חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,801 עד 1,825)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1743 (27 בינואר 1971), עמוד 9
זה עניין מסוכן מאד. מה יקרה באמת אם המצרים חם וחלילה יסכימו פתאום לחתום על הסכם־שלום ושלום של ממש, שלום בר־קיימא? … מה תהייה, למשל, השאלה הראשונה שתקוע ישאל את המצרים? גולדה (מצטטת) :מה אתם מוכנים לתת למען השלום? … (בפתאומיות) אולי... אני יודע? אולי אפשר להביא את המצרים למצב כזה שלא תהיה להם ברירה אלא לחדש את המלחמה?
גליון 1953 (5 בפברואר 1975), עמוד 9
הוא אמר לסורים ולאש״ף אותו דבר שאמר קודם־לבן למצריים: הסתדרו עימנו, ואנחנו נדאג לבם. … זהירות, סבנה : אם תעבור גבול זה, אתה מזמין צרות. צרות לארצות- הברית, צרות לבעלות־בריתה, ובמייוחד צרות לישראל. … הוא מוכרח להשיג הצלחה מהירה במרחב. הצלחה זו יכולה ללבוש רק צורה של הסדר ישראלי-מצרי, שיחזיר למצריים שטחים ניכרים.
גליון 1913 (1 במאי 1974), עמוד 10
׳מעולם לא היה ויכוח עליהן בשום דרג •סל אנף המודיעין. כל הפרטים על הכנות המצרים היו ידו עים! ,מעבר לכל ויכוח. הוויכוח היה רק על הערכתם. … היא קבעה שאמנם יש להניח שזהו תרגיל מצרי, אלא •כיש* נם מקום לחשש שתיתכן התקפה. מסקנה זו התאימה להערכה הכללית של המטכ״ל, אמ״ן והפיקוד, שהתכונה המצרית היא תרגיל, וש״הסבי- רות שהמצרים: מתכוונים לחדש !
גליון 2121 (26 באפריל 1978), עמוד 12
תנאי לשיחרזר. מאז נעצרה ספינת המיפרשים המצרית ממיר במים הטריטוריאליים של ישראל בדרום הארץ, התפתחה מילחמה קרה בין ישראל למצריים סביב שאלת חסינות כלי שייט הנתפסים במים טריטוריאליים. … למדינת ישראל ישנו הסכם עם סוריה ולבנון לפיו מוחזרות ספינות תועות לארצן, באופן אוטומאטי, באמצעות ועדות שביתות־הנשק המעורבות. הסכם כזה אינו קיים עם המצרים. כתנאי לשיחרור סמיר, תבעה ישראל הסדר בדבר השייט בחופים. אך המצרים סירבו, וטענו כי בעוד שיכולה להיות סיבה כלשהי לספינה ערבית לעבור לאורך חופי ישראל, אין כל הצדקה טבעית להימצאה של ספינה יש ראלית דרומה מעזה, שהרי אין לישראל כל מיסחר עם לוב או צפון־אפריקה.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 50
מילחמה זו יצרה לג ביו מצב קשה: היה ברור לכל ערבי בעולם כי השלום הישראלי־מצרי, שהבטיח את ישראל בפועל מפני כל התקפה מדחום, דידבן את בגין להתקיף בצפת. … אך המצרים שפחו גם שנ שארו הפעם פחח למעגל המילחמה. וכאשר נקט הנשיא רגן, בסוף השנה, ביוזמתו החדשה. קיוו המצרים כי ייצאו בקרוב גם מגטו הנידוי והחרם, שסו הם כלואים מאז חתימת הסכמי קמס־דייודד.
גליון 2450 (15 באוגוסט 1984), עמוד 27
כיצד תנהג? לא צריך לוותר בקולנוע היכל. לדתיים יש דרד משלהם לוותר. … אמר לו התלמיד. רבי, תקף אותי היצר והייתי צריך. השיב הרב: צריך, צריך. והוציא הלכה, הקובעת כי תלמיד חכם שתקף אותו ייצרו, ילבש שחורים שאיש לא יכירו, ויילך לעיר סמוכה, ששם איש לא מכירו ויספק את צרכיו. את רואה, גם אצל הדתיים, כשצריך צריך. אז לא צריך להיכנע להם כל־כך מהר.
