חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 2,851 עד 2,875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 40

קבוצת־צעירים, שהגיעה מבית־הנוער בית צ׳רנר ביפו, בלכה במיי חד, אחוזי התלהבות וכאילו מאיימים לק רוע את דיגלי ישראל, מצרים, וארצות״ הברית נכנסו הצעירים לאכסטזה מוח לטת, הם הניפו שלטים וכרזות שעל כל אחד מהם היתד, כתובה מילה אחת — שלוס. התאורה בחלק מן החדרים בבניין עי ריית תל־אביב יצר הכתובת שלום ענ קית על חזית הבניין.
גליון 946 (1 בדצמבר 1955), עמוד 20

״יא בא יי,״ הגיבה ״אז הנפט בנגב יכול להישפך החוצה!״ ״המצרים רוצים שטח? רק את זה!״ רבקה מרקוכיץ ()2 ;6 ראש־פנה, שכון ב 4/ 60 רה ( )7נבחנה במכון פסיכוטכני. … ״ אליהו :״לא ללחוץ את העפרונות, אז העופרת לא תישבר ולא נצטרך לקנות חדשים.״ עידן :״לאסוף בולים ובכסף לקנות נשק.״ מאוחר יותר, כששמע את הגננות מתייעצות אם למכור את האווז של הגן למען קרן־המגן, אמר: ״נמסור את האווז שלנו, אז הוא יתנפל על המצרים כמו שהוא מתנפל על התרנגילות שלנו.״ משק עין־חרוד הקיבוץ המאוחד אחר שביק שתי את עפרה ( )6פעמים /רבות לחדול ממציצת אצבע, ענתה לאחר הירהורים ממושכים :״אמא, הגדולים מעשנים סיגריות, ואנחנו הקטנים מוצצים אצבע! … נוסף על כך יקבלו ילדים משחת שיניים מיוחדת ״בבה שופמך׳ עם טעם תפוחי־זהב. ערכה של כל חבילת שי (לפי המחירים לצרכן) יהיה שש ל״י. החבילות יישלחו ישר לביתו של הזוכה.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 12

אין לי מה להפסידו״ אבנים מן הליב בשיחה בין שחקנים, הציע השבוע אופיר להקים מחדש צ׳יזבאסרון, לשירות החיילים• התנגד להצעה שחקן הבימה פס1ון י השב\ע • מאיר ווייסגאל, יושב־ראש יו חיים וו״צסן, בצטטו פתגם עתיק :״מי שאנגליה ידידתו, כבר אינו צריך לחפש לו אויבים.״ דמי־חתימה 5ל״י לשנה. … • הסופר משח שמיר, בטורו בקולמוס מחיר בעל חמשנזר :״אם תמצא שוב איזו מעצמה אירופית שתשתוקק להקים את הצבא המצרי מחדש (ואין זו מוכרחה להיות דווקא רוסיה) ,היא תצטרך הפעם לספק למצרים לא רק את הציוד, אלא גם את החיילים.״ תן לו מצלמה • מנהיג האגף השמאלי כמפלגת העבודה הבריטית אניירין ברואן, בנאום באסיפה בברמינגהאם :״אנתוני אידן הוא טיפש כמו ניקיטה מפני שזו בקשתו הגדולה ביותר. … אך כל עוד אין ההונגארים משתפים פעולה — יעמוד כרושצ׳וב חסר־אונים לעומתם, כמו אידן לעומת המצרים.״ מתנה נאה לחנוכה הפרס הגדול • ח״כ חרות יוחנן כאדר, עם תום הקרבות בחצי־האי סיגי• :אפשר כבר להודיע למשה שרת שהוא יכול לחזור הביתה.״ הסופר דב סדן :״כיום, כל אשד, צעירה מחכה בבית לסגך אלוף נעוריה.״ המשורר נתן אלתרמן ג ״מה מותר האדם מן הבהמהז שיש לו כסף.״ 40.000 להשיג בכל הבנקים 121 6העיתונאי עמנואל פרת, על המצב המדיני :״אייזנהואר מזהיר, בולגאנין מזהיר — רק המצב אינו מזהיר.״ חעולם הזח 997
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 14

