חיפוש: נאצר
נמצאו 2,017 תוצאות (מציג 576 עד 600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 7

לא עם קומוניסטים, לא עם אנשי אל ארד, לא עם חסידי עבד אל־נאצר! עם אלה אסור להופיע על במה אחת, איתם אסור לשבת! … לא איכפת לי אם הם מאמינים באלוהים או בלנין, אם הם אוהדים את הנשיא קנדי או את הנשיא עבד אל־נאצר (מחיאות-כפ״ם ממושכות). אם הם מוכנים ללחום בכנות למען השלום במרחב, למען דו־קיום של מדינת־ישראל ומדינות־ערב, למען חיסול ההפלייה והקיפוח במדינת ישראל — הרי אגיד להם: ברוכים הבאים, אהלן וסהלאן (מחיאות־נפיים) .אתם לא תסכימו לכל דעותי, אני לא אסכים לכל דעותיכם — אולם בחזית קונקרטית זו, נילחם ביחד, בכנות ובמסירות (מחיאות־כפייס). … הדגל הערבי אמנם יתנופף בתל־אביב — ביום שתיפתח בתל-אביב השגרירות של הרפובליקה הערבית המאוחדות (מחיאות־כפיים סוערות וממושכות) .דגל כחול־לבן יתנופף בקאהיר, חברים, כאשר השגריר הישראלי הראשון יתקבל על־ידי הנשיא גמאל עבד אל־נאצר, או יורשו (מחיאות־כפיים ממושכות).
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 7

יום לפני שילוח הטיל המצרי טען ידידו האישי של עבד אל־נאצר, חסנן חייקל, ב־אל־אהראם, כי ישראל עוסקת — בשיתוף עם צרפת — במחקר אטומי בנגב. … שהרי כל מטרתו של דיון כזה היא למנוע את הכנסתו או ייצורו של נשק אטומי במרחב, בעוד מועד, תוך פיקוח יעיל. דווקה השבוע, כאשר חנך עבד אל־נאצר את הטיל המצרי, המסוגל (לפי טענתו) להגיע תוך דקות מעטות לכל מטרה בתוך ישראל, הסתייג השליט המצרי בפירוש מנשק אטומי. … כך, למשל, חיווה משה דיין את דעתו, כי לא תהיה מלחמה עם הערבים בעתיד הקרוב. קבע דיין: עבד אל־נאצר פנה ל־ (המשך בעמוד )8
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 14

מדיניות • תנועת העולם הזה — כוח חדש דחתה הצעה לחלק כרוזים לבאי ה סי מ פוזיון ולהסביר להם את העובדו ת, כדי להי מנ ע מפילו־גיס נוספים. ״נאצר יציל אותנו! סמדן• על הערבים!״ נאנח השבוע, ברגש הקלה. … אי־אפשר לסמוך על זה שתמיד יתנהגו בטיפשות.״ והוא הביע חשש חמור :״המילים הרמות דוזקא מלמדות על הכנה לקבלת יוזמת ה־ .4זהו טכסים לפיוס הקיצוניים, ואחרי זה יקבל עבד־אל־נאצר, תכתיב׳ ש-כפו עליו הגדולים.״ אז תצטרך מכשלת ישראל לעמוד לבדה מול השלום הכפוי — מצב בלתי־נעים מאד. ואומנם, כאשר סיכם עבד־אל־נאצר את הויכוח בודעידה, דזר והצהיר כי מצרים מקבלת את החלטת מועצת הביטחון — עליה מתבססת הידברות ארבעת הגדולים.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 19

