חיפוש: ערפאת | עראפאת | עראפת
נמצאו 1,871 תוצאות (מציג 1,151 עד 1,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2637 (16 במרץ 1988), עמוד 5

כל האוכלוסיה בגדה וברצועה מקבלת אותו כנציגה הבלעדי. יאסר ערפאת הפך סמל לאומי, וגם מי שחולקים עליו — מימין או משמאל — רואים בו את אבי־האומה. … זאת תהיה אחת מתוצאות ההתקוממות. יתכן שאז יתגעגעו רבים ליאסר ערפאת. כיום ניתן להשיג עימו הסדר במחיר נמוך יותר מכפי שיידרש מחר, כאשר יצטרכו לחתום על ההסכם הידיים שאנחנו מרסקים אותן כיום.
גליון 2579 (4 בפברואר 1987), עמוד 6

כך רכש את ליבו של שימעון פרס, הבטיח לו(לדיברי חשוקקי) פגישה עם יאסר ערפאת, ביקר בחשאי בישראל והבטיח לקשור את פרס עם בית־המלוכה הסעודי, בימים האחרונים מוצפים עיתוני העולם בפרטים אינטימיים על מסעות חשוקקי ומיבצעיו הכבירים, חובקי־העולם ומזעזעי־תבל, ונדמה כאילו האיש הקטן והשמן, עתיר־השערוריות, הוא המכוון את המדיניות של מדינות המרחב — ובכללן ישראל. … ההחלטה — 242 שהתקבלה בשנת — 1967 התעלמה, כידוע, מעצם קיומו של העם הפלסטיני. יאסר ערפאת, שהשתתף בוועידה, היה בה גורם חשוב.
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 3

למה, רמת־נן מעגד־הקסמים חריג בחוק האוסר מיפגשים עם נציגי אש״ף איפשר לאורי אבנרי לפגוש ביאסר ערפאת ב מיסגרת מסיבת״עיתונאים בינלאומית שהתקיימה בתוניס. הוא מספר על מסיבת־העיתונאים, שחלקה התבצע בחשכה מוחלטת, עקב הפסקת־חשמל, על הביט־ חון־העצמי השקט של ערפאת ועל האור בקצה המינהרה - הגאווה החד שה של הפלס- טיגים שהיום -אולי יותר מ ת מיד -מאפשרת הסדר.
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 10

מוסאללם עלה לדוכן ואמר :״אני לא רק ראש־לישכתו של ערפאת, אני גם חבר בפת״ח״. באחת הסרנות, ביום הדיונים השני, העלה הפרופסור מעוז את שאלת זכות־השיבה הפלסטינית. … ך 1ר ת שו ב ה הפלסטינית ראש־המישלחת היה בסאם אבו־שריף, דוברו של יאסר ערפאת. אבן נאם ביום־הדיונים הרא שון. הוא פתח בסקירה היסטורית על הק מ ת מדינת־ישראל והחל- טת־החלוקה של האו״ם.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 7

״איו לי ספק שהוא יודע שהפגישות איתו מדווחות לאש״ף, ואחרי שהוא יודע, הוא יכול להביו שהוא בעצם מנהל משא־ומתן ישיר עם אש״ף, ואם זה המצב, אז עדיף שייפגש ישירות עם ערפאת״. •ומנקוד ת מבטם של הפלסטינים? … בין השאר הם מציינים את החלטות המועצה הלאומית הפלסטינית ותוב־נית־השלום שהוצגה, את הכרתן של יותר מסס 1מדינות במדינה הפלסטינית שהוכרזה ו/או באש״ף כבנציג הפלסטינים, את הכרתה של ארצות־הברית באש״ף, את פגישתו של פראנסואה מיטראן עם יאסר ערפאת, את תמיכתן הנרחבת של מדינות־אירופה, ועוד הישגים מדיניים דומים.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 50

