חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 5,776 עד 5,800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2273 (25 במרץ 1981), עמוד 28

המבקר חשב שהציירת היא הזמרת גזוזי קראום, אשתו של המלחין שמוליק קראום. 1הצייר מיפאל אר- גוב, המשתתף בתערוכה קבו צתית, שתיפתח בסוף חודש זה, בשם מחווה לריאליזם, טוען כי ממשלת ישראל חייבת לו טיול במצרים. בהיותו ילד למד בבית־הספר החקלאי כדורי ואז חייבו כל ילד לשלם שתי לירות תמורת הלימודים, והב טיחו לכולם כי עם גמר הלימודים הם יסעו לטיול לארץ היאור. … בכנסת, הרשימה היא ארוכה, אך איני בטוח שזה הדבר הראשון דווקא שצריך לקצץ.״ הגיב גירעון שגיא, חבר הוועדה המרכזת של ההסתד רות :״על פי התור הארוך של המועמדים לכנסת צריך דווקא להכפיל את מיספרם ל־״.240 שגיא יצא עם מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משד, לסיור ברחובות תל־אביב, כדי לראות את שלטי־ד,תעמולה של המערך לקראת הבחירות להס תדרות. … כש נשאל על כך, השיב :״תפקיד של שריה,אוצר זה לא כמו בבנק, שאפשר שם להוריד פקודות.״ 81 במיסגרת הוויכוח המתנהל בין מישרד־הפנים וחברת החשמל על אופן פריקת הפחם ומקומו, נשלח אדר י,מחי, מי שהיה מפקד בכיר בצר,״ל, לחוץ־לארץ, כדי להביא משם סרטי־הסבריה המאשרים את עמדת מישרד־הפנים, שלפיה הפחם מזהם את האוויר.
גליון 2226 (30 באפריל 1980), עמוד 6

הרב גוון: גם בנסח טותו לשתות מים מהכינדת דבר־אלוהים הראשון כתג ״ידיעות אחרונות״ בקאהיר מגיב על סיפורו של איחסן עגד״אל״קודוס (״העולם הזה״ .)2223 קראתי, באיחור מח, את ה כתבה שפירסמתם על הסופר ה מצרי אחסן עבד־אל־קודום, ולידה הנוסח המלא של מאמר שפירסם הסופר בשבועון הקאהירי אוקטובר. … טל 790114-5-6.רש׳מ 21׳0טס7ן 481/75י ׳ ירו שלי ם , 664015 -אד ל ת־ 059-3012 לא צריך לדעת מתמטיקה כדי להבין ש. : נימוס +התחשבות +סובלנות איכות חיים נשטח לשמוע ממך אזרחים למען איכות חיים ת. … ,נאטם ; )6שובב, מזיק ; )7וריד; )8סופר בריטי; )9 צבע צהוב ירקרק ; )12 חנווני ; )15־ שדה־תעופה חדש בבנייה ; )16 תוכנית סטירית לשעבר של החוזר־בתשובה ; )17 אחת משלוש שהתחרו על התפוח ; )19 אגודה חינוכית יהודית; )20 ריקבון ; )21 אי-האהבה של שופן וסנד ; יונה היא היפוכו בהשאלה; )24 אינו קבוע במ קומו )26 :הקופה של טרזן ; )27 שליח ; )29 בין שתי־נקודות עובר רק אחד כזה; )30 צמח — שורשו ועליו משמשים כ־תבלים ; )33 עץ — משמש ממזכי על חוף הכנרת )68 :עיר־מבצר קדומה על נהר פרת ; )71 מתווך לשלום (ש״מ); )73 נוצת טווס ; )76 אמונה ; )77 שם מליצי לשמש; )79 עיר נמל בארץ — נזכרה גם בתלמוד; )80 החוצה!
גליון 1900 (30 בינואר 1974), עמוד 3