בשיחה שקיים סר רוברט מנזים, ראש־ממשלת אוסטרליה ונציג מובהק של המיבד סד האנגלו־באכסי, מספר מנזיס עצמו כיצד אמר לעבד־אל־נאצר בקאהיר, ב־ 10 בספטמבר : 1956 ״והנד, עניין תעלת־סואץ. … ,״ על כך לא ענה המנהיג המצרי אלא ״אבל יש לי הזכות לד,לאימה1״ דבר זה הופך את המדינאי המיצרי־המתקומם בעיני האנגלו־סאכסי לאיש ש״אי־אפשר לנהל איתו שיחה על איזשהו בסים לוגי או אינטלקטואלי... יש בו, בגמאל עבד־אל־נאצר מה שרייה ב־אדולף היטלר.״ ההגיון של המיצרי, שרצה קודם לכן להשתחרר מן ההשפעה האימפריאליסטית, ושל האוסטראלי, שלא הבין אלא הסכמים פוליטיים המוכתבים על־ידי המערב פשוט לא עלה בקנה אחד. … בעת הדיונים הסודיים בסאוזר שבצרפת, שם נולד ההסכם המשולש על מיבצע־קדש, בלטו שלוש הגישות המפולגות על רקע זה: • צרפת נקטה בגישה האקטיביסטית- קיצונית, חשבה שבעוד בריוז־המועצות עסוקה בהונגריה ובפולין, וארצות־הברית — בבחירותיה לנשיאות, כשרה השעה לחיסולו הפוליטי של עבד־אל־נאצר. • בריטניה הסתייגה מכל העניין — אך רצתה להשתמש במיצבע של ישראל־צרפת כדי לשבור את עיקשותו של השליט ה־מיצרי, להחזיר לעצמה את התעלה, להבטיח את מקורות־הנפט ואת התובלה הימית עבורם. • בן־גוריון, והישראלים שמאחריו, תבעו בתוקף לצמצם את המיבצע ל״פעולת־תגמול נירחבת.״ הדבר היה מבוסס, לכאורה, על תביעתו של ביג׳י לשמור על ״מטרת־השלום כמטרה לטווח ארוך.״ אך במישור מעשי יותר דאג בן־גוריון שמא יוכלו הרוסים, בכל זאת, לשגר ״כמה אלפי מתנדבים ל־מיזרח התיכון״ ור,מיצרים להפציץ את תל־אביב ״הנימצאת בטווח אווירי של שמונה דקות ממצריים.״ לבסוף נחתם ההסכם על התקפת־התעלה.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 10

״רק רגע,״ הבטיח לי — .כעבור חצי שעה נסענו. האיש: גמא? עבד אד-נאצר יינו שמונה איש במונית. איש לא | 1הכיר את השני, אבל בטרם נצא את העיר כבר קלחה השיחה באופן חופשי. … האיש שיאחד את ארצות ערב ידוע לו היטב — גמאל עבד אל נאצר. את זאת למדתי כשעברנו את הביקורת על גשר אלנבי. … בפיותיהם היתד, קריאה אחידה: מות לפלסטינאים, אוהדי עבד אל־נאצר! וכך עברה ברחובות העיר הפגנה אדירה של בדוים, במדי חוכזיין ובלעדיהם, ובראשה שלושה חמורים ופרד, שתלו על צואריהם את תמונת נשיא רע״ם.
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 5

אולם בפרוץ הסיכסוך בין עבד אל־כרים קאסם לבין גמאל עבד אל־נאצר, השתנה המצב בחזית. הקומוניסטים איבדו לפתע את עולמם — הם יצאו בהתקפת־השמצות בלתי־מרוסנת על עבד אל־נאצר, אשר כמעט כל ערביי ישראל רואים בו את סמל התנועה הלאומית הערבית, משחררת ומאחדת המרחב. … לדעתם, באו כדי למנוע את גיבושה של מנהיגות לאומית בלתי־קומוניסטית, שתהנה מאמונם, הגלוי או האילם, של רוב רובם של ערביי ישראל. בתחילת הסכסוך בין עבד אל־נאצר וקאסם נתקבל הרושם, כי הממשל הצבאי תומך בערבים הלאומיים נגד מק״י, כדי לשבור את כוחה של זו.
גליון 1201 (28 בספטמבר 1960), עמוד 10

שינוי זה יבוא כתוצאה מנסיונותיו של כמאל עבד אל־נאצר ליזום הקמת כוש שלישי, נייטרליסטי. לשם כך תנסה מדיניות החוץ הרע״נזית להפגין מתינות־יתר ביחסיה עס הגוש הסובייטי, כדי לזכות בתמיכתו של ג׳וואהרלאל נהרו, שיחסו אל הקומוניסטים התקרר בשנה האחרונה. תוך כדי כך ינקוט עבד אל־נאצר בצעדי־פיוס הפגנתיים כלפי ארצות־הברית, שהראשון בהם: הזמנת אייזנהאור לביקור במצרים. … מדינה כזאת מחוסנת מפני חדירת השפעתו של גאמל עבד אל־נאצר. בכל זאת היתד, בחירתו של דיין, הגנרל של מיבצע סיני, לטכס אפריקאי זה, לפחות חוסר־טאקט.
גליון 1178 (20 באפריל 1960), עמוד 6

