חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 2,301 עד 2,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 19
אז הפעם החלטתי להגיד בקלפי דבר פשוט — פה זה לא אסיה, ולא יהיה אסיה. על המערך, שהביא לכל הצרה הזאת, שהביא אותם לכאן בכלל, לא חשבתי אפילו לרגע. … הזאת. צריך להשליט פה אחת־ולתמיד חוק וסדר כמו שצריך! … מיפלגת־העבודה, עם כל הסוציאליזם המזו־ייף שלה, הכניסה לראש של האנשים שפה, במדינה הזאת, לא צריך לעבוד. לא צריך לעבוד כי יש ביטוח־לאומי וסעד והמדינה דואגת.
גליון 2128 (14 ביוני 1978), עמוד 2
ללא קשר לכך׳ מציינים העוקבים מקרוב אחר התנהגותו של בגין, כי באחרונה חדל ראש־זזממשלה כמעט לחלוטין להתחבק ולהתנשק עם האנשים שבהם הוא פוגש בפומבי. המצר מונע כני סתישר אלי ם חל •טינוי כגישת שילטונות מצריים כלפי מתן אשרות־כניסה לארצם לאזרחים ישראלים. עד לתקופה האחרונה עדיין איפשרו המצרים לעיתונאים שהם אזרחי ישראל, העובדים עבור עיתונים זרים, לבקר במצריים. … פניות של עיתונאים כאלה לשגרירויות מצריות, בבקשה לקבל אשרות־כניסה למצריים, נענו כי התקבלה הוראה אפילו לא להעביר את הבקשות למצריים.
גליון 2128 (14 ביוני 1978), עמוד 22
המהבהב כולד שטחים של לבנון, סוריה ומצריים, נוסף על כל הארץ שממערב לירדן. … נשארת הכעייה הקטנה ז איך לשכנע את כעלי השטחים האלה — לבנונים, סורים, ירדנים, פלסטינים, מצרים — לוותר עליהם למען מדינת־הגנרלים היהודית ץ אשר ! … כי היום יש להם אף־ ,15 ומחר יהיו להם טילים באליסטיים עם ראש גרעיני, ולכל חייל מצרי יהיה הליקופטר אישי, והוא ינחת תוך שלוש דקות ברחבת הכנסת.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 54
במדינה צמיגי ״אליאנס׳ במצרים משלוח ראשון של צמיגי ״אליאנס״ הגיע בימים אלה למצרים, על כך מסר נשיא חברת ״אליאנס״ ,מר מרדכי גרינברג. … הקניינים המצריים הביעו שביעות רצון רבה מביצוע ההזמנה ומטיב הצמיגים. … משלוח צמיגים זה הוא בין המוצרים התעשייתיים הישרא ליים הראשונים המשווקים למצרים, ובידי חברת ״אליאנס״ הזמנות נוספות שיימסרו בשבועות הקרובים.
גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 5
ומכאן גם העובדה שאש״ף התעטף בשתיקה במשך כמה ימים. ולאחר מכן הסתייג מן ההצעה בצורה מתונה ביותר. נראה שקדם לזה ויכוח נוקב בצמרת פת״ח. … בפגישה בין השליט האתיופי, מנגיסטו היילה מריאם ונשיא מצריים, חוסני מו בארב, הסכימו השניים ביניהם על פשרה לגבי השליטה באתרים הקדושים של ה־קופטים כירושלים, המהווים סלע־מחלוקת בין הקופטים האתיופיים והקופטים המצרים. ישראל נתנה בשעתו את השליטה במקומות אלה לאתיופים, וכתוצאה מכך מחרימים הקופטים המצרים את ישראל. אחרי הסכם־השלום לא יכלה ישראל להעביר את השליטה למצרים מבלי לריב עם ממשלת אתיופיה.
גליון 2636 (9 במרץ 1988), עמוד 42
״המדינה הידידותית״ היא ישראל, וראש־הממשלה הוא פרס. מדוע ראה ולך צורך להשתמש בשמות־צופן? מדוע היה צורך להסתיר משהו? מדוע הועברו מיסתבים בצורה מחתרתית כזאת, המזכירה סירטי־ריגול? … מדוע היה ולן צריך לשקר? מדוע היה ולן צריך למסור ריווח כוזב על מה שאמר לו רפפורט?
