חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 4,726 עד 4,750)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2517 (27 בנובמבר 1985), עמוד 5

המחליטים היכן למקם אותה — לכל אלה יש ריעות. והם מביעים אותן בצורה מוהעת או בלתי־מודעת בעת עבודתם. … חנוך כזה שיל האזרח צריך להתחיל עוד בב־ת״הספר היסודי. ^ החשדת * 1מכוערת י ש לי אהדה רבה לנסים מישעל. … משום כבוד המוזמנים היה שייקה רציני במשך זמן רב, כחמש דקות. המצרית. התיידדותו של צור עם אנשי הממשלה היוונית הגולה אכן נשאה פרי: מייד עם תום המילחמה, בזכות קשריו עם אנשי השררה היווניים, אופשרה עלייתם ארצה של כמה מאות יתומים יהודיים מאתונה ומסאלוניקי(שהוריהם הושמדו באושוויץ) ,ושאני אחד מהם.
גליון 2517 (27 בנובמבר 1985), עמוד 12

לפי ההגדרה הקלאסית, הם היו ג׳נטל- מנים ששיקרו למען מדינתם. 121 ^ צחק שמיר מתנגד בכל תוקף לנסיעה של עזר וייצמן לקאהיר. השר־בלי־תיק הוזמז על־ידי המצרים לשיחות עם מנהיגי מצריים, והודיע שברצונו להיענות להזמנה. … וזוהי הצעתי: ־ להוציא מידי שר־החוץ את כל * העניינים הנוגעים ליחסים ביל ישראל והעולם הערבי, ומצריים בכלל זה. להקים מיניסטריון מיוחד לנושא זה, שייקרא ״מישרד השלום״ ,או ״מישרד המרחב״ ,או ״מישרד לעניינים איזו־דיים״ ,או. … שהרי שמיר קובע שלא העם הפלסטיני יבחר כנציגיו שינהלו משא־ומתן עם ישראל, אלא ישראל היא שתבחר בפלסטינים שהיא מוכנה לדבר איתם. הבעיה אינה: האם יבחרו המצרים בנציגינו. בוודאי שלא. הבעיה היא: האם נבחר אנחנו בנציגינו המסוגלים למלא משימה זו, הן מבחינת התכונות האישיות, הן מבחינת המכשירים שאנו מוסרים בידיהם.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 35

בסיסי הפידאיון בסיני ׳,וזאת היתה הכנה להתקפה על מצריים. ב־ 1982 הסכים לדיברי בגין ושרון על .תשתית המחבלים בלבנון״ ,שהיה צורך להרוס אותה במילחמה, .עד 45 קילומטרים״. … ״ אחמד שוקיירי הקים אז את אש׳ף המקורי, בחסות המצרים. לפני קרוב ל־ 20 שנה אמר פרס מישפט, שאותו יכול היה להשמיע גם השנת כאמתלה לחיסול כל יוזמת־־שלום :״נאמר, הן׳ לכל שלום אמיתי במיזרח הניסוח עדין יותר, אך הדברים דומים מאוד לחזונו של אריאל שרון. … השנה לא עמד פרס בשום מיבחן. הווטו של הליכוד פטר אותו מכל צורך לקבל החלטה —ו ל פי כל הסימנים, ד ה זה מצב נוח לו מאוד.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 19

לא מטעמים מוסריים, חלילה. הם פשוט משעממים. הצרה היא שהמישגל האנושי אינו חומר טוב לצילום. … התברר שהיתה טעות במחשב. זה לא אתה. זה מישהו בעל שם דומה. צר לנו מאוד־מאוד. המחשב אשם. חיפה! חיפה! … רק אחרי שירושלים נפלה, ואחרי שערכו טבח נורא בתושביה המוסלמיים והיהודיים כאחד(את היהודים שרפו בתוך בית־הכנסת שלהם) התפנו הצלבנים להטיל מצור על חיפה. חיפה לחמה כלביאה רוב תושביה היו יהודים, והיה בה חיל־מצב מצרי.
גליון 2630 (27 בינואר 1988), עמוד 9