שר המדינה המצרי לייצור מלחמתי, המהנדס ג׳מאל סיד, מסר כי המפעל החדש ישתרע על פני שמונים אלף מ״ר, ויהווה את מבנה התעשייה הגדול ביותר ביבשות אפריקה, אסיה ואירופה״ א ל ־ אהראם ,15.11.89 .ע מוד .1 ״ש: מהי הערכתך לתפקיד של מצרים בנושא הפלשתינאי ומהלכי קהיר בזירה זה ערפאת: אנו מעריכים מאד את תפקיד הנשיא חוסני מובארכ וממשלת מצרים בקשר לפיתרון הבעיה הפלשתינאית במישור הבינלאומי, הערבי והמקומי. … ש: מה היקף התיאום בין אש״ף למצרים בקשר למהלכים הבאים, האם אפשרי שתינקט איזו פעולה נפרדת, ללא קיום התייעצות מוקדמת? ערפאת: לא. האמת היא ואומר אותה בתוקף, כי כל התכניות המשותפות לשני הצדדים, נעשות תוך כדי התייעצויות הדדיות בכל המישורים.
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 25

היה מובן מאליו שאלך לשם. כישראלי הראשון שנפגש עם יאסר ערפאת, אחרי שנים של פגישות עם סעיד אל״חמאמי, עיצאם אל־סרטאווי וחברים בכירים אחרים באש״ף, אולי אני אשם לא־מעט יעצם חקיקת החוק הזה. … רעיון דומה השמיע בשעתו אבא אבן, שהדביק לו את הדוגמה של ״בנלוכס״ (האיחוד של בלגיה, הולנד ולוכסמבורג) .כאשר פגשתי את יאסר ערפאת בביירות ב־ , 1982 בימי המצור, הוא הזכיר לחיוב את הרעיון הזה של אבן.
גליון 2729 (20 בדצמבר 1989), עמוד 46

אך עוד שנים רבות, ער לא מכבר, קמו מידי פעם תמימים ושוטים לנסות ולטהר את משתפי הפעולה הללו עם הקרמלין ולהציגם כ״קורבנות לרדיפות בן־גוריון״. אבא ערפאת ^ מו שעתה אותם האנשים, המפלגות, או תלמידיהם בישראל דוחקים בנו שאש״ף ״מבשר את השלום״ ,ואם לא ניכנע מייד ״אין לנו סיכוי״ ,כי יימשך הטרור, תבוא מלחמה, והם רבים יותר מאיתנו. … כן, כמו שרחצו, הסתירו והתעלמו במשך עשרות שנים ברחבי העולם ובישראל את פשעי הקרמלין, כך רוחצים עתה את פשעי אש״ף, של יאסר ערפאת ועוזריו. כפי שסופרים אדירים כמו איליה ארנבורג וארתור קסטלר סייעו בתחילת הדרך לטרור
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 7

למעשה כבר הסכימו כל פלגי אש״ף ל״הצהרת קאהיר׳ — הצהרתו של יאסר ערפאת נגד פער לות־טרור מחוץ לגבולות ״הארץ הכבושה״ ,תוך אישור המאבק המזויין בישראל ובשטחים הכבושים. לא יהיה לערפאת קושי רב בשיכנוע עמיתיו שכדאי להפסיק גם את הפיגועים בארץ במשך תקופת הוועידה. … יש קונסנזוס רחב, כמעט מקיר אל קיר, שאסור להכיר בהחלטה זו, אלא אם תתוקן ותכלול הכרה כזכות הפלסטינים להגדרה עצמית. לא ברור אם יצליח ערפאת לשכנע את חבריו ויריביו באש״ף שכדאי לוותר על עמדה עקרונית זו למען המטרה המוחשית.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 42

