גליון 1070 (1 באפריל 1958), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בתחילה לא עזרו גם הסלים הנמוכים;
השחקנים לא הצליחו להחדיר אף כדור
אחד אל תוך הרשת• היה צורך באימונים
ממושכים, כשהשחקנים חורקים שן ומאמצים
כל שריר בכוח־רצון עילאי, כדי שידעו
להתנועע על המגרש.
גליון 1024 (29 במאי 1957), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

*1הו סוף הדיו* .היא מובילה מאון
תו שיעור בבית־הספר, דרך שידור־ההסתה
ומעשה כסר־קאסם, אל הרחוב האסל
בתל־אביב, בו התבוסס בדמו יצור אנושי
וחסר־ישע.
האם לא כולנו שפכנו את הדם
הזהזו
נכון, התמונה אינה כולה שחורה.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אילנה קוסובסקי, מבקיעת טייי
הנצחון, זונה לנשיקות חברותיה לקבוצה בלהם כנזעט גברי.
שוב צרות עם נטורי קרתא, הא?״
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

לסוריה, לצייר עליהם סמלים סוריים ולהפציץ
את שדות התעופה, הנמלים, המחנות
והערים של ישראל — כפי שעשו הבריטים
במצריים.
~ במידה שהדבר היה קשור בקשיים טכניים
(המפציצים לא יכלו להגיע לסוריה מבלי
לעבור על פני שטח פרסי או תורכי) יכלו
המנהיגים הסובייטיים להשתמש בקליעים־
מונחים מבאקו — נשק קטלני שלא נוסה
מעולם בטווח כזה.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

החיילים שנסעו בשיירה ירדו מהמכוניות.
מפקדיהם למדו לקח מפעולות צר,״ל ד,קודמו*
במקום לנסות לפרוץ את החסימה,
החלו נעים ברגל משני צדי הדרך, כדי לתקוף
את אנשי החסימה באגפיה*
הלגיונרים מצאו את הכוח הישראלי מרד
כז לצדי הכביש, מצסד, לתנועת מכוניות.
גליון 1019 (24 באפריל 1957), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כל השמות בכתבה זו הם בדויים, כדי לא לפגוע
באנשים שאפשרו את עריכת החקירה ופירסומה.
רחוב הדייגים ביפו הוא סמטה צרה, כפי שרואים אותה בציורים מזרחיים או בסרטי
קולנוע על הקסבה המרוקאית.
גליון 989 (26 בספטמבר 1956), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

משך שלושה ימים נתגלתה לעיני מאות חובבי
ארץ־ישראל ועתיקותיה תמונת ירושלים
העתיקה, מאז נזכרה עורו־שלים (״עיר-
השלום״) בפעם הראשונה בדו״חים המצריים
הקדומים.
היה מה ללמוד מעברה של העיר, ששמה
מעלה גם כיום זיק של חרדת־קודש בלב
מליונים בלתי־ספורים.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

על המאורע עצמו, ועל
הוכית בפרס, סיפרה רות בין־ישראל:
מרדכי גבון • אמציה חיוני • אורי זוהר • פשנל • דוד גורפינקל • מישל
קולומבייה • שושנה שני • דפנה אילת • אריק לביא • יגאל תומרקיו •
אנה גורית • זאב ברלינסקי • קריסטיאן דנקור • אברהם הפנר • שמואליק
קראוס • ישראל גוריוו • יעל אביב • שייקה אופיר • זהרירה חדיפאי •
דן בן־אמוע • בומבה צור • חצקל איש כסית • איציה ממבוש • שלמה
וישינסקי • עמוס קינן • סרטי גבע.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

הישראלים זוכרים
אותו כאיש שראיין, ערב מיבצע
סיני, את בן־גוריון ועבד־אל־נאצר, הציג
את מצריים וישראל בסרט כן.
אז כבר היה מיליונר ומפורסם.
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

הוא היה
כדי לדעת מהו באמת מזג־האוויר שם
משכמו ומעלה גבוה מכל העם. היתד, גם למעלה, צריך לגשת אל הנשים הגבוהות
בחורה אחת שהפכה בגללו דוגמנית, ובחורה בארץ ולשאול אותן.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

.
* * זורבה היווני (הוד, תל-אביב;
עצמון, חיפה) הרי כרתים, הים של יוון, הכפרים
הפרימיטיביים של כרתים ופילוסו־פיית־החיים
ההדוניסטית של זורבה היווני
עברו מספר מצויין לסרט טוב, המבויים
בצורה קצת ארוכה, קצת מלאכותית מדי
וקצת יומרנית מדי.
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בעולם
(המשך מעמוד )5
פי לסר כי דהמלך
קופסתמכסובב תו צרת דו ב ק בע׳־מ
גנרל אימברט באררה, ראש הכת הצבאית
הימנית.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

