חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 29,751 עד 29,775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 28

מס-הכנסה ומם־קנייה התלבשו עליו, ודרשו ממנו סכומי-עתק. קובה מעולם לא הבין מדוע צריך לשלם מס־הכנסה :״הם לא שרים, לא רוקדים, לא שותים, לא אוכלים ולא מנשקים בחורות — מדוע צריך לשלם לחם? … בשעה 11 בבוקר הופיע קובה, כשהוא נשען על כיתפי שתיים מידידותיו הנצחיות. ״באיזה שעה היית צריך להיות כאן?״ רעם עליו השופט בקולו .
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 24

רשימה זו זהה לרשימת האישים שהשתתפו במשא- ומתן בצורה זו או אחרת. הושמה האזנה על הטלפונים של שר־החוץ לשעבר אבא אבן: מי שהיה יושב- ראש המישלחת לשיחות הקילומטר ה־101 אהרון (״אהרל׳ה״) יריב: ם גן־ראש-ד.ממ־שלה יגאל אלון: ראש־הממשלה לשעבר גולדה מאיר: שר־הביטחון לשעבר משה דיין, אפי אברון, שימחה דיניץ, שגריר ישראל בארצוודהברית, היה תחת עיקוב בעת ביקורו האחרון בארץ. … לעורכי העיתונים היומיים הוא סיפר כי הצנזורה פסלה את ספרו של גולן, מיום פרוץ מילחמת יום הכיפורים ועד אחרי חתימת הסכמי ההפרדה עם מצריים וסוריה. לדברי רבין, עלול פירסום הספר לגרום נזק וכי יש בו פרטים סודיים וסו דיים ביותר, אשר פירסומם יפגע בביטחון המדינה. … ״ והתשובה שניתנה :״אנחנו נימנע ממנו את הפירסום.״ עם הודעת השילטונות למתי גולן על פסי לת סיפרו, הוא נידרש, תחת איום מאסר על פי תקנות החירום המנדטוריות, להפקיד בידי הצנזורה את כל עותקי כתב- היד הנמצאים בידו וכן כל פרוטוקול ומים־ מך הקשורים בספר, דרישה אשר מעולם לא הועלתה בצורה זו כנגד עיתונאי או סופר. ככל שאספנו יותר פרטים, הן על תוכן הספר, פרשת פסילתו ויצירת קשר ההש תקה המוחלט סביבו, היה ברור למערכת העולם הזה כי עלינו לשבור קשר זה.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 42

בינתיים לא הצלחנו לעמוד בתאריכי ה תשלומים באפריקה. היה צריך לשלם 25 אלף דולר מס קונצסיה. אילין סירב לשלם והודיע על ביטול השותפות שלו בחברת גמא. … נסעתי עם עס־רמי לבאנגי והתחלנו לעבוד. אילין דרש שיקנו אותו, או שיעשה צרות. הוא שלח עורך־דין מחיפה לבאנגי ,׳והגיש נגדנו תביעה שם, שלא נקבל שום החלטות ב חברה בעלת הזיכיון. … הם הביאו ארצה גם את עורך־הדין של החברה האמריקאית ג׳ון דיר, שהיתה צרי כה למכור את ציוד הכרייה. הרר נסע בינתיים לאיראן עם הארכיטקט זלמן עינב והקבלן דודאי ועם יהודי איראני, ד״ר אסולי, ממישפחת אלקאניאן הבונה כאן את בניין בורסת היהלומים השנייה.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 36

