חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 1,026 עד 1,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 29
הארגעה הגדולה בין העיראקים (שהם ערבים ומוסלמים- שיעים) ובין הכורדים (שהם לא-ערבים ומוסלמים־סונים) החלה בשעת ביקורו של הנשיא המצרי, אנוואר אל־סאדאת ביר״ שלים. העיראקים רצו להתפנות, כדי להילחם באל־סאדאת.
גליון 2139 (30 באוגוסט 1978), עמוד 8
איש־השנה הבילעדי של תשל״ח הוא נשיא מצריים !אנווואר אל־סאדאת, שהשנה כולה עמדה ׳בסימן יוזמת־השלום ישלו. … אליעזר וכרקוביץ׳ ,תל־אביב אריק שרון — האיש ׳שהצליח לחיבל ב־יוזמת־השלום של הנשיא סאדאת. אלי גור, תל־אביב ההזדמנות ׳האחרונה?
גליון 2178 (30 במאי 1979), עמוד 24
וחשנו ימה עובר בראשם : ״ריבונו של עולם, איזה אוסף של מליצות חסריות־שחר.״ ראינו את אנוור אל־סאדאת נושא את הדגל הלאומי המצרי בתוך אל־עריש המשוחררת, את ההתלהבות בעיר, שחזרה להיות מצרית לכל ידבר, ושמענו את הקריין בטלוויזיה המצרית מלהיב ומסעיר את 40 מיליון בני־עמו. ראינו את החיבוקים והנשיקות של אל־סאדאת ובגין. וידענו : מי שמקבל זאת על עצמו הוא אידיוט.
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 11
ייתכן שייגרם הפסד כספי. סוס השלום למנחם בגין ולאנואר סאדאת יש זמן. הם מוכנים להניח ליונת־השלום להמתין מאחרי הדלת עד שיגמרו את ההתנגחות וההתנצחות ביניהם. … אמיד פלו,מכר, טוקיו, יפאן מעניין מה יאמרו מנחם בגין ואנוור אל־סאדאת זה לזה כאשר יפגשו באוסלו בקרוב, בטכס חלוקת פרס נובל לשלום, אם יימשך מצב הקיפאון הנוכחי בשיחות השלום, או יחמיר ויגיע עד לידי פיצוץ.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 15
אפשר רק לדעת דבר אחד: מוטה גור התבלט מאז המהפך כנץ קיצוני. ערב ביקורו של אנוור אל־סאדאת הוכיח, כי לא תפס את מהות המיפנה הגדול הממשמש ובא, כפי שתפס אותו חייל אחר, עזר וייצמן, ואף מנחם בגין. הוא טען שזוהי תחבולה של אל־סאדאת להכנת מילחמה. והעולם כולו ראה והקשיב כיצד לועג לו נשיא מצריים, בדקות הראשונות שלו על אדמת ישראל.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 36
תחתן ׳טמון קרחון גדול של בעיות׳ קשיים וקושיות ״מישניים״. זכור בוודאי לקורא, כי סאדאת (לפי התסריט שלי) אכן ״הסכים״ למוצבים ישראליים כאלה — ׳וביד רחבה : בסך־הפל הי׳חשה . 80—70 מוצבים המעוז-ים ישראליים, לאורך כל . … מאליו יובן, כי כל הדברים השליליים הללו אינם תלים אלא עלינו: לפי ״תוכנית קרטר״ וגם הכרזות סאדאת ״שלי״ .לא י׳מוקטו תחנותחההתראה על בסיס של חרדיות.
גליון 2098 (16 בנובמבר 1977), עמוד 17
.״ ו• הג״ל, ובתשובה לדיברי גשיא מצורים, .אניחאר סאדאת, על. נגונוותו לובו,א לבקר בירושלים :״אני ומקווה שבאשר !אובוא לבקר בקוא־דיר, ינהג בי סאדאת ובמידת הסנסת והאורחים ויתן לי הזדמנות לבקר בפירמידות שאבותינו סייעו לבנותן — ותמורת זאת לא נבקש פיצויים.״ •,דאש־הממשלה לשעבר יצחק רבין: ״חיינו עם הערבים 30 שנה בלי שלום, ואגו יכולים לחיות עימם 30 שנים נוספות בלי שלום.״ י• ראש־ממשלוז בריטניה לשעבר, הדולר וילסון,, :פוליטיקאי ההא מי שלוקח זווית והופך אותה לעיגול.״ • שר־האוצר שמחה ארליך :״אנסנו סש״לטון: בסך־,הפל ארבעה ׳חוהשים; ,ולא הצי טסנו מיליהנרים חדשים
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 37
באותם ימים עדיין האמינו הכל, שסעודיה תומכת מאחרי הקלעים ביוזמת אנוור אל־סאדאת, למרות הודעותיה הפומביות ההפוכות. אל־סאדאת עצמו היה בטוח בכך, וכן גם ג׳ימי קארטר ומנחם בגין.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 20
