חיפוש: מצרים
נמצאו 20,034 תוצאות (מציג 376 עד 400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 967 (26 באפריל 1956), עמוד 6
הרושם שלי הוא שבמצב כזה לא ישראל ולא מצרים לא היו נזקקות למרוץ זיון. המרוץ היה נפסק. … * אתה רוצה לומר שהיו מפסיקים את משלוחי הנשק לערכים? • מצרים עצמה היתה מפסיקה. הנשק עולה המון כסף, כסף שיכול היה להייות מנוצל לפיתוח כלכלי. … במציאות של ימינו זה לא נכון. כיום גם למלחמה דרושים שני צדדים. מצרים וסוריה אינן רוצות במלחמה. והמלחמה אינה פופולרית בישראל, אם העמים לא ירצו, לא תהיה מלחמה. .מצרים רוצה בשלום...״ * מנין לך הכטחון שמצרים לא רוצה כמלחמה?
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 17
וגם מפני שניתן עדיין למצוא טכסיסים ותחבולות, שיאפשרו למצרים לסחוב עוד קצת את ביצוע הדוקטרינה של עבד־אל־נאצר: שהפסקת־אש ללא התקדמות לקראת ההסדר, פירושה השלמה עם הכיבוש. מישהו — מועצת־הביטחון, יארינג, האמריקאים — יבקש את המצרים להמשיך עוד קצת, והם ייעתרו. היום יגיע, היום יעבור. … להיפך. הסובייטים מעודדים את המצרים להבריז השכם והערב שהפסקת-האש תחלוך כקרוב, שהמלחמה תתחדש במלוא עוצמתה.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 6
צה״ל פרץ לעבר קסיימד, וכבש את משלטיה החזקים. החור הראשון בחזית המצרית המרכזית הובקע. באותו יום קרה עוד משהו, שעמד להשפיע על גורל המערכה: הצרפתים והאנגלים הגישו אולטימטום למצריים ולישראל, תבעו כי המצרים יפוגו 15 קילומטרים ממערב לתעלה, וכי הישראלים יסוגו 15 קילומטרים ממזרחה. … בדרך חזרה מקטיימד, פגשתי אחד מרמת־גן ששמח להכריז לפני שזו הפעם הראשונה מזה עשר שנים שהוא עובר את עוג׳ה אל- חפיר בכוון מצרים, בפעם האחרונה שעשר, זאת היד, סמל, או רב סמל, בצבא הבריטי, הוא סיפר כיצד היו עומדים במקום מסוים באיסמעיליד, ותופסים סרמס עד גדרה. … בערב עברה על פנינו שירד. שחזרה מאבו־עגילה עם שני דגלים מצריים ירוקים. חצי ממכוניות השירה היו מצריות ואפשר היה לראות חילים רבים נושאים נשק מצרי אחד פחם, הציע לי קופסת סגריות צרפתיות ״גולואז״ ,הן באמת טובות.
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 28
כאשר בוטלה הוועידה, נותרו להם כמים ימים של פנאי. נשיא מצרים הציע לשלושה מן הראשים החשובים ביותר לנצל פנאי זה כדי לשהות בקאהיר תקופה ארוכה יותר. … טיולי קיץ לאירופה בתד דו גמה חוק גיוס חובה במצרים אינו חל על הנשים. אך צו ריפובליקאי, שפורסם על- ידי הנשיא, חייב השנה את הסטודנטים והסטודנטיות לאחוז נשק. … לפני כשלוש שנים הפך הלימוד באוניברסיטות מצרים ללימוד חינם. התנאי היחידי, שהועמד לפני כל אלה ששאפו להצטרף לאוניברסיטות, היה: לעבור את בחינות הכניסה.