גליון 2522 (1 בינואר 1986), עמוד 19
במדינה הצפופה -באיזודים הראויים ליישוב יש יותר מ״סססג צפש לקילומטר מרובע -שבה נולדים שלושה תינוקות בבל דקה, עושה הממשלה מאמצים רבים לבלום את התפוצצות-האוכלוסין, אך בהצלחה מעטה. על יחסם של המצרים לעניין זה ולמעמד האשה בכלל בקטעים שלהלן, שנלקחו מתוך טידדת-ראיו- נות בירחון אל־טליעה. … הוא נותן הרצאה בשביל ההכנסה, שניים־שלושה גיני (לירות מצריות), וזהו. אבל זה לא אומר שהוא צריך להגשים את זה. … בחיי אללה, ההוצאות, אין לי כסף לשלם את ההוצאות. קריקטורה בעיתון מצרי(״רוז אל־יוסך״) ..הגלולות עלולות להחליש את הגברת!
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 47
איחוד הכולל את מצריים, עיראק, ירדן ודרום־תימן. בכתבה מציין השבועון כי למצריים ולעיראק יכולת תעשייתית ומדעית טובה. … מצריים, לפי העיתון, גם פתחה קו־ייצור למטוס זה. דווח גם על שיתוף־פעולה עיראקי — מצרי בפיתוח ויצור הטנק הסובייטי ט־.72 בעיקבות הנפת הידיים המפורסמת של יצחק שמיר, דויד לוי ואריאל שרון, במרכז־הליכוד הלא־מפוצץ, מטרידה את חברינו שאלת ״הפרט הנסתר״ :האם ראש־ממשלתנו, זקוף־הקומה, עמד ושתי כפות רגליו על הריצפה, במשך אותה הנפה חגיגית, או שמא משיכתו הפתאומית של השר לוי העתיקה אותו מהריצפה בריחוף אל על מעניין היכן זרקו נרקומני ישראל את מחטיהם המזוהמות עד שנה זו?
גליון 963 (29 במרץ 1956), עמוד 11
כעת היה עלינו ללמוד ערבית, שפת סודאן ומצרים. החום והרוח שככו עם ערב. היינו תשושים מ,חתירה, ותרנו אחר מקום לחנות על החוף. … מיבנה הסכר הושלם על־ידי הבריטים בשנת .1937 מימיו האצורים ואלה מאחורי סכר הסנאר על הנילוס הכחול משקים את מצרים. הערבים שפתחו לרווחה את שעריו הענקיים, צחקו בכל לב. … שלי, קילומטר במורד הזרם, על החוף המזרחי. מראות הנוף בין חארטום וגבול מצרים, הזכירו לי את נהר קולוראדו באמריקה.
גליון 963 (29 במרץ 1956), עמוד 18
שני הגברים כורים זהב משרידיו של מכרה מצרי עתיק, בו נמצאת עדיין המתכת היקרה, הודות לחציבתם הבלתי יעילה של הכורים בתקופת הפרעונים. החום והרעב נעשו קשים מנשוא ככל שקרבנו אל גבול סודאן—מצרים. מבוקר עד ערב, נצלינו בלהט השמש האפריקאית, כשאנו חותרים במימיו הירקרקים של הנילוס. … לבשתי, איפוא, את בגד הים שלי ומסכת פנים וצללתי במים הירוקים כדי להתבונן בעמודים ובכתובות שעל מקדש נהדר זר* סכר אסואן ^ פלאה מו ד ר ני הגדול ביותר של מצו 1רים, סכר אסואן, היה המקום הבא בסיורנו. המים שאצר והוציא חשובים ויקרים יותר למיליוני המצרים מאשר כל עתיקותיה ופירמידותיה.
גליון 1012 (6 במרץ 1957), עמוד 4
אבל זה גם משעשע. פגישה ראשונה. בניין־מסה מצרי באבו־עגיילה, מפוצץ מפגיעת תיתח. מצד אחד של השולחן — יענקלה, סגן מפקד הגדוד. … סנן־אלוף לוגיסטיקה: בבקשה, מה רצונך? רב־סר! יענקלה: אני לא רוצה כל ם. הצרה, שאתה רוצה משהו ממני. לזגיסטיקה: ודאי, ללא עזרתכם לא נוכל לעבוד כאן. … מהרצפה ועד סמוך לתיקרה ערימות ענקיות של סבון־נלוח, תוצרת מצרים. את מי הם נכנסים לחדר המפקדה (בבניין חדש שהמצרים לא הספיקו להשלים איתו) .על השולחן רצו לסבן?
