ג'ונסון
נמצאו 297 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 5
״כאן ג׳ונסון. מי מדבר?״ בצד השני של הקו הציג את עצמו ישראלי בשם זאב כ״ץ. הוא ביקש לקבוע פגישה עם מיסטר ג׳וזף ג׳ונסון. ג׳ונסון לא היה מופתע. הפגישה נקבעה למחרת היום. … איך ידע ג׳ונסון על קיומו של כתביעת זד״ שתפוצתו אינה גדולה?
גליון 1454 (21 ביולי 1965), עמוד 23
שם התואר שלו :״לינדון ג׳ונסון הנמרץ עצם העובדה שהוא כותב זאת. … הספר פותח בתיאור הבא: לעשות הכל למען רווחתה של הגברת ״עת ניצב לינדון ג׳ונסון בתוך המטוס קנדי.״ איזה זריזות. … עבים, נוצצים, נוכח התאורה שהותקנה ב־אם ירצה לינדון ג׳ונסון להיכנם אי- חפזון כדי לצלם רגע היסטורי כאוב זה, פעם להיסטוריה, כדאי לו למצוא לעצמו בכה ג׳ונסון על קנדי הנשיא, כשם שבכה ביוגרפים יותר מוכשרים, ואולי זוכה כל על קנדי הידיד והרע אדם לביוגרף שה א ראוי לו.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 8
פרטים על שנאה זו נודעו השבוע, עם הופעת ספר חדש על בחירת ג׳ונסון*. בשנת 1960 ניסה בובי קנדי לשכנע את אחיו שלא למנות את ג׳ונסון כמועמד לסגן־נשיא. … כעבור כמה ימים הופתע בובי לשמוע כי הנשיא הזמין אליו שלושה עתונאים, סיפר להם בפרוטרוט את פרטי אותה שיחה סודית, בכוונה ברורה להשפילו. הוא מיהר אל ג׳ונסון, מחה בפניו נמרצות. ג׳ונסון הכחיש את הכל. בובי התרתח, קרא :״אינך מדבר אמת!״ ג׳ונסון נדהם, התגונן, גימגם ששכח את כל העניין.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 8
אמנם, מדי פעם השמיע הצהרות שנועדו להוכיח כי הוא מתנגד למדיניות ג׳ונסון, אבל הוא פחד להציג את מועמדותו. הסיבה: הוא תשש שלא יעלה בכוחו להתגבר על ג׳ונסון במאבק על המועמדות. לעומת זאת היה בטוח שאם ימתין עוד ארבע שנים, יירש את ג׳ונסון — כי לפי החוקה לא יוכל ג׳ונסון להיות לנשיא בפעם השלישית. … השבוע היתה ל־בובי הזדמנות רבה להתחרט על פחדנותו. בהעדרו של בובי, יצא למאבק נגד ג׳ונסון סנאסור ליברלי אחר, הידוע כמתנגד למדיניות ג׳ונסון בויאט־נאם.
גליון 1591 (28 בפברואר 1968), עמוד 4
אף־על־פי־כן, הישלה קנדי את עצמו ש־ג׳ונסון לא ייבחר יחד עימו :״הוא לא יקבל את התפקיד!״ אמר בתוקף ובקיצור למזכירתו, אבלין לינקולן, ב־ 14 ביוני 1960 — כשנודע לו על מועמדותו של לינדון ג׳ונסון לתפקיד סגן־נשיא. הוא טעה. ״זה לא יהיה ג׳ונסון! … כך ניכנס ג׳ונסון לתפקיד נשיא ארצות־הברית, ולהיסטוריה.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 8
הוא רגיש לביקורת בצורה בלתי־נורמלית. שנית, אין ג׳ונסון רוצה שיגדירו אותו כמחרתר־מלחמה. … מזה כמה חודשים נטושה המערכה בין השניים. פעם תפס ג׳ונסון חבר־קונגרס, שמתח אף הוא ביקורת על גישתו למלחמת ויאט־נאם. כאשר תבע הנשיא הסבר ממנו, התנצל חבר- הקונגרס שלא הביע אלא את דעותיו של ליפמן. השיב ג׳ונסון,בחיוך מתוק :״אה, מר ליפמן! בסדר, ידידי.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 23
במיקרה הטוב ביותר, יסולק בתום תקופת כהונתו של ג׳ונסון. • שופט עליון משתכר 9000ל״י לחודש. … פורטאם הוא ידידו האישי ופרקליטו הפרטי של ג׳ונסון. ג׳ונסון החליט לתת לו את הג׳וב המבוקש. … היינו תמימים־דיעה בעניין זה: שווילסון, המזדנב אחרי ג׳ונסון, מאבד את יכולתו להופיע כמתווך וכמשכין־שלום.