נגבה, אגב, התפרסמה בזמן האחרון בהקשר לבקשה מיצרית להקים בסמון לקיבוץ אנדרטה לחיילים המיצריים שנהרגו שם במילחמת־העצמאות. כמה מבין הוו תיקים, שנלחמו על הגנת המשק במילחמת ,1948 התנגדו. … ״טוב שלום מארץ־ישראל השלמה״ .להפגנה הגיעו 40 אלף איש, ואז הבנו שבעצם צריך להקים תנועה. בישיבה הראשונה שערכנו קראנו לעצמנו ״התנועה לשלום״. … הוא טילפן אלי אחרי ביקור אנוואר אל־סאדאת ואמר שהוא חושב שצריך לעשות משהו והציע לכתוב מיכתב לראש־הממשלה.
גליון 2582 (25 בפברואר 1987), עמוד 10

הוא ששידר לממשלה כי הממשלה האמריקאית לא תתנגד להפצ־צות־בעומק במצריים, שהביאו להסלמה חריפה במילחמת ההתשה. הוא גם עיכב שדר של ממשלת־ישראל לממשלה האמריקאית באמצע . 1970 הממשלה האמריקאית העבירה לישראל באמצעות רבין שדר, שבו נאמר כי המצרים יהיו מוכנים להם־ סקת־אש, תמורת ויתורים מילוליים מצד ישראל. … חיים הרצוג, שימעון פרס, דויד לוי, יעקב צור, יצחק^, בן־אהרון, יעקב חזן. ישראל קיסר, דני רוזוליו, אריק נחמקץ.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 44

המראיין, מר רענן לוריא, שקל והחליט כי אין מקום לפירסום דברי הראיון. (המשך מעמוד )42 לבועז אפלבוים .״הצרה הזאת, ששמיר רקח, מסוכנת פי כמה מכל ועידה בינלאומית שהעלינו על דעתינו.״ בייקר מדלג אל המישרדים המאווררים, וללא כל כללי־טכס הוא מתחיל לשטח טענותיו ,״הבחירות״ ,הוא מסביר ,״יערכו בפיקוח אישי־ציבור אמריקאים ״.בייקר שולף תיקים למשתתפים בישיבה ומסביר :״הכנו תקנון, הזהה לזה הנהוג בפנסילבניה. … ממדינות ערב קיבלנו ב א חרונ ה קריא ת־כיוון הגובלת בבדיחה, עם ביקורו של בו טרו ס ריאלי בישראל לפני שבועות אחדי ם. המושג של שלום עם מצריי ם מוכר לנו. שר מצרי צריך הר ב ה חוצפה כדי לנסו ת למכור לנו עוד שלום אחדמ הדג ם הזה.
גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 45

עוד לא תפשה כותרות, משום תושביהן המשחקים לידי הפוליטיקאים בממשלה והפוליטרוקים שהם ראשי עיירות הפיתוח, ומחוברים בטבורם למימסד. צריך רק עוד עשרים או שלושים אלף עולים חדשים — קרי מובטלים, כדי שהמדיניות המתייפייפת הזו של הסוכנות תתגלה בכל ריקנותה וכיעורה. … בחירות בהן הפער בין קטנות המועמדים לגדלות מספר הבוחרים הוא הגדול ביותר הציבור עוד לבטח יתגעגע לאותן אלפי תמונות וכרזות של אותם מעט אפרוריים, שנדמה כי הוכיחו סופית שאפשר להיות ״מפורסם״ מבלי להיות ״אישיות נשיאים ומנהיגי עולם כבר יודעים שישראל רגילה לשלם ב״שטחים תמורת פגישות״ .לפני זמן לא רב שילמנו בטאבה תמורת פגישה של ראש ממשלתנו(פרס) עם נשיא מצרים( .למרות שביום הפגישה הזדרזו עוזריו של רה״מ להסיר את תוית המחיר מהשמחה המאולצת, החשבון הגיע הביתה כמה חודשים מאוחר יותר) עתה אנו כנראה הולכים לשלם מחיר הרבה יותר גבוה כיאות לפגישה עם נשיא הרבה יותר מכובד גם כאן צפוי אשראי נוח. … וכך בכל מקום שיש הזדמנות לאוכלוסיה הערבית לבחור מתוכה ״נציגים אותנטיים״ .אס במצרים ואם בירדן, אם בעזה ואם באום אל פחם, אנו שומעים על ״השד האיס־לאמי שיוצא מהבקבוק״ ושלל ביטויים נוספים המחזירים אותנו ולו לרגע למציאות המראה לנו עם מי יש לנו ״עסק״ באזור ואגב בדמוקרטיה הישראלית שתמיד מופתעת מחדש מאותו איסלאמי הצץ מכל חור ערבי אפשרי, עדיין מאמצת בעקשנות עיוורת את התפיסה ש״עם אויבים חייבים לעשות שלום״ למרות שהעובדות(שאינן מצביעות ר״ץ) מצביעות מדי יום על כר ש״עם אויבים כאלה אי אפשר לעשות שלום למרות כל זאת, כל נצחון איסלאמי בחצרנו האחורית נענה מיד בכובד ראש שמאלני המודיע בטעם מר של נצחון :״אמרנו לכם — מי שלא רצה את אש״ף יקבל את התנועה האיסלאמית״ .ומיד אחריו עולה חיוך של ארשת שביעות־רצון, שפוטר לכאורה את הנביא השמאלני מלהתמודד עם המציאות החדשה.
גליון 925 (7 ביולי 1955), עמוד 2

