גליון 2623 (9 בדצמבר 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

שנה־שנתיים של פעולה שיטתית, והנה נאלץ רונלד רגן, מלך
האנטי־קומוניסטים, לנהל מדיניות המקוממת נגדו את כל חסידיו
המקוריים, אנשי הימין הקיצוני, והמתקבלת בברכה על־ידי יריביו
בקונגרס. כשם שאנוור אל־סאדאת הכריח את מנחם בגין לפעול
בניגוד לכל הנטיות הטבעיות שלו.
גליון 2589 (13 באפריל 1987), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

זאב
ז׳בוטינסקי ישב בכלא עכו, ואנוור אל־סאדאת גיבש את
השקפת־עולמו בכלא בקאהיר.
גליון 2628 (13 בינואר 1988), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

ממשלה, וגם
ממשלה זמנית, עושה רושם סולידי יותר.
אנוור אל־סאדאת הציע פעמים רבות לאש״ף להקים ממשלה
זמנית בגלל אותה הסיבה.
גליון 2631 (3 בפברואר 1988), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

גם כזו וגם כזו ).אמהות של
״מחבלים״ .אמהות שבניהם נהרגו בידי ״מחבלים״ .אמו של נתן
אלבז, הגיבור עולה־מארוקו שזרק את עצמו על רימון־יד כרי
להציל את חבריו, ושנהרג. אחותו של אנוור אל־סאדאת. נשים,
נשים, נשים.
ללוראנס אין פיתרון.
גליון 2646 (18 במאי 1988), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

להיפך, הוא נזכר
באירוע בביתו של קרייסקי, לפני שנים: אנוור אל־סאדאת
ושימעון פרס היו שם, והשמיעו שניהם ריברי־חזון מלהיבים על
המצב שישרור במרחב אחרי כינון השלום.
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אני חושד בו
ובחבריו שהיה להם מניע שונה לגמרי: הם פשוט לא יכלו לסבול
את המחשבה שבבתים יפים אלה, שנבנו למען מתנחלים יהודיים,
יגורו ערבים.
בשעתו אמר לי אנוור אל־סאדאת שאחרי הפינוי ישלח 100
אלף מצרים לימית, והוא יחפור שם נמל עמוק־מים.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

אבל לי ברור דבר אחד —
בשביל להגיע לשלום צריך לדבר. ואם כבר
דיברנו עם סאדאת, שהיה אויב למדינת־ישראל,
ובמילחמת יום־הכיפורים אלפי בנים
שלנו נהרגו והוא עשה את זה בדם קר, ואחר-
כך ישבנו איתו והתחבקנו איתו, אז אני לא
מבין למה אי־אפשר לשבת עם אויב אחר —
אם זה ערפאת ואם זה מישהו אחר.״
דברים אלה, כתוספת לפסק־דינו
של עובדיה יוסח בזכות השלום והפשרה
הטריטוריאלית, הם יותר מאשר
רמז לבאות.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

עברו
כמה שעות, והשיחות הופסקו. וכאשר
הנשיא סאדאת הסביר מדוע הפסיק את
השיחות, הוא נימק זאת לא רק בעצם
ההצבעה על הצעת־החוק הפרובוקטיבית,
אלא גם במיעוט המצביעים נגדה.
גליון 2216 (20 בפברואר 1980), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF

סידרה של שתים־שלוש מילחמות-
התשה ומילחמות״ממש עשוייה להתיש את ישראל, שכן אצלנו
מדובר בבני-אדם, כמובן, ואצלם — ב״נמלים של סאדאת״,
נוסח .1973 האינטרס שיש׳ לישראל בשלום גדול, איפוא,
מהאינטרס שיש לערבים — ולמצריים — בו, ואם ישראל לא
מבינה זאת (דבר שלכאורה מובן מאליו, ולוא רק מתוץ
התבוננות במפה המדינית, הכלכלית והדמוגראפית) ,זה עלול
לעלות לח ביוקר.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

במצב שכזה, ואני מניח
72 1
שבכמותו אנו נתונים עכשיו, סביר שתהיה יותר מאמת אחת
(סאדאת ישר או נוכל? פני הערבים למלחמה, או שמא
הכירו באי״יכולתם למגרנו?
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

ב) .מתוך הבנת הרגע ההיסטורי וביטוי
סאדאת, שמן הראוי כי כל אזרח בישראל יקראו.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

מצב זה נמשך, ללא שינוי כלשהו, גם אחרי
שפרץ המהפך הגדול: ב־ 1981 עברה על העולם הערבי
רעידת־אדמד, פוליטית, הדומה לזו שאירעה בו בשנות
ד 50 במצריים נרצח סאדאת והצבא, שאיחר להגיע
להגנת המנהיג האהוב, תפס את השילטון.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

(אחד הפלסטינים שנשארו סיפר לי כי
אמצעי־התיקשורת המצריים פירסמו בהרחבה
את דבר הפגישות, ושאלו מדוע
מעז אש״ף להיפגש עם מנהיגים ישראליים,
בעודו שולל מאנוור אל־סאדאת את הזכות
להיפגש עם ממשלת ישראל).
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

