חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 576 עד 600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2172 (17 באפריל 1979), עמוד 25
אד־זועכי נפגע כמייוחד מהעובדה שלא הוזמן לקבל את פני הנשיא קארטר כעת בואו לישראל, וזאת למרות שבשעתו אירח את המלון ל מגורי סאדאת ג׳ימי קארטר אישית בנצרת, בעת ביקורו של קארטר בישראל בשנת .1973 במחאה על כך לא השתתף אל- זועבי בישיבת הכנסת בעת נאומו של הנשיא קארטר בה. … כניין דו־קומתי רעוע, הזקוק בדחיפות לשיפוצים, יהיה ככל הנראה המקום כו יתאכסן נשיא מצריים אנוור אל־סאדאת כעת שיכוא לעיירה המצרית אל־עריש, מייד אחרי שתועכר לידי המצרים כחודש הבא. … כל המיכנים האחרים בעיירה, ששימשו לפני מילחמת ששת־הימים את השילטון המצרי במקום, נותרו מאז הרוסים ושוממים ואין בל אפשרות לשפצם תוך זמן קצר. לא מן הנמנע בי אל־סאדאת יעדיף להתאכסן, כאופן הפגנתי, דווקא כמובנה המשמש ביום את המימשל הצבאי.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 37
חברי הכנסת לוחצים על הממשלה לאפשר להם מוקדם ככל האפשר לבקר במצריים, על מנת לעמוד מקרוב על הבעיות שיווצרו אחרי חתימת הסככדהשלום וכדי לקשור קשרים עם מנהיגות העם המצרי. נראה כי גם הנשיא אל־סאדאת יהיה מעוניין לערוך חילופי מישלחות פרלמנטריות, כדי לשכך את ההתנגדות המעטה הקיימת עדיין בקרב כמה מחברי מועצת העם המצרית להידוק יתר של הקשרים עם ישראל. … הפסל יכלול את דיוקנותיהם של ג׳ימי קארטר, אנוור אל־סאדאת ומנחם בגין ותונצה בו גם לחיצת היד המשולשת של המנהיגים בתום חתימת ההסכם, שהפכה כבר סמל המעמד. הפסל עשוי הברונזה יוצק בשלושה העתקים שימסרו לבגין, אל-סאדאת וקארטר. העתקים מוקטנים של הפסל יוצאו למכירה שכל ההכנסות ממנה יהיו קודש ל״קרן עולמית לשלום״, שעומד לייסד פליכס פשטורסקי הנדבן היהודי הבלגי.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 15
היה זאב ז׳בו- טינסקי חי ומנהיג את העם כיום, אין שמץ של ספק שהיה תופס בשתי ידיו את ההזדמנות ההיסטורית שנפ תחה לפני המדינה עם ביקורו של אל־סאדאת). ׳כאשר עלתה לראשונה תוכנית־החלוקה, בדו״ח של ועדודפיל , 1937 תמך בה הרוב( .אילו נתגשמה התוכנית, כמה מיהודי אירופה היו ניצולים בימי השואהז) מי שנוטה לייאוש — יכול היה להתייאש. … מעטים מאד היו מוכנים באמת להחזיר שטחים תמורת שלום, ומעטים עוד יותר היו מוכנים להחזיר את כ ל השטחים תמורת כל השלום. אחרי ביקור אנוור אל־סאדאת גדל מיעוט זה במהירות. הפער בין העמדה הרשמית ובין דעת הציבור הנאור התרחב בהתמדה. … עד כמה הושפע מאישיותם של ג׳ימי קארטר ואנוור אל־סאדאת? אך תהיה התשובה על שאלות אלה כאשר תהיה — אין ספק שבצורה מודעת ובלתי־מודעת הושפע מהפגנות ״שלום עכשיו״ .הן הבהירו לו כי חלק גדול מן הציבור מעדיף את השלום על השטחים.