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 7
סיפרו השניים במדורם: בקבלת־הפנים ל־שזר נכחו רבים מראשי הציבור היהודי באמריקה. הנשיא ג׳ונסון ניצל הזדמנות זו כדי להפעיל לחץ על אחדים מהם. … וכך בשעה שזלמן שזר העסיק את הנכבדים המוזמנים, פרש ג׳ונסון לפינה אחת והתלחש עם דובינסקי, בעוד שסגנו, יוברם האמפריי, התייחד והתלחש בפינה שניה עם רוז. … שרות אדיב ויעיל מבחר מכשירים בתנאים נוחים בינג־ליניאל א חו ת * דול ח דנו התפקיד של הבת הבכירה והרווקה הוא תפקיד קשה בכל משפחה. במיוחד כאשר שם המשפחה הוא ג׳ונסון. הסובלת במקרה זה היא לינדה ג׳ונסון בת ה־ ,22 בתו הבכירה של נשיא ארצות־הברית.
גליון 1450 (23 ביוני 1965), עמוד 5
מבטיהם של 200 הנוכחים נעו בין פני המארח, לינדון ג׳ונסון, לבין פני הנואם — ג׳ון (החומה) הרסיי. … עוד לפני חודשיים נראה הדבר כבלתי־אפשרי. כאשר הנהי־ת ג׳ונסון את חייליו בסאנטו־דומינגו, שיבחה אותו העתונות האמריקאית מקיר אל קיר. … כל זה נוגד לחלוטין ׳׳ ,מדיניותו של ג׳ונסון. לפי כל המיש־ ׳ם, נהנה הנשיא מתמיכת הרוב הגדול של הציבור, ובכלל זה תמיכתו של בארי גולדווטר, רוב העתוניס והשבועונים ההמוניים וכל כוחות הריאקציה.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 12
בשביל האזרח הישראלי, היתד, להחלטת ג׳ונסון משמעות נוספת — כהקבלה למצב בישראל. הדמיון בין לינדון ג׳ונסון ובין לוי אשכול הוא בולט. שניהם באו אחרי מנהיגים זוהרים. … החשש לגבי ג׳ונסון התייחס חזקא לתק־קופה שלאחר הבחירות.
גליון 1454 (21 ביולי 1965), עמוד 26
אין זו הסיבה היחידה לראשית הסיף של י־ח־הדבש הגדול של, שלטון ג׳ונסון. סיבה חשובה יותר נעוצה בהתפתחות מלחמת ויאט־נאם. ברור עתה לגמרי ׳כי מדיניות ג׳ונסון מביאה למלחמה גדולה בוויאט־נאם. … או ל ם עתה קיי מ ת ס כנ ה ש הי א ת ע בו ר, תוך חודשים מעטים, אל המוני יהעס — וכי הפופולריות העצומה של ג׳ונסון תתחיל לרדת. יתכן בי ג׳ונסון, בניגוד לעוזרו ואלנטי, ישן עתר, קצת פהות טוב בלילות.
