חיפוש: נאצר
נמצאו 1,862 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1494 (20 באפריל 1966), עמוד 18
עד הסוף, התייחס עבד־אל־נאצר אל עארף כאל בחור טוב אבל לא רציני או נבון במיוחד. עארף העריץ את עבד־אל־נאצר, ותמיד חזר אל הרעיון המדיני המרכזי של חייו: איחוד מצרי־עיראקי. אבל עבד־אל־נאצר דחה תמיד את התוכנית, אם כי העמיד פנים שהוא שוקל אותה ברצינות.
גליון 1461 (8 בספטמבר 1965), עמוד 6
.״ ואכן, ביקורו בן־חמשת־הימים של גמאל עבד־אל־נאצר במוסקבה נועד כולו למשא־ומתן מעשי. … במאבק הרוסי־סיני יש גיזרה אחת הנוגעת לעבד־אל־נאצר. זוהי גיזרת הוועידה האפרו-אסיאתית, העומדת להתכנס באל־ג׳יד. … סין הורחקה, ארצות־הברית התרחקה. אולם עבד-אל־נאצר, שהוא איש מפוכח, בוודאי אן מר לעצמו :״העיקר לעבור את המשבר הנוכחי.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 8
מה היתה מטרתו הסופית של עבד אל־נאצר לגבי ישראל? כלומר: מה הוא התכונן בחסותו? … ברנס מאמין כי ישראל רצתה להשמיד את מישטרו של עבד אל־נאצר לפני שיצליח להשתלט על העולם הערבי. … מה דעתו על בן־גוריון ועל עבד ** אל־נאצר? היא מתבטאת בעשרות פסוקים הזרועים לאורך הזכרונות.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 8
תחושה זו התבטאה בין השאר בדברי הברכה המחרידים שהשמיע הרב הראשי יצחק ניסים לרגל השנה החדשה, שכללו, בין השאר, את הפסוק הבא :״המאורעות שהתרחשו בשבועיים האחרונים, ששיאם היה מותו של נאצר נשיא מצריים, במקום ובצורה שהתרחשו, אות ומופת הם להשגחת אדוני על עמו, שלא הוסרה מעלינו.״ מעל גלי האתר התחרו אסטרולוגים זה בזה מי מהם הייטיב לנבא את מותו של נאצר. … הממ של ה עניין של טעס רע יום אחרי מותו של נאצר, ביום השלישי בשבוע שעבר, הורד הדגל האמריקאי המונף מעל הקונסוליה האמריקאית בירושלים המזרחית עד לחצי התורן, לאות אבל. … לא רק בפרשה זו הפגינה ממשלת־ישראל את טעמה הרע. מייד אחרי מותו של נאצר הועלתה הצעה בממשלה להביע תגובה ישראלית רשמית על מות נשיאה של מצריים.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 21
אויביו העיקריים היו חסידיו של גמאל עבד אל־נאצר. הוא דן למוות את חברו ושותפו של קאסם 13J? … אולם הרוסים הוסיפו לממן את הקמת הסכר באסואן, גדול מפעליו של עבד אל־נאצר. פאול אל־מהדאווי ״בוא, יא שימפאנזה! … אני מילה ממילותיו הגאוניות.״ וכן :״אני גאון. אל־זעים גאוני יותר מעבד אל־נאצר. למשל, אל־זעים יודע לשחות, ועבד אל־נאצר אינו יודע לשחות.״ על המהפכה :״המהפכה שלנו יחידה במינה בעולם.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 16
הנהלת השנונותיי,״״ :מוז מילים טובות על נאצר לאחר מותו של נאצר הציעו מיספר שרים פרסם הודעה מטעם ממשלת ישראל ש־ 1בטא צער לעם המצרי על מותו של נאצר, נוך הצעת תקווה כי יורש הנשיא המצרי תרום לקידום השלום באיזור. … יותר מכל אדם אחר אחראי נאצר אישית ׳חיזוקי ועוצמתו של צה״ל, המפואר ו־ ;אדיר בחילות המזרח התיכון. … יקצר המקום למנות את כל פעולותיו ותרומותיו הברוכות של נאצר למען המדינה. לכן חייבת הייתה הממשלה להביע את צערה על מותו ללא עת של הנדיב והמעורר הגדול נאצר• הסתלקותו מן העולם השאירה תהום אימים במזרח התיכון.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 16
אבל כשהדברים באו מפיו של נשיא מצריים. ג׳מל עבד אל־נאצר, איש לא ייחם להם חשיבות יוצאת מגדר־הרגיל. היה זה הנאום הראשון של נאצר אחרי שלושה חדשי מחלה. הפעם לא ניסה לדבר חלקלקות, אלא דיבר בלשון גלויה . … שניתן להשיגו בפלישה או במלחמת התשה. מדוע, אם כן, פתח נאצר במלחמת היאוש שלו שהיא חסרת תכלית?
