חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 16,351 עד 16,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2282 (27 במאי 1981), עמוד 80

התוודו, הכו על חטא, העידו כי כבר נעלתם נעליים צבאיות, בבר כתבתם ״מי יודע אם עד ששורות אלה יראו אור לא תפרוץ מילחמה ״,בבר הייתם פה לדאגנות אימהית מכרסמת מוראל וממינה צר ואויב. לא דובים ולא זבובים — מצבנו מעולם לא היה טוב יותר! … בבלות הבל, בעל הפסוק הנ״ל מרמז שם אין המילחמה המומלצת שלו ״תחזק אותנו, למה ואין, זה׳ ישפר את מעמדנו בעולם, למה ואין, זה׳ יוביל לחוזי שלום עם שאר מדינות ערב — בלי התנאים המשפילים שליוו את הסבם השלום עם מצריים.״ זה יהיה פשע להחמיץ סיכוי להשיג קונסנסוס ישראלי סביב הבטחה בבירה שבזאת. … ״ ובבן, לא אתמודד, ובוודאי שלא אשלוף לצורן זה מן השרוול כתב מדיני מנוסה כאילן כפיר, שקבע באותו שבוע, ימים ספורים לפני עמיתו, ככל הנראה בהסתמכו גם הוא על מיני ״מומחים״ ו״גורמים הבוחנים את המצב״ ,בי אותו אסד אינו אלא ״שחקן פוקר״ המהמר על בל הבנק הסורי. אבל אני אביע דעתי הצנועה, בי אין צורן להגזים ולצייר את אסד בגאון הדור, המקדיש ״זמן רב למחשבות ולהערכות״ עד ש״בל צעדיו האחרונים הוכיחו בי מאחורי ההידרדרות עמדה תוכנית פעולה נרחבת ומגובשת, שבה צפה מהלכים רבים קדימה.״ לא, אין צורן להגזים, ומה גם שיש ויש ״מומחים״ ו״גורמים״, אולי לאו״דווקא במרכאות, המתעקשים לטעון שמאחורי ההידרדרות הנ״ל — בלבנון — עמדו לא פחות ולא יותר קברניטי ישראל.
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 5

גם אז נשמע בתיקשורת רק קול שונה אחד, קול העולם הזה. אבל אין צורך לגלוש לשטחים של מדיניות וביטחון, השנויים במחלוקת. … האם חזרתם לעבת לאו דווקא. אלא שיש באמת צורה מסויימת, שאנחנו שומרים עליה, והמיועדת רק לגילויים גדולים. … כאלה היו הפרשות של טיבור רוזנבאום, מיכאל צור ואשר ידלין, שכולן פורסמו על־ידינו.
גליון 2328 (12 באפריל 1982), עמוד 56

לכן מי שנעשה שותף למבצעי טרור אישי — ולא חשוב כלל מי התחיל בשרשרת הרציחות, שכן בשלב מסויים החשבון הזה הולך לאיבוד והנקמה מוליכה בכוח היגיון פנימי אכזרי להנצחתה — חייב להביא כל זאת בחשבון, וא ם הוא מביא כל זאת בחשבון ומשתתף בכל זאת ברולטה הטרוריסטית, כי אז אני, לפחות, איני מקנא ביכולתו לשקול וליזום מיבצעי טרור אישי, שכן אני יודע שלאורך ימים טרור אישי אינו יכול להישאר חד־סיטרי, שכן הוא יונק בבת־אחת משתי פיטמות שפעניות — יצר הנקם האישי המדורבן על״ידי הנפגעים הקרובים (אם בני משפחה ואם עמיתים וחברים לנשק) ,ויצר הנקמה הלאומי, הקם להגן על רצח הכבוד הלאומי. יש אנשים — אינני מקנא בהם — שפשוט יודעים א ת מי צריך להרוג ומתי צריך להרוג ואיך להרוג ומה יהיו התוצאות הבטוחות של ההריגות שיתבצעו מכוח תכנונם ופקודותיהם. … אבל א ם ישנם אנשים כאלה, ואם לדעת השלטון הם חיוניים, כי אז אותו שלטון המפעיל אותם חייב להגיד לציבור שבראשו הם עומדים ואותו הם מבקשים להנהיג — אני מדבר כרגע על שלטון המחזיק א ת עצמו לדמוקרטי ואפילו למבצר דמוקרטי — כי אין, לא היה ולא יהיה טרור אישי אשר לא יוליד טרור אישי; שמדובר בהיבט מסויים מאוד של מלחמה, בחזית מסויימת אחת מבין החזיתות הרבות של המלחמה, אשר כל עוד היא מתנהלת צריך שיהיה ברור שהיא תתבע קורבנות, שכן הדם רוצה דם והטרור מוליד טרור, ולכן כאשר מתבצעת פעולת טרור של רצח אדם יחיד, אפשר להתרגש במישור האישי, אך לא במישור הלאומי, אחרת נידרדר לשיבוש מערכות שיתבטא בכך, שתחת היות הטרור האישי פועל יוצא של המלחמה, תהיה פועל יוצא של הטרור, כלומר הזנב יכשכש בכלב, כלומר תחת שאיש אחד ימות למען הרבים במלחמת טרור שאין לה סוף, רבים ילכו למות במלחמה ממש לאודווקא משום שהדבר הכרחי, אלא משום שאיש אחד נרצח• הדם רוצה דם ז בוודאי.
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 10

