חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,526 עד 1,550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1902 (13 בפברואר 1974), עמוד 10

לפיות האלופים האחרים ט״י שר־הביטחון. שעה, שעה וחצי הכר (אצל המצרים) מתמוטט. אני רוצה להמשיך ייחודו של מוטי אשכנזי היד. … הוא צחק מ״בדן״ ,אשר סיפר שהיו לו קרבות קשים עם המצרים. לאריק היתה ההרגשה הבלתי־מוצדקת שרק נעבור לצד השני, והפל יתמוטט. … יותר מ־0׳ל 50 בקשר היו שיחות עם אריק. התוצאה שיעד היום הצוואר הצר אשר בין הארמיה ה־ 2וה־3 — הינו נקודת־תורפה מטווחת היטב על- ידי המצרים.
גליון 1796 (2 בפברואר 1972), עמוד 16

הסטודנטים המצריים, שהפגינו נגד אנוואר אל־סאדאת, רוצים, כך נדמה, במלחמה. … קלף לבחירות שום ממשלה מצרית לא תובל להשלים עם המשכת הביכוש לנצח. … אולם היא לא הסכימה לחצייה כלשהי של כוחות מצריים — דבר שהמצרים הפכוהו לעקרון מקודש( .המצרים חוששים שהפרדה בין הצבאות, בלי הסדר כולל, ינציח את הכיבוש הישראלי בכל שטח סיני.
גליון 1982 (27 באוגוסט 1975), עמוד 18

מרוב ו₪ו ״תחנות אתרעה״ ,״קווי דילול שי פולי מעברים״ ו״מובלעזת׳ /נשכחה המהות האמיתית של הסדר־הביניים העומד לדיון. בתעמולתם, טענו המצרים שזהו הסדר ״צבאי גרידא,״ ואילו התעמולה הישראלית ביקשה להדגיש שזהו ״הסכם מדיני.״ אם יבולה הנוכחות האמריקאית לעצור מעשי-איבה ולהבטיח רגיעה כתקופת־הביניים, הרי יש בכך חיוב, לצד ההיבטים השליליים. … הישראלים מתייחסים אל ההסדר כאילו רק ה פרטים הצבאיים שלו חשובים, ואילו דווקא המצרים רואים רה את השלכותיו המדיניות. … ממשלת ישראל לחמה כלביאה פצועה על כל מאה מטרים של נסיגה, על כל טנק שמותר יהיה למצרים להכניס לאיזיור־הדילול שלהם ממיזרח לתעלה, על כל קילומטר של התקדמות מצרית מיזרחה.
גליון 2011 (17 במרץ 1976), עמוד 4

הוא ניצב על במקום בלתי צפוי. היא נעשתה פופולארית דווקא במצריים. לא יהיה זה פלא אם תוך זמן קצר היא תהפוך לחלק מן הפולקלור המצרי, ובמקום •היהודי המתלבט בראש המיגדל בקירקם, יספרו שם על הפלח ה מצרי העושה הזאת. … אבל כאשר הוא מצטט בהרחבה מאמר כמו זה של אבנרי, יש בכך כדי לשכנע את קוראי העתון בשינוי יחסם למדינת־ישר- מאמר מסוג זה, המתפרסם בעתון ערבי נפוץ, מציג את ישראל כמדינה שאינה מי שאחראי להפצת הבדיחה ה יהודית במצריים הוא השבועון המצרי הנפוץ והפופולרי אחר סאעה (״השעה ה אחרונה״) .לפני שבועות מיספר, בכתבה שפירסם העתונאי המצרי ג׳לאל אלסמחאווי בשבועון זה, הוא גיסה לספר לקוראיו על הלך הרוחות בציבור הישראלי בהקשר לבעייה הפלסטינית. … עצם הדיווח הנרחב בעתון מצרי חשוב על דיעות פוליטיות הרווחות בישראל הוא המעניין.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 20

