הסרט בטענה :״הסרט הוא מתוצרת גרמניר,־מצריים ותוכנו ה א ערבי מצרי.״ גם תעודה רשמית שהעידה כי הסרט נוצר בקו־פרודוקציה גרמנית־איטלקית, לא שיכנעד, את המועצה.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 39
המצרים ביקשו לקבל מינוי זה מזמן. \¥611 ! … גרמה לכך ההכרה כי תעלוליו של האיית־אללה רוח־אללה חומייני ואנשיו, חוטפי הדיפלומטים האמריקאיים, יגבירו הם הגיבו בליגלוג עדין על יומרתה של ממשלת־ישראל למלא תפקיד זה. אמר בשעתו מדינאי מצרי בכיר בקאהיר לחבר- כנסת ישראלי :״אם תפרוץ מחר מהפכה בכוויית — מי יוכל לחוש לעזרת השילטון הקיים? … ואילו עכשיו, אחרי שהשלום היש־ראלי־מצרי נכנס להילוך מתקדם, עם מסירת שדות־הנפט, קשה לישראל לטעון נגדה.
גליון 1902 (13 בפברואר 1974), עמוד 11
״ צה״ל ג;אר 1ב ל באפריקה החתיכות מסתערות עד ארץ־כושן, והמצרים אי 83 מאמינים דמראה עיניהם מועד הפינוי באפריקה מתקרב. … כימעט בכל מקום יש חייל, שכואב לו להחזיר למצרים רכוש שלפ, והוא משליך גפרור בוער על גג החושה, המתלקחת מייד. … אבל האווירה היא של ״הכל מותר״ ,רכוש המצרים הפקר, הרואים את עמודי האש והעשן, עוצמים עיניהם.
גליון 1890 (21 בנובמבר 1973), עמוד 11
ביום השני לקרבות נפגעתי. זה במעט שחט את אותו חייל מצרי. את זה עד הספקתי לראות. אחר־כך התעלפתי עד שמצאתי את עצמי בבית־החולים. … רק אחרי כמה ימים הגיע טייס שנישבה מעם בדרך ״רו 3 לבית החולים-וקצין מצרי הציל אוחי״! !שיקה מאבא מיקי זייפה חוזר הביתה. … לא התעלפתי ממש אבל הייתי רחוק מכל המילחמד, הזו, אולי בגליל שאיבדתי הרבה דם. כשד,מצרים נכנסו׳ למעוז, את זה אני זוכר טוב, פחדנו מאוד.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 26
ק״ץ חס (המשך מטמוד )19 סימן־ההיכר הסובייטי בלט פעם נוספת באותו היום. הפעם: עם ערוב היום. שוב הניחו המצרים מארב באותה גיזרה, אך קרוב יותר לקנטרה. … בשלב זה מופנה עיקר תשומת־הלב ל־מיטרייה האווירית הסובייטית על ערי מצרים ומוקדיה האסטראטגיים. מיטרייה זו תתפשט — כימעט ללא צל של ספק — גם על חזית התעלה עצמה. … ער המתרחש בקויית־שמוש -עיר תגובת ארצות־הברית? *אם סגורים המצרים ובני־בריתם ה( 1רוסים כי שלב זה מתקרב?
גליון 1992 (5 בנובמבר 1975), עמוד 17
המחצית השנייה של אותו לב שאפה למסרה הפוכה בדיוק: שסאלאת ייכשל לחלוטין באמריקה, שיקומם נגדו את דעת־הקהל האמריקאית, ושכל ההתקרבות המצרית־אמריקאית תתפוצץ. פ צ צו תבקאהיר צרה הי א שהיו אלה שני חצאים בלתי־שווים. | ) החצי הראשון היה חדש לגמרי, הססני ומלא־פיקפוקים. … זאת מלכודת מחוכמת ביותר. כי לנשיא מצרי אין כל אפשרות להסתייג בפומבי מסיסמה זו, לפני שנפסלה רישמית על-ידי אש״ף עצמו. … בהגיע האונייה לפורט־סעיד, נסתבר כי חל שיבוש ישראלי טיפוסי בעניץ טכני: תשלום דמי-המעבר. היה צורך בהמתנה מבישה, המצרים שמחו בגלוי על מבוכתם של הישראלים, וכך הפך נם אקט היסטורי זה לעניין די עגום.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 7
היא לא הופיעה בכמות הדרושה אפילו לפי פער הכמויות המקובל בינינו לבין המצרים בימים הראשונים של קרבות מילחמת יום־הכיפורים ; בזמן שמאסות של אוייב, אנשים וציוד, עברו את התעלה והתבססו בצידה המזרחי בטווח תותחינו — זאת בעוד מטוסינו מתפוצצים באוויר מהטילים והנ.מ — .יכולנו רק להצטער שאין לנו יותר ארטילריה. … במילחמת יום־הכיפורים הוכח דבר זה מחדש ובצורה יותר חד־משמעית. צה״ל נבלם על-ידי המצרים כללית, מוצלח ניתוחו של עמידרור וקולע משום שהוא עומד על החולשה הבסיסית של צה״ל: התעלמות מעקרונות המילחמה. … המצרים הם שהחזיקו בקו סטאטי מול כוחות ניידים, וצה״ל הוא שפעל כצבא נייד ״בדיוק כפי שנבנה, אורגן, חונך ואומן.״ הצלחה זו של המצרים בשלושת ימי ״קרבות הבלימה״ היא שגרמה לתחושת הניצחון של החייל המצרי, ולא הצלחת השעות הראשונות של המילחמה, בהן השתלט הצבא המצרי על סוללות חול ריקות.