גליון 975 (21 ביוני 1956), עמוד 5
אולם עוד לפני שהמשחיתות הגיעו לחופי מולדתן החדשה, קרה על גלי הים התיכון מאורע שהפך אותן לצד החלש בקרב על הים. מצרים קיבלה שתי משחיתות גדולות, בעלות כושר הרבה יותר גדול, מידי הצי הסובייטי. … אזרחי ישראל, שהם עם יבשתי למרות שגבולם הפתוח היחיד הוא גבול הים, לא עמדו עדיין על חומרת המצב הזה. הצי המצרי כבר מטיל מצור יעיל על אילת ותעלת־סואץ. … ״המצב חמור,״ אמר ב ך גו ריון ,״עוד בקיץ תפרוץ מלחמה. זה ברור. אבל זה לא יתכן, כי מצרים יודעת שישראל תע מ,ד כאיש אחד, ואפילו שניים.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 2
עניניך בשקט, נפרדת בשקם מאשתך (אם בהתריעכם נגד מעשי-זוועה והתעללות בהספקת) ,ויצאת למלחמה שלא ידעת באותו אויב, בדאגתכם לטוהר הנשק העברי, במא- רגע מתי תתחיל, נגד מי תתחיל ואיך מצרם לעצב דמות של לוחם עברי שהעם יבול להתגאות בו, מילאתם לדעתי שליחות תתחיל. … שלמה קמזל, אי־שם אתה לא נהנית למראה מצרי צמא, ולא שלום כ הן(במ רכז) עם הסרן המצרי ו״העולם הזה״ הדר! … לקחתי את העתוז אתי וקראתי אותו כארץ־הלידה ״מצריים״. אחרי הרהור קל רשם הפקיד: מקום הכאז.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 11
דני צור היד, בדיוק ההיפך המוחלט: הצעיר אשר המחר רדף אחריו. … אולם היה לו סיפוק נסתר בהתגברותו על הפחד ועל חולשת גופו בקרבות ובצניחה. טוראי־ראשון דני צור, דמ ת בת ,20 הופל על ידי כדורי הרובה של חייל מצרי אחרי אחד הקרבות, כשיצא עם חברו לסרוק את השטח. … מכונס ומסוגר.״ שער ״טוראי מושקוביץ נפל בקרב על מוצב מצרי, בעת הפגזה.״ זהו ההודעה של יחידת חיל־הרגלים המ אליה השתייך.
גליון 1798 (16 בפברואר 1972), עמוד 19
תיקוות גולדה: שחוסיין ירגיש את עצמו מבודד, נוכח הסיכוי להשגת הסדר חלקי מצרי-ישראלי, ויקפוץ על המציאה. אולם חוסיין לא קפץ. … זו גולדה עצמה שגילתה כי לפני 3חודשים, אישרה בקשה חוזרת של הד״ר גולדמן לצאת בשליחות למצ ריים. אלא שהשליחות לא יצאה לפועל. המצרים השיבו בשלילה להצעת המתוו כים. הם קיבלו את כל טיעוניה של גולדה מלפני שנתיים, מדוע אין גולדמן מוסמך לנהל שיחות בשם ממשלת ישראל. … היתד, לנו מלתחה במלון המלך דוד בירושלים. יתכן שהכרתי שם מלצר בשם נעים. היו שם הרבה מלצרים. אחרי גירושי גרתי אצל אמי בתל־אביב.
גליון 1912 (25 באפריל 1974), עמוד 11
מצב זה, שניראה בעיני העולם כהקדמה לחידוש הימילחמה, נועד ללחוץ על האמריקאים להחזיר את ה סובייטים לתמונת התיווך בצורה פעילה, ולהעמיד את מצריים, ההולכת ונשמטת מידי ההשפעה הסובייטית, במצב לא-׳נוח. … ואומנם, במשך ימים ׳אחדים נראה היה כאילו נפלו המצרים במלכודת הסורית— סובייטית. הצהרות המנהיגים המצריים גע שו הריסות יותר, והשתמע מתוכן איום לחדש את המילתמה גם בחזית הדרום. … הידיעות על ההפגזות, קרבות־האוויר והקורבנות בצפון, יצרו תמונה קודרת למדי של המתרחש בחזיית זו.
