חיפוש: נאצר
נמצאו 1,946 תוצאות (מציג 351 עד 375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1519 (12 באוקטובר 1966), עמוד 12
מנהיג מרכזי של התנועה הלאומית הערכית, למשל גמאל עבד־־אל־נאצר, צייד לפרסם הכרזה רישמית שתפרט את מטרות־השלום הערכיות. … אינכם יכולים לנצח כיום את ישראל. אפילו לפי ההכרזות של עבד־אל־נאצר, תהיה מלחמה אפשרית מצדכם רק אחרי איחוד העולם הערבי ונצחון המהפכה בכל ארצותיו. … ״אבל אינכם רוצים לבטל את מדינת פאקיסתאן. אתם עבד־אל־נאצר רוצים רק להחליף בה את המישטר. אתם רוצים שתהיה מדינה חילונית, סוציאליסטית.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 3
כולם האמינו באמונה שלמה כי גמאל עבד־אל־נאצר הוא אדם שקול, המכלכל את מעשיו בפיקחות. … הבהלה, שפרצה ברחבי ירדן, הולידה הפגנות סוערות נגד המלך נאצר נותן כי ישראל, בפרוס תשכ״ז, לא היתה מקום מעודד. … כי כמד, שעות לפני שצעדו החיילים ברחובות ירושלים, אירע המאורע ששינה את ההיסטוריה של המרחב: נשיא מצריים, גמאל עבד-אל-נאצר, פקד על צבאו להתרכז כחצי-האי סיני, מול גבול ישראל.
גליון 1143 (26 באוגוסט 1959), עמוד 4
זחוויין יציע כי נושא זה יידון בועידת־פיסגת, בה ישתתפו גם הוא וגם עבד אל־נאצר, אולם הצעה זו תידחה סופית ודחייתה תשמש אות לחידוש ההתקפות המילוליות החריפות בין השניים. עבד אל־נאצר מצידה יממש כמעט בוודאות את תוכניתו להקמת ממשלה וצבא פלסטיניים … יתכן שבישראל היה מישהו מעונין בחשד כזה, כדי להפחיד את עבד אל־נאצר באופן ילדותי. אולם משרד־החוץ הצרפתי, המנסה לפייס את עבד אל־נאצר כדי לבודד את מורדי אלג׳יריה, הגיב בזעם.
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 5
מעולם לא היתד, פשיטת־הרגל המוחלטת של המחשבה המדינית׳ בצמרת המדינה כה עבדאל ־ נאצר. אחרי שמקורות־המודיעין של נמה ארצות. אירופיות הודיעו בסוד ש בפנישתו האחרונה עם ברושצ׳וב נתעוררו חילוקי־דעות בין עבד אל־נאצר והסובייטים, מציע עתה קונראד אדגואר להחזיר את קאהיר לעמדה אוהדת למערב, תמורת הענקות כספיות מאסיביות. … שופר תוכנית זו יהיה אמינטורה פאנפאני, ראש ממשלת איט ליה, שאדנואר ״הטיל עליו שליחות זו. • לגמאל עבד אל־נאצר יקומו מתחרים רציניים בהנהגת התנועה הלאומית הכל״ערכית.
גליון 1681 (19 בנובמבר 1969), עמוד 17
במדינה (המשך מעמוד ) 14 בולות של ישראל, כגון רמת־הגולן, ירושלים והגדה המערבית. ״נאצר הסוגד״ .אולם החשבון כולו היה מבוסס על טעות אחת: נשיא מצריים כלל אינו מסוגל להסכים להסדר כזה, שיספק את האינטרסים של מצריים בלבד. אילו קיבל עבד־אל־נאצר את ההצעה האמריקאית, היו אירגוני־החבלה והסורים פותחים מייד במקהלה: עבד־אל־נאצר בגד בעולם הערבי, מצריים דואגת רק לעצמה. הדבר היה מנחית מכת־מוות על עמדתו של עבד־אל־נאצר בעולם הערבי, שהתערערה בלאו הכי. לכן הודיע נשיא מצריים כי אינו מקבל את ההצעה האמריקאית.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 26