גליון 1537 (15 בפברואר 1967), עמוד 25
סיפר אחד הצרפתים לסופר לה־מונד, אדו־ארד סעב :״מסתבר שהמצרים השתמשי באמת בפצצות גז, אבל במקום אחד בלבד, ורק למטרות נסיוניות. לא יהיה נכון לטעון שהשימוש בפצצות אלד, הוא כללי.״ אזהרה 1ידיעות אלה באו על רקע התפוררות השרידים האחרונים של הסולידריות הכלל־ערבית. עמאן הפכה מקום־מיקלט לבורחים ממצרים וסוריה — אשר הסנסציוני ביותר מביניהם היה מצרי מפוקפק, שאילץ מטוס־נופשים לנחות בעקבה. … הפועלים החלו פורקים את המיטען — ואז, מתחת לשקים, מצאו טאנקים. מתנה מפידל. מצרים 1500 פחות* עולה: קונטם ה 1300 .׳ 3הילחכים 9 5 5 5ני״י 4הי לו כי 9 5 5 5ל״׳ * עדל הו דעה חד שה.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 18
הוקמו מעוזים בנקודות־מפתח וכאשר ניסו המצרים לקצץ את קצה הפתיל ולדחוף ביתר־שאת את האחיזה הישראלית דרומה, כדי להרחיקה מפורט־פואד, התחוללו קרבות מרים, שהסתיימו בכישלון ה־מיתקפה המצרית. … שיפור יסודי ;בכושר הביצוע שעתהצזזדיים, בערך, יצא לדרכו, * 6מכיוון קנטרה צפונה, טור משורייך של צה״ל. המצרים דיוזחו, לאחר הפעולה, בי הוא היה מורכב ממיספר זחלמים וטנקים. … יתר •אנשי המארב פתחו באש לכל אורך הטור — אבל יותר כדי להמם את אנשי הסיוד זלחפות על נסיגה מהירה אל מעבר ׳לתעלה — מאשר כדי לנהל קרב־הכרעה. הפעולה כולה ארכה שבע דקות. המצרים
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 18
על המיבצר עצמו ניתן להגן משלושה גבהים שונים: מהמסלול המוגבה המקיף את החומה, עליו הציבו המצרים מקלעים ומקלעי נ״מ בקוטר של 37מ״מ; מהחלונות הצרים יחרכי־הירי שבתוך החומה; ומהעמ־דות המבוצרות היטב שעל גג החומה המקיפה את המיבצר משלושה עברים — צפון, מיזרח ודרום. … ני תן לראו ת בו את האגף הצפוני של המיב־צר כ שהוא מפוצץ כולו והרוס (ראה גם ת מונ ת שער, שם מצביע החץ על האגף ההרוס) .ב ת מונ ה ני תן לראות את עמדות תו ת חי הנ״מ 85מ״ מ שעל גג המיבצר ואת עמדות תותחי ה־ 35מ״ מ מחוץ הישראלי על מוצבי המצרים בתעלה, בתשואות ובתרועות שהריע כל העולם לאנשים הראשונים על הירח — מאורעות שהתרחשו עוד לפני שנודע סיפור המיבצע. … בחילופי־האש הארטילריים שהתנהלו עם המצרים ספג האי לא אחת הפגזות כבדות. אולם חומותיו העבות עמדו בפני כל הפגזים, שרק הותירו בהם סימני גירוד ו־סריטה.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 3
הערבית של תושבי עיראק שונה לגמרי מן הערבית של מצרים, וערבי פלסטיני איננו יכול להבין מה אומר ערבי מטוניסיה.״ על כן קבעו: המושג ״ערבי״ הוא מושג מזוייף. … הוא הולעט בפרפראות משעשעות על סכסוכים, הפרות־אמונים וקיטרוגים בין שליטי מצרים וסוריה! הוסבר לו כיצד המצרים מבטאים ג, בשעה שיתר הערבים מבטאים ג׳! … עוד לפני שבע שנים, כאשר פארוק המנופח ישב עדיין על כסאו במצרים, הצביע העולם הזיה על השינויים ההולכים ומתהווים במרחב, על הזרמים שהתלכדו מתחת לפני השטח.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 4
הסנובה התל־אבי־בית התכנסה לנשפי סילבסטר מפהקים (ראה עמודים 15־.)14 שנת 1962 הגיעה ״ היא מצאה ישראל מבוססת יותר, ומרחב שקט יותר, מאשר בכל שנה קודמת. מצרים טרודה במהפכתה הפנימית, ישראל קלטה עלייה גדולה מארצות רבות. … עתוני ישראל הוצפו ידיעות מפי ״כתבים צבאיים״ אלמוניים, שהודיעו כי מצרים העניקה בסיסים לברית־המועצות — תמורת משלוחי־נשק אדירים ואספקת אוניות. … במקומות רבים בעולם, וביחוד בארצות־הברית, יש למכונה הציונית השפעה עצומה על העתונות. הידיעה המרעישה כי מצרים העניקה בסיסים ימיים לברית־ד,מועצות היכתה גלים בעולם כולו.