גליון 2159 (17 בינואר 1979), עמוד 13
אין שום דמיון בין שילטון־היחיד הנאור של אל־סאדאת ובין האכזריות האטומה של הדיקטטורה של השאה. … ובכל זאת — האם יכול מישהו להיות בטוח לגמרי לגבי האפשרויות במדינה, שבה שיגשגו פעם האחים המוסלמיים? תגובתו הראשונה של אל־סאדאת אחרי התהפוכות האחרונות באיראן היתה, שיש להחיש עתה את תהליכי־השלום. … עוד פחות מאשר כעכר ירצו הסעודים לריכ עתה עם אש״ף. לחצם על אנוור אל־סאדאת, נגד שלום מצרי נפרד, יגבר עוד יותר.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 2
אם תקבל הממשלה את המלצתו של יועץ ראש־הממשלה לענייני ערכים הד׳׳ר משה שרון למנות שר מייוהד לענייני ערביי ישראל עשוי זועבי להיות אחד המועמדים הסכירים כיותר לתפקיד זה. לקוראים אל־סאדאת שלח את כאמל למישרד־החוץ, אחרי התפטרות איסמאעיל פאהמי, כדי להטיל את מרות הנשיא על גוף זה. מסתבר כי קרה ההיפך, וכאמל קיבל את גישת מישרד־החוץ. אל־סאדאת חשד בו שגם אינו מעביר לפקידיו ולשרי־החוץ הערביים את הוראות הנשיא, ולא הסביר את מניעיו __ שח מי 3ל ג 1ח חד שו ת ו? … מדוע התפטר כאמל* שר־החוץ מוחמד איכראהים כאמל ידיד־נעוריו של אנוור אל־סאדאת וחברו במחתרת התפטר מפני שהוא ייצג את נשיא אוסטריה, הד דלדולה קירב• שטייגר, העניק לעיתונאי הישראלי משה מייזלס תואר פרועסור־ככוד.
גליון 2132 (12 ביולי 1978), עמוד 2
רביו מבקר מ ה דו דהעב רי ח את סרס ש ל ״גאו״ הביקורת החריפה ביותר לגבי פגישתו של יו״ר מיפלגת העבודה שימעון פרס עם נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת, בורגה, נמתחה השבוע דווקא מפי חבר מיפלגתו של פרס, ראש־הממשלה לשעבד יצחק רבין. רכין שלל כחריפות את פגישתו של פרם עם סאדאת, התבטא נגדה כפורזמים שונים ואף טען בי פרס היה שולל מבגץ את האפשרות להיפגש עם סאדאת, אילו היה הוא ראש-ממשלה ובגין מנהיג האופוזיציה.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 4
הרצל אליהו, ומת-גן הממלכה השכיע־ת איך סיכם ״העולם הזח״ את ביקורו של נשיא מצריים בחיפה, מייד בתחילתו, שעות ספורות אחרי שכף מלו של אנוור אל- סאדאת דרכה על רציפי הנמל (״העולם הזה 2192 קניתי את הגיליון של שבועונכם בבוקר של היום הרביעי, והופתעתי לקרוא בו עות שלמים של המתנה מורטת עצבים. … שוב הוכח, כי הסתמכות חסידי הסיפוח וארץ־ישראל השלמה על התורה ועל ה הכותרת על ביקור אל־סאדאת :״אין עננים בחיפה״. ידוע לי, שגיליונותיו הראשונים של השבועון נימכרים כבר ערב קודם לכן, בתל־אביב. … מה אתם — עיתונאים, פרשנים, מגידי- עתידות או סתם חזאים של מזג האווירי יוסי כנשלום, רעננה • על כך תוכל להשיב בעצמך, בעזרת הקטע שסיים את הכתבה על ביקורו של אל־סאדאת בחיפה :״כך או כך, שום דבר לא העיב על הידידות בטווח הקצר.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 26
לאחר מכן גילה הנשיא קארטר בי יוסף בורג הבטיח לו שהצעת־החוק תיקבר בוועדה, ובי על סמך זה הבטיח קארטר את הדבר לנשיא אל־סאדאת. על סמך הבטחה זו חידש אל־סאדאת את שיחות־האוטונומיה, וכשנתברר כי ההבטחה הופרה — זעם הנשיא המצרי. … המפולת הבינלאומית היתה במלוא התנופה. היה ברור כי אנוור אל־סאדאת יעכב את שיחות האוטונומיה אחרי קבלת החוק.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 28
פרשנים בעלי רקע מרכסיסטי היו עשויים לומר שבאורח ״אובייקטיבי״ יש בזה משהו. אין ספק, שרגן זה סוכל על ידי סאדאת, אך לא שינה את התהליך הגלובאלי שעמד בבסיסו. … סין טיפחה יחסים טובים עם אנוור אל־סאדאת, עודדה את העיראקים במיפנה הפרו־אמריקאי שלהם. … קארטר טיפח את אפריקה השחורה, אימץ לליבו את מצריים של סאדאת, ליבה את ניצני העימות בין עיראק לאיראן.