רו׳ ח יבוהר• כויל מודעות ם טעם מסלנות וארגונים ציבוריים אשר אין המערכת אחראית יתוכנן ״וידעות המובעות בחז. ושאינן משבתות בשום צורה שהיא את דעות המערכת. ד״ר ע. קרליבך תל־אביב. … בניה ידעו את גורל אחיהם בירושלי ם ובגליל. יחד עם חיל־מצב מצרי קטן, ובעזרת נשק מצרי, החליטו להילחם עד טיפת הדם האחרונה. … המאבק הנוכהי לטיהור חיפה הסתעף, בינתיים, לשטחים כה רבים׳ עד שא ־אפשר כלל לספר לך את כל הפרטים. אין גם צורך בתאור זה: אתה יכול לעקוב אחרי המאורעות בעצמך.
גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 16

אולם חששות אלה הוסרו, כאשר ניתנה לו לפני שנתיים הרשות לבקר במצרים. הוא היה היהודי־המצרי הראשון, שהורשה לבקר בה שנית, אחרי שעזב אותה בעקבות הקמת מדינת ישראל. … תוך כדי שיחה, העלה שוב את חששו, שמא עובדת היותו מהגר יהודי תפריע לו להתקבל על־ידי נשיא מצרים. בנוכחותו הרים הייכל את שפופרת הטלפון, התקשר עם גמאל עבד־אל־נאצר, וכעבור כמה דקות ישב רולו בחדר־ר,אורחים של הנשיא. … מאז נפגש רולו מספר פעמים עם עבד־אל־נאצר, ראיין אותו, ניהל עימו ויכוחים גלויי־לב על הישגיו וכשלונותיו של המישטר המצרי, על יחסו של עבד־אל־נאצר אל היהודים ואל ישראל.
גליון 736 (6 בדצמבר 1951), עמוד 7

משחרר ר המוות אחר שיוצאי לח״י דאגו להקמת מוזיאום שיכנס מסמכים ומוצגים הקשורים במחתרת ( בין השאר: שעוני מוקשים תוצרת בית ואקדחים חלודים) חיפשו צורה ניאותה לק דש את זכרם של חבריהם, אליהו בית־צורי ואליהו חכים, הורגי ש ר המדינה הבריטי בקהיר, הלורד מוין. … חכים ( ש הוריו ביקשו להוציאו מן המחת רת על־ידי מודעות בעיתונות :״אליהו, חזור הביתה, אמך חולה ובית־צורי הוצאו ל הורג כעבור חצי שנה, אחר שנידונו למוות על־ידי בית־דין מצרי, לא נחונו, למרות לחץ דעת הקהל המצרית שלא עמדה נגד תביעתו כנגד איום זה היתר, לשליטה ההסתדרות רק נשק אחד: נשק העלילה. … בהעדר שביתה היה קל לגייס את המתנדבים הראשונים ולהפעיל את האניות הראשונות. מעשים אלה לא היו עוברים בצורה כה חלקה לוא היה צריך להוריד את הימאים מן האניות בכוח עוד בשבוע הראשון.
גליון 1162 (30 בדצמבר 1959), עמוד 7