גליון 851 (11 בפברואר 1954), עמוד 4
על הטנק כתובה המלה ״אימפריאליזם״. הכוונה היא לאויב מספר אחד של מצרים כיום: הבריטים|, היושבים באזור התעלה. באותה קלות עלולה להשתנות הכתובת ל״ישראל״ .ההנחה כי חברה מפגרת אינה יכולה להקים צבא טוב היא שטחית. המצרים מקדישים את עיקר כחם לפיתוח הצבא. … בתמרון השתתפו גם אניות מלחמה ומטוסים אולם במסגרת רחבה זו היה הדגש העיקרי על פעולות דיל ה רגלים. ייתכן כי אין סכנה ממשית שמצרים תוכל לבצע פלישה רבת־ממדים מן הים — אולם תמרון זה מכשיר חיילים לנחיתות־חבלה בחוף ישראל, למשל.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 18
נערך בו מירדף ורוצצו בו ראשים. קשה לדעת מדוע הציבו׳ המצרים פלוגת אנשי קומנדו על האי הקטן הנמצא בשני שליש הדרך משאדם א־שייך, לבסיס ה־ בר 31בעו עו דו אן שעה שהצנחנים מתפזרים על פני הגבעות לתפוס עמדות מול מוצבי הצבא המצרי באי שדואן, חוזרים המסוקים שהנחיתו אותם, לאחר שסיימו בהצלחה את משימתם, חזרה לכיוון סיני. המסוקיס^חחויס \ 1 | 1 1חןן 1 1קבוצת חיילים ישראליים צופה על פני האי שדואן, מייד אחרי הנחיתה מהמסוקים (למעלה) .אחרי איתור מוצב מצרי, פות11 ^1 ^111 5 ) חת חוליית מיקלע קל באש חיפוי לעבר המוצב (צילום למטה) ,שתקיפתו אך זה החלה. … הקרב נטרן בחלקו הדרומי- של האי בלבד, שם התבססו המצרים. שלבי הלחימה מתוארים לפי המספרים: ו) מקום הנחתת הכוח במסוקים )2 .המוצב הראשון שנתפס ובו נשבה חייל מצרי )3 .שדה המוקשים בו נהרג אחד הלוחמים ושלושה נוספים נפצעו )4 .תחנת המנ״ם הימי שנתפסה והועברה לישראל )5 .הגבעה ממנה שלט הכוח על הרמזור שבקצה האי )6 .המוצב המערבי, בו התגלתה ההתנגדות החזקה ביותר )7 .המגדלור, שבטיהורו נהרג סרן קוטלר.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 5
אחד חנורסים הנראים עתה באופק: הצעה בריטית שתזכה ב תמיכ ה אילמת מצד צרפת וארצותיהברית, להקים אזור־חיץ מפ!רז בין ישראל ומצרים. אזור זה יהיה מורכב ממדבר סיני ומחלק של הננב הישראלי. … לאחר כיבו ש סיני, ה שמיעה ישו אל באזני ה מעצ מות הנדולו ת את דרישווה להפוך את אזור הכיבו ש לאזור מפורז, בו לא יור שה צבא מצרי לחנות. אזור־חיץ כזה, טענה ישראל, יבטיח שקט בג בו לו ת וע שוי לקדם יחסי שלום בין ישראל ומצרים. … עתה מרכז רודן מצרים את כל מאמציו הדיפלומטיים להניע את אמריקה להו שיט לו עזרה פעילה ממ שית, בראש ורא שונה בהוצאת שלו שת חצבאות שפלשו ל שטח מצרי
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 14
מיקטורן לבן, מכנסיים אפורים — גבר מצרי צעיר רגיל לחלוטין. במדי סגן-מישנה מצית סיגריה שאני מצית מהפכה.״ וחולם סידרת התמונות המופיעה בעמודים אלה היא נדירה מאוד. התמונות לקוחות ישר מאלבומו הפרטי של נשיא מצריים, ג מאל ענד אל־נאצר. אין אלה תמונות רשמיות מהסוג שעיטר כל שבוע את דפי היומונים והשבועונים המצרים פדי לפאר ולרומם את נשיא מצריים. … התמונות פורסמו פעם אחת בלבד, בתקופה שנאצר היה שר׳הפנים במצריים לאחר המהפכה. הן פורסמו כדי להמחיש לבני הנוער המצרים כי נאצר אינו פנומן, אלא צעיר אחד מיני רבים, כמו מיליונים אחרים, שהגיע לאן שהגיע בכוח רצונו בלבד.
