חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 926 עד 950)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 58

הראש התחתן >סוף סוף) 11 הגוף — 111 11״1^ 171,1 זוכרים את פוסטר־המריבה י זה הפוסטר המראה את סאדאת ובגין רוקדים עם יפהפיה בלונדית, ועליו כתוב א ס? … במיקרה שלא ידעתם, בחור בשם אמנון אבן״טוב, גבה־קומה, חצי קרח ובעל־שפם, הוא־הוא הגוף של סאדאת בפוסטר, והיפהפיה הרוקדת היא צפירית ברמל מן הון־להון, תוך כדי בניית הפוסטר ומכירתו באד־צות־הברית, התאהבו שני אלה וגילו האחד את השני.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 20

תירוץ נוסף :״השלום הפד רעיון ימני״ .אל־סאדאת הימני פועל כחפות אמריקאית. שלום כזה לא יפתור את הכעיות ההכרתיות של ההמונים כעולם הערכי. … מאידך היא רוצה לרכוש יציבות פנימית לעצמה על-ידי הזדהות עם המח־ 3 0 1 3 £ 6 3 0 0 — 3 0 )1 11131; 18 )16׳\\ 1£ 181*3.61 1*63117 נה הרדיקלי, המתנגד ליוזמת אל־סאדאת, שכרת בבגדאד ברית עם סעודיה. 113131( 16 — 111611 11 03111101 3180 !
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 6

אליעזר צור,ר, רמת־גן הסנטימנט והדולאר אל־סאדאת ולא המשיך לוותר לו. אבל אם זאת האשמה היחידה שנושא בגין על כת פיו — אשריו וטוב לו. … צבי יהלום, רמת־גן מאוזן : אני מסכים עם הנחתם של אותם מנ היגים ערבים אלמוניים, שאורי אבנרי מצטט אותם כי ״אנוור אל־סאדאת לא היה מעז היום לחתום על חוזה־שלום עם ישראל, גם אם אילו הסכימה ישראל לתנאיו.״ הניסיון של החודשים האחרונים מלמד כי כל כניעה ישראלית לתנאיו של אל־סא- דאת גוררת אחריה תביעות חדשות מצידו וכי הוא מנסה להציב בפני ממשלת-יש- ראל תנאים, שלא רק היא לא תוכל להס כים עימם, אלא שגם היונים בישראל מנו עים מלאמצם.
גליון 2071 (11 במאי 1977), עמוד 5

הפעם הצטרף גם הליכוד לקונסנזוס ציני זה, והנושא נעלם כימעט כליל מתעמולת- הבחירות שלו. כעל־הדכר, אנוואר אל־סאדאת, נשיא מצריים, טען שההחלטה התגבשה כליבו סופית כאשר שמע בי מיפלגת-השילטון כישראל היכלה את ״מיסמך גלילי״. … בכינו מפני שידענו כי היתה זאת מילחמה מייותרת, מילחמה שהיתה בולה תוצאה של מדיניות עיוורת וחסרת־אחריות, מילחמה שניתן היה למנוע אותה בנקל. אולם סאדאת קרא, והחליט כפי שהחליט. אפשר לומר: באותו רגע פרצה מילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 8

בימים אלה קורה בסוריה מה שקרה לפני עשר שנים בדיוק במצריים. אז גירש הנשיא המצרי אנוור אל־סאדאת את היועצים הסובייטיים ממצריים. עתה עומד לקרות — לדעת מומחים ערביים — דבר דומה בסוריה. … היא לא סיפקה לה את הנשק הדרוש לכך. התוצאה: סאדאת גירש את הסובייטים, פתח לבדו במילחמת יום־ הכיפורים והתקשר עם ארצות־הברית.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 24

.״ בבואה חודשיים לפני ״תאריך היעד״ לסיום המשא־והמתן על ,׳השילטון העצמי המלא״ לפלסטינים, בהתאם להסכמי קמפ־דיי- וויד, היא מהווה סטירת־לחי לשני הנשיאים — אנוור אל־סאדאת המצרי וג׳ימי קארטר האמריקאי. בבואה, שבועיים לפני הפגישות סגן־ ראש־ הממשלה ידין טרגדיה אישית ׳כך ש״יעבור להם הצחוק״. … • היא תפלג עוד יותר את הפזורה היהודית, תרחיק אותה עוד יותר מישראל. • היא תוסיף לבידוד מצריים בעולם הערבי, מוסיפה תחמושת לכל אויבי אל־סאדאת במרחב ה מוסלמי ובמצריים עצמה. • ברגע עדין ביותר של התפתחות הנורמליזציה, היא תאט את התהליך ותגביר את בדידותו של השגריר הישראלי בקאהיר.
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 4