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 11
מלכתחילה החלה סוריה בעבודות ההטייה בתור אמצעי־לחץ על מצריים, וכדי לומר לעולם הערבי :״אנחנו קוראים למלחמה מיידית בישראל, ומצרים מסרבת.״ פעמיים הביאה עמדה זו את סוריה אל עברי פי התלקחות כללית, ופעמיים לא הוחשה לה כל עזרה מצרית — אף לא מילולית. כאשר השמיע אל־חאפז את נאומו ביום החמישי, היה ברור לו כי מצרים אינה מתרגשת מן הפגיעה בדחפורים, וכי לא תפתח במלחמה נגד ישראל בשל כך. על כן פתח פתח לאפשרות, כי בעתיד הקרוב תיטוש דמשק את הרעיון שבעזרת עבודות ההטייה תוכל להשחיר את פני מצרים ולהאיץ בה לפתוח במלחמה. אם וכאשר תעשה זאת דמשק, תוכל לטעון כי נוכח ההשתמטות המצרית היא מעתיקה את המלחמה בישראל לגיזרה אחרת של המאבק לשיחרור פלסטין.
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 25
זה חלק מן המסע הקדחתני נגד גרמניה המערבית, שהחל עם הזמנת !זאלטר אולבריכט למצרים. אחרי שהש״ב המצרי עצר גרמנים, שלטענתו ריגלו לטובת ישראל, ואחרי שגמאל עבד־אלמאצר העניק למנהיגי גרמניה המערבית תוארים כמו רמאים, רוצחים, שקרנים ואימפריאליסטים, בא תורו של המין לצאת למלחמה. … ״הרקדנית הזאת,״ פסק ,״לא ראתה מימיה את מצרים. אולי גם לא שמעה עליה. היא מדרום־אפריקה, ושמה אינו פרידה. לריקוד המצרי שהיא מגישה אפשר לקרוא בכל שם — רק לא ריקוד, ובוזדאי לא מצרי.״ מומנט פוליטי שני: הכתב ׳נכנם למועדון ריקודים, בחברת קצינים של אוניה מצרית.
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 4
הוא נתגלה כשונא מושבע של ישראל, העולה בקיצוניותו בהרבה על נשיא מצרים. בין השאר נשאל: האם אפשר לחזות באפשרות של יצירת מדינה ערבית־יהודית בארץ־ישראל, שתהווה חלק מן הפדרציה הערבית? … בסיקרה של קואליציה פועלית רחבה, יהיה הדבר קשה יותר לביצוע. נשיאי עיראק ומצרים ()1958 אנא עארף! כמקביל, יעשה לוי אשכול מאמצים להדק את הקשרים חרות, מבלי שזה יחייבו לכל מיחווה ציבורי … הרמז הגלוי: אם יעבור הצבא הסורי את הגבול העיראקי, ינסו המצרים להטיס את חייליהם .לעיראק *.ואילו רדיו דמשק קרא לכל אנשי אל־בעת בעיראק לעמוד על המישמר ולהשאיר את גדודי המישמר הלאומי על כנם, ״כמו שהיו לפני ה־ 13 בחודש״.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 5
ישנה בעיית המהפכה הפנימית. העולם הערבי כולו צופה לעבר מצרים, בה החל עבד אל־נאצר במהפכה הערבית הרצינית הראשונה. … הנקודה השניה עניינה אותי במיוחד. האמנם מאמינים הערבים בכוחו של צר,״ל, כפי שמאמינים בו אנו? בכל שיחה חוזרים הערבים בהתלהבות רבה על הגירסה כי צה״ל לא ניצח את הצבא המצרי בסיני, וכי לא הצליח להתקדם עד אשר תקעו האנגלים והצרפתים סכין בגב מצרים והכריחו את עבד אל־נאצר לתת את פקודת־ד,נסיגה. … כי הנסיבות של היום לא יאריכו ימים. המהפכה במצרים תסתיים אי־פעם והיא תתפנה לחזיתות חדשות.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 6
אולם מכיוון שהיא מראה את סגן־השר, האחראי למימון והוצאת האלבום, בפוזה הירואית, כשהוא נהנה מזיו הזקן — הוכנסה התמונה הישנה במקום מרכזי, באלבום שנועד להציג את דמותו של צר,״ל כיום. הטיל והאטום. יצר הפירסומת נגע לא רק למר פרסומת. … וזאת דודקא בשעה שישראל מנהלת מערכה עולמית נגד מצרים, על כי היא עוסקת בייצור טילים ובמחקר גרעיני. … מהם הסתבר, כי במשך תקופה ארוכה הצטברו ידיעות על פעילות המדענים הגרמניים במצרים. דויד בן־גוריון, הרמטכ״ל צבי צור ושמעון פרס הביטו ׳ בדאגה בפעילות זו ,״הגיעו למסקנה כי אמצעי־ד,לחימה שמפתחים המדענים הגרמניים במצרים הם בחזקת סכנה גדולה לישראל.״ ואז החלו השלושה לוחצים על ״האיש הקטן״ לעשות משהו בנידון.
