חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 24,326 עד 24,350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2007 (18 בפברואר 1976), עמוד 30
משה מן אישר גם, כי פדן קיבל לפחות פעם אחת סכום של 10 אלפים לירות דמי״ ייעוץ מבעלי־המלאכה. מן הודיע בצורה חד־משמעית, כי אם נכון שפדן ממשיך לעסוק בעיסקי צהר, הוא יפטרנו מייד. … כך, למשל, כמה אלפי מטרים הושכרו למשרד הביטחון, ועוד כמה אלפי מטרים ללקוחות שונים שאינם חברי ההתאחדות. • רשות החברות הממשלתית ועיריית תל־אביב, האחראיות על החברה לשיקום המלאכה, חייבות לבדוק את סידרי הניהול • היועץ־המישפטי־לממשלה חייב לב דוק אם עיסקו הכפול של פדן עומד בתנאי טוהר־המידות. • משה מן מטפחות צריך לנקוט צע דים, אם אכן רומה. העולם הזה 2007
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 9
אבל בקשר לאלג׳יריה ׳ודרום־,תימן, שם היתה מיילחמת־שיחדור לאומית נגד הקולוניאליזם הצר פתי והבריטי, שהחזיקו בארצות אלה בתור קולוניות ומצצו את דמם של התושבים — שם התנהל,מאבק מזמין — צבא נגד צבא.
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 10
אחרי ששת הימים אמנם הירבו לספר בשבחי קרב אבדעגיילה 67׳ (המכונה גם קרב אום־כתף, מפני שהב־קעת מיתתם זה היתר, האקט המרכזי בו) .אבל עד כמה שההשפעה המעשית נוגעת, כאילו לא היה הקרי הזה לגבי צה״ל ולא נברא. אין צורך לערוך בשאלה זו דיון אקדמאי; די להיווכח איך היו כוחות־היבשה של צה״ל בנויים, מאורגנים ומאומנים בעת מילחמת יופרד,כיפורים כדי להיווכח שבכל אלה לא השפיעו כלל, לפחות בפועל, העקרונות אשר הוכיחו בקרב זד, את נכונותם — בפעם הכמה־אלפים בהיסטוריה הצבאית. … אבל לפחות ער עכשיו נטה צה״ל לכיוון ההפוך — וכך נותר קרב אכו-עגיילה של ששת הימים יחיד במינו, כ״קרב סדור וערוך״ (£״ 1י ד ^ 8מ )8£1׳-?1£0קלאסי. המצוים ח;כ1 ן* כוח המצרי בגיורת אבו־עגי״לה־קסיימר, ד,ורהב 1 1אדיוויזיה (אוגדה) מם׳ 2המצרית.
גליון 1970 (4 ביוני 1975), עמוד 42
הפקודה קבעה כי יש להטיל עוצר מלא בכפרים משעה חמש בערב, ועד שבע בבוקר למחרת, אולם לא לגרום שום מיטרד לעבודה, וכז: שלא לפגוע בתושבים. אלוף פיקוד־המרכז דאז, צבי צור, הוסיף פיסקה משלו לפקודת המטכ״ל, כאשר הע בירה למפקדי החטיבות. … לדעת הלוי, זוהי הוכחה לכך שגם פקודות מליג־קי לא חייבו לפתוח באש על חוזרים מן העבודה, ומפקדי־פלוגות אחרים בגדוד פירשו אותן בצורה סבירה. אולם בכפר קאסם היתד, פלוגתו של דהאן, ועימו כמה חיילים מסוגו, שניצלו את הפקודות וביצעו את הטבח.
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 3
זרזענו הארוכה לא תתן להם מנוח עד כי ייעקר הנגע. ולא ילמדו עוד קראטה. — מר צור, מהי ירושלים בשבילך! — בשבילי היא קודם כל ירושלים של זהב. … מיליוני ילדים עליזים פשטו על ״כר הדשא הירוק״ ומילאו את האיצד טדיון בשיקשוקי נעורים. הם יצרו כתובות מרתקות ומשעשעות כמו ״נשיא מפלאי הבינום העשירי הדמויות מורכבות ממאות־אלפי ילדים המדינה״ (תשע מאות אלף ילד) ו״כל הכבוד״ (שש מאות וחמישים אלף) = בגימטריא ״כואבות לנו הברכיים״ (מיליון ושלוש מאות וחמישים אלף).