גליון 1586 (24 בינואר 1968), עמוד 9
הודיעה ההנהלה, בבטאונה הרשמי: ג׳ונסון הבטיח לאשכול את ה־פאנטומים ושאר כלי־הנשק — אולם רק אחרי הבחירות. בכך הפך את אשכול לאיד טרסנט בבחירת ג׳ונסון — והטיל עליו, למעשה, לגייס את יהודי אמריקה למען בחירתו. … מדינה צינית? מצד ג׳ונסון, קשה לתאר עיסקה צינית יותר. אולם גם מצד אשכול מעורר הדבר שאלות חמורות ביותר.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 18
עד לפרישתו מן התפקיד, בינואר , 1969 יוכל ג׳ונסון לבצע כל מדיניות אנטי־ישראלית שיחפוץ. #מנוי וגמור עם ג׳ונסון להיכנס להיסטוריה כאיש שחיסל את מלחמת וייאט־נאם, ושד,חזיר את עטרת הברית האמריקאית—סובייטית ליושנה, כמו בימי קנדי. … היא תוכל רק לנסות לדחות את ההכרעה, תוך ניצול הנוקשות הערבית, עד אחרי הסתלקות ג׳ונסון, מתוך תקווה כי הנשיא הבא יצטרך להתחשב יותר בעמדת ישראל.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 22
התעניינו בו הרבה יותר בגלל קשריו עם הנשיא ג׳ונסון — שאותו בוקר עצמו הודיע כי לא ירוץ שנית לנשיאות. והרי אייב הגבוה והנימרץ הוא האיש שפירסם לפני שבוע מודעה על עמוד שלם בניו־יורק ט״מס, בה תמך בנשיא ג׳ונסון — בצירוף תצלום המראה את הנשיא עם לוי אשכול. כן, הודעת ג׳ונסון הפתיעה אותו. היא גם מעסיקה אותו.
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 6
אך ״המורדים״ לחמו, והעולם כולו התעורר. לכן שלח הנשיא ג׳ונסון צוות של יועציו לסאן־דומינגו. אלה חיפשו מועמד לראשות ממשלה קואליציונית, מצאוהו בדמות אג־טוניו גוזמן, מי שהיה שר־חקלאות בממשלת חואן בוש. … בימים הראשונים של המשבר ענתה ה־עתונות האמריקאית כולה ״בום״ אחרי ה־ ״בום״ הגדול של ג׳ונסון. אך מאז עברו ימים רבים, הכתבים הגיעו לסאן־דומינגו, ודו״חותיהם הגיעו הביתה. … יתכן כי מעשים אלה באו כדי לדכא את גלי הזעם האנטי־אמריקאי המציפים כעת את אמריקה הלאטינית, ולקדם פני מהפכות אפשריות• אך יתכן גם כי המוסד המרכזי חושש שמא יקצץ הנשיא ג׳ונסון בקרוב את כנפיו, והחליט לנצל את הזמן שנותר כדי לבצר את המישטרים שהוקמו על־ידו.
גליון 1514 (7 בספטמבר 1966), עמוד 29
בבחירות הקרובות לנשיאות, בשנת ,1968 היה ברור כי מועמד הדמוקרטים יהיה לינדון ג׳ונסון וקרוב לוזדאי יזכה בנשיאות. לקנדי הצעיר ( )39 היתד, עוד סיבה לא למהר לבית הלבן. … כי משאל דעת־הקהל גילה את העובדה המדהימה שקנדי עבר את ג׳ונסון באהדת הבוחר הדמוקרטי. בעוד ש־/0״ 38 מן הבוחרים היו רוצים בג׳ונסון כמועמד לנשיא בשנת ,1968 הרי ס/ס 40 העדיפו את קנדי. … עוד יותר רבה בקרב מחנה הבלתי־תלויים: מאלה היו 38 בעד קנדי ורק 24 בעד ג׳ונסון. ג׳ונסון הסביר כי במחקרי דעת־הקהל ץ - 1=1.כ11 כד <?