שיחות עם אישים מצריים בכירים, שקיימתי באירופה בחודשים שלפני כן, ושעליהם דיווחתי גם בהעולם הזה מבלי לזהות את האישים). • גמאל עבד־אל־נאצר יודע שהוא יפסיד במילחמה גגד ישראל, ועל כן סגר במשך שנים את הגבול המצרי בפני פשיטות הפידאיון, ובלם התפתחות מילחמתית בוועידות־הפי׳סגה הערביות. אם יוכח עכשיו לעיגי העולם כולו כי כוח־ההרתעה של ישראל הוא בלוף, יצטרך נאצר להיכנע לקיצוניות הסורית, שגרמה למשבר כולו. 16 שנה בילה צבי הופמן בגולה הרחוקה. … אך אין הוא צריך להכחיש כי המילחמה עצמה היתה ך 0 מילחמת־מגן. * את השתלשלות המצב ניסיתי לתאר כפאטריוט בספרי ״מילזוסוז היום השביעי״, תוך ניתוח. מהלכיו הרי האסון של עבד־אל־נאצר. כפי שנמסר לי מפי יודעי־דבר, קרא עבד־אל־נאצר גירסה זו וקיבל אותה לפני מותו.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 13
לפעת, בן לילה, פרץ המשבר של מאי .1967 היתד, סכנה נוראה .״נאצר חיכה לרבץ,״ רדיו קאהיד שפך אש וגפרית, ולא היה מנוס ממלחמה. … אם הערכים אומרים שהם רוצים כשלום — משמע שהם חלשים, אז לשם מה לעשות שלום ך כשעבד־אל־נאצר נחלש, תוכניותיו נכשלו, הוא הסתכסך עם שליטי־ערב ועם ממשלות העולם — לא היה טעם לוותר לו ויתורים. … אכל כאן פעל ההגיון: לשם מה להחזיר פליטים, לשם מה להחזיר את הרכוש הנטוש העצום — כשהערבים הם חלשים, עלובים, מפולגים, חפרי-אונים, וממילא אינם יכולים להזיק ז • 1דלג על כמה סיבובים של הגלגל, כמו המגעים עם גמאל עבד־אל־נאצר, שבהם הודה לאחרונה דויד בך גוריון בפעם הראשונה.
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 11
״ הודה לפני חודשיים הדובר הראשי של אל־פתח, כמאל נאצר, באוזני עתונאי אמריקאי .״כנראה שאז היתה הזדמנו ת לה שיג שלום,״ אמר לפני ׳חודש מי שהיה אז היועץ הבכיר של לוי אשכול, אהרון כידן . … מצריים עושה מאמצים נואשים להגיע להסדר־שלום, בטרם תשתעבד לצבא הסובייטי. אפשר להעמיד את עבד־אל־נאצר במיבחן. עלינו להכריז על נכונותנו לסגת מן השטחים הכבושים תמורת שלום ממשי. … הצרפתים את מיבצע־סיני, כדי להסיח את דעת עבד־אל־נאצר מאלג׳יריה, הצטרפה ממשלתנו לקנוניה בהתלהבות.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 30
. ״...כל השנים הללו דחתה ישראל את טענתו של נאצר שללא איזון מסויים בכוחות אין הוא יכול להסכים לשיחות. ישראל השיבה ללא הרף כי זו טענה משוללת יסוד, המשמשת רק מסווה שקוף להתחמקותו של נאצר משיחות. אבל עכשיו, כשהסכים סוף סוף לשיחות, באה ישראל וחוזרת על טענתו שלו כלשונה: אם יש אי־איזון ביחסי־הכוחות לא נוכל לשבת לשיחות. ״.״דווקא בשעה זו יוצאת ישראל ומאשרת בדיעבד את עמדתו של נאצר במשך שלוש השנים שקדמו להפסקת־האש, וקובעת כי אפילו בגלל יתרון מוגבל שהשיגה מצריים בגיזרה מצומצמת, לא נוכל לשבת לשיחות.
גליון 1721 (26 באוגוסט 1970), עמוד 19
הטזלוז הזה 17 7 1 הש בוע בפגישתם החלו נאצר 1ח 1ס״ן להכשיר את הקהקע להקמת מדינה פלסטינית ידיעות מוזרות מרחפות ברגע זה ב עטאללה הוא עצמו פלסטיני מובהק. … #באלכסנדריה הדליפו חוגי הצמרת המצרית, בשעת פגישתו של גמאל עבד־אל־נאצר עם המלד חוסיין, כי הנשיא המצרי שוקל אפשרות של הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית. … הוא ייצג את ממלכת ירדן בקאהיר, הוחלף שם אחרי שיחסיו עם עבד־אל־נאצר נעשו קרובים מדי, לטעמו של המלך. לאחר מכן כיהן כשגריר בבריטניה, שם חיה עתה בתו.
