חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 29,651 עד 29,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 3
צבי לנתי, יחשלים איננייייע• חליל ניז־זילנדי על צורת הכתיבה של מילים לועזיות (״איגרת העורך״ ,העולם הזה .)6.10.87 שמתי לב כי בהעזלם הזה שוברים מילים לועזיות בצורה שרירותית וללא כל הצדקה עניינית. … התאבדות בעירייה ששון ברי שמחה אסון אחרי אסון פוגע במשה ששון, שגריר ישראל במצריים. לפני שבועיים נהרג בנו, ראובן, בתאונת־רדכים.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 30
הו כתרה במוריסוויל שבמדינת ורמונט האמריקאית, על־ידי הפדרציה העולמית לגידול דלעת, כדלעת הגדולה בעולם(השוקלת 274 קילו והמתנשאת לשלושת רבעי מטר) • דלעת אותה גידל דון פלמינג, ,57 קבלן־בניין בגימלאות וגנן־חובב, שלא התפעל במיוחד מן התואר בהסבירו :״כל אחר יכול לעשות זאת. צריך רק את הזרעים הנכונים, הרבה מים והרבה זבל־פרות! … והיה אם לפני תחילת המישפט, או באחד השלבים לפני פסק־הדין, מנהל בית־הספר הריאלי יתייחס ויענה בצורה מכובדת לתביעתנו — נשמח לוותר על התביעה.״ מידים בהווה ובעתיד, עומדת לנגד עיניי ״ המנהל אינו יכול *ץ נהל בית־הספר ״הריאלי״ בחי־ */פה, ישעיהו תדמור, סירב להגיב באוזני השלם הזה על כתב־התביעה שהוגש נגדו על־ידי שלושת בוגרי בית־סיפרו, ועל כל הטענות שבפיהם.
גליון 2611 (16 בספטמבר 1987), עמוד 17
נדהמתי לשמוע שנבחר לראש עיריית ירושלים. תמיר חשבתי שראש־עיר צריך להיות רציני יותר. ״גם בן־גוריון ביקר אצלנו, וגולדה מאיר. … בגיל 18 היא נישאה, בקאהיר, לאמיל נג׳ר, יליד מצריים. הוא היה אז בן .22 היכרותה עם ראשי הישוב סייעה לזוג הצעיר במציאת פרנסה.
גליון 2595 (27 במאי 1987), עמוד 3
לאחרונה קמה מהומה תיקשורתית סביב מדד- המחירים לצרכן(האינדכס) .כיצד הוא כמעט אינו זז (אחוז״שניים לחודש בלבד) ,בשעה שכולנו חשים על עורנו(ובכיסינס עליות מחירים של מוצרים ושרותים רבים בשיעור של עשרות אחוזים. … נמה שד במים? במשך שנים נוהג שב״כ לענות עצירים בצורה גופנית ונפשית. ולסחוט מהם הודאות.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 15
,הכר מבוסס על שקוים בחיל־הים, וגיליתי אצלו בפי־הטבעת עגבת. אז מה, הייתי צריך לפרסם בעי3,תון :״חייל בחיל־הים התגלה כחולה־עגבת״? … הומו-סכסואלים ישראליים מפגינים(באמסטרדם)1979 , הם חולים גם בשפעת ד׳ר שלמה מעיין, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי הדס ה עין כרם, הוא בין היחידים בארץ שהגדיר את מחלת האיידס בצורה נכונה: ״אין כל סיבה לפאניקה. הווירוס אינו מתפשט לאוכלוסיה הכללית.
גליון 2687 (1 במרץ 1989), עמוד 37
המתמחה של השו פט, שפניה היו אל האולם, ראתה א ת הכל וצע קה צעקות היסטריות. היה צורך להעביר אותה מעל הדוכן כדי להרגיעה. … ״השוטרים פינו א ת הקהל מהאולם אבל א ת עורכי־הדין והפרקליטים השאירו במקום, וסג רו א ת הדל ת. מכיוון שעדנה נפצעה, והיה צורך לפנותה לבית-החולים, הורידו אותה במעלית האסירים, י חד עם הרוצח, שנעצר במקום.