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 45
שימעון פרם להציל אותו מעצנו! לפטר אותו! צריך להציל את פרס מידו של פרס. צריך להציל את המדינה ואת הממשלה ממעשיו של פרס. כי פרס בממשלה רחבה, סגור באוצר, רחוק מהחוץ ומהכס, הוא פרס בצרה. הוא פרס אשר חותר בכל מחיר לממשלה צרה. … כך שוברים מילה של פוליטיקאים וקמפיין של עיתונאים ש״צה״ל אף פעם לא יוכל להחזיר את המצב לקדמותו״ .הרי הנכבדים משכם הינם מכובדים הקוראים עיתונים ורואים ״יומן ה ש בו ע מה זאת ההתעללות וההשפלה במקרה האונייה ״ניוטה״ לעומת ראס בורקה, טאבה, שייט תיירים במפרץ אילת ושאר ההשפלות החביבות על המצרים והמתחבבות ככל הנראה על עצמנו ואגב מי שמסר את שדות הנפט בסיני לדמוקרטיה המכונה מצרים, תוך תקוה ואמונה לכינון יחסי נורמליזציה אירופית באזור(״גם הבלגים שנאו פעם צרפתים״) אל יתלונן על התעללות בימאים שאולי זיהמו בנפט שהיה שלנו את הים שלנו אם חס וחלילה היה שימעון פרס נאלץ לפרוש מתפקידו בכנסת עקב בריאות לקוייה, היה נכנס היום במקומו לבית המחוקקים סאלח טריף שנחקר בקשר לקבלת שוחד והפרת אמונים החברים, שלרוב מעדיפים נבחרת צעירה, כבר אינם יודעים מי עדיף או שמא מה עדיף החברים שהיו די ניטראלים בנושא הבחירות האישיות הגיעו למסקנה חד משמעית — נגד לראות כל יום תמונות ענק של פקידים סוג ג׳ ניבטות אליך מכל צומת רחובות, או עיתון מזדמן, ולחשוב שבמקומם יכולנו לראות רק שמות של מיפלגות ולא לדעת את הריקנות האנושית שמא חו רי הן בעוד ש״שמאי !
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 32
במקום זאת שלחה מיב־ כאשר סיפרה זאת לעיתונאית ישראלית שישבה לידה, העירה לה העיתונאית :״עוד ייחשבו שהישראלים עשו לד כאן שטי- פת־מוח ולכן בחרת בצבעים אלה.״ 91 המזכיר הראשון בשגרירות מצרים בישראל, ד״ר אחמד ;דמועה, ערד מסיבת פרידה לסאמיה ופיקרי נכ׳לה, העוברים להמבורג שבגרמניה, שם הוא יהי׳ה קונסול כללי של שגרירות־מצרים. … 9גם הנשים שבעליהן עובדים בשגרירות מצרים בישראל !נכחו בתצוגה. סאמיה נכ׳לה, אשתו של הנספח הכלכלי בשגרירות, פיקרי נכ׳לה, התאהבה באחת השמלות שציבעה כחול־לבן. … יש בחוץ הרבה בוץ שהעיריה אחראית לו.״ השיב לו קולק :״נקווה ולחנה עזרא, חברתו של אלוף אכרהם (״אברשה״) טמיר. 91 העיתונאי גבריאל (״גבי״) צפרוני, שגם כן ככה במסיבה, חיקה את הנשיא המצרי אנוור אל־סאדאת. ! 9כאשר נשאלה סטלה לוי כיצד היא מרגישה כחברת־כנסת, השיבה :״יש לי מזל שעשיתי ארבע שנים טירונות, כשהייתי מזכירת סיעת שינוי בכנסת, והצלחתי להכיר את כל השומרים, הסדרנים ואנשי- המיזנון.