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 8
חיל־האוויר חוסל. תחנות־השידור, שהפכו את עבד אל־נאצר למנהיג ההמונים מבגדאד ועד מ׳יראקש, השתתקו. … אולם ברגע שהופנו נגדם התותחים של בריטניה וצרפת, שתי המדינות השנואות בי תר במרחב, ואיימו להשמידם אם לא יפילו את עבד אל־נאצר, הפך עבד אל־נאצר למנהיגם. התותחים ליכדו אותם מסביבו. … תחת איום של גירוש לדרום־אפריקה, נכנט המלך. טבד אל־נאצר מטן בספרו שמאורט זה חוא סתסך אותו לשונא הגריטיס לנצח.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 7
הרגע בו השתלט גמאל עבד אל־נאצר על הקטר ^*/של התנועה הלאומית הערבית, חל שינוי מכריע במעמדה של ישראל במרחב. … עם עלותו לשלטון, לא היתר, לעבד אל־נאצר גישה ברווה לבעית ישראל, כשם שלא היתד, לו גישה כזאת לרוב שאר הבעיות שעמדו לפניו. … אולם תשובה זו אינה תשובה אמיתית. גמאל עבד אל- נאצר, כפי שהודה בעצמו, אינו גיבור שיצר לעצמו תפקיד.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 13
קיווווט לחד רו ה מ כו ערת הסיבוב השלישי יצעיד את עבד־אל־נאצר צעד גדול קדימה, לקראת השגת יעדו הנוכחי והעיקרי. … ומכיוון שהמלכודת שלנו בדרום גלוייה לעין, כשם שגלוייה המלכודת שהכין לנו עבד־אל־נאצר בצפון, השאלה האמיתית היא: האם ייאלץ עבד־אל־נאצר להיכנס למלכודת זו מאונסז האם יוכרח לרקוד לפי החליל של משה דיין, תחת שמשה דיין ירקוד לפי החליל שלו? לדעתי, אפשר לענות על כך במידה רבה של ודאות. כי עבד־אל־נאצר אינו איכות חדשה ובלתי־נודעת בזירה המרחבית.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 8
עובדה היא, כי כל ראשי המדינות הערביות (פרט לסעוד) ביקשו מעבד־אל- נאצר לשוב מהתפטרותו .״אתה רכושו של כל ערבי — באשר הוא! … תופעה זו הפגינה מחדש, כי עבד־אל- נאצר הוא בעל חוש פוליטי מחודד ביותר) הוא יודע להוביל את ההמונים כרצונו. … את חלל האוויר מילאו שירי הלל לעבד אל נאצר. על מסך הטלביזיה הופיעה תמונה חייכנית של הראיס.