מאיפה אני יודע את זה ץ כי בזמן האחרון כל מיני אנשים, מש מיניסטיס דיר מישפחות שכולות ועד לאלוף אחד כמיל, צועקים לי בל הזמן כאוזן ״היי! מה אתם מחזירים למצרים את החול הזה שם ליד התעלה ץ הרי שם נשפר דם יקירינו׳ כשביל זה הרי הם נלחמו! … רק שאחרי 20 דקות מתחיל מפקד כיתה ארבע, מחלקה שתים פלוגה ב׳. — מוגבל — (לעיתונות ולרדיו בילבד) הצוואר לכאוב וצריך לשנות תנוחה. למה לא קניתי עיתון ז למה לא מחלקים עיתונים יחד עם הכרטיסים? … נעזב ע״י בעליו לאנחות, בתום הנסיעה. זה דווקא הגיוני. מי צריך עיתון מחוץ לתחתית? הפיתוי לקחת אותו חזק מאוד.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 14

.״ אבל כמו כל הדברים הטובים, היתה גם הפסקת שידורי הטלוויזיה זמנית בלבד. סואץ. אבל מה שלא עשו המצרים עשו תעשייני ישראל. תוך מיספר חודשים הם מוטטו את קו בר־לב במישרד המסחר והתעשייה. … 1ב ר ־ ל ב מת 178 טט האס חיים בר־דב הוא שר התעשייה או שר־התעשייגים )־ המצרים לא הצליחו במילחמת ההתשה הממושכת למוטט את קו בר־לב בתעלת כר־לב (כחברת אפרים קישון) רווחים בלי פיקוח תמרי את הרווחיות בתעשייה בשנים 1970־ ,1956 הצביע על המימצאים הבאים : • בשנים הנסקרות, פרט לשנות המיתון ( )1966—1967 עלתה הרווחיות ב- תעשיה הישראלית לפי כל ההגדרות.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 44

אז היה הסדרן מעז לגשת לביריונים ולהשתיק אותם. אבל הצרה שאין גיבוי מאף אחד. בישיבה שערכנו עם סגן ראש־העיר, אריאל עמיעד, אמרנו לו: אתם לוקחים 45 מכל כרטיס ומה אתם נותנים בתמורה? … הם ערים לבעייה והיו רוצים לראות בפיתרונה. הצרה היא שהם מחכים לראות את העבודה מתבצעת בידי אחרים. … ״מקורה של הבירונות הוא בקולנוע, וזה גם המקום שממנו צריך להתחיל לבער אותה. שוטר שייכנס בזמן ההצגה, יתפוס ביריון ויעצור אותו במקום, ואחרי שבוע יפרסמו כל בתי־הקולנוע בשיקופיות את שם הביריון ואת הקולנוע אוהבים רווחים יותר משהם שונאים ביריונות.
גליון 1926 (31 ביולי 1974), עמוד 31

ילדי הרצועה מציפים את הסימטאות העקלקלות והצרות של מחנות־הפליטים בהמוניהם. מחווה קטנה מצידנו, אמירת שלום או בוקר טוב, מניבה תוצאות נפלאות. … סיפרי-הלימוד ברצועה הם אלה הנהוגים במצריים, מהם הושמטו קיטעי־שיטנה הנוגעים ליהודים. תוכן הספרים נתגלה לנו ככרוזי־תעמולה מיפלגתיים, לא כסיפרי־לימוד כלל. ספר שעסק בנושא ״מצריים המודר נית״ ,ציין, כי לאחר ביצוע הריפורמות על־ידי הנשיא גמאל עבד־אל־נאצר, נעל מו כל העעותים הכלכליים והחברתיים, וכי עד אז שררו במצריים שוחד ושחיתות ,״רק בגלל האנגלים.״ הצעירים משננים את החומר, מאמינים באמונה שלמה כי אכן הפכה מצריים כבמטה־קסם לגן־עדן עלי־אדמות, חולמים על עתיד טוב יותר, אך אינם מתירים לנשותיהם הצעירות להסיר את רעלותיהן.
גליון 1834 (25 באוקטובר 1972), עמוד 4