אם תוציא ישראל להורג ״מחבלים״ ,יוציא הצד השני להורג את חיילי־צה״ל אשר יפלו לידיו. במיקרה זה לא היה אמנם צורך לשחרר השבוע ״מחבלים״ — מפני שששת השבויים הישראליים היו מוצאים מזמן להורג. … רק קומץ אנשים, בשוליים המטורפים של הימין, התנגד לכך. הדבר צריך להיאמר בפה מלא, כדי לאפשר את המשך המיבצע עד לשיחרור כל השבויים. … עשרות אחדות של אנשים, כולם אנשים עובדים, הרגישו צורך להפגין בעת יציאתו של ראש־הממשלה מבט חטוף.
גליון 2473 (23 בינואר 1985), עמוד 15

ההקשר הוא תמיד גיאוגראפי ולאומי .״מהודו ועד כוש״ .״אות ומופת על מצריים ועל כוש״ .״מעבר לנהרי כוש״ .״והנה הכושי בא ויאמר...״ ״ולובים וכושים במצעדיו״ . … יכול אדם לשבת בכנסת ולהקשיב למאה נאומים רצופים, מבלי להיתקל אף בנאום אחד הבנוי בצורה הגיונית, שבו דבר נובע מדבר, ושהוא רציונלי מאל״ף עד ת״ו. … מכיוון שכולנו מסכימים שבחברה הדמוקרטית צריך הדרג הצבאי להיות כפוף לדרג המדיני, יש לנו בעייה.
גליון 2313 (30 בדצמבר 1981), עמוד 25

ואם במדינת־ישראל מקובלות זכויות מסויימות, הוא צריך לכבד אותן. כלומר, חייבים לנהוג בצורה הומניטרית, מעבר למה שמחייב אותנו המישפט הבינלאומי. … דוגמה מאותה תקופה הי תד, בבג״ץ פיתחת־רפיח, שם הובא תצ היר של האלוף ישראל טל — צריך לזכור את התקופה, ימי פולחן הגנרלים, אותו מיתוס שהתנפץ רק אחרי — 1973 וזה השפיע על בית־המישפט, מאחר והשופטים חיים בתוך עמם. … ״היום אנחנו יודעים כי אותם בדו אים, שהיה צריך כביכול לסלק אותם, הועסקו אחר־כך בהתנחלויות.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 67

׳ הוא שלף את שעון״הכיס שלו ונגע במחוגים, .תשע וחצי — צריך ללכת לאכול.׳ כשהחזרתי את סיפרו של קיפלינג למקומו — בורחס דרש בתוקף להחזיר את הספרים למקומם המדוייק — אמרתי, ,אף פעם אינן שב וקורא את הספרים שכתבת ן׳ ,לעולם לא. … אבל, פייר מנאר׳ הוא בדינוקדנות של רוקח חה, לא סי פו ר ...הוא לקח את מקלו מן הספה שבטרקלין ויצאנו, יורדים במעלית הצרה, עוברים דרן שער הברזל. המסעדה היתה מעבר לפינה — לא יכולתי לראותה, אבל בורחס ידע את הדרן. … העיר שייכת לו, והוא עצמו היה בין אלה שיצרו אותה. המסעדה היתה מלאה ורועשת להפליא.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 60