גליון 2687 (1 במרץ 1989), עמוד 40
הם עובדים על זה. בדיעבד אני חושב שלא הייתי צריך לשאול אותו על זה לפני כולם. • איך הוא מתייחם אליך? … אני אופטימי, כי היום יש התקדמות גדולה שלא היתה אף פעם. צריך רק צעד אחד אצלנו, שאנשים יבינו. אני מבין שבארץ קל יותר להגיד ״לא״ מאשר ״כן״.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 8
_ סוף העול (המשך מעמוד )7 לו תורגמו בצורה בלתי־נכונה, ושובשו כאופזמייעומכייז׳ הפגישה עס קרוי ^ ילדותי היו לי כמה ניסיונות * על־חושיים, אבל שכחתי אותם. … הוא, כפילוסוף, מצא דימיון הרבה זמן, והכוח הרע יצר עוד ברואים שיעזרו לו לשלוף את ניצוצות האור, ולהוציא את האנרגיה השמימית מהאחרים.
גליון 2686 (22 בפברואר 1989), עמוד 40
ורדה ויזלטיר־רזיאל :״אני זוכרת את היום שבו יצא הצו בהא הידיעה. איך אני יכולה לשכוח! זה נודע לי בצורה מצחיקה, אבל אל תפרטי. רק תכתבי שפגשתי את עורך־הדין של אמנון באקראי, ברחוב, והוא שאל אותי — את כבר יודעת? … ואז שלחתי ידי אל הפרח הענוג, אותו יצור קטיפתי חי ורוטט, הצעצוע המונח השמוט בין רגליו, חפנתי אותו, מערה את כל הרוך והחשק של נשמתי.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 8
אפילו המתפללים היהודים לא נהרו באותו יום להתרפק על האבנים הגדולות, עמוסות־הפתקים. הסימטות הצרות של העיר העתיקה היו ריקות. לפחות ריקות מתושביהן. … גם חיילים לא נראו בפינות הרחובות ולא בסימטות הצרות. ג׳יפ צבאי אחד בלבד עמד בכיכח מנארה, הכיכר המרכזית של העיר, והחיילים ישבו בתוכו ועמדו לידו בא־ הגבול היתד, מרוכזת ליד שער־המח־כמה.
גליון 2679 (4 בינואר 1989), עמוד 29
הוא הזמין אותם לבילוי, ואחר־כך אגם אותם בבתי״מלון מהודרים. ״באתי אחרי חצות למסבאה, כי הייתי צריך לפגוש שם אדם שהילווה לי כסף לחתונתי, שנערכה שבוע לפני כן,׳׳ העיד רוטמן. … שהיא רוצה להזמין קוקאין, ושיביאו את זה לחדר, ואני צריך לשלם רק 100 דולר.׳׳ רוטמן הסביר כי היה ״לא עושה דבריס כאלה״ ^תכן שתיק־החקירה היה נסגר, לולא המשיר רוטמן במעשיו.
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 3
אז שיואילו להתאמץ, לחפש, לשים עין ולהביא ארצה את מי שצריך. כרמל חדש, הרצליה היצע !ביקוש על יוקר הריבית בארץ (״אתה והשקל״ ,העולם הזה .)12.4.89 כתלמיד שנה ראשונה בכלכלה אני מרשה לעצמי לשאול את מאיר תדמור מה הוא רוצה מנגיד מלך־שראל. … בשבוע שעבר, למשל, פורסמה באחד היומונים כתבה מעניינת על מיפגשים בין ראשי־ממשלה ישראליים ונשיאים אמריקאיים ובאותה כתבה אוזכרה גם פגישת דויד בך גוריון עם מי שהיה, בשנות ה־ ,60 שגריר ארצות־הברית ליד האו״ם, ששמו אויית באותו יומון אדליי(כך!) סטיבנסון. צריך לזכור כי סטיבנסון, אישיות אמריקאית ידועה, שנכשל במירוץ למועמדות לנשיאות ארצות־הברית ושמונה לשגריר באו״ם כפרס״תנחומים, היה גאה מאוד על כך ששמו הפרטי הוא תנ״כי למהדרין — עדליי (חורז עם אוליי) ,ועובדה זאת פורסמה במשך אותן שנים פעמים רבות גם בעיתונות רזי מונדול, תדאביב העברית. • עזליי היה אביו של הממונה, מ טעם המלך דויד ,״על הבקר בעמקים״ ,א חד שפט בן־עדליי.