גליון 2117 (29 במרץ 1978), עמוד 2
במשתמע — אבל חד־משמעית — הוא מוסיף ומניח, שעד לרגע פרוץ המילחמה אכן יישמר הפירה ובשום פנים ואופן לא יופר על־ידי המצרים; שהעוצמה הצבאית המצרית, בעיקר (ל צרכינו) כושר הנ״מ ויכולת התנועה וה־היערכויות האסטרטגיות (במושגיהם) תת פתחנה הרבה פחות מן המתוכנן אצלם והמוערך על־ידי ; ושבכל הנסיבות, מוב־ ריבות הדיבור לעמידרור: ארבעה ליקויים ראשיים במאמרו של שאבי תמיר ,״הלקח שלא הופק״ (העולם הזה ,)2116 שנכתב כראשון בסיד- רת ביקורת על מאמרי בנושא הסכנות הצבאיות הטמונות ב״שלום סאדאת״ ; ובמיוחד על מאמרי ״מפלה בטוחה מראש״ (העולם הזה 28 ,2104 דצמבר .)1977 הליקוי הראשון איננו באשמת תמיר. … הצד המגוחך בכל העניין הוא, שאת מרכיבי־היסוד הסופר־ורדרדים־אופטימיים שלו, מלווה שאבי תמיר באזהרה, ש־ ״ישראל חייבת להתכונן לאיום הצבאי ה חמור ביותר, כאשר הוא מתרחש בנסיבות החמורות ביותר מבחינתה.״ ומהן? ״מיתקפת־פתע״ מצרית. נו, באמת: ב מצב שאלה מרכיביו, נצחוננו תפור ומונח כולו בכיס, ואין כל חשיבות של ממש לשאלה אם יתקפו המצרים פתע, או לא־פתע. 1 הליקוי הראשי הרביעי אצל שאבי תמיר מכניס אותו לחברה שהיא מכובדת יותר מטובה, ובה אי־אלה קולונלים וגנרלים (מיל מומחים״ מן הסוג השורץ בפנ־טאגון וב״מכוני המחקר האסטרטגיים״, וכיו״ב! … כוונתי לתיזה הבסיסית של תמיר, ש לפיה נסיגת צה״ל מסיני תיצור ריקנות מפורזת בעומק 200ק״מ — וזה מה שיהרוג את המצרים. טכניקת הבדיקה של אמיתויות־כביכול כאלו פשוטה: צריך רק להרחיבן.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 9
הפרות אלה ורבות אחרות, רוקנו את ההסכם מכל תוכן שיכול היה להיות לו. טעות בכתובת. ואילו המצרים שילמו את מלוא המחיר. הם הוקאו מתוך העולם הערבי, איברו את מעמדם הבינלאומי כמנהיגי העולם י הערבי, הפסידו הענקות בסכומי־עתק מידי המדינות ׳הערביות העשירות. ההסכם זרע פירוד פנימי במצריים, עלה בחייו של אנוור אל־סאראת ונטע בלב העם המצרי הרגשה עמוקה של תיסכול ובושה על ״הבגידה באחים הפלסטיניים״. … הוא לא גינה את הסכם־השלום עם ישראל, והטיף לאחים הערביים להתייחס בסובלנות לנקודת־ההשקפה המצרית. קרי: לשלום הישראלי־מצרי. כאשר פותח ערפאת את שערי העולם הערבי לפני מצריים, הוא פותח אותם בעקיפין גם לפני ישראל.
גליון 2311 (16 בדצמבר 1981), עמוד 5
התוצאה היתד, פצ צה שהידהדה מסביב לכדור־הארץ, ושהכריזה בקול אדיר: מנחם בגין חי וקיים. סטירה למצרים. החלטתו של בגין לספח את רמת־הגולן היתד. … בגין הסיק מראש את המסקנה כי המצרים יישבו בעל־כורחם בשקט. מנוי וגמור עימו לנ צל את הזמן שנותר עד להשלמת הנסיגה כדי לעשות את המעשים שלאחר מכן יהיה קשה לע שותם. … הצמרת ה מצרית לא תשכח. עזרה לסובייטים. הוא הדין לגבי ארצות־הברית.