בני־הזוג, סרי וקל מנ ט, המתגלים כמו כל הרבנים ה אחרים, כצרי-מוחין, אנוכיים, טפילים, המנצלים את אונה ויורדים לחייה, בעוד היא משתעבדת להם ברצון, אהבה והערצה, תוך ביטול האני שלה, כמינהגם של חסידים לפני רבותיהם. … במאמר האחדות הערבית בתודעה הלאומית המצרית בשלהי שנות השלושים מאת ישראל גרשוני, שחלקו השני מובא בפתיח של החוברת, מובא ניתודד מעמיק של תהליך מעורבותה של מצ ריים בזהות הערבית, ויצירת התשתית לתפקידה של מצריים כמנהיגת העולם הערבי. … רבקה ידלין, במאמרה עליית, האיסלאם הפוליטי׳ :תפישות קונטמפורניות של האיסלאם במצריים בוחנת אח עליי תה של תנועת האחים המוסלמיים במצ ריים, ריבוייה אחרי המהפכה המצרית.
גליון 2365 (29 בדצמבר 1982), עמוד 21

נראה שגם א ם ייאלצו להוציא יותר כס פי ם מכפי שהם תיבננו, ה ה כנ סו ת יהיו בהתאם. לא נראה שהם ייקלעו לצרה אמיתית• אול ם עליהם להימנע מספקול ציו ת ואל להםלס מוך על המזל. … ב ת חו ם הכספי המצב עלול להשתנות ולהפתיע א תכ ם בצורה לא נעימה. החל מהשבוע תרגישו בשינוי לטובה. … ה תוצאו ת ישביעו רצון ויעוררו התפעלות. ה פעם אין צורך להת רוצץ ולהיפגש עם בני המין השני מחוץ לבית.
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 39

התוקפנות שלו נובעת מהרגשה של קיפוח, מתחושה של חוסר־ערך. בקיצור: הוא יצור אנושי פגום, השונא את עצמו בתת- הכרתו, והמשליך שינאה זו על העולם החיצוני. … כוחות פוליטיים אינם נבנים על־ידי קריאות-ביניים בילבד — יש צורך לעמול ולטפח אותם, לעשות נפשות, להפיח חזון, להיאבק על דברים בלתי־פופולריים, לגבש בהדרגה חבר־אנשים מלוכד המסוגל להילחם למען מטרה מדינית וחברתית. … הוא צריך לעבור אינסוף של ישיבות-סניף וישיבות־מחוז, שבהן ננאמים אינסוף של נאומים באנאליים.
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 42

סוף סוף, גם בפולין תהיה להם בעיה אם יהיה צורך לעצור את בל העם. £דיר מגאקם אולי את ראש המשלה מנחם בגין זה לא ! … אולי אני טועה ואולי לא, אבל יבול להיות, שאף כי עדיין איננו יודעים זאת, אנו נתונים עכשיו בעיצומו של שלב חשוב ביותר בתולדותינו, ואסתכן ואוסיף שלב רב-תיקווה, של מעבר ממדיניות על־חרבך־תחיה למדיניות על-שבלך-מדיניותך תחיה. הצרה היא, שאיכשהו זה לא כל כך מסתדר לי עם בגין, שרון, שמיר ואיתן, אבל בשם שאם אלוהים רוצה גם מטאטא יורה, כך גם אם אלוהים לא רוצה, שום תותח לא יורה (נבון עד לרגע בתיבת מלים אלה) … אם ישראל היא בעלת־ברית של ארצות־הברית — הייתכן שארצות־הברית אינה יודעת זאת, עד כדי כך שצריך להזכיר לה זאת כל שני וחמישי, ערב בוקר וצהריים?
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 78

הוא רצה להיפטר מאתנו ביגלל הילד, ועשה לנו צרות צרורות. עזבנו אותו ולא מצאנו מקום לגור בו. … אין זה טיכעי*־ זה טיבעי אם יש ממלא־מקום, וממלא־מקום לא קונים בחנות. זה צריך להיות איש שהכינו אותו לתפקיד, איש בעל שיעור־קומה. סהאם לא הכנת לך כז ה * את לא מכינה ממלא־מקום כמו שאת מכינה עוגה. ממלא־מקום צריך לצמוח, וזה קשה, קשה מאוד. • כמפד ״ ל לא צמחמ מל א־ מ קו ם לד״ר בו ר ג?
גליון 2407 (19 באוקטובר 1983), עמוד 40