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 6
המטרה האמיתית היחידה של המיבצע כולו: הפלתו של גמאל עבד אל־נאצר. צרפת רצתה בכך מפני שהיד, נדמה לה (בטעות) כי עבד אל־נאצר הוא המנהיג האמיתי של מלחמת־השיחרור האלג׳ירית* .הקצינים הצרפתיים, שאיבדו את הודו־סין, מארוקו ותוניס, החליטו שניתן להציל את אלג׳יריה רק על־ידי חיסול השליט המצרי. … בן־גו ריון החליט עוד ב־ 1955 כי עבד אל־נאצר עלול להיות המנהיג הדינאמי שיאחד את העולם הערבי נגד ישראל, כפי שהודה לאחר מכן בכנסת. .להמעיט את דמותו של נאצר — זה המעשה הגדול.״ יתר על כן, עוד לפני כן התגבש אצל בן־גוריון וקומץ יועציו הרעיון שיש להרחיב את גבול ישראל עד לתעלת סואץ — כדי שהתעלה, שהיא חיונית לכל המדינות, תשמש מעין חייץ בין ישראל ומצריים. … אי דן שינה את עמדתו באופן קיצוני באביב .1956 עד אז קיודה לשתף פעולה עם עבד אל־נאצר, אפילו נגד ישראל. השינוי בא כאשר עוררו חסידי עבד אל־נאצר מהומות בירדן נגד הצטרפותה לחוזה בגדאד, וכאשר גרמו לסילוקו של גלאב באשא.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 12
| אחרת: המבול במדינה (המשך מעמוד )9 כעיקכות שיחות גרומיקו-נאצר, נתנה מצריים לסובייטים הסכמה להמשך המשא־ומתן. … לעומת זאת, פעולות אחרות והצהרות אחרות עלולות לעזור לעבד־אל־נאצר להתגבר על התנגדות הקיצוניים והפלס־טיניים, ובכך לקדם את העניין. … הסדר בזה יקבל אוטומטית את תמיכתו של עבד־אל־נאצר. נחלים של דם ודמעות ***עות מעטות לפני שיצאתי מוושינגטון, ושער.
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 27
תחילה ענה ראש־הממשלה על דברי לגבי היחס לגמאל עבד־אל־נאצר. בנאומו, יום לפני כן, דיבר אשכול על ״שאיפת ההשתלטות הנאצרית* בתימן, על הצבא המצרי, המנסה לשווא לדכא את השבטים״ שם, על ״הסלידה מן הנוכחות המצרית״ .הוא אמר כי שליטי מצריים ״מוצצים את לשד העם״ ,והעלה על נס את ״סרובן (של מדינות־ערב) להשתעבד לשלטון מצריים, המתעטף באיצסלה של אחדות ערבית.״ עתה, בנאומו השני, בעיקבות הנאום שלנו, השמיע אשכול הכרזה הרבה יותר חיובית, שיש לה חשיבות מדינית מרובה: שאין ממשלת ישראל רואה במישטרו של עבד־אל־נאצר כשלעצמו אוייב: לוי אשכול: אין זו אמת שיצאתי אתמול בהתקפת־מחץ על נאצר; ולא מפני שחלילה אינו ראוי לכן. … הכעייה של הרגע היא ״אל־פתח״ .אכל הבעייה של הדור היא השלום. אל נשפה אותו לרגע! ״נאצר ירית של אבורי״ עד כאן הנאום שלנו. … חבר־כנסת אינו צרין לשים בפי דברים שלא אמרתי. אין לי כל עניין בהתקפת־מחץ על נאצר, אם נאצר יטפל בענייניו הוא, בענייני מצרים, בה יושב עם של שלושים מיליון איש, שאליבא דכולם אינם חיים בנוחות ובעושר.
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 5
ומי שאינו בודאי אינו מסוגל להשפיע. דו״רו מקאהיר גמאל עבד אל־נאצר הסתכל בעיניה הכחולות היפות של האשד, הבלונדית שישבה מולו . … דעתה של לאקוטור על מעמדו של עבד אל־נאצר: הוא נהנה מפופולאריות עצומה במצריים ובמרחב כולו. … הם שינו תוך 24 שעות את יחסם לאמריקה מן הקצה אל הקצה, והם מסוגלים לעשות זאת מחר כלפי ישראל — אם עבד אל־נאצר ירצה בזאת. האיש מספר שלוש. האם מעוניין עבד אל־נאצר בשלום כזה?