הם חייבים לרוץ כמה פעמים ביום מבית- משפט אחד לשני. אם רוצים לתת צורה אנושית לבתי־המשפט, שיתחילו בבניינים, בהם התנאים נוראים. … לו לפחות היו בתי־המשפט במקום אחד. כיום צריך עורך־דין לרוץ ממקום למקום כמו חמור. … אמרה היא :״לו היו עורכי־הדין מופיעים לבושים כפי שצריך בבית־המשפט לא היה הכרח בגלימה, אולם לצערנו רבים מופיעים בצורה שהיא למטה מכל בקורת.
גליון 1185 (8 ביוני 1960), עמוד 20

היהדות מחייבת לכסות יותר מאשר לגלות. לכל אדם יש מלחמה עם היצרים, והוא צריך להעמידם בפינתם המתאימה, ולא להבליט אותם. … בגדי־ים כאלה ישנם גם עבור גברים: אלה בגדי־ים צרים, אותם לובשים הבחורים בעלי הצורה הנאה, שרוצים להבליט את גופם.״ • יהודה נדיבי, מזכיר עירית תלאביב :״איני מומחה בעניינים אלה. … ״אני מודה לאלהים,״ אומרת אסתר על הכל ,״אני מודה לאלהים שיצר עוד אנשים כאלה. מודד. לו שנתן לי בעל ניפלא כל-כך וילדה נהדרת ומסורה כל־כך.
גליון 1802 (14 במרץ 1972), עמוד 22

פוזו טען שבכל השנים, מאז כתב את הסרט, ראה רק את מרלון בראנדו כראוי לתפקיד השמן והנכבד של דון ויטו קור־ליאונה, מלך ה״מאפיה״ ראש המשפחה הכל יכול, השולט שילטון ללא מצרים — עד אשר מתנקשים בו מתחריו, משום שהוא מסרב להיות מודרני ולעסוק בסמים. … בראנדו עצמו ממש מדהים את כולם. לא זו בלבד שאינו עושה צרות ואינו עולה לאיש על העצבים — ,אלא שהוא הופך לקטליזאטור. … דיוני הכנס הסתיימו בקבלת החלטות הקובעות במפורש כי ממשלת ישראל היא י המעכבת ללא צורך אח המשך המו״ט המדיני עם מצריים, באמצעות הד״ר יא- רינג וסיסקו, וקובעת אגב כך עובדות מפורשות בשטחים המוחזקים ע״י העלאת התנחלויות ויישובים עירונים על הקרקע בכל מקום בו מתכוונת הממשלה לספח שטח זה הלכה למעשה.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 38

מצב זה נמשך, ללא שינוי כלשהו, גם אחרי שפרץ המהפך הגדול: ב־ 1981 עברה על העולם הערבי רעידת־אדמד, פוליטית, הדומה לזו שאירעה בו בשנות ד 50 במצריים נרצח סאדאת והצבא, שאיחר להגיע להגנת המנהיג האהוב, תפס את השילטון. … העולם הערבי הפך במהרה למשל ולשנינה — כימעט כמו המצרים בתקופה שבין סיום מילחמת־ההתשה לפרוץ מילחמת ייום־ד,כיפורים. … היה גם מי שדאג לפרסם תמונות ״שצולמו בהסתר״ ,של טנקים זנוחים ״מחוסר חלקי-חילוף״ (מצריים, כמובן. בתחום זה התמחו עד לדרגת אמנות, אחרי יום־ד,כיפורים)
גליון 2318 (3 בפברואר 1982), עמוד 74

