חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 36,001 עד 36,025)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 20
— ירושלים, אחרי שנגני תזמורת קול־ * 1ישראל השמיעו בסיום מבחן התנ״ך הבינלאומי את ההמנונים הישראלי, הצרפתי והברזילאי בצורה מסולפת ומעוררת גיחוך, התברר כי הנגנים החליטו למחות בצורה זו על שהחזיקו אותם חמש שעות במכלאה, לא נתנו להם לאכול או לשתות.
גליון 1134 (24 ביוני 1959), עמוד 16
כך כותב השבועון: ״הצעירה שפתחה את הדלת אינה מאופרת. אין לה גם כל צורך באיפור. שתי עיניים גדולות, בעלות מבט ציני ועצוב גם יחד, צבע־עור שחום, פה ׳מריר וחד מספיקים להבדיל אותה מבין כוכבי־המחר, שבאו לחפש את מזלם. … עתה חרדים אנשי הקאמרי לדעת, על מי יכתוב קישון, כשיתברר גורלו של אותו מחזה, שהוגש גם לועדת הרפרטואר שלהם לשנזודיק סגל שחקן הבימה נולד השבוע בן כל נסיונותיו של שמואל יודנסקי ללמוד מז»>ן• השבוע • ראש הממשלה דויד בן־גוריון : ״אני צריך להגיד שאינני יודע באמת, אם נעשו פעם הכנות לאיזה מבצע שהשכילו לשמור אותו כל כך בסוד עד ביצועו, כמו מיבצע סיני, והבריונים בעולם כולו, הגדולים ביותר, היו מלאי־בישה שלא ידעו על הדבר הזה.״ • נשיא ה הס תדרו ת הציונית הד ״ר נחום גולדמן :״יהדות העולם היא די עשירה כדי לקיים שלוש מדינות יהודיות.״ • ח״ב המפלגה ה ד תי ת הלאומית הד״ר יוסף בורג, על קבוצת המשטר החדש :״אינני מאמין שאת המשיח יביאו הצנחנים.
גליון 1137 (15 ביולי 1959), עמוד 17
באותה הזדמנות לא הסתירה הגברת ריד את השגותיה החינוכיות, גילתה כי היא נוהגת לחבוט בילדיה כאמצעי חינוכי לנזיפה מקצועית זכה השבוע אלוף שלמה שמיר בעת ששימש כשופט במשפט הציבורי שנערך על אדון בידרמן מהמחזה המוצג בהבימה (ראה אמנות) .אחרי שהביע את דעתו, כי צריך למצוא איזה סעיף בחוק הפלילי, לפיו אפשר יהיה להאשים את אדון בידרמן ולחייבו בדין, המיר לו אר בית־הדין, פרקליט המדינה פיליפ בילדן, ברמזו על כך שכנראה קיבל חלק מדעותיו המשפטיות מאשתו, השופטת מינה שמיר :״לא קיבלתי הכנה טובה בבית שמעון פרם שחזר השבוע ממסע בארצות אפריקה, סיפר השבוע על מקרה שארע לו בעת שהותו באקרה, בירת גאנה. הוא שהו) בדירת הציר אהוד אכריאל, הנמצאת במבצר ששימש פעם כשוק עבדים, בישבם על המרפסת׳ הבחינו השניים בנערה יפה שחלפה על פניהם, נדהמו כשנוכחו שהנערה אינה אלא אשתו המצריה של ראש ממשלת גאנה לפחות דאגה אחת חסו לחסידיו ר׳ יואליש, הרבי מסאטמר, שהגיע השבוע ארצה.
גליון 1105 (3 בדצמבר 1958), עמוד 4
צא תימני, מארוקאי או תורכי, חש תמיד טענו שמשי. הדת המאורגנת: הרב טולי־בצורך להתאמץ רבות כדי להגיע לאותו דאנו גויים על־יוי מפא״י כדי לפגוע במקום אליו מגיע חברו האשכנזי ללא בל עיקרי הדת — ובלבם התכוונו לומר, כי הוא נקנה על־ידי מפא״י, כדי להנחית מכת- מאמץ? … חצי תריסר ישובים אחרים החליטו כי הם הוא עשה זאת בצורה מעוררת ענין. שווים בתורה לרבנים האשכנזיים, התאגדו כתיק הדיפלומטי.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 10
האיש שנכנס לא מכבר לתפקידו החדש, ושבפניו ניצבת התביעה הגדולה לטהר את צמרת המשטרה מן הכת המושחתת, או להכנע לה, יצר השבוע את הרושם כי הוא החלים .לא להתערב״ ,ובכך להכנע, וללכת למעשה בדרך שנסללה על־ידי קודמו האומלל, יחזקאל סהר. … בכל מקום שמעו הסברים והרצאות. בשום מקום לא היה צורך במתרגם, כי תמיד נמצא אדם היודע להסביר להם בשפתם.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 18
אולם הם יהיו מוכנים להשיב לכן רק אם תהיינה פקחיות וחמודות ושאיפותיכן אינן מצטמצמות ״בתחום הצר של שמלות וריקודים״ .אינכן חייבות לענות בשלישיות.