״הירי שביצע סגן ס׳ לעבר תוקף, למועדון המכובדים הזה השתייך סאדאת, מששרץ לעברו כשבידו מוט-ברזל, בוצע תייך חוסיין, וכעת פורסם ב״מעריב״ שגם ערפאת אף הוא בהתאם להוראות, עקב הסכנה עצמו היה עד באחרונה חבר מן המניין. … אשר ברח אל תוך הים והמשיך משם רק לחשוב שאילו שני ה״ה, חוסיין וערפאת, לא היו להסית את ההמון נגר חיילי צה״ל. … יורשו של חתו, ומאחר שכתוצאה מירי זה לא ערפאת לא יכול היה לעמוד היום כפליט אביון מול נפגע איש, וכן בהתחשב במצב שבו היה העולם ולדרוש ״בית לאומי״ ,והיה עסוק, עד למעלה מצווארו, שם בפלסטין שמעבר-לנהר, ב״ייצוב״ שיל -־ נתץ כוח־צה״ל באותה עת, לא מצאתי הצדקה עניינית להורות על נקיטת סונו ובהתמודדות ״דמוקרטית״ עם מתחריו מפלגי צעדים מישפטיים נגדו בגין מעשהו זה.
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 6

ערכאת סגר ביטאון אש״ף השתיים נשואות, ולכן יש להן שמות־מישפחה שונים. בפקודתו האישית של יאמר ערפאת נסגר זמנית ביטאונו הרשמי של אש״ף ,״פלסטין אל- תיאורה״(״פלסטין המהפכה״) ,אחרי שהפר את הוראותיו בקשר ליחסים עם מיפלגות בישראל. … העיתון הגדיש את הסאה כאשר פירסם מאמר של סלים ג׳ובראן, חבר הוועד המרכזי של רק״ח, תחת הכותרת ״מדוע אבגרי מתנגד לערפאת״ .מאמר זה גרם לסגירתו. הסגירה תורצה רשמית בנימוקים כלכליים.
גליון 1892 (5 בדצמבר 1973), עמוד 21

רק סיים את דבריו, המשיך אחריו איברהים אל־נתשה, ,21 רווק, סטודנט למדעי־החברה :״יאסר ערפאת שינה את דעתו על ישראל בעיק- בות המילחמה האחרונה. הוא יודע שאין אפשרות לנצח אותה והוא מוכן עכשיו לדו־קיום עם ישראל. ערפאת אומר היום: ׳בשיטחה של פלסטין צריכה להתקיים מדינה פלסטינית ריבונית, שתקיים יחסים מדיניים ומיסחריים עם ישראל.׳ לא, אני לא חושב שיש סכנה שהמדינה הפלסטינית הזאת תתחבר עם ירדן נגד ישראל השכנה.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 52

*יו י ריעות *משדה וזמנית כשקראו עוברים ושבים את דבריו ש? בן־כוריון הניבו :״זח ערפאת, זה שר פת״ח, זה בטח א בגרי!״ פלקאס תמים שעיצב הגרפיקאי דוד (״טרטה״) טרטקובר עורר את רוגזם של עוברים ושבים בתל־אביב׳ הפלקאט שהיה תלוי על עץ מול קפה כסיח ברחוב דיזנגוף, החזיק שם מעמד שעות ספורות בלבד. … מישפט שהרגיז את כולם היה זה תגובתם של האנשים שנקבצו סביב שדיבר על זכויות האזרחים הער הפלקאט השפה את פרצופו של ה • בים• ״הפלקאט הזה מזכיר לי את ישראלי המצוי 34 שבים בלבד מאו ערפאת. גם הוא אמר , :ידינו מוש חר יותר.
גליון 2364 (22 בדצמבר 1982), עמוד 5

בכוונות האמריקאים היא דורשת, למשל, שאש״ף יכיר בחוקיות ישראל ויקבל על עצמו את ההחלטה ,242 תמורת הבט חה אמריקאית מעורפלת מאוד לפ תוח עימו בדדשיח. איד יכול יאסר ערפאת לשכנע את אנשיו לעשות הימור זה, אם אין שום אמינות לממשלת־רגן? בשבועות האחרונים חדרה ב וושינגטון ההכרה כי הוצאת צה״ל מלבנון היא תנאי מוקדם ומוחלט לכל תזוזה מצד הערבים ביכלל, ומצד ערפאת וחוסיין בפרט, בדרך להסדר מדיני.