גליון 1964 (23 באפריל 1975), עמוד 35
יושב־ראש המועצה הישראלית לצרכנות, ח״כ משה שחל, שלח מיכתב ארוך ומנומק ל-שר־המישפטים חיים צדוק, בו טען כנגד נסיון ההפחדה של חברת פרידמן בעצם הגשת תביעה בהיקף כזה• שחל טוען כי אם לא יעשה צדוק למען חקיקת חוקים אשר ימנעו מחברות הגשת תביעות־ענק נגד אמצעי־התיקשו־רת, יחששו צרכנים, עיתונים, רדיו וטל וויזיה למתוח ביקורת על שירותים ומו צרים של חברות שונות, מרוב פחד מפני עצם המימדים של תביעות־הדיבה ה צפויות. … .38 קוממיות; .41 רב־מג; .43 אהד הרמטכ״לים (ש״מ); .44 מדינאי הודי נודע לשעבר; .46 שמא; .47 גומחת- מים בסלע; .49 לפי־שעה; .52 פעימה; .55 רזה; .56 בן כת מוסלמית־סונית קנאית; .58 גוי; .59 קריאת-יגון; .60 בן־זוגו של זבח; .62 אות; .63 ניר; .64 הקו הסובב גוף או צורה; .66 דממה! .67 ערוץ; .69 ייגה; .71 נהר בסין; .73 נידוי; .75 תכשיט; .78 מענית; .80 קידומת הולנדית; .81 משאבת הגוף; .82 מטבע צרפתית; .84 חוטי־היסוד באריגה; .85 ביבר; .87 גורל; .88 תגיע; .90 מיספד; .91 כראוי; .92 עיר בארץ; .93 בסוף.
גליון 1957 (5 במרץ 1975), עמוד 35
כאן, כל החוכמה היתד, לעבוד מהר ככל האפשר (יום־עבודה מתבטא בהון תוע פות, כשצריך לשלם משכורות לכל המש תתפים) ,ולדאוג לתיכנון נכוו של העבו דה. … כאן החלה עבודת העריכה• איך לשלב את המרכיבים השונים בסיפור כך שהצופה יישאר תמיד עם הלשון בחוץ, כמה לדעת מה יקרה לגיבור אחד, שעה שעל המסך נקלעים בינתיים האחרים לצרות. חוץ מזה, העיתוי המדוייק שבו רואים את הגיבור קופץ, ומייד מנתרת ממול התהום הפעורה תחתיו.
גליון 1952 (1 בפברואר 1975), עמוד 3
לפני המלחמה אחרי המלחמה היום 66.6 100 ובסך־הכל, מהתקופה שלפני המלחמה, עליה כוללת של 35ל״י, שהיא עליה מדהימה של 233.3אחוז עליה דראסטי שלא היה כמותו בשום מצרן חיוני אחר. ואכן, הלחץ הכלכלי שמטילה עליה זו על משפחות-מעוטות-יכולת, נותן את אותותיו המרים וקיימות היום משפחות רבות בישראל שבמצב המחירים הזה אינן יכולות להרשות לעצמן לקנות אצבע לשבת.
גליון 1948 (8 בינואר 1975), עמוד 24
התלהבותם של האלופים ואלופי־המישנה (מיל ).לשוב ולעסוק בנושאי ביטחון, עברה את כל המשוער. הם נדחפו ונדחקו לתוך האולם הצר, מחאו כפיים לכל נואם שבירך אותם, דרשו להיות בין הראשונים שיושבעו, וצפו בשקיקה בסירטון־ההסברה על חומרי־חבלה, שהוקרן בפניהם.
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 65
במזוודה ההולנדית נמצא פתיל רועם שאין בו כל צורך לשם פיצוץ המיטען. עוד יותר מזאת: אם מישהו רוצה לפוצץ מטוס, הוא יכול להסתפק בהכנת מטען נפץ של 400 גרם (כזה שנשאה ההולנדית) .לשם מר, עליו להכין מטען של תשעה קילוגרם, שהצפנתו קשה יותר. … מול שאלה זו ניתן להציב שאלה מסובכת לא פחות: אם אמנם ברור היה שהמזוודות לא היו מיועדות לפיצוץ באוויר, מדוע היה צריך לפרסם כאילו היו מיועדות לפוצץ מטוסים, לגרום להפחדת והרתעת נוסעים פוטנציאליים ב־אל־על על שאלות אלה אי־אפשר להשיב בבירור.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 9
זו• לא דחינו את בקשתך, אלא השאונוה בצריך־עיון. ,אני מצטער על כי מצאת לייחס לי דברים אשר מעולם לא נאמרו מפי. … ארבעת הגיבורים המתים ושמונת החיים, שאמורים היו להפגין בצורה מוחשית את גבורת לוחמי מלחמת השיחרור, הפכו אלמונים• ב־בתי־הספר היסודיים, במדינה שאותה הם הגישו על מגש של דם ואש, לא לומדים כיום ילדים מי הם היו.