משמעותה האמיתית: הכרזות אבן ותקוע באוזני יארינג ומועצת־הבטחון אינן אלא תכסיס פוליטי ואין כל כוונה להגשימן, כשם שהמצרים הודיעו שהם מוכנים לקבל את החלסת מועצת־הבטחון בעוד שברור כי אין להם כל כוונה לכרות שלום עם ישראל. … יארינג אף הזמין לשיחות ראשונות את נציגי ישראל, מצרים וירדן — במרכז האו״ם. ייתכן שאומנם יבוא שלב בו יתנהלו השיחות בנוכחות נציגי ישראל וירדן.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 4

משלחת ישראלית לפולין ורוסיה משלחת-הנוער של רק״ח ושל כמה בדתי מפלגתיים, המונה 75 אייט והיוצאת השבוע לפסטיכאל הנוער שכסופיה, כירת בולגריה, קיכלה גם הזמנות לכקר ככרית־המועצות, כפולין ובהונגריה. המיצרים משחקים בנידמה־לי שר-הכיטחון, משה דיין, יצטרף כקרוב לשורת־המיליונרים הישראליים, לאחר ש* קיכל את הצעת ההוצאה־לאור הכריטית המכוכדת, ויידנפלד את ניקולסון, למכור לה את ספר-זיכרונותיו תמורת מאה אלף לירות שטרלינג, שהן כ־ 850 אלף לירות. … ראשון המצטרפים היה ניצול-כופנוואלד, הרב ישראל לאו. בהשפעת הרכנים נולדה מצרים ויתרה השנה על מיצעד־צכאי לכי בור יום ההפיכה.
גליון 1689 (14 בינואר 1970), עמוד 27

כל מפקדי הצבא בני איבו הוחלפו במפקדים מוסלמים בצורה פשוטה: הם נרצחו. מה־ 29 ביולי 1966 עד יולי 1967 נרצחו בניגריה קרוב ל־ 30 אלף בני שבט ובעליעמקצינים,חיילים האיבו, בעיקר דות שלטוניות וכלכליות 600 .אלף נפצעו. … מהם מונים ריקה.״ רובם נוצרים אדוקים, הם היו ניגריה והקמת מדינה עצמאית של בני עזובים הנשם המוסלמים כ־ 20 מיליון, בערך כמיספר תושבי מצרים. הנוצרים מונים 20 מיליון נפש ועובדי האלילים, שבדרך כלל נתונה אהדתם לנוצרים, מונים 11 מיליון. … כאשר פרצה המלחמה היתד, הקנאות הדתית אחת הסיבות העיקריות למעשי האכזריות ולפוגרומים -ההמוניים שביצעו המוסלמים בבני האיבו הנוצרים, בשם ״מלחמת הקודש״. ך! אשר הטילה ניגריה מצור על ^ ביאפרה, מיד אחרי הכרזת עצמאותה,
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 13

יש לנו בסך- הכל שלוש־ארבע שנים עד שנצא מרשות הורינו, וגמרנו ! רפו. אבל אני לא צריך יחס מיוחד כדי לזכור את בני־מישפחתי. … אני בוכה וצוחק יחד כשאנ• רואה ב״יום השואה והגבורה״ אנשים עומדים דום ליד הפולקסוואגן שלהם. איזו צביעות ! כשהחזירו המצרים את גופותיהם של 39 חללי־צה״ל, וזאת ראינו כולנו בטלוויזיה, ראינו שהבחורים האלה חזרו הביתה, נסיעתם האחרונה, על־גבי משאיות מרצדם של צה״ל. כתבתי אז מיכתב לשר־הביטחון ואמרתי לו, שאם זה הכבוד האחרון שחולקים לבחורים יהודיים החוזרים לקבורה ממצריים לישראל, אז אם יקרה אי-פעם דבר כזה לי, באחת המיל־חמות הבאות שלנו, אני מעדיף להישאר קבוצת כנות חילוניות, תל־אביב קבור באדמת מצריים מאשר לחזור משם על מרצדס של צה״ל.
גליון 1796 (2 בפברואר 1972), עמוד 14