אחרי שורה ארוכה של השפלות בפתח תעלת־סואץ, נוצר הרושם כי בחזית זו ישראל היא חם״ רת־אונים, וכי כל הקלפים הם בידי גמאל עבד אל־נאצר. גילויו של קלף אחד בידי ישראל רומם את הלבבות — ושימש תרופה נפשית למועקת החרם. … לרע״ם יש רק צי מסחרי קטן, וחרם נגדו בנמלי אמריקה (ואפילו בשוודיה ובפינלנד) לא יביא לו נזק מעשי רב (כשם שסגירת הסואץ לאוניות ישראל אינה מביאה נזק מעשי רב) .אולם הנזק הפוליטי הוא הרבה יותר גדול. גמאל עבד אל־נאצר לא יוכל להיות אדיש כלפי התגרות סנסציונית זו. … היתד, זאת אחת מן הועידות הרבות המתכנסות לאחרונה באפריקה, כדו־רי־מישחק בתחרות הסמויה בין מנהיגי היבשת — עבד אל־נאצר בקאהיר, אנקרומה באקרה, טורה בגמיאה, אמבויה בקניה — על כתר המנהיגות הכל־אפריקאית.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 6

ולאחרונה התקררו יחסי ברית־המועצות עם גמאל עבד אל־נאצר. השבוע יצאה העתונות הסובייטית להתקפה מוחצת על נשיא רע״ם, בגלל רצח מנהיג קומוניסטי לבנוני בכלא סורי. עבד אל־נאצר הושווה לצ׳ומבה, רוצחו של לומומבה. … חמורת זאת הוא מוכן לשלם מחיר יקר, לחזק את משטרו של עבד אל־נאצר. המיכשול: מדיניות־הפליטים הישראלית.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 11

״ שאגתי ,״אנחנו יכולים ללכת מחר למצריים, אל נאצר, ולהציע לו את אותה ההצעה! אני מייצג הון לא־יהודי! … עתון אחד אפילו הרחיק לכת ואמר שבדור החלל והספוטניק, מי שאינו מייצר פארקאצין, משול למי שנלחם נגד הטילים של נאצר בקשת וחץ. עוד למחרת הופיע אצלי נציג משרד־השמטחון והזמין אותי לשיחה אישית עם שר השמוצר. … בשנה השניה כיסה את ההפסד משרד־השמיטחון. כולם הבינו שנוכח החודרות של נאצר והחרם הערבי קשה לשווק סחורה ישראלית, אפילו אם היא עולה בטיבה על כל פארקאצין אחר.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 5

.״ הוא הזכיר את ביקורו במצריים, לפני שבועיים, שם נתקבל כגיבור לאומי, סיפר על שיחותיו הארוכות עם עבד־אל־נאצר, ונתן להבין כי נשיא מצרים שמע מפיו על הצעות־השלום .״אבל יש׳ מנהיגים שהם יותר נאצריים מעבד־אל-נאצר!״ הוסיף. ,,רעיון מ שלי״ .הוא הביא לדוגמה את מאבק תוניסיה לעצמאות, בו ההישגים הושגו על־ידי פשרות .
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 11

העולם הערבי היה עסוק בבירור פנימי האם מהווים כל הערבים אומה אחת, לפי הגירסד של גמאד עכד־אד־נאצר, או משפחה של אומות, לפי גירסת מתנגדיו? … בעזרת שליטים לא־ערביים, השאה האיראני, ביקש לשבור את ההגמוניה הנאצרית במחנה הערבי. היוזמה היתה השנה בידיו, ועל כן הפך איש המרחב של תשכ״ו. מול מיתקפה מרוכזת זו של המלכים, אילי־הנפט וסוכני המערב, היחד, מצריים נתונה בהתגוננות. עיקר מאמציו של עבד־אל־נאצר היו נתונים לקידום מהפכתו הסוציאליסטית, ולהתגברות על הקשיים הכלכליים, שהוחמרו על־ידי הריבוי הטבעי הנורא הפוקד את ארצו.
גליון 941 (27 באוקטובר 1955), עמוד 16