מנחם בגין תמך בה, ואף עלה עליה. את אנוור אל־סאדאת כינה בגין אז בשם ״רודן צמא- תחת להכריז הכרזה כפי שהצענו, הוח לט להקים את העיר ימית. כפי שניבאנו — מעל דפי שבועון זה ומעל דוכן הכנסת — הגיב אל־סאדאת על כך בפתיחת מילחמה. הרבה אלפי בחורים — ישראלים ומצרים — נהרגו בגלל ימית זו, עוד לפני שנבנה בה הבית הראשון.
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 27

מילחמת יום־חכיפורים ב־ .1973 קיסינג׳ר טורח לתאך עד כמה היה מופתע מצעדו של הנשיא אנוור אל-סאדאת כשפתח במילחמה, ומציג את עצמו כעושה שלום הומאני ושפוי בתוככי הג׳ונגל המרחבי הזר והאלים. אלא שרוב הפרשנים המדיניים הרציניים סבורים, שקיסינג׳ר ידע היטב על כוונת אל־סאדאת לפתוח במיל־חמה, ואף נתן לו ״אור ירוק״ לגשת לביצועה.
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 33

מסתבר כי במשך שנ תיים למד באוניברסיטה אמ ריקאית לצד אזרח מצדי, אך במשך כל הזמן הזה לא הח ליף עימו מילה, וגם הוויכו חים ביניהם היו באמצעות ה מרצה בלבד. אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בארץ נתקל עירן באיש זה שוב. היה זה ד״ר אחמד גומי עה, היועץ בשגרירות מצריים בישראל. … הם מספרים שכ אשר חזרה אופירה מבית־ה־חולים במצב חלוש, ב־,1979 היא הזמינה את ג׳רי מליץ, כדי שיכין לה שימלה חגיגית לכבוד ביקור הנשיא ה מצרי אנואר אל־סאדאת בחיפה. מליץ הופיע בבית־ה־נשיא בלוויית חבר, ועימם היתד.
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 73

אצל אייבי בטצרת־האזכרח לאנוור אל־סאדאת צולם ריפעת אל־אנצרי, כאשר הוא ׳נזלוזון את הישגריר המצרי סעד מנרתדא אשר נאם בעצרת־האזכרה. ביניהם תמונת הנשיא אנוור אל־סאדאת המנוח. ״אני מאמין שהיחסים בין מר אנצרי ובין המזכירה הבריטית היו יחסים נור מליים בין דיפלומטים, עמיתים למיקצוע, ושאין כל ממש בטענה של העברת מידע.
גליון 2382 (27 באפריל 1983), עמוד 8

הקאנצלר היה אז שקוע במשימה שהוא הטיל על עצמו: לפתוח את שערי אירופה לפני הנשיא אנוור אל־סאדאת, להעניק לו אמינות, לגיטימציה ו״כשרות,״ כדי שיוכל לפעול למען השלום. איש עדיין לא חלם אז על המעשה ההיסטורי שעשה כעבור שנה, אך קרייסקי האמץ שאם מנהיגי העולם המערבי יחזקו את ידיו, יעשה סאדאת מעשים גדולים. מאמצים אלה העלו על קרייסקי את זעמה של ממשלת־ישראל, בהנהגת יצחק רבץ, מכיוון שסאדאת עדיין נחשב אז כאוייב המדינה (״רודן צמא־דם,״ כפי שקרא לו מנחם בגין בכנסת).
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 4

הייתי נין חמשת הישראלים הראשונים שבאו לקאהיר אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בארץ, ואני יבול להעיד שכל מצרי, שדיברתי איתו אז. … להמוני החוגגים השבוע בהרצליה, שחגגו את המהפכה המצרית ואת השלום, היה כדאי להזכיר כי אגוור אל־סאדאת בא לארץ אחרי שמשה דיין הודיע לו, בשמו של מנחם בגין, שישראל תחזיר תמורת שלום את כל חצי־האי סיני, עד המילימטר האחרון, ובכלל זה ההתנחלויות והעיר ימית.
גליון 2654 (13 ביולי 1988), עמוד 27

כך במילחמת ,1967 במילחמות־ההתשה וביום־הכיפורים, בעת ביקור סאדאת בירושלים, כאשר האופציה הנוצרית בלבנון נכשלה, וכשפרצה האינתיפאדה. … המצרים, גם אם הם מעמידים פנים של שוחרי־שלום, לא ויתרו, למעשה, על אילת. חסנין הייכל ניתק את קשריו עם סאדאת רק בשל הנושא הזה. ״אילת היא לב הסיכסוך ״,אומר אסיה בהתרגשות, ומצטט את הייכל ואת משה שרת, שכתב בדצמבר :1952 ״עלינו להבין כי התגובה הערבית החריפה נגד תקומת מדינת־ישראל, כגוף זר בטבורו של המרחב הערבי במיזרח־התיכון, מתחדדת בייחוד הדוגמנית מחליפה כל־כך מהר בגדים״.