גליון 1334 (3 באפריל 1963), עמוד 21
כי פרמינגר, שברח מווינה לארצות־הברית עם כניסת היטלר, ובקיא היטב: פרשת החשמן איניצר, נתקל בקשיים בראש ובראשונה מצר הכנסיה הקאת!ק׳,״ שקא התלהבה מהסכוי שאחד מבחיריה יושמץ בפומבי. … אבל לא תמיד הקומדיות הן מוצלחות. נקניקיו ת עכרוב צרור של צרות >ח ,1תל-אביב; אר- צות־הברית) הוא חלק מביעור החמץ הכללי, שעורכים מפיצי הסרטים לכבוד הפסח• או אולי סבורים הם שלא די במרור לסדר, וכדי להזכיר את צרות מצרים, הם מוציאים לשוק סחורה המיועדת רק לשלושת הבנים האחרונים שבהגדה. … אחת מאלה, קבוצת הפועל הערב ת מהכפר טירה, אירחה למשחק־ליגה את קבוצת הפועל מראש־העין. באילו באצטדיון מצרי. ייתכן שבעוד חודש, תצעדנה שתי הקבוצות בהפגנות ד,־ 1במאי, בקריאות ״פועלי כל העולם — התאחדו.״ אך במשחק־הליגה הייתה האחדות רחוקה משתי קבוצות הפועל.
גליון 1624 (16 באוקטובר 1968), עמוד 4
בתחילה הרחיב את שטח הממלכה על־ידי חיסול כיסים מוסלמיים לאורך החוף — בקיסריה, חיפה, הרצליה — ולאורך הגבול המזרחי, המיבצע האחרון שלו מזכיר את מיבצע־סואץ של משה דיין. כדי לשים קץ לחדירות המצריות מדצועת־אשקלון, החליט באלד־וזין, בשנתו האחרונה — 1118 להלום במצרים עצמה. … באלדוזין יצא בראש יחידה קטנה של אבירים נגד צבא מצרים, שחדר מאשקלון לסביבות־רמלה. המלך ואנשיו הופתעו ממימדי הכוח המצרי, ורק בקושי הצליחו לחמוק אל תוך המצודה הקטנה של רמלה. … בדרך טיבעו ספינת־צליינים, שהיתה בדרכה לג׳דה. כאשר נודע הדבר במצרים, יצא כוח יבשתי וימי, שחיסל את | צי השודדים וכבש בחזרה את איילה.
גליון 831 (23 בספטמבר 1953), עמוד 10
הוא לא היה יח־ד: עיראקים, עבר־ירדנים, מצרים לחצו בלבביות את ידי הנציגים הישראליים״ הביעו את התפעלותם מן הנאום. … מחוסר סמל מתאים למשלחת הישראלית* ,הציע הישראלי לידידו החדש את סמל הפלמ״ח, אשר הלה לא אחר לענדו על דש מעילו, תוך שיחה ערה על תולדות ההגנה, תנועת המרי והפלמ״ח בארץ. זר־ענק ונציג מצרים. במרכז ווארשה ניצבת אנדרטה בולטת לזכר לוחמי הגיטאות היהודיים. … היה זה אופייני שגם בפעולה אחרונה זו השתתף נציג מצרים, סימל בזאת את העובדה, כי זהו המקום ה־חיד בעולם, בו יכולים עדיין ערבים ויהודים לדבר לשלום.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 33
השבוע קרה בישראל דבר שהוכיח בעליל, כי הציבור הישראלי ומנהיגיו חצויים עדיין בנפשם לגבי השלום. השגריר המצרי האהוד, סעד מורתדא, ערך מסיבה לכבוד ״יום הצבא המצרי״ .יום זה חל ב־ 6באוקטובר, היום שבו פתח הצבא המצרי במילחמת יום־הכיפורים (היא ״מילחמת רמאדאן״ ,במינוח המצרי) .מטעמים של טאקט, דחה השגריר את המועד ל־ 9באוקטובר. מילחמת יום־הכיפורים מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות לקראת השלום. לולא הניצחון המצרי בשלב הראשון של המילחמה, שהחזיר למצריים את כבודה העצמי, לא יכול היה אל־סאדאת לפתוח ביוזמתו ההיסטורית. … רק שניים, המקיימים בתוקף תפקידיהם מגעים רצופים עם המצרים, הורשו להופיע — וגם הם רק בלבוש אזרחי.