גליון 1154 (4 בנובמבר 1959), עמוד 12
יפהפיה שחרחורת עוצרת במרחק כמה צעדים מהתור. לבושה חצאית צרה ואפודה הדוקה. לידה עומד צעיר מטורזן, ממלמל במהירות דברי שכנוע. … ״ היא שואלת את אמנון צחורי, איש מפ״ם .״צריך להיות אלי יחס אחר, אם אני מטריחה את עצמי לקלפי ביום חמסין.״ אולם צחורי לא נבהל• מלבד זה שהוא חבר ועדה, יש לו תפקיד מפלגתי מיוחד.
גליון 1157 (24 בנובמבר 1959), עמוד 17
אני יודע, למרות שאינני נראה כזה, שלכל כדורגלן בו ר״ 1.צריך לתנות את נעליהכדורגל שלו בארון. הרבה חברים שלי, שהתחילו לבעוט בכדור יחד אתי, עשו זאת מזמן. … כמה חברה כבר התחילו לשמוח, אבל המאמן •וסלד, מר-מו־ביץ הזהיר אותנו שעוד לא ניצחנו ואם לא נילחם נפסיד. לא על האפס, אבל נפסיד. צריך להלחם עד הסוף. עכשיו כבר היה בעד מה להילחם.
גליון 859 (8 באפריל 1954), עמוד 13
נתעורר החשד כי בורג שלשל לכיסי כעשרת אלפים לירות ממם־־צינורות ודמי־חיבור, מסים הנגבים עם מתן חיבור־מים לצרכן. בקרוב ל־ 140 מקרים נגנבו דמי־החיבור ובקרוב ל־ 130 מהם — גם מס־ד,צינורות. … ה״מקרים״ בהם היה מקום לחשד כי בורג שילשל לכיסו כספים מחיבורים אשר נעשו נזיטודס בצורה מפוקפקת (ע״י שש) לא הופיעו בגליון־האשמה.
גליון 860 (15 באפריל 1954), עמוד 30
מי שנפצע, החל פצעו זב מוגלה, היה צולע עד שרבץ לנוח. השומרים לא ירו בו. אף לא היה צורך. עם התרחק הטור לא חש כבר הרובץ בכאב ובטרם תעבור שעה והוא בעולם שכו׳׳ו טוב, שכולו לבן כשלגי בתולים. … מאתיים יהודים ומאתיים גרמניות ומאז הן משוגעות אחרינו״ .״אתה צוחק? כן, אתה צוחק. אינך צריך לצחוק לשאלותי.״ ״לא, לא, האמיני לי ...עליזה, אני פשוט נזכר בצחוק שלהן והיא דבק בי.״ ״מדוע הן צחקו, אינני מבינה״ .
גליון 868 (10 ביוני 1954), עמוד 19
בעקבותיי הלכה שוטרת בעלת עיניים דרוכות ונוצצות. • ״צר לי על שהטרחתי אותך ״,פתח המפקח׳ אחר הצי: לפני המורה את השוטרת. … אפילו כיום אין הוא יודע את הדברים אשי נער בן גילו צריך לדעת. הוא לא ראה סרט קולנוע מימיו.
גליון 886 (6 באוקטובר 1954), עמוד 18
בונ ד 1בוכ בחיפה, נכנם אברהם עוזרי למסעדה, התלונן שלוש פעמים רצופות כי זבובים נפלו לתוך המרק שלו, גורש מן המקום, לאחר שאחזו בו שני מלצרים, חיטטו ב כיסיו, גילו קופסה מלאה זבובים מתים. … לאחר שקוצצה ה רפובליקה הויאט־נאמית עד החצי, וצפונה עבר לידי הקומוניסטים, נוצר צורך דחוף בגיבוש־השלטון, ריכוזו בידי מנהיג הזק.