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 32
בתעלה עדיין שוררת הפסקת־אש, אבל היחסים עם ישראל אינם מעניינים כל־כך את המצרים כמו המתחולל באגם נאצר הגדול, שמימיו נאגרים על־ידי סכר אסו אן. … החצי השני, בו יש לישראל רק תפקיד פעוט, עוסק בצרח חדשה המתרגשת על מצריים בעקבות סכר אסואן. מדען איטלקי מזרים אל אגם נאצר חו מר כימי חדש שהמציא, המונע את היאדות המים. … וכך, סוף־סוף, באח מצריים על עונ שה: מי אגם נאצר גולשים מעל הסכר ומציפים את כל עמק הנילוס.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 9
נתחיל מן הסטודנטים הירדניים. חלקם תמך בעבד אל־נאצר ובמדיניותו במידה כזו, שאינם מוכנים לשמוע אף את הביקורת הקטנה ביותר כלפיו והם מסתכלים על הממשלה החדשה בסוריה כעל ממשלת בדלנים בוגדים שפשעו בלאומיות הערבית ובעם הערבי — כמו חוסיין מלכם. החלק האתר — הקטן יותר — תמך בחוסיין ובמדיניות המערבית, וכמובן, תמך בפירוד של רע״ם, דבר מעניין: כל חסידי נאצר לומדים על־פה חלקים גדולים מנאומיו — כאילו היה שיר של עבד אל־ווהאב או פריד אל־אטרש. … הם הודו לאללה על שסוריה השתחררה מעול ״האימפריאליזם ד,פרעוני״ ונד ״הדיקטטור עבד אל־נאצר״. ך* דיית האוניברסיטה של טהראן 1/היא חממה גדולה של רעיונות, תוכי ניות ותיקוות שמטרה אחת לכולם: לתקן את מצב ההמונים בפרס.
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 13
איננו יכולים להמשיך ולחכות לרצונו הטוב של עבד־אל־נאצר או של מנהיג זה או אחר. איננו רוצים להיות תלויים באיש. … אבל מה זה נתן לפלסטיניים שהם בעתיים, נאצריים, או קומוניסטים? שום דבר. אנחנו פלסטינאים ורוצים למצוא מחדש את ארצנו: זוהי האידיאולוגיה שלנו. … עד כדי כך, שאם בתחילה ניראה כדי לאפשר לו להפיל את חוסיין — כצעד היה שהוא אינו עושה דבר ללא אישורו ראשון לקראת דו־קיום בין הרפובליקה המפורש של עבד־אל־נאצר, הרי עתה קיימת הפלסטינית שתקום בלי ספק ביום מן סברה שהוא גורר אחריו את עבד־אל־נאצר •,הימים.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 11
״ לפעול חיפוש במכונית־־השר 0עבד־אל־נאצר לא מיהר להכיר בשליטי־אלג׳יריה החדשים, לא היססו לעשות זאת כמה מדינות אחרות. הראשונה היתד, סוריה, מתוך נסיון לקבוע כי מי שחיסל את ידידו של עבד־אל־נאצר חייב להיות ידידם של ראשי הבעת. לא הרבה אחרי ההודעה הסורית, הגיעה גם הכרתה של סין. … כן תבעו נציגיה, מן הרגע הראשון, כי על אף ההפיכה באלג׳יר, תתכנס הוועידה במועדה. עבד־אל־נאצר, שהביע ספקות בקשר לכך בשיחות פרטיות, נכנע ללחץ של ראש ממשלת סין צ׳ו אן־לאי, ובתום בומדיאן מסייר בניכר של העיר שכבאי־אש ושוטרים פיזרו את פן מאות העתונאים והצלמים ינציחו את פעולות הדיכוי.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 26
המר חב חיבוק ליד התהום משה דיין יכול היה להיות איש- המרחב, כשם שגמאל עכד־אל־נאצר יכול היה להיות איש־השנה בישראל. כי מעולם לא היו יחסי־הגומלין בין ישראל וארצות־ערב ברורים כמו השנה, כשכל ערבי במרחב חש בקיומה של ישראל — וישראל חשה בקיומם של הערבים מעבר לחזית — וגם בתוך השטחים שכבשה. … האם עכדאללה פאלל והאימאם כאדר, שגרמו לקפאון המלחמה בתימן, ובכך דחפו את נשיא מצריים להרפתקה חדשה בגבול ישראל? האם גמאל עתד־אל־נאצר עצמו, ששיחק פוקר בגורלה של מצריים — הפסיד, והציל את עצמו למחרת התבוסה בהצגת־התפטרות גאונית? … תחילה הסית את נשיא מצריים לסגור את מיצר־טיראן, והאשים אותו בפחדנות מפני שאינו מגרש את חיל־החירום של האו״ם. כשנכנע עבד־אל־נאצר ללחץ תעמולתי זה, והביא את עצמו לעברי פי־פחת של מלחמה חסרת־תוחלת, טס אליו חוסיין, חיבק אותו וחתם עימי על ברית־הגנה.