גליון 1586 (24 בינואר 1968), עמוד 27
מפקד־היחידה שהבחין במצרים, נטל קבוצת אנשים וחיסל אותם. כאשר שאל אותו אלירן, לדבריו, מדוע לא הפסיק את ההופעה, השיב המפקד :״לא רציתי לקלקל לחיילים את ההופעה תשובה מעניינת לא פחות היתד, בפיו של נציב שירות בתי־הסוהר, אריה ניר, אשר נשאל בראיון פומבי לדעתו על מצב ההומוסכסואליות בבתי־הסוהר הישראליים. … שהמצרים למדו משהו במלחמה האחרונה. הפעם, מייעץ העיתון לא לחרף ולגדף את צ׳אפלין, כפי שהיו נוהגים לעשות תמיד, אלא להשפיע עליו ״בצורה נמוסית ומכובדת״ • .ביום הראשון בו נטשו חברי הכנסת של סיעת רפ״י את מקומותיהם הקבועים, באולם הכנסת, עברו למושבי סיעת העבודה המאוחדת, הופיע לפתע ח״כ בן־ גוריון וחיפש את מושבו. … תגובת דיפנבייקר :״הסיפור יפה. חבל שהוא לא נכון.״ מצרי ב די ס קו ט ק לא נעים, בימים אלה של כישלונות בתעשיית הסרטים הישראלית, להיות הממונה על עידוד הסרט הישראלי.
גליון 2671 (9 בנובמבר 1988), עמוד 7
זטה בדד₪ , שחל פיתח גם תיזה על פיה צריכים המצרים לשחק את תפקידם של האמריקאים כמשכיני־שלום במרחב. … לצורך זה נעשה ״הסבם לונדון״ המפורסם, בפגישה של פרם עם המלך חוסיין באחד במאי . 1987 בניגוד לרושם שנוצר, הגורם הדומיננטי בהכנת הסכם זה היה הצד המצרי. המצרים לחצו על אש״ף להסכים למישלחת ירדנית־פלסטינית לשיחות־השלום, תחת מישלחת עצמאית של אש״ף. במקביל לחצו המצרים על חו־סיין להסכים לוועידה בינלאומית בעלת סמכויות מצומצמות ביותר.
גליון 944 (17 בנובמבר 1955), עמוד 3
עיראק לא תתערב ברצינות כדי להציל את מצריים. אולם הכנופייה העיראקית יכולה להתמוטט מחר. ולפנות מקום לידידי מצריים. שישאקלי שני עלול לשכור מחר את הכורת העסקנים כדמשק. … אם אנו מעוניינים לדחות, משמע שמצרים מעוניינת ללחום עכשיו. אם מצריים מעוניינת לדחות, משמע שאנחנו מעוניינים ללחום מייד.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 6
לקח הבגידה לא נשכח מלבם של הלוחמים המצריים. אחד מהם היה מפקד־פלו־גה צעיר בשם גמאל עבד אל־נאסר. … גם מצריים החדשה הצטרפה לחזית־האיבה המרחבית. … הסיכסוך העתיק בין הפרת והנילוס, שהיה חבוי משן דורות, עלה על פני האדמה, הפך שוב עובדה מספר 1במרחב. מצרים, האח הגדול של העולם הערבי, לחמה על זכות-ד,בכורה שלה נגד רוב שאר מדי־נות־ערב.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 9
במשפט כזה ניתן היד להוכיח כיצד פועל וכיצד צריך לפעול סדור הבילוש. הייתי מוכיח בו כיצד כל פעולה שפעלתי — בוצעה על דעת הממונים עלי. … כעסקן אנסי־ציוני, סבר, יהיה לו קל יותר לקשור קשרים עם קיבוצי היהדות שנותקו מהגוף הכללי בגלל קיומה של מדינת ישראל — יהודי ברית־המועצות, הדמוקראטיות העממיות וארצות־ערב• כאשר קרא בעתון שגמאל עבד אל־נאצר הכריז שיהדות העולם לוחמת בו, סבר גודמן שהגיעה שעתו הגדולה: עליו לנסוע ל־קאהיר, להסביר לשליט המצרי שאין הדבר כך. בצורה זו יציל את יהודי מצרים. תכנית חדשה. הוא פנה לשגרירות המצרית בלונדון, ביקש היתר־כניסה למצרים וראיון עם נשיא הרפובליקה.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 4