גליון 880 (2 בספטמבר 1954), עמוד 6
התוכנית, שתביא לפני המאזינים מקרים משפטיים מענינים בצורה תסכיתית למחצה, תימנע מלעורר בעיות עדינות, תכיל רק מקרים משפטיים חוצלארציים, או ארצישראליים ישנים. … ועדת שביתת הנשק הישראלית־לבנונית (המתכנסת במטולה) ,הועדה הישראלית־הסורית (ליד גשר בנות־יעקוב) ,הועדה הישראלית־מצרית (בעוג׳ה וליד עזה) ,והועדה הישרא־לית־הירדנית (שמושבה בשער מנדלבאום הירושלמי) .זו האחרונה החשובה ביותר : גבולה משתרע לאורך 631 קילומטרים מסוכסכים.
גליון 853 (25 בפברואר 1954), עמוד 12
אז ה אי ש לקח מ מנ ה את הזרעונים והמי ם ו אמר: א צ לנו מי שלא עו בד לא אוכל. אז הקנרית אמרה: לא צריך. לא אוכל ולא א שיר. שלח או תי לחפ שי. … כתב בן גוריון :״ה חלות היו מצויינות, אפילו אשתי אמרה זאת.״ איש מדינה אחר שפרש לחיים אזרחיים, הארי מרומאן, נשיא־ארצות־הברית לש עבר, נמוך הקומה וד,ממושקף, סירב להיבחר לנשיאות האוניברסיטה של מדינת״מו־לדתו, מיסורי, הכריז :״אילו חיפשתי צרות, הייתי נשאר לשבת בבית־הלבן.״ בדרך הבריחה מן הכבוד הלכה גם כוכבת הקולנוע האיטלקית גינה (יפהפיות הלילה) מלוכריגידה, חטובת״החזה, חובבת ה תביעות המשפטיות, שנואשה מלעשות קא־ריירה בהוליבוד, חזרה למולדתה.
גליון 854 (4 במרץ 1954), עמוד 12
אילם מה שאין כל ילד יודע הוא שה תשלום עבור הצגת היומנים מכסה רק חלק זעיר ממחיר יי צורו. יו מן, שעשה את הסי בוב המלא, של 80 בתי־קולנוע ( מבין ) 120 בכל הארץ, מכניס למפיק סכום של 350 לירה. … בשבוע האחרון זכה שיכון זה לכינוי ״ שיכון וונציה,״ מאחר שהמים זר מו למקום מן הגבעות הסמוכות, י צרו אגם הראוי לקשט בדי״ציירים. המים הגיעו לגובה של * יומן כרמל ויומן גבע.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 9
ידוע לו רק שהוא חתם על ה חוזה, שילם כסף, ואיש לא הסביר לו שהוא צריך להיות קשור בשרשרת להסתדרות עד סוף ימיו, אם אין ברצונו למצוא את עצמו ברחוב יחד עם בני משפחתו. … מוסדות רפואיים שונים בארצותיה,ברית קיבלו אף הם מכתבים, ממשה; אבל דומה היה כי הם קשרו עליו קשר, החליטו לתמוך בדעתו של מכון ווייצמן. התשובה הק צרה והמשמחת היחידה הגיעה אל משה קורקידי ביום ד,ששי שעבר: האיגוד הר פואי האמריקאי הודיע לו שפרטי תגליתו יובאו לידיעתם של אנשי־המדע החוקרים את מחלת״הסרטן.
גליון 851 (11 בפברואר 1954), עמוד 19
כיצד יוכנס הנער למולדת י בתור שבוי? בתור שלל מלחמה? בתור מה? צריך למצוא משהו ! ״לא סרג׳נט. שמע בעצתי, אתה תשוב למשפחתך״... — אין לי, סר. — צר לי, אבל ...הכנים את הילד לבית ספר.
גליון 811 (7 במאי 1953), עמוד 10
או־ים הנערים לא קיבלו על עצמם את ה ר ץ, כי ב ו לקבל את הטיפול, היו בורחים מפעם לפעם מן המחנה, עסקו בחיפה ההרי- בה בכייסות ובגניבות, גרמו צרות צרורו ת לא רק למדריכיהם אובדי העצות כי אם גם למשטרה. … שגרמו האומרת כי מדינת ישראל תהיה פתוחה ל עליה ול קיבוץ גלויות, ללא הדגשה מה צריך להיות טיבו של העולה.״ נוסף על המכתב, לוכלכו קצת קירות ב לסערה תשובתו של קול הישגים גדולים.