גליון 1665 (30 ביולי 1969), עמוד 16
עיתוני העולם הירבו השבוע לכתוג על ״הרוח התוקפנית החדשה של חיל־האוויר המצרי״ ,על ״ההוכחות הגרורות לשיקומו ושיפורו של חיל־האוויר המצרי״ ועל החלטתו של נאצר להחליש את ישראל על״ידי התקפות״אוויר על ערים ישראליות. … איום בהפצצה כזו חוזר מדי פעם באופן ישיר או בעקיפין מפיות מפקדי הצבא המצרי ומפי גמאל עבד־אל־נאצר עצמו. רק לאחרונה דיווחו כתבים זרים כי במיפגש של טייסים מצריים עם נשיאם הם נשבעו לו לטוס ולהפציץ 1 את תל־אביב אם רק יטיל עליהם משימה זו. … אולם בדי להתגבר על בעייתו העיקרית של הצבא המצרי — החשש מפני העליונות של ״הסופרמן״ הישראלי — מכניס נאצר את חיל־האוויר שלו למיבצעים שנוסדו להעלות את מוראל חייליו.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 17
המשחתת המצרית נראית שיגרם למצריים ולצבא המצרי, מקוד, נאצר להכריח את המעצמות הגדולות להתערב מיד במצב — התערבות העשויה? … ככל שהתגובה הישראלית מתמהמהת, מגביר נאצר את עצמת הפרובוקציות שלו. הוא מחפש לעצמו צרות ומזמין מהלומה נגדית. במלחמת־הייאוש של נאצר יש בעייה אחת הדורשת הסבר. האם העובדה שחיילים מצרים חוצים את התעלה לאוד בתמונה כשהיא מלחה משני ציריה בטרפדות וספינות טילים, כאלה שליוו אוז המשחתת שהשתתפה במיבצע ההפגזה במוצאי־שבת, עשר דקות לפני 11 בלילה.
גליון 1767 (13 ביולי 1971), עמוד 2
הוא ציטט אז ידיעה שנט־סרה לו בסוד, לפיה ניסה נשיאה המנוח של מצריים, גמאל עבד אל־נאצר, זמן קצר לפני מבצע קדש ב־ , 1956 להגיע לידי שיחות שלום עם ישראל באמצעות מתווך אמריקאי. אבנרי פירסם אז כי כפי שנמסר לו, היה המתווך, שניהל בנפרד את השיחות עם דוד בן־גוריון מצד אחד ועם נאצר מצד שני, רוברט אנדרסון, שהיה סגן שר־ההגנה בממשלת אייזנהאואר. … אותו זמן גילה בלונדון מיילס קופלנד, לשעבר איש סוכנות-חביון־המרכזית של ארצות־הברית וממקו רביו של נאצר, כי השליח האמריקאי הסודי, שביג׳י אינו מגלה גם כיום את זהותו, היה רוברט אנדרסון.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 8
בסיכסוך בין סעודיה ומצרים, קיבלו יותר ויותר עתונים מקומיים את עמדת עבד־אל־נאצר. על כך הזהירה ריאד: אם לא תשמור לבנון על נייטראליות מוחלטת, תבוא תגובה סעודית מיידית. … נגדם: תנועת שחירור מחתרתית. • בתוך המחתרת מתחרים כמה אירגו־נים, המתחלקים לשני זרמים עיקריים: אחד הדוגל בהשתלבות מוחלטת במערך הנאצרי, אפילו עד כדי איחוד עם תימן הרפובלי־קאית: והשני, מתון יותר, השואף למעמד עצמאי בתוך העולם הערבי. • במישור הבינלאומי מתייצבים שני יריבים עיקריים: פייצל הסעודי, ועבד־אל־נאצר המצרי. נשיא מצרים אינו מסתיר את כוונתו לחדור לאזור העשיר־בנפט, ובעל החשיבות האסטרטגית העצומה. … נפתחו שיחות עם נציגי המחתרת המתונה, זו המתחרה עם המחתרת הנאצרית. מגעים אלה לא נשארו סודיים, והם הדאיגו אנשים רבים.