אני דוגל בחינוך כאמצעי, אני מעדיף להנך. יש כאלה באש״ף שטוענים שצריך לנקוט אלימות. ג׳מאל גם מסעוד רואים באש״ף נציגם, האם הם רואים ביאסר ערפאת מנהיגם? … ״כדי להגיע לשלמות רוחנית,״ גילתה דורית ,״צריך ללמוד יוגה ומדיטציה, לעבור ד,טהרות, ל היזון בתורה מסויימת, ולהשתמש במצוות מאד חמורות של יושר והגינות, כנות ואהבה ואי אלימות ...הנשמה היא מושלמת, אבל הגוף איננו מושלם, כי הוא סובל ממחלות וממוות ועל כן יש לטהר את הגוף.״ השופט אורן נראה שוב מהורהר, הסיר את מישקפיו וניקה אותם, אחר־כך פנה אל התובע . … כשאני הייתי באצ״ל גם אני עסקתי בגיוס כספים בכל מיני אמצעים, אילו היתד, לי אמונה בד,ארי קרישנה, גם אני הייתי עושה כמיטב יכולתי לצרף אלי המונים, אבל כדי להגיע לזה צריך אמצעים, אני בטוח שהנד־מוכרים פרחים כדי להתקיים וזה בניגוד לחוק.״ השופט :״אז מדוע אם הוא יתחייב לא (המשך בעמוד )49 ה עו ל ם הז ה 2161
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 34

עד אז חיו אנשי הקבוצה, המונים כל! איש, אשה וילד, בשקט ובשלווה. צריך מידה רבה של כבוד וסבלנות על מנת להקשיב לסיפוריהם של חברי הקבוצה על הדרך שבה הגיעו אל אמונתם. … כך התחלק הכנס לשלושה מחנות עיקריים #אנשי הסירוב, שכללו את העיראקים, הלובים, קבוצות השמאל הקיצוני המטורף מאירופה ומישלחות מתנועות־שיח־רור אמריקאיות ואסיאתיות, השונאים את ישראל כבעלת־בריתן של ממשלות דרום- אפריקה ורוחיה. • 1.הסובייטים ובעלי־בריתם, שנקטו עמדה מתונה. מחנה זה כלל את כל הנצי גים המצריים, וביניהם חאלד מוחי־אל־דין ואחמד חמרוש, אנשי השמאל מקאהיר, שדיברו בשפה מתונה ביותר. >• המישלחת הישראלית וכמה מן ה נציגים האירופיים, שדיברו על דו־קיום ושלום במונחים מעשיים. … ד ר כי חיי ם אסקו ט בסביון תושבי סביון עירבו מירוץ סוסים בדי ?יצור ״תדמית חקלאית״ ליישובם הסוסיאדה בעפולה היא מיפעל עממי מסורתי, משתתפים בו בעיקר איכרים, בני המושבות והקיבוצים ובדואים.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 33

. ^ הוא עשוי לבקש בחירות חדשות בעוד כמה שבועות, כאשר ייחתם הסכם השלום עם מצריים. לבגין אין כיום רוב בכנסת, כדי לחוקק חוק בחירות חדשות, אולם הוא יכול להתחכם ולעשות אחד משני הצעדדים: להגיש את התפטרותו, מתוך חישוב שאף אחד אחר לא יוכל להקים ממשלה, ואז יהיו חייבים להכריז על בחירות חדשות, או להציע למפד״ל ולדמוקר־טים ללכת לבחירות חדשות כגוש אחד, תוך שהוא מבטיח לשתי מיפלגות אלה מקומות ריאליים במיספר רב יותר מאשר יש להם בכנסת הנוכחית. … גם מותו של בעלודלשעבר היווה מהלומה קשה ביותר לגאולה, והיא הגדירה את השנה שבה איבדה בן וידיד כשנה הקשה בחייה. למרות יצר הפירסום העז שלה, והקו- לניות המאפיינת אותה, נמנעה גאולה מל שתף אפילו ידידים באסונות אלה, ורק מעטים ידעו על השנים הארוכות שבהן סבלה יחד עם בנה, ועל המשבר החריף שעברה עם הסתלקותו של בעלד,־לשעבר. … היתד, משורטטת עליהם מפה של ארץ־ישראל לפי חזונם של שייב וגאולה: כל ארץ־יש־דאל המערבית, הגדה המיזרחית, חצי האי סיני וקטע נוסף ממצריים, כל לבנון וחלק גדול מסוריה. שנות־טובות אלה נשלחו עוד זמן רב לפני מילחמת ששת־הימים.
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 29