גליון 2348 (1 בספטמבר 1982), עמוד 77
מאז נפגשתי עם ערפאת כמה פעמים, ותחילה בדמשק. זה היה בתקופה שבה קרא לי סאדאת לפתע לבוא לקאהיר, כדי להודיע לי על מישאלתו להיפגש עם נציגי היהדות האירופית והאמריקאית. בשיחה לילית זו הטיל עליי סאדאת להגיד לראש־הממשלה הישראלי, שימעון פרס* .שתיתכן פגישה בינו ובין סאדאת אם ינצח בב,זירות הקרובות לכנסת, וכי אז בוודאי ניתן יהיה למצוא פיתרון.
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 9
ראיתי סיסמה זו מאות פעמים ברחובות קאהיר, בימים הראשונים אחרי ביקור סאדאת בירושלים. ומצד שני: גם הישראלים התייחסו אחרת למצרים ולסאדאת אחרי יום־ כיפור. … גם גולדה ודיין נעלמו. אחרי — 1973 כאשר סאדאת דיבר, הישראלים הקשיבו. יתכן מאוד שמשהו כזה מתחיל לקרות עכשיו ביחסים בין פלסטינים וישראלים. … ראש־אש״ף, שרבים בישראל רואים בו שטן עלי * דמה לי שקורה עכשיו לפלס־ל סיני ם מה שקרה למצרים ביום- כיפור. אנוור אל־סאדאת היה מוכן לשלום עם ישראל גם לפני אותה מילחמה.
גליון 1970 (4 ביוני 1975), עמוד 12
מ איר־לוד היא התשובה לפתח־דוד ואריק שרון מחקה את עצמו 8על הבדיחות המתהלכות עכשיו בקאהיר, והמעידות על חופש־הדיבור הוב השורר כעת במצריים, סיפר עיתונאי שעבר לא מכבר ממצריים ליש ראל. אנוואר אל סאדאת נוהג לבקר לעיתים מזומנות בעיירה שבה נולד. … אחרי כמה פעמים, לא יבול היה ראש־העיירה להתאפק, ושאל את הנשיא לפשר התנהגותו המוזרה. השיב סאדאת :״כשהייתי ילד קטן, אמרה לי אמא שאם אי־פעם אגיע למשהו בחיים, אוכל לדרוך על קיברה ולירוק עליו!
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 37
איך אנחנו יכולים לראות יאת הסת של סאדאת נכנעת ליכינופייה של בגין? סאדאת בגד בכל עמי ערב.
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 27
אבל לא היה שום דימיון בין המאו רע לבין זה שקדם לו, בעת שנשיא מצ ריים, אנוור אל־סאדאת, הגיע ללוד בנו במבר .1977 אז ניתן היה לחוש את ההיס טוריה באוויר. תחושה של רוממות־רוח, התעלות ושותפות להיסטוריה בהתהוותה, אפפה את כל מקבלי פניו של אל-סאדאת. בעוד ישראל הרשמית יצאה מכליה כדי להסתופף בצילו של הנשיא האמרי קאי ולזכות בנתח מהכיבודים של שהייה במחיצתו, קיבל העם את ג׳ימי קארטר בקול דממה דקה.