לכן ישנם 99 שמות (נוסף על ״עבד אללה״ סתם) שפירושם ״עבד אלוהים״ .לדוגמה: עבד אל־כרים (עבד הנדיב) ,עבד אל־רהמן (עבד הרחום) ,עבד אל־מונעים (עבד הנעים) וגם עבד־אל־נאצר (עבד המנצח) .שמו הפרטי של רוכש הנשק, גמאל, פירושו ״יופי ברשימת התורמים לקרן־הנשק לא נפקד השבוע גם שמה של גליה, בתו בת התשע של סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל עמום בן־גוריון ונכדתו של בי. … חיל־האוויר לשעבר, חידוש לשוני מוזר, בדברו על ״כוחנו הישבני.״ מי יודע, אולי נזכר בסיסמה הבלתי־רשמית של מועדון צעירי המפלגה שאליו השתייך בעברו ״כל׳ הכסאות לישבנים צעירים באותו ווי־כוח בחן אחד העיתונאים את מידת התמצאותם של הח״כים בעניינים ערביים לפי מודד פשוט: האופן בו ביטאו את שם משפחתו של רודן מצריים גמאל עבד אל- נאצר. כמעט כל הנואמים הסתפקו ב״נא־צר״ בחשבם כי ״עבד אל״ ,או לפי הכתיב האנגלי המקובל ״עבדול״ הוא שם פרטי.
גליון 1427 (13 בינואר 1965), עמוד 4

•טרה רוטשטיין( ,בשם כל דייר• רחוב נבו) ,רמת־גן פגישת נאצר־שרת הרס בחוף אפלים לאחר שלוש־עשרה שנה של מאבקים נגד המועצה האיזורית סולם־צור וגורמים אחרים אשר השחיתו את אכזיב, עומדים הללו להרוס גם את השרידים הנותרים. … דינה גורגי, ירושלים התחפושת הייתי מעוניין לדעת אם תמונת השער של העולם הזה 1425 המראה את שרת נפגש עם עבד־אל־נאצר, היא מיבצע פילמאי־מונטאז׳י מוצלח, או תחפושת מוצלחת של הגנראל אמין אל־חאפז.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 12

שכר לימודמודרג \ חיפ ה רח׳ בלפור ( 5מול הטכניון) טל 69041 . קאריירה של עבד־אל־נאצר בעליות ובירידות תלולות. בכל פעם, כשהגיע לתתיזית המדרון, התמזל לו ׳מזלו והוא מצא קרש־קפיצה לעלייה מהירה. … ואילו קאהיר הסיקה ממצבה הקשה הנוכחי (ראה לעיל) את המסקנה ההפוכה: היא החריפה את סגנון דיבורה על ישראל. השבוע הכריז עבד־אל־נאצר כי פתרון סופי לבעיית ארץ־ישראל יתכן רק בכוח — נסיגה טכסיסית מעמדתו הקודמת, הפשרנית יותר.
גליון 1096 (1 באוקטובר 1958), עמוד 14

הידיעה השניה מפראג, שהגיעה יום אחרי הידיעה הראשונה, נגעה לגמאל עבד אל־נאצר. היתד, זו הודעה ממשלתית, כי נשיא רע״ם הוזמן לביקור רשמי ברפובליקה הצ׳כוסלובאקית. … קשורה בכאלד בכדאש, מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסורית־לבנונית אשר עזב את דמשק בחפזון, מיד לאחר איחוד סוריה ומצרים (העולם הזח .)1065 בנאום שנשא בכדאש בפני הועידה האחרונה של המפלגה הקומוניסטית הצ׳כוסלובאקית, אמרה הידיעה, תקף הקומוניסט הגולה את החוקה של גמאל עבד אל־נאצר .״זוהי חוקה בלתי דמוקראטית,״ טען בכדאש, כורדי עקשן שעבר את מדורי הרדיפה האנטי־קומוניסטית מאז היותו סטודנט צעיר.
גליון 1725 (23 בספטמבר 1970), עמוד 15