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 6
בן־גו ריון החליט עוד ב־ 1955 כי עבד אל־נאצר עלול להיות המנהיג הדינאמי שיאחד את העולם הערבי נגד ישראל, כפי שהודה לאחר מכן בכנסת. .להמעיט את דמותו של נאצר — זה המעשה הגדול.״ יתר על כן, עוד לפני כן התגבש אצל בן־גוריון וקומץ יועציו הרעיון שיש להרחיב את גבול ישראל עד לתעלת סואץ — כדי שהתעלה, שהיא חיונית לכל המדינות, תשמש מעין חייץ בין ישראל ומצריים. בנובמבר 1955 קיבל בן־גוריון תזכיר מאת קצין בריטי, אלוף־מישנה ריצ׳ארד מיינרצהגן, שהציע לו( :א) להפוך את מצרים לתוקפן( .ב) להתקיף את מצרים ולהגיע אל התעלה( .ג) להכריז על התעלה כעל נתיב־מים בינלאומי תחת שלטון האו״ם, עם אזור ניטראלי משני צדדיה, כדי לבודד את מצרים מישראל לעולם ועד. … הרעיון הכללי של מיבצע צבאי נגד שליט מצרים התגבש סופית עוד באביב .1956 פרט מאלף: באותו זמן הודיעה ישראל לאו״ם כי היא מוכנה להסכים להקמת עמדות־תצפית של משקיפי או״ם על גבול רצועת־עזה — בתנאי שתוקף הסכמה זו יפוג ביום ה־31 באוקטובר . 1956 ,ואילו גולדה מאיר הודיעה, לאחר מכן, לבית־המשפט הבינלאומי בהאג, כי ישראל מוציאה מכלל סמכות בית־המשפט עניינים הנוגעים. … עמדה זו היתה הרת תוצאות. משנתגבש הרעיון הכללי, היה צורך למצוא אמתלה סבירה להתקפה צבאית על מצרים — * נם בישראל הכתה אמונה זו שרשיב עד חזמן האחרון, לפרות שחופרכה יעמיס רבות טל־ידי העולם הזה.
גליון 1693 (11 בפברואר 1970), עמוד 19
הספינה, שנחכרה על־ידי ישראל, תסיים את מסעה בחוף המזרחי — הישראלי — של מפרץ סואץ שם היא מיועדת לעסוק בקידוח נפט במימי המפרץ. ממשלת מצרים כבר הספיקה להזהיר, בשקט, את ממשלות ארצות־הברית, בריטניה וקנדה, כי ברגע שהספינה תיכנס למימי המפרץ היא תהפוך למטרה צבאית. … אולם בארות חדשים — שאני: מצרים מתכוונת לראות בכך הפרת הססאטוס־קוו, דבר שיביא לדבריה למלחמת־נסט בינינו לבין המצרים. … מטרתה של ישראל, כאשר חכרה את הספינה מקנדה — מאחר שבמלחמת נפט כזו, תוצאתה תהיה אחת בלבד: השמדת כל בארות־הנפט של מצרים. במקרה זה, מזכירים אותם מקורות, תעמוד ישראל בפני בעייה מעניינת: שדה־הנפט העשיר ביותר של מצריים, כרגע — גם הוא תת־ימי — הוא שדה אל־נזווגן, הנמצא בבעלות משותפת של ממשלת מצרים — וחברת סטאנדארד האמריקאית: אם תרצה ישראל להשמידו, היא תשמיד בכך רכוש אמריקאי — עובדה שתקומם נגדר.