יחסים עם בני המין השני עולים על פסים שקטים יותר, הדברים מתבהרים, ואתם שוב תוכלו להרגיש יותר בטוחים. יצר הביזבוז עלול לדלדל את כימכם, עליכם להתאפק ולהימנע מלהתפתות ולקנות דברים שאינם הכרחיים, ובעיקר כלים וקישוטים לבית. … הנ או ת הא כילה משוייכות ל מזל טור, ובחודש זח אנשים מרגיטים צורן חז ק ל הנו ת מכל מה שנכנס לפי הם ולבטנם. … פרידה קרוב ה מ אד ם אינן מסתדרות אך תוך כמה ימים תש יותר. בני המין השני מתנהגים בצורה תחררו מהחובות שהעיקו עליכם לאחרונה.
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 26

דירה קטנטנה באיזור־מצוקה, מובן שלא היה מביא אורחים הביתה; תא מישפחתי ובו שלוש נשים: סבתא, אם משותקת רתוקה לכיסא־גלגלים ואחות, נערה יפת־תואר, איבט(עד היום מזכירה בכירה בשגרירות ארגנטינה בישראל) .אין צורך לומר, שפרנסת כל השלוש היתה מוטלת, רובה ככולה, על כיתפי האיש הצעיר, בעצמו נער עדיין. … זה כמעט תמיד מזל רע להיות בצד הצודק. זה מירשם לצרות. וזה לפעמים גם עובר במישפחה. מקסים טבל אז, בעת שהיכרנו, טבילה ראשונה בשני עולמות: עולם העסקים ועולם הסיפרות. … כשאתה יליד צרפת, בן לאם אוסטרית ולאב דובר ספרדית — אין בכך חוכמה גדולה. כשרוצים לשלוט בשפות רבות צריך רק לבחור לעצמך את ההורים הנכונים, ואחר־כך לסדר להם את הפורענויות הדרושות.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 31

מה שמעורר מחאה איננה המציאות הנחשפת, אלא עניין אחר. בישראל של שנת 1986 צריך לא מעט קהות־רגש כדי להראות טקס קבורה צבאי מתובל בניחוחות עקידה על־מנת לומר באמצעותו כל־כך מעט. … גברוש שכל סופרצ׳יק וכל מפיקצ׳יק יכולים לחסלו בהבל פה אחד. כדי לנתץ מיתוס צריך להציג מיתוס, ממש כשם שכדי לקעקע מנהיגות צריך לחוש בקיומה של מנהיגות וכרי להתריע על סכנה יש לשכנע בקיומה.
גליון 2553 (6 באוגוסט 1986), עמוד 30

המבקר הנוקדני של הכינוס שלפנינו יוכל להוסיף למניין חולשותיו גם את הסיגנון (האגרסיבי־מצטעצע) האופנתי, את ההיעדר — אופייני לא־פחות — של שמץ יראת־כבוד, מה שנקרא בלועזית ״רספקט״ (הרי המונח ״חשיפה״ עצמו כבר מרמז לעיסוק במה שמצוי מתחת לתחתונים) ,וראה למשל :״הקולבים המדברים עליהם הייתי תולה את המיקרופונים שלי היו חיים לסקוב המנוח ...ארנון גפני ...אלברט מלכה״ ,נאום מי שהיה ״הכתב הצבאי הראשון של הטלוויזיה הישראלית״. אין שום צורך בזכוכית מגדלת כדי לגלות כאן את ההשפעות ומקורות ההשראה. … מרגע שלקחתי את הספר לידי לא הינחתי אותו מידי אלא בכל רגע שהייתי צריך. זה שגם אני כבר כותב בסיגנון ה״ניו ג׳רנאליזם״ הישראלי היא רק עדות נוספת להשפעה הנד דבקת של סיגנונו המתחכם . … תנועה של,וייט אשכנז׳ ,סאברה עם פרוטקציה, אבל זה אנחנו״. כשצריך — הכתיבה כאן היא עם מעט מאוד כחל ושרק.
גליון 2496 (3 ביולי 1985), עמוד 34

הוא הועתק לעיתון הארץ, שם ציינו בהתפעלות שילד הנמצא שלוש שנים בארץ שולט בצורה כל־כר יפה בשפה העברית, כאילו היא לשון־אמו. … יש לה חוש מיוחד לענייני־שירה, מכירה את האנטנות הנפשיות שלי. אני לא רואה את עצמי כסופר שיצר כפי שיצר, בלעדי בת־אל. זה נכון ששתקתי הרבה שנים, אבל כל השנים האלה עבדתי למגירה, ותמיד בת־אל לצירי, מעודדת.
גליון 2575 (6 בינואר 1987), עמוד 31