״ אמר מוכר הכרטיסים באוטובוס מספר 5בתל-אביב, כששמע את החדשות ברדיו ,״שיעשו צרות לסאדאת ! שישבור את הראש!״ ״איזה יופי? … ״ ״אז בטח שיופי,״ אמר מוכר הכרטיסים, ״שהוא שולח שוטרים שישברו להם את הראש.״ בשביל מה מפגינים ד הפרשנים, אותם ניסו צינורות התיקשורת לגייס מכל הצדדים, נתנו אלף ואחד פירושים להפגנות הסטודנטים במצרים. המכנה המשותף לכולם היה: מפגינים מפני שהממשלה המצרית אינה מקיימת את הבטחותיה. … ראש הממעולה מסע ההתעוררות ההמוני, שהחל בצורה מאורגנת להפליא, נקטע בעודו באיבו.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 36

כל שרי הממשלה, ודיין בתוכם, ידעו כי ביום השישי הקרוב יתחיל המשא והמתן עם המצרים על האוטונומיה. הכל ידעו, כי משא־ומתן זה לא יסתיים במהרה. … ממש ברגע האחרון הוא הצליח ליישר את ההדורים בין מצריים לישראל ולהסכים על חתימת חוזה־השלום. דיין, שנחשב עד לימים אחדים קודם לכן כמושיע ומציל היחסים עם מצריים, נדחק לפינה. וזאת הוא אינו אוהב.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 27

היו״ר אין הוא צריך להפריע לטדי, שהתפתח עד מאד מאז התפרקה האגודה של בן־גוריון. … השאלה היא אם אחרי הני צחון המוחץ האחרון, הוא ישאף להרים את עיניו ולהרחיב את תחום פעולתו. כמיפלגה הליברלית חפר-צורה ונזיל. מזה זמן רב, זוהי מיפלגה כלא מנהיגים וכלא אישים. … כניגוד למיפלגת־העכודה, שיש כה צמרת קפואה אך חזקה, חמצכ מנהיגותו של ארליך. הצרה היא שאיש מהם לא הוכיח יכולת כלשהי, בשטח כל שהו.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 51

וכך, ברגע האח רון, ביטלו את בואן סוריה ולוב. מצריים הציגה עצמה בסרט תעודי קצר וברטרוספטקטיבה של המחזמר והקומדיה המצריים שכמותם אנו רואים בטלוויזיה בכל ליל שבת, כשכל העותקים שהובאו לכאן הובאו מפאריס. הקולנוע החדש והמעניין לא בא ממצריים, ומי יודע היכן בדיוק עומדים היום יוצריו. … פער בין הארצות ל ותר ויותר מתברר במהלך השבוע כי מושגי הקולנוע המשופרים של הצר פתים והאיטלקים אינם מתיישבים עם הקולנוע התורכי או הטוניסאי או המרוקאי — הדומים עדיין לפרה־היסטוריה.
גליון 2489 (15 במאי 1985), עמוד 18

כמה ימים קודם לכן ביקר נחמן ובעלה גי, מופיעים בהפגנתיות באירועים שונים ונוצצים, למרות השמועות העקשניות בדבר סדקים בנישואיהם, בעיקבות הצרות הכלכליות שאלי הן נקלעו השניים במיפעלם, שנמכר בינתיים על״ידי כונס-נכסים. חווה פורוב העולם הזה 2489 בארץ ביקרו ארבעה מהנדסים ממיניסטריון־הנפט המצרי. הארבעה הגיעו ללמור איך מתמודדים בישראל עם אזורים צחיחים. … התרעה קצרה זו לא מנעה מאבייטי אמיר וירון רן — דוברו ועוזרו של השר משה שחל, לזנק לנמל התעופה בו־גוריוו בשעה 2לפנות בוקר. כדי לקבל את המצרים בחמימות מובלטת. אחרי ביקור בן ארבעה ימים עזבו המצרים את ישראל המומים ״מהאירוח למופת, רמת המיקצועיות בישראל, יופיה של הארץ, הסדר והנקיון.״ הכל יחסי!
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 8