שובו של בקדאש, בעל
המיבנה הרחב והפנים המשופמים, יוכל
רק להקשיח יותר את הקו הסורי נגד
ישראל.
בעוד הקומוניסטים המצריים קוראים להבחין
בין העם הישראלי לבין ממשלת
ישראל, ובעוד המפלגה הירדנית דוגלת
בפירוש בקיומה של מדינת ישראל, חזר
בקדאש והצהיר, כי כל יהודי הוא ציוני —
ומכיוון שהציונות פסולה לחלוטין, הרי
יש ללחום בכל יהודי ולגרשו.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

גם הוא מצא לנכון
להעלים את שם העולם הזה בצורה שאינה
מכובדת ביותנן.
הדבר בולט במיוחד בסעיף הבא של
המכתב.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אז נוכל להחזיר ל־עתון
שיווי־מישקל סביר בין חומר פוליטי
ובלתי־פוליסי, בין הומר כבד וקל.
יתכן שאין צורך בהתנצלות זו, וכי אתה
— כקורא העתון וכאוהדו — עוקב בדריכות
אחרי המיבצע חסר־התקדים לשינוי פני
המדינה שאנו עוסקים בו עתה.
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

.״
סימן־דרך נוסף במציאות של
המדינה: השער שיצר את
1 9 0 0
הפסוק. דופקים את השחורים!
גליון 1462 (15 בספטמבר 1965), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

לאחר הנקוי עורך נקי, רענן, קטיפתי
ממעטה של שמנוניות כאילו יד קסם ניקתה את פנייך
( 11.30ל׳׳י)
*צורך חיוני £011118100ז*6ס ״316
מגן על עור הפנים בפני רוח ושמש, מוסיף לעור רכות קטיפתית
ולחות חיונית, ומכין אותו לקבלת האפור ( 7.80ל״י)
* מפליא 016301ו 6¥ס £1160
מזין את העור, לוחם בקמטים המאיימים על עור הפנים, ומאפשר
לך לקדם את שנות השלושים בגאווה.
גליון 1460 (1 בספטמבר 1965), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

המדדים
השבוע
באנשים רבים קיימת המשיכה הטבעית אל הטוב
ביותר• כל אשר יעשו וכל אשר יקנו צריך להיות
מושלם _ עבודתם, הופעתם, לבושם וכמובן גם
הסיגריה אותה הם מעשנים.
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

היא תוכל רק
לקרוא חמס ולהשמיע את דיעותיד— ,
העולם הזח ממילא,
והרי את זהעושה
ובצורה יעילה מאד.
כל עוד לא יחול שינוי מכריע במיבנד,
הפוליטי בארץ, אין מקומם של אנשים
צעירים ומוכשרים בכנסת.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

על כל טענה עונים לי :״לך לאל־ארד,
שמה תתאונן! יש לנו מספיק צרות ממך.״
בקרוב בקולנע ״חן -ירושלים ובקוינע.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

סיפור זה וסיפורים מעניינים דומים, מצויים
בקובץ שהוציא חוטר־ישי, עורך־הדין
המפורסם מימי המנדט; האיש שנימק את
תביעתו של בן־גוריון להקמת ועדת־חקירה
משפטיך״
הסיפורים טובים וכתובים בצורה מעניינת.
מי שעדיין לא היה קיים באותה תקו־פד״
או שהיה ילד, או שאינו זוכר, יכול גם
לקבל מושג כלשהו על אווירת אותם ימים.
גליון 1492 (6 באפריל 1966), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

ההסדר פעל לשביעות־רצונם
של כל הצדדים — פרט אולי לכמה אוהבי־מוסיקה
טוריים, שנאלצו להגביה את האנטנות
שלהם כדי לקלוט שירים ממצריים.
אך למרבה צערה של לודי, לא נמשכו
ימי תהילתו של חאטום.
גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

זה מעל לבינתי:
איך אדם כה מחונן, אכידור העורך האחראי של
כתב־העת סולט, המטיף
למלכות ישראל מן הפרת ועד היאור,
עובר בצורה כה חדה מקדושה לחול, מאיג־רא
רמה לבירא עמיקתא?
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

השבוע
התעניינה אמריקה באפשרות למסור את
יצור הפצצות (בהן קיים מחסור חמור) לאוסטרליה.
גליון 1469 (1 בנובמבר 1965), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

בתיאום
עם שרת־החוץ, גולדה מאיר, יצא
ח״ב גח״ל אריה כן־אליעזר לפאריס,
כדי להיפגש שם עם אישי מדינה צרפתיים,
לברר מהות היחסים בין ישראל לצרפת,
אחרי ביקורו של סגן נשיא מצריים, ה־מארשל
עבד־אל־חכים עאמר. בך
אליעזר הגדיר ביותיים את ידידות ישראל־צרפת
כידידות העוברת עתה ״שלב עדין״.