בכל אחד מהטנקים היד. כבל גרירה• מ־טי־ 54 מצרי, בו פגע יעקב קודם לכן, הם לקחו בבל־גרירד, נוסף. … הפייפר ירד נמוך מאוד והם פחדו כי הוא עומד לירות בחם בחושבו אותם למצרים. הם החלו להתחפר ואז הועפה אליהם מן המטוס אבן עטופה בנייר : ״אל תדאגו, יש מי שדואג לכם, החזיקו מעמד.״ טייס הפייפר שכח לבשר להם דבר אחד : כי המלחמה בסיני נסתיימה כבר שלושת ימים קודם לבן, וכי מלחמת ששת־הימים בכללה, נסתיימה ביום הקודם. … כדורים נותבים זוהרים מילאו את חלל האויר. ליעקב היד, ברור כי המצרים מחפשים את מקומם המדוייק והוא צעק :״לא להשיב אש.״ הארבעה הסירו בשנייה האחרונה את האצבע מד,הדק.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 53

א 1רי דן ** נהיג חדש נולד השבוע לעם ישראל נשיא מצרים חוסני מובארק. איש השנה של ממש. אפילו יותר מיצחק רבין שמפעלי הנייר של העתונות הישראלית הפכו אותו בהינף קולמוס לצ׳רצ׳יל מודרני. … כאשר רבין וצמרת מערכת הבטחון שלו נכשלו כשלון מקצועי־צבאי־בטחוני, הם מיהרו לפלשתינאים, לאמריקאים ולמצרים, להפגיש אותם עם נציגי אש״ף. העיקר שלא יזכירו, רק בינתיים, את שמו במפורש. … סימן״ .אם מובארק אומר שסאדאם העיראקי הבטיח לו שלא ייצא למלחמה בישראל, האם אין מקום להניח שבאותה הזדמנות דיברו דווקא מתי ובאיזה תנאים כן ייצא למלחמה? האם קיימו מצרים ועיראק שיחות אסטר־טגיות־צבאיות בנושא זה ודנו כיצד להפתיע שוב את ישראל?
גליון 749 (6 במרץ 1953), עמוד 12

במ רחב מצרים הדייר האיל את עורו איש לא חשב כי עלי מאהר נכנם למשרד ראש הממשלה כדייר קבוע. … ״שאני, הלא־יהודי, מאמין כי יבוא יום — לונדון וושינגטון בין ישראל וארצו, ואם התנה לו את האות ירצה ראש הממשלה ה מצרי החדש להכנס להיסטוריה של מצרים החדשה כאדם שהצליח לשים קץ לריב בין העם המצרי והיהודי. … גם במצרים עצמה אין שמו ידוע ביו תר, למרות הקריירה המזהירה שלו כפקיד היא ענוותו גבוה וכמדינאי.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 21

העיר נבנתה ברובה במיבנים טרומיים. השלם החדש ששמו המצרים: ישר לאל־עריש, ימינה אלסלאם, ובסוגריים בערבית — ימית, ושמאלה לאל־ג׳ורה. … העיר כולה הרוסה לחלוטין וכמעט טחונה, וחיילים מצריים שומרים על החורבות בשתי הכניסות של העיר. … הם נשאו דגלים, שרו שירים ואף אי ימו בהתאבדות. כיום החוף ריק (משמאל) ,וחיילים מצרים מעטים משוטטים בו. סים היהודיים של ליל־הסדר ב מקום.
גליון 965 (12 באפריל 1956), עמוד 8

״בצד הישראלי,״ קבעו הישראלים .״בצד המצרי,״ טענו המצרים. כדי לחלץ את האנשים, היה צורך להפעיל תותחים. היתד, זאת הפגזה קטנה, שלא נועדה לגרום נזקים גדולים בצד המצרי. אולם המצרים פתחו בהפגזת־תגמול, פיזרו את פגזיהם בנירים, עין־השלושה ונחל־עוז, גרמו נזקים מועטים. … המתנדבים מן העיר — גדנ״עים, חברי אין ספק שהקצין המצרי עמד במצב כדיקטטור צבאי, היה עליו להוכיח שאי־אפשר להכות במצרים ללא עונש.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 11