״ פרופיל נמוך ן * חוד ש הב א יוכרע בבית־המישפט המצרי * 41 העליון גורלו של הישראלי יוטף טחן. עורד״הדין הישראלי צבי לידסקי ופרקליט מצרי, שהסכים לייצג אח טחן בתנאי ששמו לא יפורסם, עירערו על גזר־דין־המוות שנגזר עליו, בעוון הברחת הירואין. … רצה הגורל -או מזל- ביש, כפי שמכנה זאת ויאולט אשתו -ובמצריים הכריזו אז מילחמת״חורמה על נגע הסמים.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 37

לא מקשיבה כל כך למישפט. יש דברים אחרים בראש. לא צריך לדחוף את השואה יותר מדי, בסוף זה פשוט ימאס ולא ירצו לשמוע על זה יותר. … • ברוריה שבתאי, מטפלת 1בבית־אבות: המישפט הזה מיותר • א פ רי ם סלומון, פנסיונר: לחלוטין, למה צריך לעשות מישפט־ראווה? העדים סתם מתענים, אם רוצים לחנו.לידיעת־השואה, אפשר בצורה אחרת, לא ככה. … חשוב שעושים את המישפט בארץ. את דמיאניוק צריך לתלות, אין כאן בכלל שאלה. • זהבה כהן, עקרת־בית: כן, כן, מקשיבה.
גליון 2698 (17 במאי 1989), עמוד 17

בן־ מרדכי היא בת לאב יליד קאהיר ולאם ילידת אלכסנדריה. זהו ביקורה השני במצריים, וכבר מזוהה בכינוי ״המלכה המצריה״. … קשפיצקי הגיעה ארצה לבירורים בעניין התביעה שלה נגד גוטסדינר, שממש בימים אלה נסעה עם בן־זוגה תמיברעמי מדגימה בגד״ים על רקע הפירמידות, כשרוכבי הגמלים עומדים בצד ומשמשים כרקע. הדוגמנית הדהימה את המצרים שצפו בסקרנות ובהת פעלות בהופעותיה יוצאות״הדופן, שאינן רגילות בנוף שמרני זה. … ״ • הסופר-עיתונאי ח יים (״גובות״) באר: ״סופר כותב לנצח ועיתונאי כותב לשיכחהד העולם הזה 2698 חחורך *1111ך 1ף 1ך (ראשונה מימין) הדוגמנית השב־ 1141 11 111.1דית הנשואה לישראלי, צועדת על חול המידבר, כשלצידה (מימין לשמאל) הדוגמניות יעל זיגמן, נערת־ישראל דגנית כהן, מלכת־היופי־לשעבר שירלי בן־מרדכי, האחיות התאומות איריס וסיגלית שפירא, מלכת״המים חני שטיינר, תמי בן־עמי ואדית בורשטיין, שהיא חביבת המצרים.
גליון 966 (19 באפריל 1956), עמוד 8

סגן רמטכ״ל הלגיון מסיים עתה את הכנו תיו להפיכה צבאית שתסלק את המלך הצעיר, תשליט ב מדינה מועצה של קצינים־חופ שיס, לפי ה מתכונ ת המצרית, הצעד הרא שון של ה שליטים החדשים: הצטרפות גלויה לגו ש המצר • מזכיר או״ם דג האמדשילד יאריך את ביקורו הנוכחי במרחכ. … דרשה דוברת הצעירים, יהודית פרידמן, ג׳ינג׳ית מרצינה מפעילות הקיבוץ הדתי : • ניטראליות של המדינה במערכות עולם, כמו זו של בורמה, הודו, יוגוסלביה ומצרים (אחרי שיצחק רפאל דרש את שילוב ישראל במערב), • פעולה ישראלית כדי לצרף את ברית־המועצ ת להצהרת שלוש המעצמות (אמריקה, בריטניה׳ צרפת) לקיום השלום במרחב, • סילוק ״האחראים למדיניות־החוץ״. … ספרד, הלבנון את שני קצוות העולם המוסלמי ולחתור ותורכיה. תפקידה יהיה לאחד תחת מעמדה של מצרים. הרמזים על ברית נ שואין בין מלך עיר?
גליון 1426 (6 בינואר 1965), עמוד 13