הקשיים שנתגלו בירדן ובסוריה עשויים לדרבן את ארצות־הברית לרכז את תשומת־לבה למקור ההתנגדות לחדירתם במרחב, שהוא נשיא מצרים. ארצות־הברית לא תסתפק בהעמדת הפנים הנייטראלית של עבד אל־נאצר, תתבע ממנו השתלבות מלאה בתוכניותיה. … הסיבה הרשמית ל- נסיונות ההשתקה היתה אי־הרצון להתגרות במצרים על־ידי פרסומת מופרזת. הסיבה האמיתית היתד. … לאמיתו של דבר, לא היד. זה גצחון של ממש. כל עוד לא חורו המצרים לראם־ נאצראני, לא היד, זה אפילו מבחן של כוח> אולם עצם בוא האוניה הדליק אור של שמחה מוצדקת בלב כל ישראלי, כי היה בו מהוד היצירה של מעשה־בראשיוק ר*,ולס הז ח • 01/
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 21
הם אפילו לא יכלו לדעת על כך, כי הם הזמינו את הסרט המצרי מבלי לראות אותו. הם רצו בנוכחות חתול מצרי בכל מחיר, וקנו אותו בשק. … יום אחד יימאס ג׳יימם בונד על הקהל, כמו שנמאסו עליו כל גיבוריו הנצחיים, האלמותיים. אז יהיה צורך להמציא ג׳יימס בונד חדש. אבל דיה לצרה בשעתה. … הבמאי, התסריטאי וצוות השחקנים של הסרט המיצרי, שהוטסו לקאן על חשבון הממשלה המיצרית, יעזרו לו בכל אשר יפנה.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 23
אבל אני מאמין במשה. אני מאמין ביציאת מצרים. זה לא ב דוי ...שהוא היד, קיים, שהוא היה זה שיצר את היהדות — בכך אין לי ספק. … בארץ־ישראל היו עברים גם בשעה שבני־ישראל גלו ועבדו במצרים. רק משפחה אחת של העב־דים ירדה למצרים. … מתכננים מרד נגד מרכז המפלגה • 1מפלגת העכורה ולמזכי&ד״סינחס /ספיר, מצפות צרות צרורות לפני הבחירות. אולם לא רק משה דיין או חברי רפ״י לשעבר מכינים לו בעיות.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 18
מתאכד גאלי **ץ כועדת מספר לאחר מלחמת ששת* /הימים, הגיע לארץ העיתונאי המצרי הראשון. היד, זה ואגי גאלי, מצרי קופטי, בן לאחת המשפחות העשירות במצרים, שהגלה את עצמו מרצון לאירופה. … הם טענו כי המועמד לתפקיד מזכיר אירגון הסטודנטים חברי מע״י צריך להיבחר על־ידי ״העבודה״ ,ולא על־יוי מפא״י. … ••אלי, שהיה פציפיסט שמאלני, לא חי ^ חיי ם פוליטיים. אחרי שהיגר ממצרים, דיבר על אפשרות של נשואין עימה.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 3
במהלך העלילה מגיעים נערי חבורת- סוד־מוחלט-בהחלט ׳(חסמב״ה) לעיר עזה, שבשילטון המצרים, ופוגשים את לוחמי החופש הפלסטינים, הנאבקים במצרים. … אומר אחד המורדים :״נעורר מרד ונתפוס את השילטון. למצרים אין מה לעשות כאן!״ כמובן, שמטרת הלוחמים •הפלסטינים היתד. … הוא גם יהווה עבורן סימן לפתיחת תקו- פת״חיים חדשה. אין צורן למחוק את העבר, אן השתדלי לבנות עתיד טוב יותר.
גליון 1842 (20 בדצמבר 1972), עמוד 15
זה היה ערב הבחי רות. היה אז ויכוח במצפן במי צריך לתמוך בבחירות. לנו היה יחס שלילי לבחירות. … אנחנו נגד מדינת ישראל ציונית כמו שאנחנו נגד מדינת סוריה או מדינת מצרים. העולם הזה: מה היו פעולות החזית 7 ג׳ מל: לא עשינו הרבה. … רצינו לנצל אותו שיסתובב חופשי בכפרים. צריך להיות ברור שלא רצינו להקים מחתרת.