אומנם נכון, שאחת התוצאות השליליות של שילטון מוחלט — מלוכני, דתי או כל צורה אחרת שילבש — היא אפשרות השלילה של חופש הדיבור והביטוי האמנותי, אבל במחזה מולייר מסוכן המימסד הדתי הרבה יותר כשהוא מנסה לדובב את השותקים מאשר כשהוא משתיק את המדברים. ואשר למימסד המלוכני, שם מהווה השתקת האמן ושלילת חופש האמנות צורה מישנית של דיכוי, לעומת שלל אפשרויות העוול האחרות הפתוח לפני מישטר עריץ. דומה שגם על פי המחזה שלפנינו מתפקדת הצנזורה בעולמו של לואי ה־ 14 מלך צרפת כעוד אקורד צורם בעולם דיסהארמוני מורכב, לא כמוקד פורענות מרכזי.
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 18

הוא, אומנם, לא העניק לו עומק, שלא היה קיים בו ממילא; לא העשיר את האיפיון הפשטני והדל של הדמויות; לא ביטל את הרדידות שבעיצוב ההודי; לא הרחיב את משמעות גורלה של המישפחה, שבה מתרכז הסיפור; לא יצר סביב תיאור גורל זה רשת הקשרים, שהיה בהם כדי להציג את נסיון החיים שלימי ספרא כוואריאנט רחב־פשר של הקיום היהודי בדורות אפילו הקיטש ה סי פ ת תי הים־תיכוני מעשי ויבש >ותר ממק־בילותיו בסיפרות ה״אשפמית׳׳ .דן מירון סוקר את סיפוריהם של אמנון שמוש ויצחק גורמזאנו־גורן בניסיון ראשון לאפיין מה שהוא מפנה בשם הז׳אנר היהודי הים־תיכוני. … ראשיתה של סיפורת זו בהמון תמאני אינטריגה ומישפחה שנכתבו — בעיקר על פי הדוגמות של הרומאן הצרפתי בן המאה הי״ט — בשפת החודזמו (לאדינו) ביוון ובתורכיה וכן בערבית בארצות כמצריים ועיראק. המשכה — ביצירות סיפורת בעברית וכן בלשונות אירופיות שונות. … פעמים אחדות עבר דיונות ונופים משמימים ברכבת הזאת, וראה בה חתך מדכא של העם המצרי המתנוון בעניו, וכמה בדווים שהמירו את ספינת׳ המדבר ברכב הרוטן והעשן ^ הזה עמי .)128 אין טעם להרבות בדוגמות ולהעשיר את ״החתך המדכא״ הזה בתוספות של חוסר טעם ודלות לשון.
גליון 2653 (6 ביולי 1988), עמוד 27

תקחו את השם :״את והב בסופה״ היא ציטטה מתוך פרק בספר במדבר, שבו מסופר על כיבוש הארץ. אתה צריך לעיין שם, ולקרוא את אולברייט, כדי להבין שהמדובר הוא בגל הכיבוש הראשון. … כי מחזהו של לאור אינו רפורטאז׳י־תיעודי־ריאליסטי ורק בימאי מתקרב־ומתרחק, מזדהה־ומתנכר, יוכל להתמודד עמו. הדמויות־המסיכות לובשות ופושטות צורה, מביעות את עצמן ומ־צנזרות את עצמן יותר משכל צנזורה עשויה לצנזר אותן, אנושיות ובהמיות, חיות חיים פוליטיים וארוטיים.י החיפוש כאן הוא חיפוש אחר רב־משמעות, במצב שהוא כמעט חד־משמעי. … והרי לך דו־משמעות נוספת. ויפה שכמעט לא נדרשת כאן שירה. כך צריך היה להיות. אבל השירה עיקשת אף היא.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 42