נצר לא נתן תמיכה ברורה לאשכול, התנדנד לכאן ולכאן. … במילים אחרות: אשכול אימץ לעצמו את שיטתו של נצר, כדי לחסל את נצר. האיש עליו יוטל המיכצע האירגוני של אירגון הקולות כמפא״י למען אשבול. … לא יוכלו לתת לו דבר. ברגע שיצווה נצר להרים ידיים, ויתברר כי אנשיו־לשעברלא: יצביעו עוד לפי פקודתו — יהיה נצר איש מת מבחינה פוליטית.
גליון 1210 (30 בנובמבר 1960), עמוד 10

רק למחרת היום נודע לנו מד״ בעצם, קרה: המצרים נדהמו ממכת־הפתע׳ נטשו את נשקם וברחו על נפשם, בהשאירם אחריהם הרוגים ופצועים. … רק כעבור שבועות הבינונו שזו היתר, ההכרעה: מאותו רגע, ועד סוף המלחמה, חדלו המצרים מהתקפתם, עברו להגנה. מאותו רגע והלאה היינו אנחנו התוקפים, הכובשים ומבקיעי־הדרך. … ״אז מה? אינני יכול לקיים אותר״ אני צריך מם־כפים בשביל המגוייסים החדשים. מישהו מוכרח לעשות את זה.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 51

נסעתי עם אמבולנס לבסיס הצבאי, ואמרו לי שאנחנו לא חיי לים והרופא לא יטפל בנו. בשביל בדיקה צריך לנסוע לירושלים. יש אצלנו 84 יל- ההפתעה >שם מוכר) כולם מדברים על ההפתעה שבעיסקת־הנשק האדירה ה• אמריקאית־מצרית, אז גם אני אדבר. … אתם רוצים לדעת למה האמריקאים מזיינים את המצרים!. פשוט מאד: כדי להוציא לישראלים מן הראש את הג׳וק של עוד־זבנג־אחד־וגמרנו. וגם מן המצרים. כן, האמריקאים האלה עשו את שיעורי ההיסטוריה, ואחר־כך הם היתוו תוכנית, ששמה הסודי הוא ״מיבצע שלום במיזרח התיכון״ .מילחמה, הם אומרים, התמימים האלה, הילדים הפוליטיים האלה, לא פתרה כלום ולא תפתור.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 10

נראה שעובדה זו עמדה לנגד עיניו של נשיא מצריים כגורם חשוב ביותר במיכ- לול הגורמים שהעלו אותו על דרך השלום עם ישראל. … ומכ אן, שככל שהדבר נוגע לסיני, הרי שהמשא-ומתן לכריתת חוזה-שלום בין ישראל למצריים היווה אולי הזדמנות אחרונה לכריתת חוזה שלום שהתבסס על החזרת הריבונות המצרית בכל סיני. בניגוד לדעת הסוברים כי הסכם השלום מוכיח, שאין חשיבות ליישובים הישראליים שהוקמו בסיני, והשלום הושג, כביכול, על אפם וחמתם, ייאמר בזה כי יש יסוד לדעה, דווקא לאור כלל האפקטיביות, שיישובים אלה שימשו מאיץ חשוב לנכונות המצרים להסכם שלום, בחוותם, ללא ספק, דווקא מבחינת מצריים, ראש גשר לאפקטיזציה של שילטון ישראלי בסיני או לפחות בחלקים חשובים ממנו.