על כן מובנת הזהירות שאפפה את דיוניה של ממשלת ישראל — וגם הכתיבה את מאמציו של עבד־אל־נאצר לשים קץ מהיר לקרבות ירדן. הוא זימן ועידת־פיס- גר, בקאהיר, ניסה לשדל את נשיא סוריה נור־אל־דין אל־אתאסי להסיג את שריונו מאירביד. … בתחילת הקרבות, שתקה קאהיר — לתדהמת העולם הערבי כולו. נראה היה שעבד- אל־נאצר, שהיה שותף־מראש למחשבה כי לא יהיה מנוס מחיסול כוחם של הפלסטיניים, היסס ברוב מבוכתו כאשר אמנם בא ליל הסכינים הארוכות.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 17

. • הטור השלישי בולל את הנוסחות שכהן השתמש עבד־־אל־נאצר בראיון שנתן לאריק דולו, שפורסם ב״לה מונד״ מיום .18.2.70 • הטור הרביעי לוקט מהצהרות לוי אשכול, גולדה מאיר ואבא אכן מאז המלחמה, והעמדות הידועות של הגורמים המהווים את הרוב בממשלת־ישראל. החלטוג מועצת הביטחון וגוכניוג רוג׳רס ראיון עכד־אל־נאצר עמדת ממשלת־ישראל ״שלום צורק ובר- קיימא במיזרח התיכון.״ ״סיום מצבי הלוח- מה והטענות הנובעות מלוחמה, כיבוד והכרה של הריבונות, ה הטריטוריא שלמות לית והעצמאות המדי נית של בל מדינה במרחב.״ ״כינון מצב של שלום במקום הלוח- מה של עשרים השנים האחרונות יש צורך לקבוע בבירור א ת כיבוד הריבונות והתחייבויות הצדדים, זה כלפי ״גונאר יארינג אחראי להכנת מיסמך שיהפוך את הסכמתנו לרשמיוק ומועצת הבטחון תערוב לחתימתנו.״ ״אני מוכן בהחלט (לכרות שלום א ם הישראלים יפנו את כל השטחים שכבשו ביוני 1967 ויתנו לפליטים את הזכות לבחור בשיבה) .א ם הישראלים מוכנים להסכים לנוסחה, לא תישארנה בינינו נקודות השנויות במחלוקת.״ (לשאלה אם יכונן אז י חסי ם דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל) ״אני חוזר ואומר, לא יהיו בעיות נוספות בין הישראלים ובינינו.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 13

אחרי שתוכנית־רוג׳רם הוצגה במזימה נוראה, גישושי־ההסדר של עבד־אל־נאצר תוארו במלכודת קטלנית, ועמדת הסובייטים כאיום על קיום ישראל — היו הכל מוכנים לאחוז אף בקש הרופף ביותר כאילו היה עמוד שיש. … מכאן גם אי־היכולת המוחלטת של ראשי המימסד הישראלי להבין את המשמעות האמיתית של נאומיו וראיונותיו של עבד־אל־נאצר. לגבי התבטאויות אמריקאיות הבעייה עצמית י* ׳מסו*חזק* ניכשו בבוץ שד ויאט נאם בכת פחות, אף הרצון להונאה עוד יותר.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 17

ערפילי האשליות והאגדות התנדפו. די היה בכמה מילים של גמאל עכד־אל-נאצר כדי להכיא את כל המדיניות של ממשלת גולדה מאיר לידי התמוטטות גמורה. … ההצדקה המחוכמת היא: נעמיד פנים כאילו אנחנו מסכימים, אחרבן־ נחבל כביצוע, ואולי לא ייצא מזה בלום. ושוב נקשרת בכך האשליה: עבד־אל־נאצר הסכים רק כתחבולה, הוא עצמו יחבל בתוכנית.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 13

אך לשיא הגיע כרמל כאשר הזכיר את הכרזת גמאל עבד־אל־נאצר בעתון הגרמני די וולט. ם היה למישהו ספק בכך, הרי בא הוויכוח הכללי בכנסת והוכיח את הדבר בצורה חותכת. … האיש שסימל מהפכה זו יותר מכל היה ח״ב משה כרמל, איש אחדות־העבודה, לש־ אמר כרמל :״נאצר אמר שהוא תומך בחוזה-שלום עם ישראל ברוח החלטת מועצת הביטחון מנובמבר , 1967 וכי הוא יכיר בגבולות ישראל מלפני מלחמת ששת הימים ובזכותה לחופשישייט במיפרץ עקבה, חמורת פינוי השטחים הכבושים ויישוב הבעייה הפלסטינית על־ידי הקמת ישובים