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 25
כאשר התלוננה מימי באוזני המדריך על-כך שגורי רץ למיבחני-בד כבר חצי שנה, ועוד לא יצא מזה שום דבר, הוא צחק ונתן ל ה הרצאה ארוכה על הוליווד, העיד המשוגעת והקשה, על דאס טין הופמן, שרץ למיבחנים במשך סג שנים, ועל מארלון ברנדי, שעימו מיודד אובראיין, שרץ למיבחנים במשך חמש שנים, לפני שזכה בהצלחה. גורי צריך להיות חזק ומתמיד, טיכם המדריך, אני מאמין שבסוף זה ישתלם לו. … אפי דיין הופתע למצוא בשבוע שעבר בתיבת־הדואר שלו, בדירתו ברמת־גן, מעטפה ובה חצי חפיסת־שוקולד, בצירוף פתק, שאמר בערך כך :״הסיפור שלך בעיתון, על בדידות וצרות אחרות, נגע מאוד לליבי. אל תהיה עצוב — האביב הגיע והשמש זורחת.
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 55
״הייתי לוקחת ממגירת־הכפפות ממחטות־נייר, מגלגלת אותם לכדור, והיא כבר ידעה שאת הכדור צריך להכניס למיכנסיים במקום הפיפי שאין. … כשהתחלתי להסתובב עם נשים, הכל היה הרבה יותר פשוט ונוח. כשיש גבר בסביבה צריך למצוא חן בעיניו, ולשחק מישחקים עד שהוא ייצור איתר קשר.
גליון 2696 (3 במאי 1989), עמוד 47
״שכל — יש, רגישות — המון, במה שנוח לי׳ צורה — גבר, ואני דווקא אוהבת בייבי־פייס. … ׳ ״אבל אז לא ידעתי איך להצטדק, והתחלתי לתת כל מיני תרוצים של,רציתי, לא הספקתי, ובגלל זה לא צריך כל־כך לכעוס.׳ ״בתוכי הרגשתי מועקה ופחד שהוא יעזוב אותי.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 12
אחות מיוחדת נשלחה עימה. מדוע? מפני שהבנו שלאשה יש צורך להיראות טוב בטלוויזיה. היא אפילו שקלה יותר. … זה נותן לאן להרגיש חשובה. לכן היא לא אוכלת. לאן יש צורך להיות נורא חולה. הקליני־ לא את משאת-חייה ולהחזירה ל־בלאה הקודם?
גליון 2676 (14 בדצמבר 1988), עמוד 35
ימים אחדים אחרי גירושיו, עוד לפני שהספיק להרגיש את עצמו בודד, הוא פגש את האשה מיספר .2הד״ר עזריה לא היה צריך להתאמץ יותר מדי כדי למצוא אותה — היא הגיעה אליו למירפאה, אחרי ששמעה שהוא מחפש מתרגם מצרפתית עבור הירחון שאותו הוא מוציא לאור, וז״ם יפים, בנושאי בריאות ואסתטיקה. … פנינה, בכל אופן, מקווה שהכל יסתדר לטובתה, בסופו של דבר, ובינתיים היא נהנית מתשומת־לב דויד עזריה .אין יותר ם ילחמ1תולא צריך להסביר כל הזמן איזה אוכל אני אוהב, או איר אני אוהב להעביר את השבתות והחגים,״ אומר הד״ר עזריה.
גליון 2698 (17 במאי 1989), עמוד 3
מלכה רוזנשטיין, האם, ובני בלוד, הבעל־לשע- בר, חושפים, כל אחד בנפרד, צד אחר בטיפור דג קר מ כ דו רגל לפוליטיקה מיכתבים — 50 שנות אזסץ כתבת השער: ס־צמר חוסר־זפץ הנדון — ילדי סטאלין תשקיך — שירי מחתרת בננסח במדינה — משהו משוגע לנמר, יו מן אי שי — לשקרנים הידרו 16 אנשים — דוגמניות ממצריים מה הם אומרים — אבי פזנר. הד*ר ישראל נגרים, גרב ליסובסק׳ ,דורו 20 טופז, נערה עובדת, גיא סקורגיק משה זוכר, יליד יפו, סיים נית״ספר י סודי. … השקעות חוץ המאבק על הזכות להשקיע בארץ הפך ב אחרונ ה לנושא פופולרי. האם זו זכות או עונש ומדוע צריך המשקיע להצטדק, אם בכלל, על רצונו להשקיען חיבוק המוות גילי לוי, חייל בחיל-התותחנים, יצא לאפטר של שלוש שעות.