בשבילי זה לא היה אסון אילו אשה היתה יוצאת עם גבר צעיר ממנה ומשלמת בשבילו אם צריך, אבל זה — חס־וחלילה, זה לא מקובל בחברה שלנו. … אלה הגברים שיש, לצערי. גם עם האלוף, הסתיימה הפרשיה בצורה מכוערת, ולא כל־כך באשמתי. את האלוף הזה פגשתי במיפגש פוליטי. … היה עוד גבר שהלכתי איתו בפעם הרא שונה לקולנוע, והוא כבר הרגיש צורך ללכת איתי שלובי־זרוע, וכבר הציע לי נישואים.
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 51

כ ת לשחרר את עצמנו באמת מן המבוכה המינית תו, חייבים המבוגרים למצוא ולעבד דרבים חדשות כדי ללמד ילתם כל שצריך לדעת על מיניות, ולפתח דגמי למידה חדשים אשר יוציאו מגידרס את הבעיות והמעצותם שהם עצמם התנסו בהם.״ בפרק האחרון מציג דרה ק א הן אופציות חדשות שנועדו להקים את הדור החדש, הדור שאחרי המהפכה המינית, דור שאינו ירא כלל את המין, ואת בעיית המין, דור שמטרתו היא למצות את המין, מיצוי שלו לא זכו הדורות הקודמים. … רוב הפריטים שאותם ליקט נקדימון בסיפרו ידועים כיום, אך קיבוצם הנבון, הכרונולוגי, מציג את כל המי ומי של ערב מילחמת יום־הכיפורים כעדת שוטים, עמוסי ביטחון עצמי, שהמצרים והסורים הפילום בפח — בדומה לדיווחו של אלוף זעירא על ה״חופשות״ של הצבא המצרי החל ב־ 8באוקטובר.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 62

לדבר כן, אבל לא לרוץ אחריהם כפו אורי אבנרי ומתי פלד וד״ר ארנון. לא לרוץ להצטלם. גם לא צריך לקרוא להם דתי קנאי כמו חומייני יעשה צחוק מאפריקה? … תהרגי אותי אם אני רוצה לשמוע על סיפוח ותהרגי אותי אם אני רוצה אותם פה, אבל צריך למצוא פיתרץ, ומגיע ל־ערפאת שנדבר איתו — יותר משהגיע לסאדאת שפתח נגדנו בשלוש מילחמות. … • מה דעתך על האפשרות שיצחק נכון יעמוד כראש מיפלגתך? ראשית כל, הוא צריך לומר רוצה. יצחק נבץ הוא נכס חשוב למדינה.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 18

אבל כמו שאתה מבקש התחשבות באופי הפסיכולוגי של הציבור ישראלי, הציבור הישראלי צריך להבין שגם לעם הפסטיני יש מציאות פסיכולוגית, שהיא תולדת ההיסטוריה שלו. … יש ארבעה גורמים, שבלעדיהם לא יהיה שלום במיזרח התיכון, אבל צריך הרבה יותר גורמים כדי שהשלום הזה יהיה באמת תקין. … סיבות שונות, פנימיות, אולי גם פסיכולוגיות ואידיאולוגיות, אש״ך איננו מסוגל להחליט על קו-פעולה ברור. הוא לא יכול להחליט בצורה ברורה וחד-משמעית על אסטרטגיה של מילחמה, אך גם לא על אסטרטגיה של שלום.
גליון 2538 (22 באפריל 1986), עמוד 34

לאחר לבטים, לאחר ״לילות לבנים״ של נסיונות כושלים, של ריקנות, לאחר מחשבה, שירבוטים, מתחילים דברים קורמים עור, לובשים צורה וחומר. כשקנה־המידה נכון והפסל שר את שירו בנוף — זה כנס בעיניך, כמו לידה מחדש. … אני מבין שם את השפה, את העשייה ואת הגיונה. אני צרכן נלהב במקומות כאלה — לזמן מוגבל. אני שם תייר, תייר מזדמן המצלם את המתרחש, טועם, מותח ביקורת. … כך גם פרא אנג׳ליקו, הכומר הקתולי, צייר לעצמו —׳פרסקות בקאפלות ובמינזרים. כשיצר מלאכים היה מדמה לעצמו שהוא נוגע באלוהות ובוכה.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 18