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 8
כי הוא זכה מראש לעזרה בריטית־צרפתית רבה, והמתכננים הישראליים יכלו לקחת בחשבון את ההתערבות הבריטית־צרפתית הצפוייה, בעוד המצרים לא ידעו עליה. בתגובה על האיומים הבריטיים־הצרפתיים, ועל ריכוזי הצבא בקפריסין ובמאלטה, הוציא עבד אל־נאצר את מחצית חיל־המצב הרגיל ממדבר־סיני וריכז כוח זה במצרים. … אך בעת המיבצע היו למצרים רק 30 טייסים מאומנים להטסת ה מינים, ורק 10 להטסת האיליו שינים. … בעוד שלמצרים היו 10 מפציצים חדישים, לא היה לישראל מפציץ דומה אחד.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 8
ך * יי םעקבה, מי שהואשם בשבוע שן | עבר בריגול לטובת מצרים, אהב יותר מכל את הסודיות. ליתר ׳דיוק, הוא אהב שכולם ידעו כי הוא חשוב, והחשיבות שלו הינד, סודית, סודית ביותר. … אחמד בהא־אל־דין, אחד העיתונאים החשובים של מצרים, העלה הצעה להסדר ערבי—ישראלי: הכרה בגבולות ד,־ 5ביוני, הקמת מדינה פלסטינית בשטחי ירדן, הגדה המערבית ורצועת עזה, ושיקום הפליטים שם. … גם ל־ארצות־הברית יש עניין בעימות הישראלי- מצרי, בשל היותו חלק מן העימות ר,אמרי־קאי־סובייטי.
גליון 706 (9 במאי 1951), עמוד 14
״אתם יכולים עתה לחזור לבתיכם ולעבודותיכם, עניניכם נמצאים בידים נאמנות״. רשות על כך, כי מצרים חייבת לקבל אופי מתקדם, ככל הארצות הנאורות בעולם. … ״ שאלה זו מופנית מדי יום ביום לראש ממשלת מצרים מעל דפי עתונות האופוזיציה ובנאומים ציבוריים. אחרי מסירת התשובה הבריטית לדרישות מצרים, תבעו אנשים רבים במצרים, כי נחאס יפסיק את השיחות עם הבריטים, ויארגן תנועת מרי פעילה.
גליון 931 (18 באוגוסט 1955), עמוד 16
ספו כדורסל י צי אתמצ רי ם המברק הבהול שנשלח לקהיר כלל שאלה : האם לשחק נגד ישראל י התשובה שמיהרה לבוא היתד, נמרצת וקצרה: לא ! בדרך זו עלה בידי ישראל לנצח את מצרים, זו הפעם השלישית מאז נוטלות קבוצות ישראלי,ת חלק במשחקים בינלאומיים. … בבוקר השכם. הציפית למפגש ה־ישראלי־מצרי היתד, רבה, אולם בעוד שנבחרת ישראל עלתה למגרש, לא הופיעו המצרים. ההמנון הישראלי נוגן וישראל זכתה בשתי נקודות ללא משחק. הפעם השניה בה לא הופיעו המצרים למשחק נגד ישראל היתד, באליפות הסטודנטים ש.ערכה בשנה שעברה בבודפסט, בה שוב נכללו ישראל ומצריים במשחקי הגמר, ובהגיע מועד המשחק לא הופיעו המצרים.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 7
בספרו, אותו כתב זמן קצר לפני תקרית־עזה, אין שום גילוי של שנאה רגשית נגד המדינה. איבתו נשמרה לאויב נפשו של כל מצרי צעיר: האימפריאליזם הזר, בעיקר הבריטי. … אוהדיו של עבד אל־נאצר בסוריה הפכו את איחוד מדינתם עם מצרים למטרה רשמית מוצהרת של ממשלתם, הקימו פיקוד אחיד של צבאם עם הצבא המצרי. הרגזת האריה ך • ך, לל אמחשכהרכה, עשתה ישראל בשנת תשט״ו ^ את שני המעשים שהורידו מסך־ברזל בינה לבין מצרים החדשה. בשעת המאבק הגורלי על סילוק האנגלים מן המואץ, המטרה הקדושה ביותר לכל מצרי צעיר, היתר, ישראל המדינה היחידה בעולם כולו שתמכה באנגלים, הפצירה בהם ב׳פומבי להישאר בבסיסי־ד,כיבוש.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 11