גליון 1518 (4 באוקטובר 1966), עמוד 12
. • ממשלת ג׳ונסון מעריכה נכונה תופעה זו. מכאן נסיו־ן־הסחיטח שנעשה על־ידי ג׳ונסון לאחרונה, כאיבר איים בגלוי שהמשך התמיכה האמריקאית כישראל תלוי כשינוי גישתם של יהודי אמריקה למלחמת וושינגטון: חנונה סוערת ]גו הגרחוה בוויא1׳ 0א0 ממטירים על ארצנו כמות גדולה יותר של פצצות מכפי שהמטירו על גרמניה בימי מלחמת־העולם, ועל קוריאה בימי המלחמה שם.׳׳ אמרתי שכל אדם המבקש אשרה לוזיאט־נאם הצפונית יודע כי הוא שם את נפשו בכפו, וכי אדם כזה מקבל ממילא על עצמי את כל הסיכון הכרוך בכן. … ך * שגריר גילה בקיאות רבה בנושא זה. ואין בכך פלא. איומו של ג׳ונסון זכה ן לפירסום נרחב בעיתונות הצרפתית. … ״אנחנו יודעים כי יהודי אמריקה גילו אומץ־לב רב כמאבק נגו מדיניות ג׳ונסון,״ אמר השגריר בחמימות .״ואכן, זה טבעי.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 20
חלק מהם זוהה. אני מאמין שממשלת הנשיא ג׳ונסון מעכבת ומפריעה לחקירות הנוגעות ברצח הנשיא קנדי. … וה־סי.איי.איי. שולט איש אחד בלבו: הנשיא לינדון ג׳ונסון. על הארכיונים הלאומיים שולט — ג׳ונסון. … אינני טוען שהנשיא ג׳ונסון מעורב ברצח. אין לי סיבה לחשוב שהוא מעורב.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 6
קבע השבוע הפרשן ואלסר ליפמן: שוב אין סיכוי לכך שפקין או האנוי תהיינה מוכנות לדבר עם ג׳ונסון. המשא־והמתן היחיד שנשאר אפשרי הוא בין הוויאט־נאמים עצמם. … דעת־הקהל המתקדמת בכל העולם, וים בארצות־הברית עצמה, קמה נגד התערבות מוסד־הביון האמריקאי בסאנטו־דומינגו. אך וילסון התייצב לצדו של ג׳ונסון. בוויאט־נאם הופיע וילסון כהד חלוש, העונה אמן אחרי כל פעולה אמריקאית. … הם מאמינים, בעומק ליבם, שניתן לחסל כל סיכסוך בן־לילד״ אם רק יושיב ג׳נטלמן בריטי את היריבים ליד שולחן ויגיד להם מה לעשות. #לינדון ג׳ונסון עומד בפני לחץ עצום של דעת־הקהל המתקדמת בארצו, המבקשת למנוע את התרחבות המלחמה בוויאט־נאם.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 8
מכיוון שהם אשר הכתיבו לאחרונה לנשיא ג׳ונסון את מדיניותו, ראויות דעותיהם לתשומת לב. • בסאיגון הכריז מפקד חיל־האוויר נגויין קאו קי, אחד הקצינים החשובים ביותר המחזיקים בשלטון בדרום־וויאט־נאם: ״הפצצת הגשרים והכבישים בצפון לא החניקו את הוויאט־קונג. … כאשר נודע על פרוץ מלחמת־האזרחים ברפובליקה הדומני־קאנית, בחצי הדרומי של היבשת האמריקאית׳ הורה הנשיא ג׳ונסון לשגר לשם נחתים וצנחנים. התירוץ הראשון היה, כי ההתערבות דרושה כדי להציל את חייהם של אזרחי ארצות־הברית. … ״יש הוכחות שמאחורי המורדים (כלומר מחנהו של בוש) עומדים גורמים זרים,״ הכריז הנשיא ג׳ונסון. אולם באותו יום עצמו השיבו לו בכעס כמה מראשי המיש־לחות באירגון המדינות האמריקאיות :״ההתערבות הזרה היא של ארצות־הברית.״ כאשר דרשה מוסקבה לכנס את מועצת הבטחון, היה ברור כי העולם עומד בפני משבר חמור נוסף, וכי שנת 1965 תהיה יותר ויותר שנתם של אותם ״בני־כלבות מחרחרי־מלחמה״.