כיוון שחלק ניכר מהסמים עוברים לישראל דרך השטחים המוחזקים, היה צורך בסיוע של שירותי־הביטחון. במסגרת המיבצע נערכות פשיטות על מקומות בהם מתרכזים מעשני סמים. … זוהי תוכנית יום השישי המקורית השניה המתבטלת בטלוויזיה (קדמה לה לא הכל עובר) ועתה יהיה צורך לתכנן מחדש את שידורי הטלוויזיה ביום שישי. … א רי ק דו לו יבוא לארץ הכתב היהודי-צרפתי ממוצא מצרי, אריק רולו, מומחה ״לה־מונד״ למיזרח-התי- כון, יבקר כארץ כסוף החודש.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 4

בין השאר : העדפת המידע המודיעיני, שסופק לו לגבי הכנות הצבא המצרי והסורי: מידת הכוננות של צה״ל: אי-גיוס המילואים עד לפרוץ המילחמה עצמה: והחלטות שנתקבלו כשלבים הראשונים של המילחמה. … קיסינג׳ר סכור שהפסקת-האש החדשה, תוך שמירת הבוהות המצריים כסיני, תטיל על ישראל מעמסה כלכלית עצומה, כגלל הצורך להמשיך להחזיק בוחות-מילואים גדולים כמצב של גיוס-קבע מול הריכוז המצרי. … הבהלה למזון שככה בתחילת השבוע כשהסתבר שיש מלאי מספיק של מצרכי מזון חיוניים ורק קשיי הובלה גורמים שיבושים באספקה באזורים שונים. מאחר שהמצרים והסורים טרם העבירו באמצעות הצלב האדום הבינלאומי את רשימות השבויים הנמ צאים בידיהם, לא ניתן לברר מי מהנעדרים נמצא בשבי ומי נהרג.
גליון 1757 (5 במאי 1971), עמוד 11

ברית־המועצות כבר הוכיחה שאין בכוחה עור הצארים החדשים חוברת זו מחולקת בימים אלה במצריים ובשאר ארצות המערב. היא נושאת את הכותרת :״אזהרה רצינית לעם הקהיליה הערבית המאוחדת.״ היא הודפסה השנה בפקינג, בחתימת פרשן סיני בשם צ׳ונג ין. … כל זה מפני שסין סירבה לקבל את תכתיב מוסקבה בעניינים צב־איים. הרמז הגלוי למצרים: כך זה יקרה גם לכם, אם תסמכו על המומחים הסובייטיים. … ״ פסוק זה דומה לנאומו הסטנדרטי של יוסף תקוע באו״ם על השטחים. לאחר מכן משתדלת החוברת להוכיח, בצורה גזענית למדי, כי ברית-המועצות כלל אינה מדינה אסיאתית, אלא מדינה אירופית .
גליון 1793 (12 בינואר 1972), עמוד 16

בראשית שנות ה־ ,50 שלחו ביד רחבה חבילות־פצצות ל נספחים צבאיים מצריים, שאירגנו פי־דאיון במקומות שונים במרחב. לאחר מכן נשלחו חבילות כאלה למדענים הגרמניים במצריים. מזכירתו של מדען אחת התעוו־רה כשפתחה חבילה כזאת, וכמה פקידי־דואר מצריים נפגעו. … גולדה רק חיכתה להזדמנות להפגין את יחסה לעסקנית האופוזיציונית וגורמת הצרות במפלגתה. כאשר הסתערה גולדה על אמצעי התיקשורת ועל מבקרי המשטר, כללה בנקוימד.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 36

במדינה ׳ (המשן מעמוד )31 ומבצע מייד מדידות על גלגלת המזלות. צפוייה מהפכה במצרים .״הכוכב של היהודים ושל מדינת־ישראל הוא שבתי (סטורן) .הכוכב של הערבים הוא כוכב נוגה,״ מסביר צוייגר ,״לפי תנועותיהם והיחסים ביניהם אפשר לקבוע מה עלול להתרחש בין ישראל למדינות־ערב. … את התוצאות של משא ומתן זה נוכל לראות החל ב־ 5ליוני. אני גם רואה מהפכה במצרים אופנה ״הגואל״ חולצות לגבר, לנוער ולאשה אקרילן, דקרון, דיאולן, פרלון וטטרון -גםל פי הזמנה תל־אביב, רחוב ישראל נגארה ,9מאחורי קולנוע אלנבי טלפון המען 235763 : אל תתני לגרות אותו.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 6