גליון 839 (19 בנובמבר 1953), עמוד 4
לשמע קולה הרך שככו כאבי ונתמגאתי תקווה להחלץ עתה מן המיצר על ידה. ״האם אתה רעב?״ נשנה קולה של מלכה.
גליון 839 (19 בנובמבר 1953), עמוד 7
״דע לך, אבא, כי באם לא תמלא את מבוקשי אעשה לך לבי החל להלום בי בעוז וחשתי עצמי קרוב להתעלפות. צרות צרורות׳״ אמרתי בקול מאיים. חמקתי מן האולם לקול צחוקם הרם של האורחים ונחפזתי דברי התקיפים פעלו עליו כראוי׳ ופניו הרצינו לפתע. … לאחד זמן מה נודע א כי למחרת היום בו ביקשתי הלוואה למחרת הייתי מרכז תשומת הלב שבשכונה וכמעט שלא מאבי, נסעה אשתו אל אמי ובקשה אותה לחלץ אותה ואת יכולתי להלך כמה פסיעות ברחוב מחמת חיצי לעגם של אבי מן הצרות אשר אנוכי מך זעתד לעולל להם. אמי התקיפה הבריות.
גליון 839 (19 בנובמבר 1953), עמוד 14
כל אורח מביא עמו בקבוק וכך נוצר ״בר״ קולקטיבי להנעמת הנשף ולהעלאת המתח. ל״נשפית בקבוק״ הופע בצורה נאותה כשבידיו בקבוק הנושא את הסמל המהולל של ״כרמל מזרחי״ — ברנדי א. … שאירע באמת בינו לבין אמי ואדע מדוע יתנכר אלי כך, אך משראיתי שנהפוך ד,וא 8נתכעסתי והשבתי לו :״אבא, לדידי לא איכפת לי את אשר יאמרו הבריות, כי אתה הפצת כבר את כל אשר לא היה צריך להפיץ, כך שהם־ כנתי זה מכבר לפטפוטיהם הנלעגים של הבריות.
גליון 847 (14 בינואר 1954), עמוד 7
וזאת מתוך נימוקים דתיים, ככתוב: ״כי גרים הייתם בארץ מצריים.״ . האם אדוני רם? קבלתי סמיכות בגיל צעיר, אך מעולם לא השתמשתי בה למעשה. … סלח לי -אתה מתכוון לומר לי, שרב כישראל ואחד מראשי הצבור הדתי שלל בצורה כה פשוטה וגסה את סמכותו של בית דין ר בני?
גליון 847 (14 בינואר 1954), עמוד 11
דויטשר, שמסר לכתב ג׳ואיש כרונייקל בלונדון רשמים על ביקורו בארץ, אמר בין השאר :״אם הסוציאליזם יתפוס מקום במזרח התיכון, באיזו צורה שהיא׳ יהוו הקיבוצים גרעין של חברה חד שה. … ״הארכי אולוגים חוקרים את ההיירוגליפים המצריים מזה ארבעת אלפים שנה. כמה אלפי שנה דרושות כדי לחקור את מר דוליצקי?
גליון 846 (7 בינואר 1954), עמוד 11
אם אחד מנצח את השני, הוא מתנפח כמו מי יודע מה וצוחק על המפסיד.״ לדעתו, מקור הצרה הוא בכך שבבית־הספר הישראלי, בו למד שלוש שנים׳ אין מקדישים זמן מספיק לספורט ולמשחקים, אולי מפני שמגרש הספורט של בית־הספר הוא קטן כל־כך .
גליון 823 (30 ביולי 1953), עמוד 7
הרקע הדתי, שהזכיר את ימי הביניים, לא הסעיר את אזרחי ישראל, ש שוב לא חשבו כי דתם של שני נערים היא שאלה של חיים ומוות. הם ראו את הפרשה רק בצורה אנו־ הנציגים הזרים לעלות לירושלים. … ״אצלנו אין הפליות״ העדה הספרדית היתד, מאז משותפת בולטת: הרגישות. להם צרות רבות. הם נקראו ״תמי מזג ורתחנים״ ,הנפ מגיבים על כל פגיעה בכבו תור,ההפתעות משך כמה ימים היה קשה להחליט מי בע צם יו ש ב על ספסל הנאשמים בצריף הארוך בסרפנד — העצורים או השוטרים.