גליון 1736 (9 בדצמבר 1970), עמוד 20
ה״כ גרום; בעזרת עסקגי־דת נוספים בכנסת; יצרו את הרושם כאילו במחזה; כדי להוכיח שאין במחזה דברי זימה; מישגלים כומכיים וכל עורכים ב״קסוץ״ הצגות מישגל בפומבי וכאילו כל המחזמר הוא זימה שאר ירקות שהם 6רי המצאתם של עסקני־דת המנסים להצדיק בכד את קיומם הציבורי אחת גדולה. … אני רוצה כאן. אדמה. בית. א בי: בית? מי צריך בית? בתים, בטיח. אני רוצה החוצה.
גליון 1791 (29 בדצמבר 1971), עמוד 32
אני לא יודע איך, אבל הדבר נודע, וכולם צחקו ממני. בקיבוץ למדו לפי צורה אחרת, שאני לא ידעתי אותה, ושוב פעם הכל היה כמו קודם: הייתי יושב בכיתה בלי לעשות כלום. … הרגשתי שאני לא שווה כלום, וידע תי שאני צריך לגמור את החיים. לא המתאבדים החטניס *** רה, המטפלת של קכוצת תל ^ /מידי ביתה ז׳ במוסד החינוכי של יכולתי להסביר לעצמי למה אני נכשל תמיד.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 4
אולם האפשרות שה פשע בוצע כמעשה נקמנות ע״י אדם פר טי שנפגע בצורה זו או אחרת מפירסומי העולם הזה, כימעט ואינה באה בחשבון. … חסיות המישטרה אחרי ששידורי ישראל הודיעו על דבר הדליקה במשרדי המערכת במהדורת החד שות הראשונה של יום שישי בבוקר, חזי נו בתופעה מוזרה, האופיינית להעולם הזה, לה היינו עדים תמיד בעיתות צרה. מוקדם בבוקר החלה מעין עליה לרגל שלא נסתיימה עד היום.
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 24
אחר־כך איימו עלי שאם אתלונן, יטפלו בי ברצינות. הסיבה היתה, שבתל־נזונד כל אסיר צריך להיות שייך לחבורה. האסירים מאור גנים שם לפי חבורות — בת־ים, יפו, ועוד. … לא חשוב איך. כל מה שהייתי נגישה במחתות צריך להיזהר, זה מהפרוז׳קטורים של מג- דלי־השמירה.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 26
.״ עוד לא שילמנו את החובות על הדירה הזאת שאנחנו גרים בה, וכבר צריך לחשוב על דירה אחרת. ״כולם מבטיחים לעזור. … שני אלה שנולדו אחרונים, בן ובת, דומים אחד לשני בצורה שאי-אפשר להבדיל ביניהם.״ לאבא של חמישיה יש בעיות.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 32
הגברים בארץ הם נורא סכסיים, אבל הם נבהלים כשמתקרבים אליהם. הצרה שכולם רוצים בזמן האחרון להיות ידידים, וכמובן שידיד אי-אפשר לאהוב.
גליון 1979 (6 באוגוסט 1975), עמוד 25
גדולי הנגנים, מרובינשטיין ועד קאזאלס, הוזמנו לערוך שם קונצרטים. היא גם חוללה מהפכה בצורה החיצונית של הבית הלבן, גילתה שם אוצרות בלומים 1^ 1וכך צולמה דקלין בחודש שעבר, בשעת ׳־ י שאירחה את קרל כץ בביתה שבסקורפיום. … הם דהרו בסירות־הדייג שלהם בעקבות קרל, הנציחו במצלמות טלסקופיות כל רגע מתקופת שהותו באי. לא היה צורך ביותר מזה. אלפי עתוני רכילות ברחבי העולם, המתפרנסים שבוע אחרי שבוע במה שרק קורה לז׳קלין, סוראייה, גדיים קלי ועוד תריסר דמויות אכסקלוסיביות, היו מוכנים לבלוע כל שמועה.
גליון 1982 (27 באוגוסט 1975), עמוד 35
השלושה: אבינועם גולן, שב חייו הקיבוציים עובד במיפעל ליי צור גומי של הקיבוץ ובזמנו החופשי הוא תר־אבנר ארבל, אף הוא עובד בותניק! … לבסוף קם אבינועם, הארי שבחבורה, והטיל את הפצצה :״שמע, צריך עוד שבע וחצי אלף.״ אמר, והתיישב במקומו.