גליון 2698 (17 במאי 1989), עמוד 39
הוא הסיע אותה לנמל־התעופה וגם בא לקחת אותה כשחזרה. לפני שבועיים היא טסה למצריים, ושוב היה אליאס בנמל־התעופה, הפעם כנלווה לאמה, וגם כשהיא חזרה הוא חיכה לה, ושוב כשהוא נלווה לאמה. … ובתוך כל הסבך הזה של כל המי- לחמות הנשיות הקטנות צריך הכדורסלן הזה לקפץ על בהונות־רגליו, כדי שלא לפגוע אף באחת מהדמויות המשחקות בדראמה הזאת.
גליון 2680 (11 בינואר 1989), עמוד 6
הוא תקף פעם אחרי פעם את כל שכניו (תוניסיה, צ׳אד, מצריים). דברי־הרהב שלו הפכו שם־דבר. הקצין הבדווי ממידבר בנגאזי נהנה ממישחק החתול־והעכבר, שהוא משחק עם המעצמה הגדולה ביותר בעולם. … הדבר קשור באותה תדמית של קד׳אפי: מכיוון שהוא עושה־צרות בינלאומי, בלתי־יציב ובלתי־מרוסן, יש משמעות מסוכנת במיוחד להימצאות נשק כזה בידיו.
גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 10
גם בטיסות־השכר לאילת תהיה בווג־־המולד פגיעה, ומיספר הנוסעים יקטן בצורה משמעותית, אף שאילת נפגעה עד כה פחות סערי־תיירות אחרות בישראל. … הכוונה היא להקצות קרקע במחיר נמוך ליזמים פרטיים, שיבנו שכונות-מגורים בגדה המערבית. מניחים שבצורה כזאת ניתן יהיה לחוסיך 3000 יחידות־בנייה ביוזמה פרטית כל שנה.
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 7
האם זה מסמל משהו? פרחי דורי פגם רות כל הצרות, כל הקיטורים. יתכן שהטוטו מגלם את האופטימיות הזאת. … הייתי רוצה לראות את אורה * באסצע: א״זיס ;סיד ן קלאזדיד, יזט ./ם את1ר; :ליד נצר. ח״ב בנימין בן־אליעזר: • דורון ספיר, ראש מטה הצעירים במערר :״היו צריכים עוד מועמדים.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 3
הדגל הירדני ממש זהה לדג ל הפלסטיני, רק שבמשולש האדום בשוליים מופיע כוכב לבן, בעל שיבעה קצוות, זכר לשבעת הפסוקים הרא שונים של הקוראן והדגל של הנסיכויות הערביות המאוחדות (ב מיפרץ הפרסי) ,למשל — אותם שלושה פסים באותם צבעים, אמנם בסדר הפוך (ירוק־לבן־שחור) ובצד, במקום המשולש האדום של הדגל הפלסטיני, מלבן אדום וצר. ועוד: הדגל הפלסטיני זהה׳ לחלוטין לדגלה עיראקי בשנותיה הראשונות של עצמאות עיראק וצבעיו, בסדר שונה, אבל בדגם די זהה, מופיעים על דגליהן של מדינות ערביות נוספות כשהמקור לכל הדגלים האלה הוא דג ל דומה מאוד שהונף בראשונה בימי מילחמת־העולם הראשונה, כאשר המרד הערבי שסף צפונה ממדבריות חג׳אז. … בכתבה היא טוענת שלד ע תי אסף לא היה צריך להקריב את עצמו ולשלם ״מחיר אישי כל כך כבד גם למען המיל- חמה הצודקת ביותר״ .ד זהו, נראה לי כמעט מיו תר לומר, ההיפוך הגמור של דבריי.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 11
בשבילי התנאי ליכולת בחירה של נציגים בשטחים היא שאינם עוסקים בטרור באופן ישיר״. • רענן כחן(מערך) :״צריך לאפשר לערביי השטחים לבחור את מי שהם רוצים. … אבל הוא בסדר, כל עוד הוא ממלא את תפקידו כראש־עירייה בצורה יעילה.״ • ד ן תיכון (ליכוד) :״אני מתעסק בנושא קטן שנקרא כלכלה.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 29
. • פוצ ׳ י, סופר ,״חבורה שכזאת״ :״התפרצת לדלת פתוחה. אני תמיד כותב על כך בספריי. אני צריך לחשוב הרבה אם מותר לי לספר, כי הצד השני עוד בחיים. … הכל הלן־ כל־כך מהר, לה לא עשיתי כלום, רק חדרתי לתוכה וחשבתי שעצם החדירה שלי מהגה אותה ומספקת. לא ידעתי שאני צריך לגעת בה ולעשות לה דברים נוספים. לא נהניתי.