אלא שרוב המהגרים היהודיים אינם מגיעים לישראל, מעדיפים להשתקע בצרפת. על לעשות דבר ללא הסכמת המצרים, היתד, השאלה המכרעת, עם שובו לקאהיר: מה יחסו של עבד־אל־נאצר לסינים? אל־שוקיירי לבדו אינו יכול להתיר כניסתם של חיילים סיניים למדבר סיני. לשם כך דרוש אישורו של נשיא מצרים. על כך לא ניתנה שום תשובה רישמית מ־קאהיר. אולם הפירסומים שהופיעו בעתוני מצרים רמזו על יחסו האפשרי של עבד־אל־נאצר.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 7

לדעתי תתכן אהדה אקטיבית למאבק ד,אנ־טי־אימפריאליסטי במצרים באם המחשבה המדינית של שני העמים תקבע בדפוס זה. באם תנועת השחרור המצרית תכיר בזכויות ישראל להגמוניה בסהרון הפורה תביר ישראל בזכויות מצרים להגמוניה בעמק הנילוס. כלומר, באם המחשב המדיני במצרים ספה באמצעים פוליטיים ומוסריים, ועל הכל — במתן דוגמה חייה של השתחררות ישראל עצמה מהמשטר העדתי הסתגרני ושל פיתוח לאומיות עברית טריטוריאלית, חילונית, מודרנית ומתקדמת.
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 14

ראש־הממשלה נוטרת האיבה, שאי הנכונות להכרה באומה הפלסטינית הפכה אצלה ההבדל בין סאדאת וקודמיו: סאדאת הוא הראשון מבין שליטי מצריים שהוא מצרי קודם־כל — כלל־ערבי לאחר מכן. … הפדרציה עם סוריה ולוב איננה אלא צעד שנועד לעזור למנהיגי שתי ארצות אלה בבעיותיהם הפנימיות. אולם דווקא בגלל היותו מצרי־קודם־כל — ישנו דבר אחד שסאדאת איננו מסוגל להסכים לו: ויתור על שטחים מצריים לאורך זמן. … היום שבו נותנים א ת הדעת על גוף זה, הלובש צורה ופושט צורה מזה 23 שנה, כמו המדינה עצמה.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 12

ככה * המארח, נפצע לפני שנה וחצי על־ידי יו אל שמשי* י שי: צריך לזכור שיש הבדל בין חייל מצרי ובין פתח. חייל מצרי עושה את זה בעל כורחו. מפני שאין לו ברירה. … אם אני מכיר בזה שאני ממלא את החובר׳ שלי למולדת, או לא נקרא לזה מולדת — אם אני מכיר שאני עושה את מה שאני צריך לעשות, אני לא צריך בכלל לשנוא את האוייב שלי.
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 13

אולם ב־ 28 בספטמבר 1961 התפרק האיחוד המצרי— סורי. הסורים נזכרו בלאומיותם הנפרדת וסילקו את המצרים מעל אדמתם. … לא היה לו מושג על עומק הרגשות הפלסטיניים שהצטברו. באשר שמע שוקיירי את הצעת הנשיא המצרי, לא המתין. הוא מיהר לעזה. כזכור, לא סופחה רצועת־עזה למצריים מעולם, אלא הושארה כאיזור פלסטיני נפרד, תחת שילטון מצרי. שוקיירי בא אל העיר, בישר בהתרגשות שממשלת מצריים החליטה להכיר ביישות פלסטינית לאומית.
גליון 1910 (9 באפריל 1974), עמוד 15

הכלב קבור במילים ״אי־לכך״. מותר היה לבנדמן לחשוב שהמצרים לא יפתחו במילחמה. שתיראה להם מראש כאבודה .״אי־לכך, הסבירות שהמצרים ׳מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה.״ אבל אסור היה לשום גוה אזרחי (קרי: ממשלתי) לחשוב כד. הממשלה, ושר־הביטחון במיוחד, היו צריכים להיות מודעים לאפשרות הסבירה־מאוד שהמצרים יפתחו במילחמה גם כתנאים של נחיתות צבאית קיצונית.
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 18