גליון 1915 (15 במאי 1974), עמוד 8
כשם שאסור לממשלת־ישראל להיגרר אחרי לחציו ופיתוייו של שר־החוץ האמריקאי, כן אסור לה להיכנע בצורה עיוורת ללחצי אנשי היישובים ברמת״הגילן. … יש להקים רפובליקה עצמאית של שומרון. את מיזרח-סיני יש לחכור ממצריים, ואילו בעזה להקים גם כן רפובליקה עצמאית.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 29
מתפקידו כעוזר שו־הביטחון, רב־אלוף (מיל ).צבי (צ׳רה) צור, לאחר שבע שנות פעולה בתפקיד זה. צור ( ,)51 יליד רוסיה, שימש בעבר ב אלוף פיקוד המר כז, סגן הרמטכ״ל ויהרמטב״ל החמישי של צה״ל.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 34
הוא היה יהודי בעל חשבונות־סתרים בשווייץ, בהם השתמש למימוש עיסקות מפוקפקות למיניהן, אבל מדינת ישראל לא היתר, מעורבת בהן, משום שישראל עדיין לא היתד, קיימת ב־.1934 אף־על־פי־־כן, אין צורך •להתאמץ כדי למצוא הקבלות בין הפרשה שהסעירה את צרפת לפני 40:שנה, לבין ענייני דיומא אצלנו. צריך רק לזכור, שפרשת סטא־וויסקי המקורית הסתיימה במהומות דמים ובהתפטרותן של שתי ממשלות.
גליון 2057 (2 בפברואר 1977), עמוד 12
.״ 8ימים אחדים לפני ש בתוכנית־הטלוויזיה הופיעה חיים שכאלה אודותיה, הש תתפה גולדה מאיר בכנס של תלמידי־תיכון בירושלים, ואמרה להם :״מדוע נוסעים אנשים כל־כך הרבה פעמים לחו״לי מי צריך את זד? ,אין מקומות יפים בארץ? התערב המנחה, העיתונאי גירעון רייכר: ״העם רואה ־שההנהגה מרבה ביום שבו הצטרפו לכנסת שלושת היח״כים החדשים מטעם סיעת הליכוד, ציטה לינקר, חיים קאופמן, וה- רמזי אמד נאסר־אד־־דין, הורמה לכבודם כוסית במיש־רדי הסיעה שבקומה החמישית בבניין. … לנסוע, והוא מחקה אותה״״ נזעקה גולדה :״לא תמיד צריך לקחת דוגמה מההנהגה !״ ׳ 8מי שהיה מזכירו של חיים וייצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, יגאל קימחי, סיפר בשבוע שעבר כי בדרך־כלל היה וייצמן מתנגד לתרומות ולהתדמות.
גליון 2057 (2 בפברואר 1977), עמוד 34
חגות בכיכר״המדיגה, שהציב שיט במתכונת אמריקאית ומצדד בבחירת פרס במועמד לראשות הממשלה לצרכן לק״ג בל״י 2.75 עגבניות 4.15 גזר 4.80 פלפל קליפורניה 2.40 כצל יבש 2,80 כצל יבש ארוז בשקיות של 1ק״ג 3.60 תפוא״ד מיכול החדש 4.00 תפוא״ד ארוזים באריזה של 2ק״ג ירקות הירייה הראשונה במאבק בין שמעון פרס ליצחק רבין על המועמדות לראשות הממשלה, נורה מחוץ למיפלגה. … הוא, למשל, תומך בגוש־אמונים ,״אבל רק אם יפעלו באישור הממשלה ולא בצורה פרטיזנית. ״בקשר למעמדה של ירושלים, לא משנה לי כל־כך מי יהיה ראש העיר, ערבי או יהודי, העיקר שיהיה חופש לכל הדתות.
גליון 2022 (2 ביוני 1976), עמוד 34
מספר יוסי :״התברר לי, שמי ש נכנס לכלא צריך להוכיח מייד נאמנות, אבל לא לשילטונות הכלא או לצה״ל, אלא למאפיה של אסירים — כפי הנראה ותיקים או כאלה היוצאים ונכנסים לכלא — השולטת בו שילטון ללא־מיצרים. … ״לאסירים אלה צריכים לתת כל מה שמצליחים להכניס לתוך הכלא, או כל מה שמקבלים בביקורים, מבלי שהסוהרים ירגישו. צריך לשרת אותם, לכבס להם את המדים ואת הגרביים, לצחצח להם את הנעליים, לסדר להם את המיטות ולנקות את סביבות המגורים שלהם לקראת המיסד־רים.