הדבר חרה היטב לרוסים שהנה ארצות- הברית דרך השפעתה על ישראל תביא למצרים נסיגה ישראלית. לי נראה ש שורש התרגול הרוסי האחרון הוא להביא לנסיגה ישראלית ממרבית השטחים תוך הבטחת סיוע צבאי לישראל בתמורה לכך. … זה יפה מאוד — אבל באותה תקופה היה זה לוקסוס שהיישוב לא יכול היה, ולא צריך היה, להרשות לעצמו. דן אומר :״אם מר ברון מקבל את הח לטתו של בן־גוריון לפרק את הפלמ״ח כדבר ברור ומובן מאליו — עליו לקבל גם את החלטתו לפרק את האצ״ל והלח״י״. … יש לציין, כי עורך־הדין אמנון זכרוני, מי שזכה לכינוי ״חבר הכנסת ה־ 121״ ,ערך את הספר בצורה יפה מאוד ואף מושכת את עין האדם.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 4

1׳*11.1 וו*^יו < /׳ג־ ,*11111 וו** ׳גוו טית, כיץ שככל קן יש מחייכים ומתנגדים להיאחזות כשטחים. 1זננג 1נןיך אמין רצה ה אי ט ל קי םלאפע לו ב מי דחמה נוס ח ששת הימים* גירסה זו הושמעה, בין השאר על־ידי ג׳ורנאלה ד׳איטליה, מחשובי העיתונים האיטלקיים, שטען כי הביקור הוכן על-ידי ועד־השלום האיטלקי, תוך התייעצות עם מישלחת ישראלית ״בראשות ח״כ אורי אבנרי״ ,ומישלחת מצרית בראשות חאלד מוחיי-אל- דין, שבאו לרומא באמתלה של הכנת ועידת בולוניה. … לאור הצהרתו של השר ישראל גליי לי כי ממשלת ישראל מתכוונת להכליל׳ את רצועת עזה כתחום מדינת ישראל, יש חשיכות ראשונה כמעלה לסיפוח פיתחת רפיח לתחום השליטה של ה• מינהל כרצועה. הפיתחה משתרעת על ־־זידי1 מצרים. פקיד --איזור שהיה כעכר שטח --המימשל כרצועה, אמרו השכוע כי ה*: פיתחה תהיה מעתה חלק כלתי נפרד מהרצועה.
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 9

הנרקומנים שחשבו כי ניסים הוא נציג מישרד־הברי־אות, צרו עליו ועל צוות הטלוויזיה, דרשו ממנו שיינתן להם סם חריף מזה המסופק להם על־ידי המירפאות. … יום א׳ ו־ב׳ בתחילת השבוע, יביאו לך שפע של הזדמנויות. צריך רק לעשות מאמץ קטן — אבל לעשות אותו באמת. … הזהרי בדברייך ושקלי היטב את מעשייך פן תיכנסי לצרה גדולה. כדאי שתתחילי לחשוב ברצינות על עתידך.
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 10

נגנזה ו הו עלמה מיפלעת על ממים ץ* ילחמות-גנרלים התקיימו בצר,״ל כבר מרא־שיתי. החידוש שלאחר מילחמת יוסיהכיפורים היה רק בכך, שלראשונה יצאו גם החוצה, בעיקר בזכות אריק שרון. … הקצין הממוצע למד וקיבל בצה״ל כי ביקורת רצינית ונוקבת היא דבר פסול, שאין עימו כמעט סיכוי של המילה ..טעיתי״ נדירה אצל אלוני צורו לא נהות מאשר אצל הפוליטיקאים תועלת, אבל עלול מאוד לקלקל את הקאריירה. … קו בר־לב היה אתר חובה לכל יהודי וזחו״ל, ואזרחינו ערכו לאורכו טיולים המוניים מאורגנים. המצרים הכירו את הקו לכל פרטיו — ואנחנו ידענו שהם יודעים, מפני שאת הנעשה בצידנו, לאורך התעלה וגם כמה קילומטרים מ־מיזרחה, לא יכולנו להסתיר.
גליון 1957 (5 במרץ 1975), עמוד 14