גליון 1869 (27 ביוני 1973), עמוד 14
״ פעם, לפני הרבה-הרבה-הרכה (המשך מעמוד )10 מאנשי הזוג יודע בדיוק מה עליו לעשות. השבוע זה הופעל שוב. כדור מצרי. הכדור היה בידי מוחמד אל־זאיאת, שר־החוץ המצרי רחב־המידות. … ממילא אינה מעוניינת בשום פגי שה עם יארינג, שתתבסס על הנחות אלה. מאידך, אסור ליצור את הרושם שהמצרים מוכנים לפגישה, ודווקא היש ראלים מסרבים. … עכשיו היא מוכנה להח זיר רק חלק ״יותר קטן״ .קל וחומר שאין ישראל מוכנה להחזיר את כל חצי־האי סיני, כפי שדורשים המצרים כתנאי־בל־יעבור, וכפי שדרש גונאר יארינג בתזכיר המפורסם שלו מלפני שנתיים (״חזרה לגבול הבינלאומי״).
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 2
הפרופסורים־טטעם מופיעים בטלוויזיה ׳ו מסבירים, והפרשנים־מטעם מפרשנים, ו התוצאה — אותו התוצאה. כמו במצריים. במו במצריים? לא, יותר גרוע. כי במצריים מבין כל אדם את דרכי- פעולתו של ה׳מישטר. … העיתונות הישראלית היא עיתונות מודר כת, בדיוק כמו העיתונות המצרית. העור כים הישראליים משרתים את המישטר, בדיוק כמו העורכים המצריים. … מבחינה זו, הדמוקרטיה המודרכת של ישראל מסוכנת הרבה יותר מן המישטר הנהוג במצריים. ועוד הבדל. במ״שטר המצרי יש לעורך-עיתון הצד קה מוסרית מסויימת.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 23
חסניו הייכל, בסיפרו שיצא זה־עתה לאור, מתאר כיצד עקבו המצרים בתדהמה גוברת אחר חוסר־התגובה של צדדל על סימנים בולטים אלה. אף קצין מצרי אחד לא האמין, בעת התיכנון, שניתן יהיה לשמור את ההכנות־לימילחמה בסוד. … לאמ״ן של צה״ל היתד ,״קונספציה״ ,שעל־פיה לא יכלו המצרים והסורים לצאת להתקפה. קונספציה זו גברה על כל ההוכחות בשטח שהעידו על ההיפך.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 42
הוא אימץ לעצמו את שנדהמחתרת ״אבו-עמאר.״ כמה שנים לאחר מכן הקימו המצרים גוף מדיני בשם ״ארגון־השיחרור הפלסטיני,״ הוא אש״ף, כדי לייצג את העניין הפלסטיני במישפחת העמים הערביים. המצרים קיוו שיהיה כפוף להשפעתם, ומינו איש משלהם — אחמד ש ר קיירי — במנהיגו. … הוא החליט כי הפידאיון אינם אלא שליחי המדינות הערביות, ובעיקר מצריים. הוא החליט לעקור את הרע משורש, על־ידי הריסת המישטר המצרי.
גליון 2314 (6 בינואר 1982), עמוד 36
בעיני רוב המצרים אינו זכור כאליל או כנבל. מאז מותו של אל-סאדאת, קיים גם לגביו יחם דו־ערכי. … הוא עושה מאמץ מודע לסלק את המ תיחות הריגשית בין מצריים והעולם ה ערבי. אין הוא משנה את המדיניות, אך הוא אסר על כל אמצעי־התיקשורת לתקוף בצורה כלשהי מדינה ערבית כלשהי. … ל זה משפיע כיום על היחס לזיכ־ ~ רו, וגם על קבלת פני יורשו. המצרים, כאומה, הם ציבור מפוכח מאוד. הם מסוגלים לראות הוא נמנע מטיהור פיתאומי ודראסטי, אך אין ספק כי יחדיר בהדרגה את אני שי־אמונו לכל עמדות״המפתח, יחליף את הממשלה ומושלי־ד,מחוזות וידאג לביצוע הנחיותיו.