גליון 2121 (26 באפריל 1978), עמוד 18
מכתבים לא עוד מילחמה דובק מלווה \ות 30 שנות המדינה בעשייה ובפיתוח הלך סאדאת שלום לכרות /אמת, הייתכן? /התחיל אותנו לגרות /השבנו לו חן־חן. … מייד הלבישו לו טלית /של תכלת עם ציצית /כיפה חבשנו לשליט /קראנו לו ידיד / .ביד־ושס ביקר סאדאת / הובל בבכוד מלכים /וגם הטביע כף־ היד /בספר־האורחים / .אמת, הייתכן, שהשלום יבוא אכן?
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 65
״ולקאם טו-אוור קאנטרי, ויצ׳ איז נאו יור קאנטרי טו,״ אמר המצרי שהסביר לחבורה כיצד מייצרים פאפירוס. והנה ביתה של ג׳יהאן סאדאת, בית לבן, מוקף חורשת־עצים ושני שומרים בפתח. … הוא מספר כי לפני שלוש שנים הורה הנשיא המנוח אל־סאדאת לסגור את החדר המפורסם של המומיות, ומאז הן לא מוצגות לפני מבקרי המוסיאון.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 43
שתי תלמידות בית־ספר משחקות בטנק. מאחריו מוצבת אימרה של אנוור אל־סאדאת על גבורת העם המצרי, החקוקה על לוח־אבן. … מטוסי־קרב מצריים מחפים על הצליחה מימין לציור תלויים תצלומים של אל־סאדאת וקציניו. אחד הייעדים של צה״ל. האש וההרס של המילחמה והבוטיקים של הרובע המיסחרי לזרים.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 60
ראש״אמ״ן אמר שם עוד משהו חדשני בעניין מילחמת עיראק״איראן הלובשת אופי של מילחמת התשה, ואז הסתלק לו כנראה, או נשאר ושתק, כי לפי הדיווח המהימן עברו חברי הוועדה לדיון מעמיק בשאלת השאלות: מה יהיה אם 1וביתר דיוק :״מה יקרה אחרי השלמת הנסיגה מכל סיני — האם סאדאת ימשיך במהלך השלום אם לא יימצא פתרון לבעיית יהודה ושומרון ז״ לא צריך להיות גאון בסדר״גודל של הממוצע החוץ־ ביטחוני שלנו, כדי לנחש מה אמרו גאוני הדור ארנס, רום, בן״מאיר ורביו, אשר שקלו וטרו בנושא המעניין הזה. אן לזכותם ייאמר, כי הם טרם הכריעו סופית מה יהיה, ונימנו וגמרו ״לקיים דיון יסודי בנושא זה עם מומחים שונים, כדי לקבל הערכת-מצב של המהלכים הצפויים של סאדאת כאשר יקבל חזרה את כל סיני, אך לא יוכל להשיג את יעדיו ביהודה ושומרון.״ יש לשער, שהמומחים השוגים יהיו גאונים עוד יותר מראש אמ״ן אשר כפי הנראה לא סיפק את סקרנותם של החוץ״בטחונאים ואף איכזב אותם קשות כאשר אמר — וזה לא ציטוט ולא הדלפה, אלא סתם השערה סבירה שלי — שהוא, בכל אופן, אינו מסוגל לדעת מה סאדאת יחשוב מחר־מחרתיים, אפילו ישיג את כל יעדיו ביהודה ושומרון (כן, גם זו אפשרות, חברי-כנסת נכבדים) .יתר על כן, הוא, האלוף יהושע שגיא, אינו יודע אם סאדאת יישאר בכלל בשילטון, וכמה ומן יישאר, ומי יבוא תחתיו, ומה יהיו המהלכים הצפויים של השליט החדש, ובכלל, מה יהיה אחרי שהשליט המצדי הבא יירד מן הכס.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 11