הוא מבקש להבהיר שנאמנותו היחידה גתונה למעוז. ״אני שמחתי מאוד כשנרצח סאדאת,״ אומר אריאל .״רשמית, כשפרצה מילחמת יום־הכיפורים הייתי רב פיקודי בפיקוד־צפון, והבאתי לקבורה 1000 חללים, שהאחראי הישיר למותם היה הידיד הגדול סאדאת.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 9
קנאים דתיים גינו את המישטר של אנוור אל־סאדאת, על שהוא מעשיר שיכבה דקה של נצלנים, ועל שכרת ברית עם ישראל. … בכמה ערים מצריות נכנע השילטון המקומי לרוח החדשה, ואסר את מכירת המשקאות האלכוהוליים, האסורים על מאמיני־האיסלאם. לבסוף נאלץ אנוור אל־סאדאת לנקוט אמצעים חמורים שפגעו בתדמית שביקש ליצור לעצמו.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 7
זה היה בגיך שנענה ליוזמתו ד 4של אנוור אל־סאדאת, שחתם על הסכמי קמפ-דייוויד ועל ! … הם התנגדו להחזרת סיני גם תמורת הישג כביר זה. הם אמרו שאנוור אל־סאדאת, הגיבור ההיסטורי שמסר את חייו על מיזבח השלום, הוא ״רמאי״ .הם לא הסכימו אף לתכסיס־המירמה המחוכם של בגין, שהמציא את ״האוטונומיה״ חסרת־התוכן כדי לחסל את הבעיה הפלסטינית בצורה אלגנטית.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 26
לחץ העולם על ישראל, אנוור * כשכיהן מילסון כמלווהו של אל־סאדאת בעת ביקורו בארץ. ** יושב: פרופסור שלמה אבינרי, מנכ״ל מישרד־החוץ בימי שילטון המערך. … כשבא מילסון לפרט את הטרור הנוראי של אש״ף כלפי המנהיגים בשטחים, לא מצא אלא את עבד־אל־נור ג׳נחו, שנהרג מפני שהיה סוכן גלוי של המושל הצבאי ברמאללה ועסק בהעברת קרקעותיהם של ערבים להתנחלות יהודית, ואת השייח׳ האשם הוזנדאר, שנהרג (אולי!) בשל תמיכתו ביוזמת אנוור אל־סאדאת. שני הרוגים ואף תריסר הרוגים כ־ 15 שנות כיבוש — זהו כמעט שיא עולמי של חוסר-טרור.
גליון 2318 (3 בפברואר 1982), עמוד 7
הדבר היה מהווה, כמובן, מחווה דרמא־תית למען השלום• הוא היה מחשמל את העולם, לא פחות מביקורו של הנשיא אנוור אל־סאדאת בירושלים. רכה. אחרי שנבדקו האפשרויות, חזר סרטאווי לביירות, לבדיקת המצב בצמרת אש״ף. … יותר מזה, מאורע היסטורי כזה היה עשוי לפתח דינאמיות חדשה, כפי שעשתה יוזמחי ההיסטורית של סאדאת. נשיא מצריים הוכיח שמעשה דרמאתי כזה אכן יכול להוליד שינוי כביר כדעת־הקהל הישראלית.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 34
(משהו סמלי: פגשתי את אלכם גילעדי בלילה הראשון שלי בקאהיר, מייד אחרי ביקור אנוור אל־סאדאת בירושלים. אלכם הגיע לשם יום לפני׳ יחד עם אהוד יערי ,׳ותוך 24 שעות כבר הפך סלך העיר. … עכשיו נתקלתי בו בכפר של נלסון, על הגבול החדש שנוצר בעיקבות הסכם־השלוס, פרי יוזמתו של סאדאת). כעבור יומיים, כשחזרתי לאילת, הלכתי שוב לבקש ישועה מידי דדון.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 74
היא תכריח את ממשלת־ישראל לעלות על דרך השלום, כפי שהוכרחה בשעתו על־ידי יוזמת סאדאת. יתכן כי הכרעה פלסטינית כזאת אפש רי תעתה, דווקא בגלל המים־ צע הצבאי. אנוור אל־סאדאת בא לירושלים, אחרי שהכבוד המצרי שוקם ביום הכיפורים.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 8
הוא העלה כמה מהן עוד לפני שאנוור אל־סאדאת הדהים את העולם במחווה דרמאתית משלו — ביקורו ההיסטורי בירושלים. עוד לפני אל־סאדאת האמין סרטאווי בחשיבות המכרעת של דעת־הקהל הישראלית, ובאפשרות להש פיע עליה על־ידי יוזמוח־שלום דרמא־תיות, גלויות וכנות.