אחרי־כן־ הקדישו שלוש שעות לדיונים כלליים ושלושה ימים לנושא שיבת מצריים לפיסגה האיסלאמית. כאשר לא הגיעו לכלל הבנה ביניהם, הם בחרו בוועדת־שלושה (גיניאה, סוריה ופקיסתאן) כדי שתכין הצעת־החלטה לוועידה בנושא המצרי. … היה ברור כי המקורות שהפיצו את מעשה העסקת עיתונאי מצרי כמעט פרו־ישראלי (אל־טווילה ביקר פעמיים בארץ, דיווח בכתבותיו בנימה אוהדת) על־ידי ערפאת, ביקשו לצוד שתי ציפורים בירייה אחת. … מ חי רון דירות הפ צהל דוכני ם: גד הפצה 337056 -־03 מנוי שנתי: סער פרסומאים 229353 -־03 סעודיה: הצעת הסתירות המכרסמות בעצמות ישראל האיסלאמית. המצרים דחו על הסף את שלוש האפשרויות שמטרתן היתה זהה — לשים קץ למצב השלום עם ישראל.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 29

הוא פרסם קול קורא בעיתון אל־מואייד, קרא לאלף מעשירי מצריים לתרום מאה לירות מצריות כל אחד להקמת אוניברסיטה של ממש במצריים. … הסטודנט ראשון שקיבל את תואר הדוקטור שלו באוניברסיטה הזאת עשה היסטוריה ביותר ממובן אחר. לא רק שהוא היה אחד מ״ 260 המצרים הצעירים בני המזל שסיימו את לימודי התיכון בשנת ,1906 אלא ששמו היה גם טהא חוסיין. הצעיר, שעשה את הדוקטוראט שלו על חיי הפילוסוף המוסלמי אל־מערי, נודע לשנים כאחד מגדולי הוגי־הרעות המצריים ובראשית שנות ה־ 50 אף שימש כשר־החינוך בממשלת מצריים.
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 28

צריך להוקיע את הטמאה. צריך לפצות את האנטים האלה על כל הסבל טהם עברו ועוברים, כדי טאיזטהו אטכנזי יוכל לטבת ולומר טהם לא אחים טלו. … הוא פטוט אינו מסוגל לכתוב דברי פולמוס. הוא מסכים עם הטיכבה הסוציולוגית הצרה טלו, זו המצטמצמת והמתאכלת לאט. קהלו הוא קהל מוגבל, למרות התדמית החינוכית טיט לקהל חזה, הודות לדנקנרים. … לפעמים, במקום סתם לאהוב את נעמי טמר ואת האקורדיאון המעצבן טל להקת הנח״ל מפעם, כיאה לעולמם הצר הלא-יומרני, הם קוראים לתור הזהב האבוד טלהם ״אי טל תרבות מערבית״.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 37

בין השאר— : בישיבת המטכ״ל, למחרת סגירת מיצרי טיראן על־ידי המצרים, דנים אלופי צה״ל בהידרדרות המצב. … מזכירו של אשכול, עדי יפה, מארגן שני ספלים, המשמשים בדרך כלל לציחצוח שיניים 9 .בישיבת הממשלה הועלתה הצעה, כי תישלח ״ספינת־מיבחן״ דרך המיצרים. אם יפתחו עליה המצרים באש — תגיב ישראל במלחמה. … בן־גוריון חשב רגע קט והשיב :״לא.״ ״מדוע?״ שאל נבון. בן־גוריון :״המצרים אינם צריכים לדעת עדיין שזו מלחמה, אלא יחשבו שזו פעולת תגמול גדולה.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 23

עוד בסוף 1942 הורה לאחד מחברי־המחתרת, חייל בצבא הבריטי, להקים סניף של לח״י במצריים. אחר־כך בחר בשני צעירים לביצוע הפעולה המתוכננת: אליהו חכים ואליהו בית־צורי. … הם גם הרגו את הנהג הבריטי, כשזה פסע לעבר חכים. אולם הם לא ירו בשוטר המצרי שרדף אחריהם, וכך נלכדו. מכיוון שהפשע בוצע על אדמת מצריים, נשפטו ״שני אליהו״ בבית־מישפט מצרי. … אולם צ׳רצ׳יל התערב בצורה גסה ותבע את תלייתם. אחרי שנרצח ראש ממשלת־מצריים, שהכריז ברגע האחרון מילחמה על גרמניה, בוצע גזר־הדין. ..לא נונו לסלוח!
גליון 2307 (18 בנובמבר 1981), עמוד 5