לכן — אם מניחים שגם אם ייחתם עכשיו שלום בכל־זאת נמצא, לפחות בעתיד הנראה לעין, תחת צל איום צבאי ערבי ונצטרך להסמיך את ביטחוננו על עוצמה וכושר״פעולה צבאיים — חייב גם הקיצוני שב־תובעי הנסיגות להכיר בכך, ש״שלום סאדאת״ ,כמות שהינו כעת, הוא בלתי״קביל לחלוטין מבחינה ביטחו־נית־צבאית, משום שהוא גוזר על ישראל כלייה וחיסול ודאיים בכל מילחמה שתארע אחרי התממשותו. תסריט ״מלחמת חיטין השניה״ (אשר במאמר הקודם בסידרה זו הבאנו כמה רעיונות בדבר מצב״הפתיחה שלו) איננו מייועד להטיף, במישרין או בעקיפין, לשלילת מהלכי סאדאת ולעצירת התהליך המדיני הנוכחי, שכל משתתפיו מתכוונים — ולפחות מצהירים שמתכוונים — כי יוביל לשלום. תסריטנו מייועד לבסס את טענת אי״קבילותו המוחלטת של ״שלום סאדאת״ ה נ וכחי, מנקודת״הראות הישראלית הביטחונית־הצב־אית — וזאת אך־ורק כדי להצביע (בהמשך הסידרה) על הדרכים והאמצעים שנחוץ לנקוט, להבטיח שהסב־נות המתוארות לא יתממשו.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 22
אולם המצרים אינם יוד עים חוכמות. לגבי אנוואר אל־סאדאת, כינוס דחוף של הוועדה הצבאית דווקא היה חיוני. … וכך, מבלי להתחשב בנימוקים הישרא ליים׳ שיגר אנוואר אל־סאדאת הזמנה, שגבלה בפקודה. באמצעות השגרירויות האמריקאיות בשתי הארצות, הוזמנה יש ראל להתייצב ביום ב׳. … קרוב לוודאי כי במושב ראשון זה לא ייעשה דבר מילבד קביעת סידורי-קבע ונהלים לפגישות הבאות. אך אל-סאדאת השיג את שלו. המומנ טום החזותי נשמר.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 31
מה קרה י משהו בתוך המיטבח של מלון דן כרמל. ידוע כי הנשיא סאדאת אוכל מזון מיוחד, דיאטה שרשמו לו הרופאים. … החלטתי ללכת אל המסיבה שערך הצי הישראלי לקצינים ולחיילים המצריים, באולם הנמצא במרחק 800 מטרים מן הגיעו עד כדי כך שד״ר הנרי קיסינג׳ר ישאל פעם את סאדאת, איך הוא עושה זאת משום שהוא, קיסינג׳ר, מנסה להפחית ממיישקלו. … העוסקים בהכשרת המזון במילון דן כרמל הלכו והודיעו לרב, כי אירעה הפרה קשה של כללי הדת• השתמשו בשיטה לא־דתית להכנת ארוחתו של הנשיא סאדאת. הם נשבעו לנהוג לפי כללי הדת ׳ולא להכניס מזון אסור.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 38
המהפכה של חומייני באיראן, והחשש שהפלסטינים עלולים להידבק בחיידק החומייניסטי, מחזקים תמריץ זח. כל זה היה ברור גם לאנוור אל-סאדאת, למרות ש־מצריים עצמה פגיעה פחות מאשר המדינות הערביות האחרות, משום שהקיבוץ הפלסטיני בה קטן, ועומד תחת פיקוח מישטרתי חמור. כשחתם אל־סאדאת על הסכמי קמפ־דייוויד, הרגיע את עוזריו מלאי־החששות. … ישראל כאילו יצאה מגידררה כדי להצדיק את הטענות החריפות ביותר של הפלסטינים נגד הסכמי קמם־דייוויד. כמצב זה עמד אל־סאדאת לפני כדירה אכזרית: לפוצץ לאלתר את המשא־והמתן, או להשלים עם המצד, לצמיתות או לפהות עד החזרת שטחיו.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 37
״התאו יצא לחופשה, וד,משאבות פועלות,״ דיווח אריק. ג׳יהאן אל־סאדאת באה, ראתה והתפעלה. אריק שמר על המיבצע בסוד כמום, אך הנשיא המצרי גילה את הדבר בעצמו. … השניים כרעו על המפה, ולבסוף אמר אל-סאדאת לעוזריו :״מה שהאיש הזה אומר לכם — עשו! … המצרים כיבדו את האיש שהב קיע את החזית שלהם בשלוש מילחמות, ועל כל צעד ושעל נפגש אריק עם המפקדים המצריים שעמדו מולו. אל-סאדאת אוהב לשאת ולתת עם אנשים הנראים לו בחזקים .