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 7
״נישאר עוד עשר שנים, אם יהיה צורך!״ הכריז לפני שבוע גמאל עבד־אל־נאצר, כאשר נשאל על־ידי עתונאי אמריקאי מתי יעזוב הצבא המצרי את תימן. … כדי להקל על תמרון ההתקרבות, החזיק עבד־אל־נאצר את נשיא תימן הנאמן לו, עבדאללה אל־סלאל, בקאהיר. … השאיפה לעצמאות לא מצאה חן בעיני קאהיר. עבד־אל־נאצר ראה בה צעד ראשון להינתקות תימן מהמחנה שלו, ונפילתה בהדרגה תחת השפעת סעודיה.
גליון 1701 (8 באפריל 1970), עמוד 17
גרם לכך גמאל עבד־אל״נאצר. מדוע עושה זאת עבד״אל־נאצר? מ ה קרה לו פתאום ז גם לזאת יש הסבר סביר. … לכן פותח עבד־אל-נאצר גמיתקפת־השלום שלו. היא התחילה בשני צעדים מהפכניים. … במילים אחרות: זהו משא־ומתן ישיר ולא״ישיר, רשמי ולא־רשמי, בעת ובעונה אחת. הדבר נותן לעבד״ אל־נאצר מירווח־תימרון בהסברת העניין בעולם הערבי.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 17
ף1 1 יי•!ף הסכם חשאי נאצר־־סיסלוו? הערכה חדשה של המאורעות במרחב מגיעות למסקנה מדהימה: שלא הרוסים שיבנעו את עבד־אל־נאצר להסדר־שלום, אלא עבד־אל-נאצר הוא ששיבנע את הרוסים. … לפי גירסה זו, הושג הסכם חשאי כין עבד־אל־נאצר וג׳וזף סיסקו בשעת ביקורו של האחרון בקאהיר, לפני במה חודשים. … אחרי שהמפלגה הליברלית הדיחה השבוע מהנהלתה את יוסף סרלין וצבי צימרמן, החולקים על קו הנהגת סיסקו אמר באותה שיחה לנאצר :״הרוסים יכולים לעזור לך במלחמה, אבל רק האמריקאים יכולים לעזור לך להשיג שלום.״ על מילים אלה חזר משה דיין השבוע בטלוויזיה, בעוד שעבד־אל־נאצר חזר עליהם השבוע באחת משיחותיו.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 11
״עבד־אל־נאצר רוצה לגלגל את הכדור מחדש. הוא רוצה להיות שוב בעל־היוזמה. … החלטתי לכתוב אותו בצורת מכתב גלוי לעבד־אל־נאצר, ותוך דחיית כתיבתו אמרתי לעצמי: ״זה יכול לחכות עוד שבוע. נאצר לא ימות מחר.״ עם גמר עבודתי השוטפת, ניגשתי לכתיבת המכתב הגלוי.
גליון 1706 (13 במאי 1970), עמוד 11
העובדה הבולטת כיותר לעין היא זו: אף ערכי אחד לא פיקפק לרגע כי עבד־אל-נאצר אומנם הזמין את גולדמן, וכי הפגישה טורפדה על־ידי גולדה מאיר. שהדהים לגבי הערכת הפרשה נחלקו הדעות בין הערבים באופן קיצוני: כל המצרים והלבנונים שדיברתי עימם, ללא אף אחד יוצא מן הכלל, שיבחו את עכד־אל־נאצר על מעשהו, וראו כו תוצאה הגיונית של הרצון המצרי להגיע לידי הסדר עם ישראל, כל הפלסטינים, לעומת זאת, ראו ככף קנונייה של עכד־אל־נאצר להגיע לידי שלום עם ישראל, מאחורי גכם של הפלסטינים ונגד אירגוני־הפידאיון. … מי שרוצה, יכול לפקפק בכנות דבריו של עבד־אל־נאצר, שמסר לאריק רולו תוכנית־שלום שלמה ומרחיקת לכת.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 15
הוא נסע לקאהיר, נפגש שם עם עבד אל־נאצר לשיחות סודיות. אך חזר לבון, שיכנעו אותו שליחי קאסם לטוס לבגדאד. … להחזיק מעמד משך זמן כה רב. בניגוד לעבד אל־נאצר, לא היתה לו אישיות מושכת. הוא היה אדם נמוך, בעל קלסתר חד ומקומט, דיבר בקול דק ומקוטע. … קאסם, בערבית׳ פירושו מבתר, מפריד. גמאל עבד אל־נאצר כינה אותו ״קאסם אל־עי־ראק״ :מבתר עיראק.