לא זה בילבד ששביט ואנשיו לקה בטעות קטנה. לא היה לו שחר• המצרים לא נבהלו. לא הודו בשגיאה, שמקורה היה בגאוותנות אישית, אלא שהוסיפו כל אדם חשוב בקאהיר יודע כ׳ חטא על פשע. … השלום הישראלי־מצרי ובין פיתרון כאשר באו השרים יוסף בורג, הבעייה הפלסטינית. … המצ רים ויתרו על הלינקאג׳ .הדבר עצמה נעצרו עשרות מנהיגים בגדה המערבית, פוצצו בתים ונסנחשב אז כניצחון גדול של ישראל, גרו מיכללות (ראה הנדון ועמודים ועלה לסאדאת ביוקר: נידוי ב )75—74 לא השפיעה גם היא על עולם הערבי. טעות קטנה. בינתיים מתקרב המצרים לטובה. התוצאה: המישלחת המכובדת מועד הפינוי הסופי של סיני, ול פתע התהפכו היוצרות.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 4

וון י ך ראש־הממשלה גולדה מאיר ביקשה לשלוח לוועידת השלום בז׳נסה את אלוף (מיל ).אהרון יריב, יועצה המדיני המיוחד, ומי שעמד בראש מישלחת ישראל לשיחות הפסקת־האש בקילומטר ה־ .101 גולדה רצתה לשלוח את יריב, שהשתחרר משירותו בצד,״ל, כדי לנהל את המגעים עם המצרים בנושא הפרדת הכוחות. העדרותו הפתאומית של הסמנכ״ל גר• מה במשך שלושה ימים לשיתוק כמעט מוחלט של אגר המינהלה של הטלוויזיה בימים אלה. … ה פ רד ת הכוחות השר בו רג התלונן עתחאי־וווץ קיבלו קבוצה חשובה בתוך צמרת ההנהגה המצרית מתנגדת בתוקף להסכם הפרדת הכוחות בין צבאות מצריים וישראל בחזית הדרומית. … הוא יהיה במיסגרת הפרדת הכוחות ויתבצע, לפי שאיפת הרוסים והאמריקנים, לא יאוחר מאשר במה־צית חודש ינואר__ . ר ח צי ב מצרי םוגד אנשי קבוצה זו טוענים כי הפרדת הכוחות אינה אלא מזימה ישראלית וכי אחרי שישראל תיסוג עד לקו ר,מיצרים בסיני, ויוקם חיץ של כוח בינלאומי בינה לבין הצבא המצרי, תכשיל ממשלת־ישראל כל התקדמות נוספת כמשא־ומתן לקראת שלום, מבלי שלמצרים תהיה כל אפשרות לחדש את המילחמה.
גליון 2052 (29 בדצמבר 1976), עמוד 47

באופן זה נוצר והתגבש בתודעת הפיקוד הגבוה בדרום מעין ״ מחסום ־ פחד ״ — אלא הפעם, מצד צה״ל וכלפי ההגנה המצרית. האמת העובדתית, כפי שהוכחה בשטח, מכחישה, כמובן, לחלוטין את הערכת בר)• לב, ואת המסתתר מאחריה, בדבר יכולת .הכוחות, שעליהם פיקד, לטפל במצרים — 1גם כשאלה היו ערוכים היטב להגנה. … אבל במציאות שדות־הקרב של יום־הכיפורים אין למצוא אפילו מיקרה אחדויחיד של ״שחיקת״ הגנת צה״ל, באיזור או נקודה כלשהם על־ידי התקפות ערביות — שעה שבחווה־הסינית וב״מיסורי״ שחקו יחידות ועוצבות טנקים של צה״ל (בסיוע ארטילרי ואווירי) מית־חמים מצריים, שהיו מן הצפופים, העמוקים, רבי־העוצמה והמוכנים־להגנה, ככל ׳ — אם לא מכל — שרק יכלו המצרים ל ] ארגן. המצרים הם שתש כוחם וכשל סבלם, עד שנטשו את מיתחמיהם — לא ,נסוגו״ ,אלא נסו בעור שיניהם, כשהם מפקירים את נשקם וציודם, בכמויות שנחוץ ; היה לראותן, כדי להאמין בהן.