מעמדו זה הוכר על-
ידי ועידות־הפיסגה הערביות. מאז ראשית
יוזמת־סאדאת ניסו המצרים לערער על
קביעה זו, המעוגנת כיום במישפט הפנים-
(המשך בעמוד )38
ך• אם הממשלה הזאת החליטה
/ /י 1להתלבש על כל מי שמוחה על החוק
הנורא הזה?
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בזכחבים
השלוב אמו רבבת
קראתי את מאמרו המצויין של אורי
אבנרי ״השואה של השאה״ (העולם הזה
.)2169
אני מסכים עם מרבית הנאמר בו, חוץ
מן הסיפא ממנה משתמע שהמאורעות
באיראן מלמדים שבגין היה חייב להזדרז
ולקפוץ במהירות על עגלת השלום לאחר
ביקור סאדאת.
חוששני ששלום איננו רכבת, שמרגע
ועולים עליה היא מובילה אותך ליעד ה בלתי
נמנע.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

׳ביום בהיר, מעל במה /הכריז נשיא
בפני אומה לא עוד תהיה פה מיל־חמה
אז ליבלבלו השושנים /וצילצלו
פעמונים /לקול תרועת ההמונים המלך
מת, יחי סאדאת ! /יחי, יחי, יחי, הידד !״
מיד צצו הניחושים /שטימטמו את
החושים /במרכאות ופירושים ויהי
ערב, ויהי יום /תם ונגוז כל החלום/ .
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

אינטרסים מרחיקי־לכת של
מצריים בעולם הערבי עלולים להיפגע,
וחמורה עוד יותר הפגיעה האישית באל-
סאדאת עצמו.
הבעיה המרכזית :
הח־בוד
י^סן חשוב למצריים שלא יתקבל הרו /שם
כאילו כל הדיבורים בהסכמי קמפ-
דייוויד על ״העברת השילטוך בגדה ובר צועה
אינם אלא ״קלאם פאדי״ — מי לים
ריקות.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

נולדה מאיר התעלמה בבוז מהכרזות הנשיא המצרי
החדש, אנוור אל־סאדאת, על נכונותו להסדר של שלום.
בפילחמה זו ספגה ישראל תחילה מהלומה צבאית
קשה, בשתי חזיתות, אך ב כי שרץ צבאי עילאי היא
הפכה את הקערה על פיה והשיגה ניצחונות מזהירים.
גליון 2279 (6 במאי 1981), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

סוריה תוגש על מגש
הכסף הישראלי לעולם המערבי? מישטר אטד הפרו-סובייטי
יטואטא? סאדאת יבין את הרמז> אש״ף יימחק> רמת״הגולן
תסופח באין פוצה פה ומצפצף?
גליון 2335 (2 ביוני 1982), עמוד 75
טקסט · תמונה · PDF

לא יכולתי
לסבול יותר את החרם וא ת הבידוד.
כ שה תלוננ תי ב אוזני ג׳יה אן סאדאת, הי א
אמרה לי: חכי עד ה־ 26 במאי, עד אחרי
הפינוי.
גליון 2314 (6 בינואר 1982), עמוד 58
טקסט · תמונה · PDF

אם אסד עצמו, או יורשו, ילך בעקבות סאדאת ביום שחור
העולם כולו!) עדייו חי בשנות המילחמה הקרה של מצור
אחד לברית־המועצות — ולישראל — ויחליף את הסוס הרוסי
ברלין, מילחמת־קוריאה וציד־הקומוניסטים של הסנאטור מק-
באמריקאי, היעיל יותר פוליטית (לפחות בהחזרת שטחים
ארתי בארה״ב !
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 60
טקסט · תמונה · PDF

ברשימה זו ניתן לבחור את הרקע הדתי
לרציחתו של הנשיא אל־סאדאת.
אבנר לוי בוחן את הרכבת הממשלה
בתורכיה לאחר הבחירות הכלליות של
יוני , 1977 תיד תיאור התפתחות הקרע
התורכי בין השמאל הקיצוני והפאשיזם
בתורכיה.
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 51
טקסט · תמונה · PDF

נקדימון מתאר את חוסר אמונה של גולדה מאיר
באיתותי שלום מכיוונו של אנוור אל־סאדאת.
נקדימון מפרט את אותות הנרקוזה
הלאומית, שהרדימה אומה שלמה.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

לא רק הפלסטינים, שעליהם לא חשב כלל, אלא גם
חוסיין לא היה מוכן להיכנס למשא־ומתן מבלי.שיובטח לו מראש
שישראל תחזיר את כל השטחים שכבשה( .כפי שהבטיח מנחם
בגין אחר־כך לאנוור אל־סאדאת, לפני שזה בא לירושלים).
כל היושבים מסביב לשולחן בתוכנית־הטלוויזיה לא הבינו את
האיש, או ניסו לתאר אותו בצבעים ורודים.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

.״
כאשר נסעתי בפעם הראשונה לראיין את ג׳יהאן אל־סאדאת,
אז אשת־הנשיא, איחרתי כמעט בשעה, בשל פקקי־התנועה במרכז
קאהיר ואי־יכולתו של המלווה המצרי הצעיר להעריך את הזמנים.