היה זה בסוף , 1962 כאשר היה המרחב נתון בתהפוכות: האיחוד הסורי־מצרי התמוטט, חתירות עבד־אל־נאצר בירדן ניכשלו, ההתנגדות בתימן גברה, יחסי /גיגי. … פרקים מתוכן המכתב, לדברי מחבר פלסטין: .אין ספק שאין מדינה ערבית אשר תעז לנהל משא־ומתן עם ישראל, בטרם תעשה זאת מצרים. כי זו המדינה הערבית החזקה ב איזור ...העולם כולו רואה בך האישיות הבולטת ביותר במאבק לשלום העולם. כבוד הנשיא גם ידוע כאחד מידידיו הקרובים של עבד־אל־נאצר, ולדעתי יש ביכולתך למלא תפקיד ראשי בהבאת מצרים וישראל אל שולחן־הדיונים, לבירור (המשך ב ע מו ד ) 12
גליון 1583 (3 בינואר 1968), עמוד 9
שלום זה ימנע מישראל את ״פירות התוקפנות״ ,ויאלץ אותה להחזיר את כל השטחים הכבושים. תמורת זאת תוותר מצרים באורח סופי וחד־משמעי על הרעיון לפתור את בעיית ארץ־ישראל בכוח הנשק. כדי להגן על מצרים, ולמנוע התקדמות ישראלית נוספת, הבטיחו האורחים להציב את יחידות הצי הסבייטי בפורט סעיד. … סדנתו, בעיקר, לעבד־אל־נאצר. מספר עיתונים ערביים בסוריה, מצרים, לבנון, כוויית, הגיבו על הצעתו — ולא פסלו אותה, או קראו לו בוגד.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 6
אולם האיש שהוביל את צה״ל אל המואץ וחזרה קובע בגלוי־לב: הדבר אינו אפשרי מבחינה מדינית ,׳ואיש אינו מציע אותו. • מסע של שוד־ים ישראלי נגד מצרים, כגון תפיסת אוניות מצריות בלב ים. … טוען האלוף־ בדימוס: על ישראל לפתוח נגד מצרים ב־מעשי־איבה במקום וברגע הנוחים לישראל, תחת להגיב על פעולות מצריות. שהרי אלה נבחרו על־ידי המצרים בידעם כי ישראל אינה מסוגלת להגיב עליהן.
גליון 773 (21 באוגוסט 1952), עמוד 13
משך השבועות שעברי מאז הודח פארוק, לא הופיע גליון אחד של עיתון מצרי בו לא תפס פארוק ״המלך הקודם״ את מחצית המקום. … פארוק איננו — האור סוף סוף זורח על פני מצרים. פארוק הרשע, אשר חיוך של זונה או קשקוש כדור רולטה קסם לו יותר מאהבת עמו, הלך בדרך בה הלכו כל העריצים השנואים. … ״היה יאה לאותו ערבי מעזה,״ העיר אחר סאעה, לזכור כי עבורו ועבור רבבות חבריו בעזה שפכה מצרים את מיטב דמה והוציאה את מרבית כספה.
גליון 719 (9 באוגוסט 1951), עמוד 9
נוגה הוא עשתורת הבבלית, אתונה היוונית, מינרבה הרומית, כוכב־הבוקר וכוכב־הערב• כל עמי העולם עבדו אותו בצורה זו או אחרת, החל ממחצית האלף השני לפני־השפירה, היא תקופת יציאת מצרים. … בתים התמוטטו *ינדיאני קרבן לנוגה (״בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל״) .אם אבדות הישראלים היו פחותות מאבדות המצרים, הרי זה מפני שבתיהם עשויים מחימר, היו קלים יותר. … ועלתה כאד כולה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים ...והחשכתי הארץ ביום בשנת 747 לפנה״ס קרה הרעש שעמוס מספר עליו בפסוק הראשון בספרו, בימי המלך עוזיה.
