חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 49,326 עד 49,350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 22
הסיבה: בתום אסיפה של רפ״י בנתניה, אחרי נאומו של דויד בן־גוריון, עלה ראש העיר על הבמה, בירך את הנואם, ציין כי על אף הבדלי הדעות, לא צריך לשכוח את המדינה. בן־עמי אף נשק השגיו בהקמת לבן־גוריון לעיני הקהל, אמר לאחר מכן: ״הוא זקן ויש לו יום הולדת.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 15
.״ מספרת מרים, שהגיעה לתחרות במקרה, לאחר ששמעה על כך ברדיו :״יש לי אמביציה להגיע פעם למקום הראשון, אבל צריך ללמוד הרבה תיאוריה ולהתאמן. חבל שאין חוג נשים, שיוכל להדריך אותנו בנושאים האלה.״ יאשקה עצמו לא מתרגש.
גליון 1328 (20 בפברואר 1963), עמוד 15
השתעשעתי כק כך כמו בזמן שקראתי זאת• זה מוסיף כשמקבלים פעם מכתב מרענן, מלא אידיאלים כזה, אחרי קילוגראמים של ״יש לי עיניים כחולות וחני אוהבת לקרוא, אבל אין לי זמן.״ ״זה למעלה משנה שצרות קימטו פני — הפכוני לצימוק. כל זאת באשמתך את.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 4
קשה לי להבין כיצד פעלת כפי שפעלת בעניין סובלן, כפי שקשת היה לי להבין את פעולתך בימי ״אלטלינה״ :כשמלאד לבד לגרום כמעט למלחמת אחים ולאיבוד אוניה מלאה נשק, תחמושת ומילואים, שעה שאני וחברי שכבנו בבית־אשל, מנותקים, עם כמות נשק אפסית, מול שני גדודים מצריים, חמושים במיטב הנשק הבריטי דן ביגלמן, חייל משוחרר ונכד מלחמה, ניו־יורק, ארצות־הברית ...ל סו ב לן הממשלה לא שכרה סניגור תמורת מיליונים• ביחס אליו היא עקפה את החוק.
גליון 1285 (24 באפריל 1962), עמוד 11
התשובה הי־תה אכזרית ביותר :״זמן הצנע והמחסור במדינה עבר, ושוב אין צורך לחזור עם מתנות. יש כמובן, להוכיח תשומת־לב, וזאת תוכלי לעשות בכתיבת גלויות או מכתבים.״ כעבור שבוע הופיע באותו מדור ״תיקון טעות״ :״הכוונה היתד, לידידים, ולא לקרובים.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 6
העתונות, כמעט ללא יוצא מן הכלל, נמכרה לאינטרסים של ההון בצורה המחפירה ביותר, ופירסמה מדי יום תיאורי־זודעה נוראים על פעולות האו״ם.
גליון 1530 (28 בדצמבר 1966), עמוד 19
״הם משמיצים אותי כי הם פוחדים ממני. שצריך לשמש בתפקיד הזה• אין לי בפירוש דבר נגד המפלגה שלו (המפד״ל) .יש לי רק נגדו.
גליון 1498 (18 במאי 1966), עמוד 29
אם לא יוסגר האיש מייד, יושמד הגטו כולו. אולטימטום זה יצר מצב מחריד: היהודים עצמם, שלמענם קמה המחתרת, ראו בה זמרי ״סווינגל״ ״רציתי לקפוץ באוויר״!
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 6
הריגת כל אדם שיימצא ב שעות העוצר מחוץ לבית לא היתה דרו שה לשום צורך בטחוני זו הי שיטת היד החזקה ב מ חיר חיי אזרחים חפי ם מפשע, שיטה ה הול מ ת את ה שקפתו הבלתי־חוקית של אלוף־מ שנה שדמי.״ השופטים לא רצו להשאיר שום צל של ספק בהחלטתם, כי אלוף־משנה שדמי חרג מסמכותו וגרם באופן ישיר למותם האכזרי של 43 אזרחים שקטים ושלוזים, ילדים רכים ונשים חסרות מגן.
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 20
צבור הבוחרים המעונין בקדוס עניני הספרדים ובני עדות המזרח, ידע להבדיל בין תנועה רצינית עצמאית לבין רשימה שקמה ערב הבחירות; בין תנועה שראשיה עומדים על המשמר למען טובת הכלל והשיגו הישגים (כגון מסע למען משפחות מרובות ילדים, מסע למען הפסקת מדיניות הקליטה על בסיס אפליה לפי ארץ המוצא) ,לבין רשימות שראשיהן ומכוזניהן נסעו כבר לחו״ל לתקופות פחות או יותר ארוכות, למחרת יום הגשת הרשימות. היעזוב רועה את עד בעת צרה? היש להאמין למפקד הנוטש את חייליו ברגע המאבק המכריע?
גליון 1150 (14 באוקטובר 1959), עמוד 15
זה עלול היה להיות נחמד : אני בוגר של תנועת נוער חלוצית ומשרת עכשיו ביחידה של הנח״ל המוצנח. אני מוצא את עצמי משועמם בצורה די רצינית ולכן נתפניתי לכתוב אליך במגמה להמשיך ולכתוב אל מישהי מעניינת, ולא לפי דעתה בלבד.