אולם בינ תיים כבר הוצאו עשרות מיליוני לירות על פרוייקט מייותר זה — והיה צורך לגזול אותן מניצרכי־הסעד ומילדי בית־הספר. … בעודו מתכונן לביקורו הבא של הנדי קיסינג׳ר, שנועד לכפות על ישראל נסיגה מן המיצרים האם זר חלק ומאבו־רודייס, השמיע יצחק רביו מליצות רמות על הסירוב המוחלט להחזיר שטחים בגולן, אף במייסגדת הסכם־שלזם. … בחינה של נעשה בחברת־ענק זו, שהוקמה ב־ 1949 לטיפול בדירות עולים, מראה כי לא רק היתה כאן פירצה גדולה ביותר, אלא ראשי החברה עשו יד־אחת כדי לחפות ולטשטש את הגניבה הגדולה, המזכירה בטכניקה המבריקה שלה מעשיו של אשף־כספים דומה: מיכאל צור, אליעזר ליכנה (משמאל, עם ח״כ שמיר בוועידת חרות) נוגן־עדן למידבר במשך שנים) ,והוא נבחר לכנסת.
גליון 1985 (17 בספטמבר 1975), עמוד 4

כיוון שחלפה שנה וד בר לא געשה, עומדים נציגי הל״ע לתבוע דיון בהצעתם, ד בר העלול לי צור עימות עם המפד״ל. תביעות נוספות העלולות לגרום ויכוחים: תביעתו של שר־התיירות משה קול להעביר את נמל התעופה בן־גוריון לאחריות מי שרדו, וכוונתו של ח״כ הלל זיידל להציע הצעת־חוק לאיסור שביתות בשירותים חיוניים, לפיד, גם סנקציות יוגדרו כשביתות. … ך 1י י השמועה כי צה״ל *111 עומד לפנות את מעבר הגידי, במיסגרת הסכם־הביניים עם מצריים, לא הגיעה כנראה עד לגידי עצמו. קצר בתיקשורת בין הקב לנים׳ שעסקו בעבודות בינוי במחנה צה״ל בגידי, לבין חדשים לצה׳יר שורה שד אלופים חדשים עומדים להתמנות כעתיד הקרוב כצה׳׳ל. … עד לפני מיספר שבועות, בעת שהמשא־ומתן על ההסדר כבר היה בעי צומו, עדיין המשיכו קבלני מישרד־הביטחון לצקת במחנה בגידי יסודות לחדרי־אוכל חדשים. כאשר יגיעו המצרים למקום, הס ודאי יחשבו שאלה הם מחסומים אנטי־טנקיים.
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 31

.״ אחרים תלו זאת בכושר התכסיסנות של בגין :״יש לו כאן איזה תכסיס שאנחנו לא מבינים אותו. הוא יסדר את המצרים והאמריקאים כמו שהוא סידר את ד״ש.״ אולם מיום ׳ליום הלכו החששות והתעבו. … את הרעמה ׳כיסיופת השיער ישלו יאפשר ׳לריאות בעשרות פגישות חשאיות ביום. הוא אף יצר קשר עם הקיצוניים שבאנשי גוש־אמונים. … ההתנגדות ב כוח למשטר היא בניגוד לאופיים של ראשי תנועה זו ואין ספק כי מנהיגי הקיבוץ המאוחד יעקוב צור, מזכיר הקיבוץ ה מאוחד וח״כ דני רוזוליו, איש קיבוץ כברי וחבר מפלגת העבודה, לא יסכימו עם ה רעיון של נשיאת נשק כנגד חיילי צה״ל.
גליון 1981 (20 באוגוסט 1975), עמוד 16