• מודעי: הניצוץ • מווו השב״נ: המחיו ^ תכן כי תואר איש־השנה היה צריך להינתן במשותף לשלושת האנשים שגרמו לחשיפת הפרשה: ראובן חזק, פלג רדי ורפי מלכה. … היתה בה הוכחה נוספת לכך שפרטים שוליים יכולים להשפיע על מהלך ההיסטוריה בצורה בלתי־צפוייה. חודש וחצי לפני־כן סילק ראש־הממשלה את[ יצחק מודעי מתפקידו כשר־האוצר, מפני! … כנגד זמיר אפשר היה לטעון כי לא היה צריך להתפטר משהגיעו אליו ההדים הראשונים של הפרשה, ושאסור היה לו להשלים עם הדחתו בשיא הפרשה, כשהמשך מילוי תפקידו היה חיוני לעשיית הצדק ולקיום שילטון־החוק.
גליון 2569 (26 בנובמבר 1986), עמוד 32

לעומת זאת, בלחם, אני חושב — לפחות כפי שהדברים נקלטו אצלי — היה פחות צורך להעביר את המציאות המקומית דרך פריזמה אישית. … חשבתי על עניין הישראליות. אני הייתי אומר כמעט בצורה אקסיומאטית, שהסרט הישראלי זה מהדורת־החדשות. … סופר וילדה היו אומרים זאת בדיוק באותה צורה, בלי ריטוריקה. ואני אינני אומר זאת רק מהסיבה שאני עצמי עושה את יומן — שהוא אולי גם חדשות —* מזה 13 שנה.
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 30

הנרי מור שנפטר זה מכבר, אומץ כאמן לאומי־בריטי — במה? צריך לתת תשובה על כך, תשובה שלדעתי לא תימצא. … תומרקץ: יותר קל לעבוד על דיקט. ישנם מאפיינים, אבל צריך להוריד זאת ללשון־טבחים ולא ללשון־היסטוריונים: יש מיטבח ישראלי ויש מיטבח צרפתי. … פרט לכך אנחנו סמוכים מדי לעצמנו מכדי שנוכל לראות את הדברים בצורה אובייקטיבית. פישר: קל לומר שכל דבר הצומח באופן אורגאני הוא שייר, כפי שהערת.
גליון 2557 (3 בספטמבר 1986), עמוד 26

במילים אחרות: זהו סוד כוחם וקיסמם הגדול, אבל גם סוד חולשתם הפוליטית הרבה של אנשים רגישים, מצפוניים, בלתי־פנאטיים, וכן של אנשים קנאים שהם רגישים ומצפוניים מדי. את התופעה הזאת צריך לראות בעיניים גלויות. מותר להצביע על מעלותיה וסכנותיה. … ״ מרוב בהילות ״לזעוק״(ראו מה עוללה לנו ״זכות הזעקה״ המפורסמת ,):נעלם מעיניו של הכותב שאין הוא צריך כלל להרים את קולו לאמריקה, שהרי בן־דבבו ״גבי דניאל״ עדיין נמצא באותה שעה, בכל מלוא כובד ישבנו, בדירתו החדשה שבתל־אביב. … בקר טשת בטעות ירדתי באוטובוס תחנה אחת אחרי זו שבה הייתי צריך לרדת. נתקפתי רעב והנה אני יושב עכשיו מול האנדרטה של אגם (רא־שי־תיבות: אנדרטה גדולה מאוד) .אין ספק: זה מסתובב.
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 32

כנזים והרבה אשכרדים. גדלתי בחברה אם אני צריך להגדיר את עצמי, אני נזית. אני מדבר על המישפחות מהדור ישראלית מעורבת, ללא אפליה או ריג־ יהודי מעורב, מתבולל. … החברה המיזרחית מאפשרת או שאל אותי רשם־הנישואין מה עדתי. יוון וישראל. היה לי, כנראה, צורך מתירה לאשה, שהיא בעלת אופי חזק, באופן הטיבעי ביותר אמרתי ״ספרדי״ .להזדהות עם הצד הספרדי. … הצד הספרדי שלי מתקומם נגד ה פחתי, בצורה שאני מקיימת אותו. ויש עובדים מחוץ לבית ובבית.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 21

זוהי, כמובן, מחלה מיקצועית של פוליטיקאים — ויתכן שמי שאין לו צורך כזה אינו עולה כלל על בימה ציבורית. … בימים ההם היה נער, בהגיעו לגיל ,14 צריך להחליט על דרך חייו. האב פרסקי החליט לשלוח את בנו הבכור לבית־הספר למיסחר. … שימעון עבד תחילה בגן־הירק, ולאחר מכן בחר לעצמו מיקצוע בלתי־פופולרי — הרפת. אמנם, שם היה צריך לקום בארבע בבוקר, אך לא היה עליו להתחרות עם הצברים.