למרות שידוע שהדוח נכתב על-ידי שמאלנים, וככזה הקשר שלו למדע הוא אקראי, וזיקתו לאו בייקטיביות אינה קיימת כלל -הרי ניתן היה ללמוד ממנו, מעבר לבילבול שיצר, כמה דברים חשובים, ואף למצוא בו חיזוק לטענות הימין הישראלי דווקא. … איני מבין את אנשי הימין הנבוכים הללו, שתחת לתהות על קנקנו של המראיין, שהעלה על דל״שפתיו רעיון טרנספר ליהודים ללא מורא, בלי התנצלות ו מחשבה שנייה, עונים הם בתשובה מתפלפלת ובלתי- ברורה. במיקרה כזה, היה צריך ישראל הראל לשאול את מיודענו רם עברון, וחברו צלי רשף, מה הם יעשו כאשר מדינת״ישראל תקבל ברוב דמוקרטי החלטה לפנות א ת הישובים הערביים מיהודה ושומרון. … אני חושבת על ההתמודדות. דבר כזה יכול לערער. צריך להיות חזקים כדי שזה לא ישפיע לאורך זמן.
גליון 890 (4 בנובמבר 1954), עמוד 2

ת ״ א אין ה מ ער כתא מר אי ת ע בו ר תו כן ה מו ד עו ת. מלבד עבו ר מרדעות מטתפרס פו ת תחת לצר כן ״. ״דר״ק הבו-מרת מ שוכנות על־ידי מברי הואש־קות ע^־ידם. … ל שכונו ת־ ה עוני, זה ה מ קום הר א שון בו היו ה תנו עו ת, על־פי ה אי די אוליני ה שלהן, צרי כו ת להתחיל, כמעט ולא ה ל כו תנו עו ת הנו ע ר. … הו ד ע תו של ז׳ בו טינ ס עי ב פני רעה־יזעהל ה פו לני ת כי צריד ל הו צי א את הי הודי ם .מפוליו, מזיעה ל ציונו ת ול אינ ט ר סי ם החיוניים של ע מנו. צריך ל היות ב על לב־אבו ו מ שולל כל רג ש אנו שי ל סי בלו ת בני-ארם.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 2

לפיה כיבדו אותי הציונים־הכלליים ונתנו לי תפקיד מרכזי במטה הבחירות שלהם לכנסת השלישית. הגבתי אז בצורה פשוטה: אמרתי שעורך המסא״יון הוא שקרן, הזמנתי אותו לתבוע אותי לדין. … פי ניו ת, גימנ יו ת ו אי ט ל קיו ת — ש היו מו כ נו תלהשתקע ב אר ץ. הצרה הי אשבארץ שו לטתהר בנו ת — ודו י בנו ת אינ ה מו כנהלהס כי ם ליי בו אשל ״ בשר ט רי פ ה ״ .מו ט ב לה שהב חו רי םשל נו ייר ק בו ב כי כ ר מוג ר בי, ושהפש עי ם ה מיניי םיתר בו מיו ם ליו ם. … או ל ם רק מ תו ך עיוו רו נ נו ה מו חלטנב צר מ אי ת ני ל ר או תשה מי עוטהער בי, אשרב תו כ נו, אי נ נו עםלבדדיש כוז.
גליון 849 (28 בינואר 1954), עמוד 2

ילד זה, למאות עתונים מסביב לכדור הארץ את דבר הקם השכם בבוקר כדי לקנות מיצרכים לאמו הראיון שניתן לנו על ידי הפרופיסור מרטין האלמנה והעובד עד מאוחר בלילה במכירת בובר. … מה שהפליא אותי ביותר, שבכל הש מני שבצורה זו נודע בפעם הראשונה לאלפי ליש נעדר רק יום אחד מן הלימודים, איחר אנשים חשובים בארצות רבות, וביניהן באר רק פעמיים לשיעורים. שמתי לב שרבים מן היושבים בבית הקפה צות ערב, כי קיימת בישראל שאיפו; כנה לשיתוף פעולה מרחבי׳ שאיפה שאינה נובעת הכירו את פניו מתוך הרפורטג׳ה, ראו צורך מתוך חולשה או התבטלות לאומית, אלא לקנות ממנו חפיסה.