שושיק כימעט שהתעלפה ברגע שה רופא התקרב אליה עם המזרק, כאשר התברר לה שהוא אינו אלא רופא מצרי, המשתלם ב גרמניה. למרות חששותיה, ולמרות העובדה שהרופא המצרי ידע שהיא שחקנית ישראלית, הוא החזיר אותה לאיתנה. מהי הנוסחה הבדוקה לעבור את מחסום ועדת־המינו־יים של המערך, גילה השבוע יו״ר המועצה לצרכנות, ח״כ משח שחל, בראיון עם ה מנחה מני פאר אמר שחל : ״חבר־הכנסת האידיאלי צריך שיהיה בעל ארבע תכונות, והן: צעיר, אקדמאי, מעדות- המיזרח ואשה.״ כשנשאל על- ידי המנחה האם יזמו מראש את הצהרתו של שר־המישפטים חיים צדוק, כי יוסף אלמוגי אינו יכול להיות ראש- עירייה ושר גם יחד, בזמן שאלמוגי ניהל מגעים עם יצחק רכץ על כניסתו לממ שלה כשר־בלי־תיק, השיב שחל :״כמישפטן אני יודע שעורכי-דין אינם אוהבים לעשות שום דבר אם לא מבקשים אותם.״ 8עובדי־המכבסה במלון הילטון בירושלים עדיין נפע מים ונרגשים מביקורו של נשיא מכסיקו, לואיס אצ׳־ ווריה.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 55

על־פי ההסכם מתחייבים שני הצדדים שלא לפעול יותר בשום צורה ובישום אופן האחד נגד השני .׳כתנאי לכניסת ההסכם לתוקף, נקבע כי אלי אילן יקבל ן 1ן! … על אף המאמצים לסיים את הסיכסוך, לא פסקו הצרות, שהגיע לשיא כאשר נגנבה מכוניתו של אילי שנית ונמצאה שרופה. … אנחנו לא רוצים שייוו צר מצב שיתגלו מעשים פליליים, ואנחנו נהיה מעורבים בידיעתם.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 33

יש לנו רכוש ישראלי, שהממשלה מתכחשת היום כבר ברור לתושבים שאין עוד מה לדבר על ביטול הסכמי־השלום עם מצריים. נותרה השאלה באיזו צורה יחיו במקום במשך שלוש שנות המעבר. … אם הם אידי׳אליסטיס, אז שילכו להתיישב בגליל או בנגב, נראה אותם.״ ימית יוחזר לריבונות מצרית שלוש שנים אחרי חתימת חוזה־השלום. … עשן״ יל ש תושכים המעוניינים להישאר במקום גם אחרי תפיסת השטח על־ידי ממשלת מצריים. יש אומרים שאלה מונים בסך הכל שלושה אנשים, ויש הנשבעים שהם חמישים.
גליון 2165 (28 בפברואר 1979), עמוד 34

נעל ללא תחרות במחיר ובעיצוב הנעל המצטיינת בחוזק וגמישות הנעל שתהפוך חלק בלתי נפרד ממך הנעל שלך מהמבט הראשון 011( 09 1ו0ק$ שווק והפצה : ועל׳ אמו * ^ ולהשיג: המש כיר לצר כו. שקם, ש .צז. ל ,כ ל -בו ש לו ם וחוויות ה ס פו רטו הו טליי ם ה מו ב חרו ת הופיע! … תחקיר מקיף של הכתב זאהי איסכנדר על התנועה שפעיליה עלו לאחרונה לכותרות. ״...רובם של הפלסטינים מעוניינים בשלום בר קיי מ א ...היינו רוצים להיכלל בתהליך עשיית השלום אולם לא בצורה שזה מוצע״ — בראיון מפורט עם יזעדרד מקסים גילן מביע פרופ׳ נאפז נזאל, ראש מחלקת מדע המדינה באוניברסיטת כיר־זית, את עמדותיו בכל השאלות העומ דות כיום בפני ישראלים ופלסטינים. … מנקודת המאורעות באיראן והשלום הישראלי־מצרי — דעת העורך טקסים למה רק אש״ף?
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 25

לשם כך היה צורך להקים 0ד״כ (סדר כוחות) חדש. על יגבול הנגב, עד מילחמת ששת־הימים, הגנה חטיבה כמה אוגדות — כוח הגדול פי ששה. כבוא השלום תתבטל משימה זאת. לא יהיה צורך להגן על סיני, אלא על הנגב, גבול הרכה יותר קטן, הרכה יותר קרוב לבית. … מידבר סיני, הגדול יהיה מפורז, כך שיהיה זמן ניכר לאתראה ולגיוס כוחות־המילואים כשעת צרה, אם השכן יהפוך, חלילה, לפתע לאוייב.