גליון 1713 (1 ביולי 1970), עמוד 17
הגורם המרכזי במצב: הנוכחות הגוברת של הצבא הסובייטי וסכנת העימות העולמי שני הצדדי מתנגדי בין ממשלות ישראל ומצרים תיערך התחרות — מי תהיה האחרונה להודיע על סירובה לקבל את ההצעות האמריקאיות. … הפסקתיהאש המוצעת לא תיכנס לתוקפה, והשגריר יארינג לא יחדש את שליחותו. בריתרהמועצות תסרב ללחוץ על מצרים לקבל את ההצעות, והאמריקאים יקבעו כי יוזמתם נכשלה. … הצהרות פושרות אמריקאיות, ללא התחייבות ממשית להתערבות, לא יעשו שום רושם על הסובייטים. עם החרפת הקרבות בין ישראל ומצרים, התערבות סובייטית גוברת כפעולות הצבאיות, והופעת סימנים ראשונים על התבססות צבאית סובייטית בסוריה, הקמת ממשלה פרו־פידאינית בעמאן והתערערות המישטר הלבנוני, תכריז ארצות־הברית על פתיחת יוזמת־שלום חדשה, כד־למנוע מלחמה כללית במרחב ועימות אמיריקאי-סובייטי.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 14
ז הו איש צבא השיחרור, המורכב מפליטים פלסטינאים תחת פיקוד מצרי, אשר במ שך ע שרים שנה חונ כו לשינאה ונקם. כאן הוא מובס, נידהם ומנוצח. האיום. פג. תמונה זו, המגלה בצורה חזו תי ת את ההלם של התבוסה, היא אחת ה טובו ת ביותר. … יג׳אסצג*י<־זי^ גיא <א י5עי;•• ה ,> 1 1 1 1י [ 1כ מו ב מלח מ ת סיני, כך | 1גם במלחמה זו, נמצאו אלפי זוגו ת נעליים ז רו קו ת ב חו לו ת המדבר. ) 1 1 1 1 1 7 1 1 * 1 ) 1 1 *1 1 1 1זו הי אולי התמונה המדהימה ביותר 13 1 1 1 1 1 / 1 1 1 # 1 1 1של מלחמת מאד, השעות, כפי ש מכנה אותה העי תון הגרמני שטרן: כ מו ד מויו ת שחמט על לוח החול הענק, נעים, ז ה לעו מת זה, משמאל החיילים ה ש חורי ם; היש ראלים המתקדמים לעבר מצרים המסגירים עצמם. גורל החיילים המצריים את ת שומת־לב העולם התעלה, ו מי מין החיילים הלבנים, המובסים: מי מין, שבויים עם ידיים על העורף, בכניעה.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 27
איך אפשר לסלף כך את הדברים? האם עושה ישראל טו בה למצריים, כשהיא מחזירה לה את אד מתה שלה? … כהורה שנכנסת למיטה עם החתן שלה לפני החתונה, אין לה סיכוי שיתחתן עימה 1״ אכנרי אצל השר כוטרום־ראלי ״על בסיס פיתרון הבעייה הפלסטינית״ אמרתי לה שיש להכיר בפער העצום בין המנטליות של שני העמים. הישרא לים אינם מבינים לנפש המצרים, והמצ רים אינם מבינים לנפש הישראלים. … ״אם יבואו המו ני ישראלים לקאהיר, פירוש הדבר שה שלום כבר נכנס לתוקפו — עוד לפני ש נחתם ההסכם. העמים הערביים יראו בכך כניעה של מצריים. גם במצריים עצמה
גליון 890 (4 בנובמבר 1954), עמוד 4
אל־עריש גם שלטה על הכביש והרכבת, דרכי הקשר היחידות בין מצרים וצבאה המוכה. לפתע בא מברק הסטורי. … התוצאה של אותו לילה מופיעה בספר־ההיסטוריה. לו נותק הגייס המצרי, היה קורה אחד מן השתיים: או שרצועת עזה היתד, נכבשת בידי ישראל, או, חשוב הרבה יותר, מצרים היתד, כורתת שלום עם ישראל על מנת להציל את צבאה המכותר. … ס תיר ה סגדית מדינת־ישראל הראשונה, בימי שאול המלך, קמה במצב מדיני חולף של שווי־משקל בין ארם־נהריים ומצרים. מדינת־ישראל החדשה קמה במצב פוליטי מקרי לא־פחות : ירח־הדבש בין אמריקה וברית־ד,מועצות, אחרי מלחימת העולם השניה.