גליון 698 (15 במרץ 1951), עמוד 11
״אמא •צאה ל ל מו ד• המכללה האמריקאית היא קיבוץ צעירים אתלטיים, נערות יפות חולות אהבה, פרופי־ לורטה יאנג, ואן ג׳ונסון נ״ אמא אל הישועה, ברכבת מהירח סורים צעירים מאד, שוטים במקצת. … אך סוניטה שקספירית, למרות היופי הרב הצפון בה, נשמעת מגוחכת, כשהיא יוצאת מפיו של שחקן כוואן ג׳ונסון, למרות שהחלק החשוב ביותר של כשרונו המשחקי — הנמשים שעל פניו. מוצאים כאן את ביטוים המלא הודות לצבעים ה״טבעיים״ ,בהם מצולם הסרט. את הסוניטות מדקלם ג׳ונסון פעמים. לראשונה בכיתה, בשיעור הפתיחה של הסימסטר.
גליון 1504 (29 ביוני 1966), עמוד 26
ז א 0 6 4ס £0-ס להרגשת רעננות א מ תי ת ה ״ די או דרגע ״ האמיתי מ תו צרת הלו ק רגוי ס מרחיק ריח היעה מונע כתמי זיעה 1007.בטחון 1007.רעננות ארצות הברי ת עדד מיניונו ס לא ת א מץ 17דשתתקלח גנ ם ויאט־נאם עלולה להפוך לקברו הפוליטי של לינדון ג׳ונסון. כי המלחמה שם נמאסת על הציבור האמריקאי. … לפי גאלוט, אילו נערכו השבוע הבחירות לנשיאות בין ג׳ונסון לבין המועמד הרפוב־ליקאי הצפוי ג׳ורג׳ רומני, מושל מישיגאן, היה ג׳ונסון מפסיד בקרב.
גליון 1585 (17 בינואר 1968), עמוד 4
א ר צו ת־ ה ב רי ת טרוד ה ב חי רו ת עם התקרב מועד הבחירות לנשיאות, חייב לינדון ג׳ונסון לעשות את הכל כדי להגביר את הפופולאריות שלו בציבור, כדי למניע מפלה דמוקראטית רצינית. משום כך, הקפיד ג׳ונסון כל־כך, בשבוע שעבר, להיות ידידותי עם אשכול, חביב יהדות אמריקה; ומשום כך נקטה ממשלתו, השבוע, בשורה של פעולות־טרור נגר התנועה להפסקת. המלחמה בוויאט־נאם — המאיימת לערער באופן רציני את מעמדו של ג׳ונסון. תינוקות כארץ אחרת. כי התנועה לא הסתפקה רק בהפגנות חוקיות ובפירסום־ מודעות של עמוד שלם, בעיתונות.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 5
וזורה אל הג׳גנגי ךיא כז כהמ סי 1של השנה היתד, דמותו של נשיא } ) ארצות־הברית, לינדון ביינס ג׳ונסון. כבר בראשית תשכ״ה ריכז סביבו את כל הטוב והחיובי באומה האמריקאית. הודות להתעוררות המונית זו היכר, שוק על ירך את יריבו הריאקציוני, בארי גולדוואטר, איש־העולם של תשכ״ד. למחרת היום הפך ג׳ונסון עצמו לממשיך דרכו של גולדוואטר. אילו נכחר גולדיואטר כמקומו, לא יכול היה לנהוג אחרת. בהנהגת ג׳ונסון, חזרה מדיניות־החוץ של ארצות־הברית צעדים רבים אחורה.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 10
ככל שגברה ההתערבות האמריקאית, כן לבש המאבק הקומוניסטי צביון של מלחמת־שיחרור לאומית — וכן התקדם לקראת נצחון. ג׳ונסון יכול — והצליח — לעכב נצחון זה. אך אין הוא יכול למנעו. שגיאה עוד יותר חמורה שגה ג׳ונסון כאשר ציודה בחיפזון, ללא שיקול ועל סמך אינפורמציה כוזבת, להתערב בסאנטו־דומינגו. … מלחמות־השיחרור בדרום־אפריקה, המנהיג האמיתי של המאבק נגד סין לא היה ג׳ונסון, שלחם בה בשדה־הקרב, אלא מוזאמביק ואנגולה לא התקדמו.