גליון 1146 (16 בספטמבר 1959), עמוד 2
רק שאסור לעובד מדינה לומר את דעתו הפרטית בפני אלה הנתונים לפיקוחו. ביהוד לא בצורה שכזו. ישראל חרבון, בית־הסוהר המרכזי, רמלח גילוי כשרונות הרשו לנו להביע את תודתנו עבור ההנאה שנגרמה לנו בטקס בחירת מלכת המים .1059 נהנינו מהטקס העממי והמברר, שהיה נקי מנינוני אידיאולוגיה ובא להציג ולפאר את היופי הנשי של בנות ישראל כשלעצמו.
גליון 1126 (28 באפריל 1959), עמוד 6
כאשר מלחמת־השיחרור הקפריסאית היתה בעיצומה, לא הרגישה ממשלת דויד בן־ גוריון כל צורך בידידות כזאת. להיפך, היא אירחה בישראל חיילים בריטיים שבאו לנוח מפעולות־הדיכוי באי, ניצלה כל הזדמנות להפגין אהדה לצבא ולצי הבריטי, בני־הברית מתקופת מיבצע סיני־סואץ.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 23
למרות העובדה, כי את שיריו הראשונים החל תומר לכתוב בגיל 14 במוסד החינוכי במשמר העמק, החל להדפיסם מיד לאחר מלחמת השחרור, לא מיהר תומר ללקט את שיריה להדפיסם בכל צורה שהיא כחבריו בני גילו. תומר, צעיר חיישן המוצא את לחמו במלאכות קצרות־מועד, תלש ממחברתו שירים רבים לפני שראה אותם בשלים לפרסום.
גליון 1079 (4 ביוני 1958), עמוד 2
לרעתי לא יני עו המורים להישנים נאותים אם ימשיכו בצורה זו. בראש וראשונה עלי לציין את חוסר הסולידריות השורר בקרב הסורים.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 9
כי אין מבחן משפטי חמור יותר מאשר חקירה צולבת בידי חוקר מומחה. החלום החל מתגשם בצורה בלתי־צפויה. כשאך החל משפט העולם הזה נגד דבר השבוע, על הוצאת דיבה בקשר עם חטיפת תבור, הכנים אורי אבנרי מרצונו החופשי את ראשו לעניבת־החנק.
גליון 1097 (8 באוקטובר 1958), עמוד 8
זהו סרסן בגוף, וחובה היא להוציאו — בכוח אם יש צורך!״
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 12
אחרי זה, באחת השבתות, ביקרה אביגיל אצלנו בבית בצרי־פין. רבקה לא הרגישה טוב ושצבה במיטה.
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 8
.״ לדברי למרחב ולדברי גליה עצמה, נבע סירובו של הרב לגיירה ולהשיאה בגלל היותה חברת קיבוץ, בטענה :״אין לנו צורך ביהודים החיים בקיבוץ ללא קיום דיני ישראל היהודים החיים בקיבוץ אינם יהודים.״ שני צדדים למטבע.
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 17
סנה לחטיה ל׳ הגדרה נוראה שבאה מעיר הקודש: אנטישמי הוא זה השונא את היהודים יותר מכפי שצריך ידידים שהתווכחו עם המשורר הכנעני יונתן רטוש, כנראה על המשבר הממשלתי, דרשו ממנו שיראה להם את תעודת הזיהוי שלו, נדהמו לראות את המלה ״יהודי״ מחוקר.
גליון 1181 (11 במאי 1960), עמוד 11
בעירית חדרה הוכיח נחליאלי את בקיאותו, כאשר ניפח את ספרי החשבונות, בצורה שהראו גדעון של 100 אלף לירות במקום 25 אלף הלירות שהופיעו שם קודם קודם לכן.
גליון 1177 (13 באפריל 1960), עמוד 7
מפועלי הדפוס, עד להסקת מסקנות מי שראה משפט זה ביום החמישי השבון יכול היד, לתמוה מה ״המשפט הזר״ .אולו בחוגי העתונות לא היה צורך לחפש: כ עתונאי בארץ ידע אותו על־פה.
גליון 1177 (13 באפריל 1960), עמוד 23
בית־ד,חולים, ומשנדרש לשלם את הנזק בסך 100ל״י, טען :״ניקיתם את הזכוכית כל כך טוב, שלא ראיתי אותה. האם אני צריך לנחש שיש שם זכוכת?״ בי עור חמץ ך * ת ל * א בי ב, הסביר משרד הדואר כיצד זה הגיעה לגלויה למענה בעיר, שבעה חודשים אחרי שנשלחה מכפר אביגדור, במרחק 45 קילומטרים- :יתכן שנתגלגלה לאיזה סדק של שולחן, ואחרי שערכו נקיון — נמצאה.״ טרמפ ך* רמלה, פנה יצחק אלבז למשטרה שתמצא את בנו ^ ב ן השבע שנעלם, קיבל את ילדו בסוף היום, לאחר שנתגלה כי הצטרף לצועדים שעברו דרך רמלה, הגיע איתם עד לרחובות.
גליון 863 (6 במאי 1954), עמוד 18
קודם כל תציג אותה בפני כדי שאשתכנע שהיא לא יצור־דמיונד. אחר כד נדבר. כומר קתולי צעיר מובא לדין באשמת רצח אדם.
גליון 862 (29 באפריל 1954), עמוד 19
.״ ״האם לא אהבת את אשתך?״ ״לא היה לי צורך באהבה. הייתי מאושר גם בלעדיה. זכור לי כי ערב אחד, לאחר העבודה, י שבתי על פסגת־הגבעה ורקמתי תוכניות לעתיד.