גליון 1713 (1 ביולי 1970), עמוד 15
ד,ם םק * י יא £ממדבר לד,שיג חידוש די׳לחמד המלחמה נועדת ! .לקראת ומוגבל״׳ לנאצר הדרושה ביתר שאת,״ אמרה גולדה באותו נאום עצמו, וזה יכול היה להתפרש כדחיית הצעת רוג׳רם. … תחילה באה השבוע הפגישה עם המרשל יוסף טיטו, שליטה הכל יכול של יוגוסלביה, ידידו האישי של גמאל עבד־אל־נאצר. היא נערכה במישכנו הפרטי של טיטו, באי בריוני. עצם הפגישה אישר את הידיעה (אותה גילה לראשונה בארץ אורי אבנרי מעל דוכן הכנסת) כי על הזמנת גולדמן למצרים הוחלט בשיחה בין טיטו ועבד־אל־נאצר, בפגישתם ב־ 23 בפברואר באסואן, לפי הצעת טיטו.
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 10
מגוייסים דוברי־־ערכית שימשו מתורגמנים לחבריהם, שרצו לדעת; ״מה הם אומרים? מה אומר נאצר?״ התשובה ניתנה, באשר ביקר עכד־אל־נאצר כמיפקדה הקידמית של חיל האוויר המצרי, כתוך סיני, מול הריכוזים הישראליים.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 6
אפשר היה לקוות כי ההתקדמות המהירה של צה׳׳ל בציר הדרומי, שאיימה באיגוף כל הכוח המצרי בצפון חצי־האי, תמריץ את עבד אל־נאצר לזרוק את צבאו מול הכוח הזה — דבר שהיה מתאים מאד לכוונות צד,״ל. … עוד יותר רצוי היה למשוך נח זה דווקא לעבר נחל, כדי לדלל את הכוח שעמד מול ניצנה — מקום שם צריכה היתד. ליפול המכה העיקרית. אולם עבד אל־נאצר לא עשה כלום. הוא לא הזיז את צבאו לתוך חצי־האי. … ההשפעה הצבאית היתד. מיידית: מאחר שעבד אל־נאצר היה צריך לחשוש מפני נחיתה מיידית, לא יכול היד.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 9
תמיד אמרתי. הייתי בצבא לא בשביל עבד אל־נאצר. הייתי בצבא בשביל מצריים-. .כ ת להשמיד את ישראלז- .חס וחלילה -,ענה כשהוא מיבב. .תמיד רציתי שלום עם ישראל. … באמת לא ידעתי. תמיד אמרתי שעבד אל־נאצר לא טוב. אף פעם לא רציתי מלחמה עם ישראל. … הקצינים התחילו לברוח עוד לפני החיילים.״ .אתה חושב שעבד אל־נאצר הצליח במה שעשה?״ .תמיד אמרתי שעבד אל־גאצר לא סוב.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 7
הצרפתים האמינו — והמשיכו להאמין משך שנים ארוכות, באיודלת מפליאה ממש — כי מלתמת־השיחרור האלג׳ירית היא פרי קנונייה זדונית של גמאל עבד אל־נאצר, שאירח בימים הראשונים את מנהיגי המרד. הם החליטו להתחכם ולהעסיק את עבד אל־נאצר בחזית אחרת. על כן הציעו לספק לישראל נשק — תמורת התחייבות ישראלית לפעול למען הפלתו של עבד אל־נאצר בקאהיר ולמען הכשלת המרד באלג׳יריה.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 34
בקאהיר התכנס האיחוד הסוציאליסטי ל־ועידתו הכללית. גמאל עבד־אל־נאצר, שואת היתר, לו הופעתו הפומבית הראשונה מאז יצא לטיפול רפואי, בישר לעסקני המפלגה: ״שלב החזקת־המעמד עבר. הכוחות המזויי־נים עברו לשלב ההרתעה.״ הוא התכוון למיתקפת־הראודה המרוכזת של תותחי צבאו, לפני שבוע ימים, בה נורו, ״אלפים רבים של פגזים הוסיף עבד״אל־נאצר :״שיחרור האדמה הכבושה היא חובה קדושה, שידנו לא תרפה מהשגחה אפילו לרגע אחד. … — צריכה ישראל להיות מוכנה לאפשרות של חידוש מעשי־האיבה.״ ובעוד שעבד־אל־נאצר הצהיר כי ״המערכה הבאה לא תהיה קלה, כי אם קשה ומסר־בכת,״ האיץ דיין באזרחי ישראל ״להפסיק את האווירה האלבומית, בה כל אחד משבח את ההישגים והנצתונות של עצמו, ולהתכו נן — עם כל המעמסה הכלכלית והנפשית הכרוכה בכך — לאפשרות שתהיה מלחמה.״ מה יעשו הרוסים?