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 10
ואז, כמעט ברגע האחרון, קרה משהו שהפך את הקערה על פיה: יוזמתו של אנוור אל־סאדאת. ר ש אנשים — וביניהם יצחק רבץ, למשל — המאמינים כי סאדאת פתח ביוזמתו דווקא במועד זה כ די לפוצץ את התוכנית לכינוס ועידת־ז׳נבה, בהשתתפות הסובייטים.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 75
רי הדברים הם, ביסודו של דבר, פשוטים בתכלית : או שיתרחשו דברים אשר ישכ נעו את הרוב הגדול בישראל שאפשר ושכדאי לעשות שלום, או שלא יתרחשו דברים באלה אם יתרחשו — דעת־הקהל בארץ תשת נה באופן דרמאתי, מן הקצה אל הקצה, כפי שקרה בלילה שבו ירד אנוור אל־סאדאת מן המטוס בלוד. אם זה יקרה, דעת־הקהל החדשה תעניק לממשלה — תהיה אשר תהיה — את העוצמה המעשית והנפשית הדרושה כדי להחליט על הוצאת 100 אלף יהודים מן הגדה, וגם על הוצאת 200 אלף. … ן * בר דרמאתי, אשר ישכנע את ה ישראלים שצריכים לעשות שלום, יכול להיות חיובי מאוד או שלילי מאוד. סאדאת הראה את הדרך החיובית. הוא החליט החלטה היסטורית.
גליון 2383 (4 במאי 1983), עמוד 10
כל המגעים עם האוייב באים, בין השאר, להכשיר את הקרקע לכך. אנוור אל־סאדאת הבין זאת היטב. הוא בא .לירושלים כדי לעורר כבוד ואמון, והצליח. מסופקני אם היה מנחם בגין מצליח לשכנע את עם־ישראל _ להחזיר את כל סיני, אלמלא הכבוד — ויותר מזה, האהדה — שעורר סאדאת גם בקרב פשוטי־העם בישראל. ^ ש גוון אחדבתנועת־השלום הרבגונית, שיש לו אופי נרקיסיסטי מובהק.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 15
בכל פעם כשמנהיג ערבי —.תחילה גמאל עבד־אל-נאצר, אחר כך אנוור אל־סאדאת. ולבסוף יאסר ערפאת — רצו לבוא במגע עם ישראל בדרך עקיפה, הם פנו אל גולדמן. … לדמן • הכוונה היא להצהרה האמריקאית־סובייטית מה־1 באוקטובר ,1977 כמה שבועות לפני יוזמת אנוור אל־סאדאת. פרשנים מסויימים — וביניהם יצחק רבין — מאמינים כי יוזמת אל־נואדאת אכן נועדה לטרפד מהלך זה.
גליון 2524 (15 בינואר 1986), עמוד 11
אני בא רק לטעון טענה אחת: אילו היו כל אלה סוכנים סובייטיים שתולים, או משרתים־בשכר של אבו נידאל, הם לא היו יכולים להתנהג אחרת מכפי שהתנהגו בשבוע שעבר. ך* פגישתי האחרונה עם אנוור אל־סאדאת, *בווילה שלו ליד הסכר מצפון לקאהיר, התגלגלה השיחה לירושלים. סאדאת חייך את חיוכו השקט ואמר: ״אינני מבין אתכם, הישראלים.
גליון 2600 (1 ביולי 1987), עמוד 4
המהומה על לא מאומה הזאת מזכירה לי את אלה שגילו, בשעתו, בעת ביקורו בארץ, על אחת מעניבותיו של נשיא מצריים, סאדאת, קישוטים כביכול בדמות צלבי־קרס ובסוף התברר שאלה לא היו אלא צירופים גיאומטריים חסרי כל הדסה ברנשטיין, עכו משמעות … כל־בו האותיות על פסוק התנ״ד המכיל את כל או- סאדאת ועניבת־המהומה על פסוק תנ״ך, המכיל את כל אותיות האלפבית (,.מיכתבים״ ,העולם הזה .)17.6.87 הפסוק במגילת אסתר, המכיל את כל 22 אותיות האלפבית העברי הוא די ארוך ומסובך.
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 10
בשעתו תיווך צ׳אוצ׳סקו בין מנחם בגין ואנוור אל־סאדאת. הוא הבטיח לסאדאת שבגין אכן רוצה בשלום, וזה השפיע על סאדאת ערב בואו לארץ.
גליון 2659 (17 באוגוסט 1988), עמוד 20
לכן אמריקה צריכה להיות המעגל השלישי. הנשיא ג׳ימי קארטר הציע לאנואר אל־סאדאת מה שמנחם בגין לא יכול היה להציע לו, ולהיפך, כשסאדאת עשה את הביקור ההיסטורי שלו בירושלים, זה היה אמנם צעד דראמתי, אבל היה לו כבר הסכם־סיני בכיס! אני יודע! אני שוחחתי רבות עם סאדאת. הכיבוש — זוהי מעמסה גדולה מדי על תהליך־השלום.
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 51
רק לאחר מאמצים של 30 שנה, כשנחשולי־המילחמה נגדנו הולמים כמעט ללא־הרף, קם מנהיג ערבי אחד גדול, נשיא מצריים, הנשיא סאדאת, קיבל את הזמנתנו ובא לירושלים. וכך התחלנו לדבר שלום. … רצינו להחליף איתם ידע וסחורות, לא כדורים וטילים. כשהנשיא סאדאת נאם בטכס על מידשאת הבית הלבן, לכבוד חתימת הסכם־השלום, לפני 10 שנים, הוא דיבר על החזרת החרבות לנדנן.