גליון 2335 (2 ביוני 1982), עמוד 76
ה אנגלי ת שלה טובה יותר מזו של ג׳יהאן סאדאת. אולי משום שהיא לו מד ת באוניברסיטה האמ ריקאית. … מצד א חד הביקורת העצו מה על גבר ת סאדאת, שכל אחד יודע שבהתנהגו תה ה מוסרי ת אי־אפ שר להטיל דופי, ומצד שני מנהל־הרדיו היא אשה ומנהל־ד,טלוויזיה היא אשה. … הוא לא ה תנ הג אלינו יפה, אפילו כ שאלי ואני הו צ אנו את כל המ שכורת 440 ,דולר, ונ ס ענו לנחם את ג׳יה אן אחרי מו ת סאדאת. הוא כתב שה שגריר בא עו ד פעם להתלונן.
גליון 2299 (23 בספטמבר 1981), עמוד 45
ומה הפלא ז שולחן ממשלתי, ש״הליכוד״ לא יימצא פרוש עליו מדי בוקר בבוקר — ישאר ללא עובד ממשלתי מאחריו משבשים את מהלך החיים התקין של מצריים: זו הבעיה שלנו! זו הבעיה של סאדאת. לא נותר אלא לבדוק אם במיסגרת הסכמי הנורמאליזציה השגרת היחסים עם מצריים יש גם סעיף המתיר ביקורי קרובים בבתי-סוהר מצריים במצריים העליונה. … באשר אוצר המדינה ריק מתובן, חמישטרה עסוקה בניקוי אורוותיה, צח״ל מתאמן בהפעלת האוטונומיה עד כדי ביטול חגיגת-צדקה ברמאללה על שום עוגה שסמל פלסטין עוצב על פניה, וביתרת הזמן, בפי שהדעת נותנת, מתאמן לקראת הבאות הטקטיות והאסטרטגיות — אין שום טעם לבזבז משאבים אנושיים וכספיים על מילחמות ביהודי השטחים. סאדאת ובחוריו יעשו זאת טוב יותר. לא בל־בך מזמן הפגין אותו סאדאת שרירים בהטילו לאי־אלה בתי״בלא הפזורים ברחבי ארצו הענקית אנשים, שלפי דעתו הפרטית משבשים את מהלך החיים התקין של מצרים. … שימחה ארליך הזחתן, בעל הלשון אשר לא תיבוך לעולם, יבול לעסוק בשקט בפיתוח החקלאות• באשר באפריל 1982 תוחזר הפיתחה לשילטונות מצריים, לפי הסבם חתום ומאושרר, מה איכפת לו אם סאדאת יאלץ להקדיש משאבים אנושיים ובספיים משלו לטיפול בבמה תושבים סוררים, שלפי דעתו הפרטית זאת וסוברים זאת לא צנזורים וגננות בישראל, אלא תושבי השטחים הכבושים, אשר אחד מהם, כך יש לשער, יכריז יום אחד בבואו להצדיק צעד מינהלי מסויים :״זה מזכיר לי את הקלגסים הישראליים.״ או שמא אין לתחזית זאת שום יסוד ז ^ בארץ הרחמנים אי-אז, כשליד שולחן המיטבח נדונה בביתנו התאבדות אחותו של אחד מידידי, ואני התרסתי בי התאבדות היא מעשה פחדנות ובריחה מהתמודדות בחיים ובבעיותיהם, ענה ואמר אבי בשקט : ״יש התאבדויות שבאומץ לב״ ,ולא הוסיף פירושים.