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 3
כל מי שיש לו מושג באסטרטגיה יודע זאת. אני מניח שגם גמאל עבד־אל־נאצר יודע זאת. מדוע בכל זאת שלח את צבאו לסיני? … לא עזרו הרמזים, כי גמאל עבד־אל־נאצר רוצה רק קלף תעמולתי, כדי להשיב לטענות אויביו הערביים ולהוכיח שאינו אדיש לבעיית פלסטין. … הסכרים אלה קשורים בירדן, בתימן המלוכנית, בסעודיה. כלומר: בל אויבי עבד־אל• נאצר. אפשר לצטט, למשל, גרמני בן 55 בשם ד״ר הרברט לות־חבלה שהן מטופשות לא פחות מאשר הן נפשעות; וכאשר איומי לוי אשכול ויצחק רבין מעוררים כהלת־מוות בסוריה - כאשר כל ההמולה הזאת מיתדפקת על ראשה של קאהיר — עשה עבד־אל־נאצר את הטעות הגדולה שלו.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 11
אחרי הדגלים, נשאו המצרים על שכמם ציור ענק של גמאל עבד אל־נאצר — הציור היחידי של בן־אדם בכל האיצטדיון. הרוסים הריעו :״נאצר! נאצר! נאצר!״ כאילו׳ דא־ר שחר חדש לפולחן האישיות. … ״ אולם מתוך מקום הישיבה, שם ישבו כמה מחברי המשלחת המצרית שלא צעדו, נשמעו קריאות :״פורט־סעיד! פורט־סעיד!״ ושוב :״נאצר! נאצר!״ חלק מהקהל הצטרף לקריאות הקצובות.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 5
לתוניס לא נותרה ברירה אלא להיכנע לאינטרס המצרי -או להשמיט מידי עבד־אל־נאצר את הדגל האנטי־ישראלי. במצב דומה החליטה סוריה ללכת בדרך משלה: היא הפכה אנטי־ישראלית יותר מעבד־אל־נאצר, ובזאת ניסתה להפקיע את הנשק הזה לעצמה. … המשביר בין קאהיר ובון פרץ כשהזמין עבד־אל־נאצר לקאהיר את מנהיג גרמניה המזרחית, וואלטר אולבריכט. … וזאת מבמה סיכות, שלא נעלמו מעיני בורגיכה, בשם שלא נעלמו מעינינו. למשל: • עבד־אל־נאצר ידע מזה שנים על משלוחי־הנשק הגרמניים לישראל.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 11
מדוע התאפק עבד־אל־נאצר עד כה? התשובה היא, קרוב לוודאי: הוא היה מעוניין בהפגה מסויימת של המתיחות לאורך גבולות ישראל. … הוא היה פחות גלוי ממסעו של עבד־אל־נאצר, אך הוא לא היה פחות תכליתי ואפקטיבי. … אפשר לתמצת אותן: • בורגיבה מסובן יותר מעבד-אל-נאצר. • כשעבד־אל־נאצר משמיע איומי מלחמה, הוא מגביר את הכוננות הבטחונית בישראל ומעמיד את מעצמות־המערב על הסכנה הצפויה לישראל.