אני רוצה להזכיר למי ששכח שהמדינה כבר קמה. לא צריך סוכנות, יש כנסת. צריך להתפטר מחמישים אחוז מתפקידים ועובדי הממשלה. … זה מסוכן לדמוקרטיה. אני טוען שאיש־ציבור צריו לשמש דוגמה אישית. כפי שהכנסת נראית היום. … אני רוצה להגיע לממשלה ולפעול בה בשלושה ׳תחומים: חינוך, שיכון ומדיניות־חוץ. לדעתי צריך לשחוט המון פרות קדושות ולשנות את השיטה בצורה רדיקאלית.
גליון 643 (9 בפברואר 1950), עמוד 13

ולאט לאט הפסיקו הם לבקר אצלנו . .היינו מבלים את הערבים בבית בקריאה ובהאזנה לרדיו. — זהו — בזמן שאתה מקשיב לתכנית הרדיו ולחדשות, הרי אתה מכרסם בצורה נוראה. נסגור את הרדיו. הרדיו שתק. — והקריאה ! … שיש לך כל כך הרבה זמן להתעסק בידיך כשאתה עסוק בשיחות, חישובים או קריאת מכתבים. זוהי הצרה העיקרית. אילו היית עובד עבודת־כפיים... … תופרת, רוקמת, סורגת, מדוע לא תסרוג אתה? צריך להכין בגדים לילד לחורף... ואל תחשובנה שבחרדל לא שלחתי יד.
גליון 664 (13 ביולי 1950), עמוד 4

לא כדאי. ראשית: מפני שזה קשה מדי. יהיה צורך בכחוח יבשתיים חזקים מדי. וברור כבר כיום: לא יהיה לגוש המערבי, בשלב הראשון של המלחמה, עודף בכוחות יבשה. … בהיעדר אחדות מזרח־תיכונית אין כל ההכרזות ה״נייטראליות״ של מצרים וישראל אלא פטפוטי־הבל בלבד. האם נרעב ז אם נתעלם לרגע קם מסכנת ההשתלטות האמריקאית והפלישה ד,סוב־יטית — האם נרעב י התשובה: כן.
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 11

מפקח עירוני 7 1רחמים מזרחי ( )29 נשוי י** ואב לארבעה ילדים, עלה ממצרים לפני עשרים שנה :״צברית טובה הולכת אל העולה החדש ועוזרת לו להתמזג בהווי הארץ• היא צריכה להיות סמל של התחשבות בזולת ועזרה הדדית.״ 6טוב. עולה ממצרים , 777 יסים סעדה ( )37 סבל י נשוי ואב לארבעה ילדים : ״צברית צריכה להיות בת לתפארת המדינה והיהדות.
גליון 913 (12 באפריל 1955), עמוד 7

קשה לתאר אנשים פחות מתאימים איש לרעהו. גלילי הוא מצרי בן ,22 נמוך־קומה, בריא־גוף, ראשו עטוף כפיה לבנה, רובהו מונח ברשלנות על כתפו, כמקל־טיולים שיצא מכלל שימוש, בגדיו מרושלים בתכלית הרי־שול, רגליו המוצקות פוסעות כמכונה. … ,תן ליד גלילי מושיט את ידו בעצלנות. הקטן מודד אותו בחשדנות .״לא, אני צריך את גלילי בעצמו.״ ״זה אניד צוחק גלילי. … ״ הויכוח הנצחי בין סייר ומפקד. גלילי רוטן, לדעתו צריך הוא להחליט, בתחום המסלול הקבוע, מהו המעבר הנוח ביותר.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 28

מאונך ־ .2מורה הוראה; .3 פחד; .4ממלכה אפריקאית; .6כלי בשח־מת; .7הקרב עליה קדם למבצע קדש; .8עיר כהנים במצרים; .9 עובר על אחת מעשרת הדיברות־ .11 מיבצע־סיני הוציא את הנוער העברי ממסלולי השערה, הניוון והרקבון. … כל מי שניבא כי הנוער של תשי״ז יפול בשעת צרה מאחיו, נתבדה. אולם אפילו בימי המיבצע לא חסרו פינות חשוכות. … הצעירים שגילמו בגופם את ההווי הזה בצורה המדאיגה ביותר היו תלמידי השמיניות שישבו השנה על ספסלי־הנאשמים, עלומי־שם, בני־טובים שיצאו לגנוב ולשדוד כדי למצוא טעם בחיים.



